הסתייגות חשובה היא שאני לא רופא. אין לי את הסמכות המקצועית או המשפטית להמליץ לכם מה לעשות עם הבריאות שלכם. אני מביא לכם פרשנות של מאמר לפי הבנתי, אתם אחראיים לבדוק את זה הלאה עם רופא המשפחה שלכם ולהחליט כיצד זה רלוונטי עבורכם.
לבקשתו של אחי הסתכלתי על מטא-אנליזה (מאמר שסוקר הרבה מחקרים על נושא מסויים), בנושא של התועלת בלקיחת ויטמין D לשלל דברים (החל מאלצהיימר, סרטן, שברים, ועד משקל בלידה של תינוקות). הנה קישור למחקר המדובר:
Vitamin D and multiple health outcomes: umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational studies and randomised trials
המטא-אנליזה סקרה 137 מחלות/תוצאות. היא בדקה גם מחקרים תצפיתיים וגם מחקרים קליניים (כאלו עם הקצאה אקראית של נבדקים לטיפול ובקרה, סמיות, וכדומה). מסקנת המחקר היא שלקיחת תיסוף ויטמין D עוזר ב:
- משקל התינוק בלידה (כך שכדאי לאימהות לקחת ויטמין D). מבוסס על המטא-אנליזה שפורסמה כאן.
- הגנה על שיניים מחורים עבור ילדים (כך שכדאי לילדים לקחת ויטמין D. חיפשתי האם גם למבוגרים, ולא מצאתי כזו טענה) – מבוסס על המטא-אנליזה מהמאמר הזה. הבעיה העיקרית שהמאמר הזה גילה הוא שיש עדויות להטיית פירסום במחקרים שפורסמו, אז יש עדות שזה כנראה עוזר, אבל לא בטוח כפי שהיינו רוצים.
- יש עדות גבולית לערך של ויטמין D להגנה משברים לא-חוליתיים. על סמך המטא-מחקר שכאן. (זה זה מומלץ לאנשים בני 65 ומעלה)
- שיפור בהורמון מסויים עבור חולי כליות כרוניים (שאני מקווה שאינכם נימנים עליהם)
- יש גם מספר רב של תחומים שבהם היו תוצאות חיוביות במחקרים תצפיתיים אבל עוד לא בוצעו ניסויים קליניים. זה המקרה עבור – מחלות אוטואימיוניות, סרטן, מחלות קוגניטיביות, ומחלקות מדבקות. לכן עבורם יש חשד שהתוסף עוזר – אבל אין עדות מבוססת מספיק בשביל לדעת.
צריך להעמיק יותר במחקרים כדי להבין מהם הרמות הרצויות, מי היו אוכלוסיות היעד של המחקרים ועד כמה הם רלוונטיים לישראל (לדוגמא, בהשפעה של השמש הישראלית על הנושא). בקיצור, יש עוד מה לדעת. אבל הכיוון שציינתי הוא זה שכנראה יש בו יותר טעם.
למי שמבין, הנה קישור לתרשימי היער של המחקרים התצפיתיים, ולתרשימי היער של המחקרים הקליניים. מדהים היה לראות עד כמה מחקרים קליניים כשלו בלהראות אפקטים בהרבה מקרים (רק 3 מחקרים מתוך 23 מחקרים!) לעומת במחקרים התצפיתיים ה"פחות אמינים" (כמעט כולם הראו אפקט).
לאשתי יש טרשת נפוצה. היא החלה טיפול בסטרואידים, מה שהוא הטיפול המקובל, והגיבה ממש נורא לכך.
אחותה החלה בחיפושים אחר אופציות נוספות ומצאה פרופסור נוירולוגי קונבנציונאלי (לא רופא בפרחי בך או משהו בסגנון) שהחל בניסוי פרטי משלו לגבי השפעות והקשר של ויטמין D על מחלות נוירולוגיות, כמו פרקינסון וטרשת נפוצה.
התאוריה שלו היא שטרשת נגרמת מהידללות של המיאלין, החומר העוטף ומגן על העצבים, שנגרם בעיקר בגלל ירידה בכמות הויטמין D, שהוא תוצר ישיר לדרך החיים המודרנית שלנו, למשל אני ואשתי כמעט ולא יוצאים משטחים מקורים. בבוקר מתעוררים, יורדים במעלית לחניון הבנין, נוסעים ברכב לעבודה, מגיעים לחניון בנין המשרדים ושם גם כן עובדים באיזור מקורה.
היא הגיבה מדהים לטיפול. ההתקפים פחתו בצורה מדהימה, הטרשת הפסיקה להתפשט (היא משאירה צלקות באיזורים בעמוד השדרה ובמוח) ואף צלקות קיימות התכווצו.
זהו טיפול אלטרנטיבי מבחינת הרפואה המודרנית קונבנציונאלית, אך הרופא הזה מנסה להביא את תוצאות מחקריו להכרה ותודעה מקומית ארצית ולאחריה עולמית.
פה בברזיל כל הממסד הרפואי יוצא נגדו. גם כן כשהיינו בארץ ופאבי הגיבה ממש נורא לחום הישראלי, היינו באסף הרופא והרופאים לא האמינו שהיא לא הסכימה לקחת סטרואידים.
זהו טיפול שהוא ממש נסיוני וכל קבוצת מטופליו הם קבוצת מחקר, ופאבי מגיבה נהדר ומרגישה מצויין. וזה בסופו של דבר מה שקובע.
הנה לינק שהוא הפיק עם כתוביות באנגלית – https://www.youtube.com/watch?v=erAgu1XcY-U
ממה שהבנתי אשתי ראתה כמה מטופלים שבאו במיוחד מהארץ אליו. כנל מהעולם כולו. הוא יחיד בתחום שמטפל באמצעות מנות עצומות מוגברות של ויטמין D.
חתיכת סיפור.
מקווה רפואה שלמה עד כמה שניתן.
צר לי שאין יותר הבנה וידע של התהליכים הללו.
הסיפור שאתה מתאר הוא דוגמא למשהו שנמצא עדיין רחוק מהניסיון המדעי כדי לחוות עליו דיעה ברורה.
מאחל שתרגיש טוב,
טל