הערת הקדמה לקוראים וותיקים וחדשים: הפוסט הזה הוא מאד בסיסי מבחינת הסטטיסטיקה שבו (לטוב ולרע). עיסוקו הוא יותר במציאת נתונים והסתכלות בסיסית עליהם מאשר ניתוחים מורכבים.
חסרי סבלנות לקרוא את הפוסט? פשוט תסתכלו על הגרף שכאן (מספר הטילים על ישראל מול פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – לאורך זמן):
רוצים להבין למה יצרתי את הגרף הזה, באיזה נתונים השתמשתי (מופיעים בסוף הפוסט), ומה אני חושב עליו? תמשיכו לקרוא הלאה…
עידכון (18.11.2012): יצרתי להנתאכם גירסה דינמית של גרף הנתונים, כנסו לפוסט בשביל לצפות בו:
גרף אינטראקטיבי של טילים שנורו על ישראל (קו כחול) ופלסטינים שנהרגו בידי צה"ל (קו אדום)
המתינו שניה עד אשר הגרף האינטראקטיבי ייטען .
העבירו את העכבר מעל לנקודות כדי לראות את המספרים המדוייקים. אתם יכולים לשנות את טווח התאריכים בעזרת ה zoom שנמצא מצד שמאל למעלה, או על ידי הזזת ה slider שמתחתית הגרף:
[cf]googleVis_1[/cf]
רקע
המבצע הצבאי "עמוד ענן" החל שלשום ב- 14.11.2012, והסיום עוד לא נראה באופק.
לפי ויקיפדיה:
האירוע החל לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה בשבוע שקדם לו, שכללה ירי רקטות באזור עוטף עזה, ירי טיל נ"ט מסוג קורנט על ג'יפ סיור צבאי, פיצוץ מנהרה בגבול עזה, במהלכה נהרג נער עזתי בן כ-13, והפצצות צה"ל בתוך רצועת עזה, שגרמו להרג של שבעה פלסטינים.
עד כה נהרגו 3 ישראלים ולמעלה מ- 300 טילים נורו על ישראל, מהצד הפלסטיני נהרגו אחמד ג'עברי ועוד אינספור אחרים אבל עוד אין לנו מספרים ברורים.
A tale of two tables: האם המלחמה התחילה בגלל הבחירות? טבלאות של מבצעי צה"ל ומועדי בחירות
זו השאלה שמעניינת אותנו. ואני כבר אענה לכם את התשובה שלי: אין לי מושג. אבל אני מקווה שהנתונים שאציג כאן יאפשרו לכם להתקדם עוד צעד במציאת התשובה שלדעתכם נכונה (ובתקווה, גם קשורה למציאות).
ביומיים האחרונים הופץ בפייסבוק טבלה שמראה את תאריכי היציאה למבצעים צבאיים ואת תאריכי הבחירות. הטבלה הראתה איך בבירור היו מבצעים צבאיים לפני בחירות:
הטבלה נוצרה על ידי אסף רותם ושותפה למעלה מ- 3000 פעמים בפייסבוק (!)
כלומר בבירור הטבלה הצליחה לשכנע הרבה אנשים (או לפחות להתעניין בה מספיק כדי להפיצה הלאה, בין אם מתוך הסכמה ובין אם מתוך לעג).
אך האם מדובר בטיעון מוצלח? התשובה היא שחד משמעית לא.
