הודעה חשובה לפני שהפוסט יתחיל: איגוד הסטטיסטיקאים הישראלי מארגן תחרות לניבוי תוצאות הבחירות 2015 (תחרות עם פרס בגובה 1,250 ש"ח, ללא דמי השתתפות – לפרטים נוספים והשתתפות, קיראו עוד כאן). ונתחיל את הפוסט:
אתמול הגיעו הסקרים האחרונים שנראה עבור הבחירות לכנסת ה- 20, וזה זמן טוב לתת מבט אחרון אחורה לסקרים שפורסמו. חשוב להדגיש שתוצאותיהן של כל סקרי הבחירות ששודרו או פורסמו עד אתמול הם כבר לא עדכניים ואין ללמוד מהם על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור היום או ביום הבחירות. אז למה בכל זאת להסתכל אחורה? כי אם איננו יכולים לדעת מה יהיה ביום שלישי הקרוב, אז שלפחות נדע משהו על מה סביר שהיה המצב אתמול.
לשם כך, אני מציע לכם שני תרשימים אשר נוצרו בעזרת תוכנה שכתב יוני סידי (בעזרת שפת R לתכנות סטטיסטי), אשר מסתמך על נתוני הסקרים שאסף נחמיה גרשוני.
שני התרשימים מציגים את תוצאות הסקרים מהשבועיים האחרונים (לא כולל היום, כפי שהוסבר מעלה).
1) תרשים פיזור של מספר המנדטים לכל מפלגה לאורך זמן
התרשים הראשון מציג פיזור עם קו "ממוצע מוחלק". בציר ה- X יש לנו זמן (יש בעיה קלה בעברית, אני מתנצל), בציר ה- Y את מספר המנדטים. כל נקודה מציגה מנדטים שהביא מאחד מהסקרים. הקו בכל גרף מציג סוג של ממוצע מקומי של המנדטים. הצבע שמסביב לקו נותן תחושה כללית של פיזור הנקודות סביב הקו (הקליקו על התמונה לגירסה מוגדלת).
עד לתאריך ביצוע הסקר האחרון (ראו את ההסתייגות שכתבתי בתחילת הפוסט!), נראה ש:
- "הרשימה המשותפת" נשארה באותו מספר של מנדטים – בין 12 ל- 13.
- הבית היהודי התחיל מגמת ירידה עד לכ- 11 מנדטים
- המחנה הציוני התחיל מגמת עליה קלה עד לכ- 25 מנדטים
- ישראל ביתנו במגמה קלה של ירידה לכ – 5 מנדטים
- כולנו – במגמת עליה קלה לכ-9 מנדטים
- ליכוד – במגמת עליה קלה לכ-22 מנדטים
- מרצ – מגמה מעורבת, באיזור ה- 5 מנדטים
- שס – מגמה מעורבת, באיזור ה- 7 מנדטים
- יחד – מגמה מעורבת, באיזור ה- 4 מנדטים
- יהדות התורה – בין 6 ל- 7 מנדטים
- יש עתיד – יציבה יחסית סביב ה- 12 מנדטים
2) תרשים קופסא של מספר המנדטים לכל מפלגה
התרשים השני הוא "תרשים קופסא". בציר ה- X יש לנו את המפלגות השונות, בציר ה- Y את מספר המנדטים. הקו העבה בכל קופסא הוא חציון מספר המנדטים. וקצוות הקווים הן המקסימום והמינימום ה"לא חריגים" של כל תחזית (כדי להבין יותר איך זה נקבע, יש לקרוא את הערך תרשים קופסא בויקיפדיה).
כך לדוגמא, החציון של מספר המנדטים של הליכוד הוא 22. הכי הרבה שהוא קיבל היה 24 מנדטים והכי מעט 20 מנדטים. אצל המחנה הציוני, החציון היה 24, הכי מעט היה 23 והכי הרבה 25 (הנקודה של ה- 26 היא קצת חריגה ביחס לנתונים)
(הקליקו על התמונה לגירסה מוגדלת)
החציונים של מספר המנדטים לכל מפלגה הן: (לפי סדר יורד)
- המחנה הציוני – 24
- הליכוד – 22
- הרשימה המשותפת – 13
- הבית היהודי – 12
- יש עתיד – 12
- כולנו – 8
- שס – 7
- יהדות התורה – 7
- ישראל ביתנו – 6
- מרצ – 5
- יחד – 4
לסיכום
שאלות פתוחות וחשובות:
- מה יהיה אחוז ההצבעה הכללי ובמגזרים השונים? ייתכן והסקרים שיש לנו לא מצליחים לתפוס את ההשפעה של איחוד המפלגות הערביות, ושביום הבחירות נגלה שהמפלגה שלהם תקבל הרבה יותר קולות ממה שהופיע בכל הסקרים. באופן דומה, מפלגת יחד נמצאת על 4 מנדטים באופן די עיקבי, מה שאומר שעליה אפילו קטנה של אחוז ההצבעה, ומעט היסוס מצד המצביעים שלה – עשוי להותיר אותם מחוץ לכנסת.