מבחינה סטטיסטית זהו מקרה בוטה של הטיית בחירה (עיוות בנתונים שלנו אשר נובע מהטייה שיטתית באופן שהמידע נאסף). מי שהרכיב את הטבלה הסתכל רק על המאורעות הצבאיים שקרו לפני הבחירות, ולפי זה הגיע להחלטה שהאחד גורם לשני. הדרך הנכונה יותר להסתכל על זה תהיה להסתכל על כלל המאורעות שהתרחשו בתקופת הזמן הזו, ולראות איך הם מאורגנים סביב תאריך הבחירות. זה מה שניסתה לעשות תמי אלון בטבלה הבאה:
והנה ההסבר שנתנה תמי לטבלה (עם כמה מחיקות, ו[הערות] משלי):
ראיתי שיש לא מעט דיונים לגבי זה, אז חשבתי לבדוק מה *באמת* קרה ב-20 השנים האחרונות. […]
המסקנה [מהשוואת הטבלה שלי לזו שהופצה ברשת היא] ברורה: מי שטוען שיש קשר בין מבצעים ובין בחירות הוא דמגוג או סתם איזה אידיוט שימושי שלא מוכן להכיר בנתונים המלאים ובעובדות גם אם הם יבעטו לו בפנים.
לא צריך להיות גאון גדול בסטטיסטיקה ובעל הבנה מעמיקה בקורלציות כדי להבין שלגזור מסקנות קונספירציה על סמך סמיכותם של 3 מבצעים בלבד (ענבי זעם, עופרת יצוקה והנוכחי. אינם מופיעים בטבלה שלי אלא בטבלה המקורית והסלקטיבית שעליה יצא קצפי) מתוך 18 לבחירות, כש-15 מבצעים וחיסולי בכירים בסדר הגודל של ג'עברי (בתמונה לפניכם) לא נערכו בסמוך לבחירות בכלל – זו דמגוגיה לשמה, בלשון המעטה.
למרות הביקרת החריפה (והמוצדקת) של תמי, הטבלה שלה זכתה (רק) למעל ל- 300 שיתופים.
וכעת מגיע תורי.
מדוע צריך יותר מידע, ומדוע עוד מספרים זה לא מספיק
אתחיל בהערת נימוס ואומר שגם ברק וגם תמי עושים בעיני דבר חשוב מאד והוא לנסות לקדם שיח ציבורי שמתבסס על נתונים אשר לקוחים מהמציאות (בניגוד לאמירות שמופרכות באוויר ללא קשר לדבר).
עם זאת, המידע שמופיע בנתונים שבטבלאות הללו הוא לא מספיק, וזאת מהרבה סיבות. אחת הפשוטות בהן היא שלא כל מבצע צבאי הוא באותו סדר גודל. יש הבדל גדול בין "מכת ברק" שם נהרגו כ- 9 מחבלים, למול "עופרת יצוקה" שם נהרגו כ-709 מחבלים (נתונים לקוחים מערכי הויקיפדיה). כלומר, אין דין מבצע צבאי אחד למשניהו. זוהי רק דוגמא אחת למדוע הנתון של "מבצע צבאי" כשלעצמו איננו מספיק.
עוד נתון חשוב כאן הוא מידת ההתגרות של הצד השני. יש הבדל בין תקיפה צבאית ישראלית שמגיעה "משום מקום" למול כזאת שמגיעה לאחר תקופה של התקפות טילים מעזה.
אבל גם אילו היינו מקבלים את כל פרטי הידע על המבצעים הצבאיים, גם זה לא היה מספיק. מהסיבות הברורות, המציאות שלנו יותר מידי מורכבות בשביל ניתוח כזה פשטני. הדרך ה"נכונה" יותר להתמודד עם שאלות כאלה היא על ידי בניית מודל כלשהו ("שגוי אך שימושי") של המציאות אשר מתבסס על הרבה סוגים של פרטי מידע, ומהם להרכיב נרטיב שמאפשר לפרש את המציאות ולתת לה תחזיות סבירות. זו המלאכה של אנשים ממדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכן הלאה. מטרתי בפוסט הזה היא לעזור על ידי הוספת פריט מידע אחד נוסף, והוא: מספר הטילים בהם הותקפנו ומספר הפלסטינים שצה"ל הרג.
על מודלים פשוטים ומורכבים לתיאור מעגלי ההסלמה בסיכסוך הישראלי-פלסטיני
במסגרת מודל פשוט של המציאות ישנם שני גורמים מדידים אשר נותנים לנו מידע מעניין על מצב הסיכסוך בין ישראל לחמאס: טילים שירו עלינו, ואנשים (מחבלים או אזרחים) שאנחנו הרגנו להם.
באופן טיבעי, אם יורים עלינו טילים, אז אנחנו רוצים "להיכנס בהם בחזרה!" על ידי פעולה צבאית. ובעקבות פעולות צבאיות אזרחים פלסטיניים נהרגים. לאחר שהם נהרגים, כל האנשים שאיכפת להם ממי שנהרג סובלים, וכתגובה מכך הם מעוניינים בנקמה ויורים עלינו בחזרה טילים – וכך חוזר חלילה. כמובן שבתהליך הזה שני הצדדים סובלים עוד ועוד, וזוכים לעוד ועוד מוטיבציה "להכנס באימ'אימה!" של הצד השני בחזרה.
ובכן, כמובן שהמציאות האמיתית יותר מורכבת רק מזה. יש גורמים שמצליחים "להדליק ולכבות" מצבי לחימה. יש דרכים לא-אלימות שבהם פוגעים באוכלוסיה הפלסטינית יותר ובכך מעודדים אותם יותר להתחיל להיות תוקפנים (לדוגמא, על ידי פגיעה באספקת המצרכים הבסיסיים שלהם. משהו שעמותות כמו "גישה" עובדות על לטפל בו). ומאידך, אירגונים "בעד זכויות אדם" (כמו כאלו שיכולות להיות חברות בהם מדינות כמו סוריה, לוב, איראן, טורקיה וכן הלאה) משתמשים בעימות הישראלי-ערבי כדי להוביל מסעי הכפשה (לא מוצדקים) ברחבי העולם כנגד ישראל.
המציאות מאד מורכבת, אבל היום ננסה רק לענות על השאלות של המודל הפשוט – האם יש משהו בנתונים שיגרום לנו להאמין (תחת ההנחה שישראל לא מגרה את הצד הפלסטיני לירות, מה שלא בהכרח נכון) שפוליטיקאים מהימין מתחילים יותר מלחמות (דהיינו, הורגים הרבה פלסטינים) דווקא לפני בחירות?
בשביל לענות על השאלה המאד מצומצמת ופשוטה הזו, אנו צריכים נתונים.
טילים על ישראל ופלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – בין השנים 2002 ל- 2012 (מקור הנתונים)
מה שרציתי זה 3 דברים:
- מידע על מועדי הבחירות שהיו בעשור האחרון
- מידע על מידת התוקפנות הפלסטינית
- מידע על מידת התוקפנות הישראלית
טוב, להשיג את 1 היה קל – פשוט הולכים לויקיפדיה.
מספר 2 הוא יותר מורכב. חיפשתי מקורות שמציגים את מספר הטילים שירו אל ישראל בעשור האחרון. החיפושים שלי לא צלחו, והכי טוב שמצאתי היה הדוחו"ת החודשיים (ב-PDF) של השב"כ על פעילויות הטרור השונות – לא משהו שקל לעבוד איתו.
למזלי התייעצתי עם חברי איתמר שאלתיאל אשר הפנה אותי לפוסט בבלוג אנגלי בשם pro bono statistics, שם מצאתי מידע על מספר הטילים שנורו אל ישראל (לא כולל "mortar shell fire"), ואת המידע שהיה חסר שם, מצאתי בדו"ח מעודכן יותר של אותה עמותה (בקובץ שנמצא כאן).
מספר 3 הוא גם מורכב. ראשית, רציתי מדד כלשהו שמתאר את המצב לאורך זמן, ללא תלות בהגדרות תקשורתיות של "מלחמה" "מבצע" או "תקרית". לשם כך מצאתי נתונים על "פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בשטחים" טבלה אשר אורגנה על ידי אירגון "בצלם". אומנם אין שם הפרדה בין מחבלים לבין אזרחים, ואומנם מדובר באירגון שידוע בתור אירגון "שמאל" אשר נוטה לטובת הפלסטינים (מה שאומר שייתכנו שיכללו בו דיווחים של אנשים שנהרגו ללא קשר לצה"ל). אבל מבחינתי מה שבעיקר רציתי זה את המגמה לאורך זמן. מה גם שנראה לי מתאים יותר בשביל ההשוואה שמעניינת אותנו לראות את הנתון הזה מהזווית של "הצד השני".