- מה לגבי ה"לא משיבים"? קמיל פוקס אמר בראיון השבוע שרק כ- 24% מהנשאלים בסקרים משיבים. האם אלו שמשיבים מייצגים גם את שאר ה- 76% שלא הסכימו להשיב? יכול להיות שכל הסוקרים מפספסים תתי אוכלוסיות או תופעות אשר יפתיעו אותנו ביום הבחירות עצמו (כמו שהיה עם ההצלחה המדהימה של יש עתיד בבחירות הקודמות) – מה שהסברתי בעבר במאמר על שגיאות שאפשר ושאי אפשר להציג.
- מה לגבי המתלבטים? כמו בכל מערכת בחירות, גם כעת יש "הרבה" קולות מתנדנדים (ההערכות על כך משתנות). יכול להיות שיהיה סחף של קולות לכיוון מסויים. סחף כזה הביא את יש עתיד ל- 19 מנדטים בבחירות האחרונות. מה הוא יעשה הפעם? האם הוא ילך שוב ליש עתיד? לכחלון? למחנה הציוני? או למפלגה אחרת?
כמו שנילס בוהר אמר בזמנו (למרות שזו שאלה מי אמר זאת ראשון): "מאד קשה לבצע חיזויים, בעיקר לגבי העתיד".
מה אפשר להסיק מכל מה שנעשה עד כה לגבי יום הבחירות עצמו? אני בכנות לא יודע. אני מקווה שתחרות חיזוי הבחירות שאנחנו מקדמים, באיגוד הסטטיסטיקאים הישראלי, יעזור בתחום הזה בעתיד.
יהיה מה שיהיה, אני מתכנן להצביע – ואני מקווה שגם אתם! 🙂
לטעמי, הסקרים מלמדים מעט מאד לקראת הבחירות האלה. יש יותר מדי גורמי אי-ודאות. מעתיק לפה פוסט פייסבוק מלפני שלושה ימים.
פחות משבוע לפני הבחירות, ואין לי מושׂג מה יקרה. מאז הפתעת הגמלאים למדנו שיש בשטח מספיק מנדטים למפלגה בינונית-מינוס, שפשוט אי-אפשר לדעת לאיפה יפלו. הפעם, או כך לפחות ההרגשה, יתכן שמדובר בקבוצה גדולה עוד יותר של קולות צפים כאלה. הליכוד-ביתנו ויש עתיד ידממו קולות כאלה. אולי, עם קצת מזל, גם איזה מנדט של קולות נשים שלא יגיעו לאגודת ישׂראל, ש״ס וקץ. וכרגיל, גם הציבור הלא-כל-כך מודע פוליטית, שפשוט מצביע לפי החלטה כמעט-אקראית ברגע האחרון.
גורם אי-ודאות שני שיכול להכריע בקלות את הבחירות הוא אחוז החסימה המוגבה. שלוש מפלגות מנהלות מערכת יחסים מורכבת עם אחוז החסימה:
* מרצ – שבמקום להסתער על המספר 8 בחרה בגישת פּאסיב-אגרעסיב אווילית.
* קץ – כרגיל בימין הקיצוני (זו מערכת יחסים שהולכת שנים אחורה)
* וליברמן, האיש שדחף יותר מכולם להעלאת אחוז החסימה והיה אדריכל פירוק הקואליציא הקודמת. אם יש צדק בעולם, יש לו הזדמנות פז לקפוץ לביקור ביום שלישי הקרוב.
די לנו באחת מאלה שאכן תכשל במעבר הרף המוגבה, והתמונה משתנה שוב מן היסוד. קל וחומר אם לא אחת, אלא שתיים.
פעולתו של אחוז החסימה תושפע כמובן באורח מכריע על-ידי אחוז ההצבעה. כאן יש שתי שאלות גדולות: האחת היא לגבי עוצמת המיאוס והיאוש שפשתה בחלקים בימין (ביחוד בליכוד). השניה היא לגבי יכולתה של הרשימה המשותפת להעלות באופן דרמטי את אחוז ההצבעה בציבור הערבי. לגבי הליכוד אני יכול רק לנחש, ולגבי הרשימה המשותפת אפילו זה לא.
יוצא מכל זה שיש שש חזיתות שונות, שיכולות כל אחת להשפיע באופן מכריע על תוצאות הבחירות. הייתי רוצה להציע תחזית, אבל פשוט אין לי על סמך מה.
בעניין אחד נראה שאפשר בכל זאת להתנבא: כנראה שמי שיקבע את זהות ראש הממשלה הבא יהיה כחלון. אם יבחר להוביל לממשלה נוספת בראשות ביבי, קשה לראות מי יעצור אותו. אם נמאס לו סופית, יש סיכוי למהפך.
לא חשוב מה שתצביע העיקר שתצביע מחל.