הדבר האחרון שרציתי הוא להוסיף תאריכים של מבצעים צבאיים ידועים של צה"ל. לשם כך בניתי גוגל-טבלה אותה פתחתי לחברי בפייסבוק (וכעת גם לכם), וביחד עברנו ואירגנו רשימה של מבצעי צה"ל (בעיקר בהסתמך על מאמרים בויקיפדיה). זה איפשר לי לקבל את רשימת התאריכים יחסית בקלות (ולכשהרשימה תתעדכן בעוד נתונים מעניינים, אפשר יהיה לעדכן את הגרף בצורה יותר חכמה. לדוגמא, אם נדע לכל מבצע כמה ימים הוא נמשך, וכמה אנשים נהרגו בו מכל צד).
תרשים הנתונים
אז הנה הגענו לתוצאות, הנה התרשים שיצא (יצרתי את כל אירגון ועיבוד הנתונים בעזרת שפת התכנות הסטטיסטית R):
אני משחרר את התמונה הזו ברישיון שימוש חופשי של CC-BY-SA, ואתם מוזמנים להשתמש בה כיצד שתרצו כל עוד תצרפו לינק לפוסט הזה.
אז מה רואים בגרף
נתחיל מקריאה בסיסית:
ציר ה-X הוא ציר הזמן. ציר ה- Y מקבל ערכים בין 0 ל-1000, שמשמעותן שונה בהתאם לקו עליו מסתכלים. הקו הירוק הוא הקו של מספר הטילים שירו על ישראל בעוד שהקו האדום הוא של מספר הפלסטינים שמתו. הנתונים הם על פני חודשים (אלו הקווים האפורים, שנועדו לסייע לזהות את החודשים השונים). הנקודות האדומות למטה הן התאריכים שבהן היו מבצעים צבאיים (אתם יכולים לראות את הרשימה שלהם כאן). והקוים הכחולים האופקיים הם של תאריכי הבחירות שהיו בתקופת הזמן הזו.
כמה נקודות לשים אליהן לב בגרף:
- אין לנו נתונים על מספר הטילים שנורו לפני שנת 2002. אבל כן יש לנו נתונים על מספר המיתות באותן תקופות. האיש המשכיל בקהל יינחש כמובן מה היו הסיבות לכל זינוק בתמותת פלסטינאים באיזור שנת 2001 וב- 2002 (כאשר לא היו הרבה טילים, לפני הנתונים שברשותינו). אבל בזה לא נעסוק היום. (אתם מוזמנים לכתוב על זה בתגובות)
- עצרתי את ציר ה-Y בערך ב- 450 כדי לראות את תנודתיות הנתונים. הערך של מספר המתים בצד הפלסטיני בתאריך דצמבר 2008 היה 432 ובינואר 2009 היה 977. הלוואי שכולם היו מחבלים, אבל זה לא היה המקרה – ואם זה לא מעציב אתכם אפילו קצת, אז זה חבל מאד.
- הגרף הזה לא כולל את ראשי הממשלה שהיו בכל תקופה, ואת ההחלפה ביניהם. אני אשאיר למי מכם שרוצה להוסיף את זה לגרף ולכתוב על זה (עם לינק כמובן, כבר אמרנו).
הגרף הזה לא כולל נתונים נוספים שייתכן והיו יכולים להיות מעניינים (לדוגמא, מדדים על מידת הסדר על עזה – כמו מספר הסחורות שעברו שם, או דברים דומים). אם יש לכם רעיונות איזה נתונים יכולים להוסיף מידע על הגרף – אנא ספרו לי על זה בתגובות 🙂 (עם קישורים לקבצי המידע, כן?) - אם אתם מצפים לראות P-value אם מדדים סטטיסטיים בגרף הזה, אני לא הולך לעשות זאת. מדובר בנתונים מורכבים של סדרות עתיות (סדרות נתונים לאורך זמן), עם התנהגות מאד מורכבת. אני לא מתלהב מלנסות להמציא פה מבחנים סטטיסטיים. אם מישהו מהקוראים הסטטיסטיקאים של הבלוג חושבים שאתם יכולים – לכו על זה!
ומה המסקנות?
אפילו מישהו כמוני, עם הבנה מועטה ביותר בפוליטיקה ומדעי המדינה, יש כמה דברים מאד ברורים שאפשר לראות:
1) בכל ארבעת הממשלות שרואים בגרף – אפשר לראות שהיו מבצעים צבאיים לכל אורך תקופת השלטון, ופלסטינים מתו לכל אורך הזמן. אם לא הייתי מגלה לכם מתי היו בחירות, האם הייתם מצליחים לנחש זאת רק לפי הקווים? אני מנחש שלא.
2) הראש ממשלה שהיה בשלטון בזמן שנהרגו הכי הרבה פלסטינים לפני הבחירות הוא אולמרט, וזה לא עזר לו להיבחר בשנית…
3) השלטון של נתניהו (הימני הנודע) היה מאד שקט משני הצדדים. הפרשנות לזה היא שאלה טובה. האם זה תקופת השקט שלאחר "עופרת יצוקה"? אולי. האם זה בגלל שאנחנו התגרינו בפלסטינים פחות? אולי. אין לי את הנתונים לדעת. מה אתם חושבים?
4) הקשר בין פעילויות צבאיות ומחאת האוהלים – האם הייתה כזו? ובכן, אפשר לראות שסיום שביתת הנשק בין ישראל לחמאס התחיל לפני ה- 14 ליולי 2011 (היום שבו דפני יצאה עם האוהל). אז שבירת הרגיעה לא יכלה להתחיל בעקבות מחאת האוהלים (אלא אם היא התחילה בגלל משהו במדדים כלכליים, שאנחנו לא יודעים עליהם בגרף הזה). כן אפשר לראות שממש חודש לאחר תחילת מחאת האוהלים פתאום הייתה קפיצה מאד דרמטית בהסלמה של האלימות בין הצדדים. האם זה היה הניסיון של נתניהו להפסיק את המחאה? מי יודע. על פניו, לא נראה משכנע. בייחוד כשרואים את שני הספייקים הנוספים של של התקפות במהלך השנה (כשהשני מביניהם הוא ממש לפני ה- 22 ליוני, כאשר דפני התחילה את מחאת הקיץ של 2012). אז על פניו, לא רואים קשר ברור (למרות שייתכנו פה עוד המון מורכבויות שאנו לא יודעים עליהם. יודעים משהו שאני לא?)
5) אם נתעלם לרגע ממחאת האוהלים, התקיפה הצבאית מהצד הישראלי שאנו רואים כרגע ממש לא נראית מפתיעה במועד הנוכחי שלי. אפשר לראות כיצד ישראל סבלה מסבב של הסלמה בשנה האחרונה, אשר כללה 3 חודשים שונים עם המון טילים שנורו לכיווננו (כשאני אומר הסלמה אני לא אומר מי התחיל, רק אומר שזה קרה – וששני הצדדים היו במצב שבו הם היו מוכנים להסלים את המצב עוד יותר). תחת המצב הזה, לא יפתיע אותי כרגע לראות מלחמה. ולצערי, אני לא אתפלא אם הרבה מאד פלסטינים ימותו. האם זה יעזור? האם יש אלטרנטיבה? באמת שאין לי מושג – אני מצטער.
הערה צידית לגבי קונספירציות, נתונים וחשיבה מחקרית
תרשו לי להיות יומרני לרגע ולומר כמה מילים לגבי ההבדל (לתפישתי) בין החשיבה של איש-קונספירציות למול איש מחקר/מדע:
לאיש הקונספירציות (ולצורך העניין, לכולנו) קל לקחת כל נתון שאני (או מישהו אחר) אי פעם מביא ולומר "אבל זה לא מסביר את זה", או "יש לי תיאוריה שתראה שבעצם המשמעות היא הפוכה". ולאחר שמראים לו נתונים הוא חוזר לתפיסת המציאות שמסיבה זו או אחרת הוא מעדיף לדבוק בה.
מה שקשה לעשות (לא רק לכם, גם לי – וכנראה שלכולנו) הוא לענות על אחת משתי השאלות הבאות:
- בהנחה שהיה לנו המון משאבים/יכולות/קשרים – איזה נתונים היינו צריכים בשביל להכריע בין תיאוריות קונספירציה שונות מי מהן היא הנכונה (או השגויה)? להכריע אומר שאנו יודעים איזו תוצאה של הנתונים תאמר לנו מה לגבי המציאות (ואנו חזורים פה לרעיון של עקרון ההפרכה של קרל פופר). כמובן, מגיעה תמיד השאלה מה אנו צריכים לעבור כדי לקבל נתונים אמינים, והאם זה בכלל אפשרי – אבל בהנחה שזה אפשרי, חשובה היכולת לדעת איזה נתונים היינו רוצים.
כמובן שהשאלה הצמודה לזה היא כיצד אפשר להשיג כאלה נתונים (או משהו שאיכשהו מזכיר אותם, או מרמז על הנתונים שבאמת מעניינים אותנו). - בהינתן הנתונים שהצלחנו להשיג – כיצד זה משפיע על תפיסות העולם שלנו? אילו אפשרויות נראות בעיננו כעת פחות סבירות ואיזה יותר? האם לנתונים שאנו אוספים יש בעצם יכולת לשנות את תפיסת עולמנו? (כי אם התשובה היא לא, אז באותה מידה יכולנו לוותר על הנתונים הללו)
וזה אומר שהאתגר שלכם עם הפוסט שכתבתי הוא לא לחשוב כיצד אפשר להסביר את הנתונים הללו באמצעות תיאורית קונספירציה כזו או אחרת (כלומר אפשר, זה נחמד, כמו לשחק שח-מט או להמציא דמויות קומיקס חדשות), אלא לנסות לענות על אחת משתי השאלות הקשות: 1) איזה נתונים אתם (כן כן, אתם) יכולים למצוא כדי לקדם את תפיסת העולם שלנו? 2) מה הנתונים שהבאתי כאן (ושאתם נחשפים אליהם באופן כללי) מצליחים באמת ללמד אותנו על המציאות?
יאמרו הציניקנים שאין לזה סוף. שאף פעם לא נשיג מספיק נתונים כדי לדעת באמת. ואני מסכים איתם, מסכים לחלוטין. אבל בהינתן מה שעומד לרשותינו, יש הבדל בין קצת יותר לשום-דבר. ואומנם אנשים אוהבים לומר "שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה", אבל התשובה הכי ראויה לזה שאני מכיר היא שאפשר לשקר עם סטטיסטיקה, אבל כמעט בלתי אפשרי לשאוף לאמת בלעדיה. וכעת, נעבור ל
סיום
תודה לכל מי שעזר לי במציאת נתונים ובלחשוב על הסוגייה הזו. אני מרגיש שיש לי עמדות טיפה יותר מגובשות כעת (לפחות במסגרת תפיסת העולם המצומצמת שאני מסוגל להרשות לעצמי בזמן שעומד לרשותי). אני אתמצת ואומר שתיאוריות קונספירציה מקיאווליות כרגע הפכו בעיני להיות פחות סבירות. אם עלי לבחור בין סיטואציה קשה למנהיגים בשילוב עם צרות אופקים (בשם אופי המערכת הפוליטית) ואולי קצת דעות קדומות, לעומת האפשרות שמדובר באנשים מניפולטיביים ומבריקים שמוכנים להרוג אנשים בשביל קצת יותר כסף – ואני נוטה לבחור באופציה הראשונה.
כרגיל, אם יש לכם הערות, הארות, תיקוני לשון לטקסט (שהדיסלקטיות שלי תמיד מכה בו), מקורות לנתונים מעניינים, תובנות מעמיקות או קישורים שווים – התגובות מחכות לכם!
טבלת הנתונים
ואם הגעתם לפה בשביל הנתונים הגולמיים של מספר הטירים שנורו על ישראל בעשרת השנים האחרונות, או של מספר הפלסטינים שחיילי צה"ל הרגו, אני שמח לחסוך לכם את מאמצי אירגון הנתונים.
אתם מוזמנים להוריד את הנתונים כקובץ CSV מכאן. או לשחק עם הטבלה הדינאמית (עם אפשרות לגלול בין השורות, ולמיין לפי עמודות):
[cf]googleVis_2[/cf]
היי טל, רק רציתי להגיד תודה רבה על ריכוז הנתונים. הפוסט סייע לי מאוד!
מאוד מעניין ! תודה רבה וכל הכבוד על העבודה הרצינית ובהתנדבות.
הייתי שמח לראות את קוד ה-R
ועוד דבר – מבחן סטטיסטי אפשרי כדי לראות התאמה בין התפלגויות הוא קולמוגורוב-סמירנוב, למרות שהוא רק נותן אמירה כללית וכאן גם ערך מובהקות לא בהכרח קשור למציאות…
היי טל,
תודה רבה על המחקר שעשית. באמת בהתחלה לא מצאתי מידע על מספר הרקטות ששוגרו לעבר ישראל, ובסוף הגעתי לכאן.
המחשבות שלי על כמה נקודות שציינת:
-הרגיעה לאחר עופרת יצוקה: לדעתי עופרת יצוקה השיג בדיוק את המטרה שלה הוא יועד – הפחתת שיגורי הרקטות. אם המחיר היה שווה את זה, זה כבר נתון לויכוח. בנוסף, אינני בטוח אם הסיבה לכך היא אפקט ההרתעה או שפשוט פגענו להם/הם בזבזו את רוב המשאבים שלהם והם היו צריכים זמן להתאושש.
-העלייה בכמות הרקטות ב2011: אישית אני מאמין שהסיבה העיקרית לכך היא ההפיכה במצרים. אחרי שהעיפו את מובארק ובמיוחד אחרי פתיחת מעברי הגבול ברפיח, נהיה לחמאס הרבה יותר פשוט לחדש את מלאי אמצעי הלחימה שלהם.
-קשר בין מבצעי ישראל והבחירות: למען האמת אני לא בטוח מה אני חושב על הנושא לאורך השנים, ולא השקעתי יותר מדי מחשבה על העניין. מה שכן, אני לא ממש מחבב את ביבי, ואני לא אופתע לגלות שביבי החליט להוציא את המבצע הזה לפועל לאור הבחירות הקרבות. כמו, שלדעתי, החליט לבצע את עסקת שליט בשביל לנסות לרצות את העם בעקבות המחאה החברתית. כנראה שבפועל יועצים של ביבי אמרו לו משהו בסגנון שהנה הבחירות באות, והוא לא קיים את מה שהוא הבטיח על הפחתת הרקטות על הדרום, אז כדאי שהוא יעשה משהו בשביל שיבחרו בו מחדש. האם קרה משהו דומה בבחירות קודמות – אין לי מושג.
היי טל,
תודה רבה על המחקר שעשית. באמת בהתחלה לא מצאתי מידע על מספר הרקטות ששוגרו לעבר ישראל, ובסוף הגעתי לכאן.
המחשבות שלי על כמה נקודות שציינת:
-הרגיעה לאחר עופרת יצוקה: לדעתי עופרת יצוקה השיג בדיוק את המטרה שלה הוא יועד – הפחתת שיגורי הרקטות. אם המחיר היה שווה את זה, זה כבר נתון לויכוח. בנוסף, אינני בטוח אם הסיבה לכך היא אפקט ההרתעה או שפשוט פגענו להם/הם בזבזו את רוב המשאבים שלהם והם היו צריכים זמן להתאושש.
-העלייה בכמות הרקטות ב2011: אישית אני מאמין שהסיבה העיקרית לכך היא ההפיכה במצרים. אחרי שהעיפו את מובארק ובמיוחד אחרי פתיחת מעברי הגבול ברפיח, נהיה לחמאס הרבה יותר פשוט לחדש את מלאי אמצעי הלחימה שלהם.
-קשר בין מבצעי ישראל והבחירות: למען האמת אני לא בטוח מה אני חושב על הנושא לאורך השנים, ולא השקעתי יותר מדי מחשבה על העניין. מה שכן, אני לא ממש מחבב את ביבי, ואני לא אופתע לגלות שביבי החליט להוציא את המבצע הזה לפועל לאור הבחירות הקרבות. כמו, שלדעתי, החליט לבצע את עסקת שליט בשביל לנסות לרצות את העם בעקבות המחאה החברתית. כנראה שבפועל יועצים של ביבי אמרו לו משהו בסגנון שהנה הבחירות באות, והוא לא קיים את מה שהוא הבטיח על הפחתת הרקטות על הדרום, אז כדאי שהוא יעשה משהו בשביל שיבחרו בו מחדש. האם קרה משהו דומה בבחירות קודמות – אין לי מושג.
תודה על הפוסט המעניין.
רק אציין שבאקדמיה ישנם נסיונות לנתח את נתוני הקונפליקט בצורה סטטיסטית. לדוגמא כאן:
http://www.pnas.org/content/107/42/17927.short
גם כאן כמובן ניתן לטעון טענות שונות על אג'נדה של החוקרים, על בחירת הנתונים ואופן ניתוחם שמשפיעים על התוצאות – אבל מסכים שככל שנשתמש ביותר נתונים וניתוחים סטטיסטיים ופחות בתחושות בטן ו"מומחים" כך נתקדם בהבנת הקונפליקט
שלום עוז.
אני שמח שנהנית מהפוסט.
אכן הקישור שאתה מביא הוא רלוונטי. בהקשר הזה אציין ששני קולגות שלי מהאוניברסיטה (יונתן רוזנבלט ודוד גולן) פירסמו תגובה (משובחת) למאמר הזה. אם לתמצת את תגובתם, המאמר שהבאת הוא (בעיניהם) שגוי. ובעוד שאין לי ידע על כותבי המאמר המקורי אליו הפנית, יש לי היכרות מקצועית עם שני הכותבים של התגובה – והם סטטיסטיקאים מאד רציניים.
הנה קישור למאמר התגובה שלהם:
http://www.pnas.org/content/108/15/E53.extract
והנה האבסטרקט של התגובה:
Haushofer et al. (1) set out
to study the causal factors that perpetuate violence in the
Israeli–Palestinian conflict. They attribute 10% and
4% of casualties to Palestinian and Israeli
retaliation, respectively; these percentages are immaterial and
statistically
insignificant, thus failing to show the cycle of
violence. Reanalyzing the same data while addressing the shortcomings in
statistical analysis as detailed below, we find that
the nature of the conflict varies over time (Table 1). Some periods
display
a cycle of violence regimen, whereas in most periods,
retaliation explains a minuscule portion of events, suggesting that
the parties display no statistical regularity in their
actions. The results also show the shift in retaliation strategies
on the Palestinian side from killings to Qassam
attacks, which are typically smaller than the Israeli retaliation …
משהו על קונספירציה. כמישהו שמתעסק בהיסטוריה (את התואר הראשון שלי
עשיתי בהיסטוריה ואני עדיין נוהג לקרוא נתוחים הסטוריים של מאורעות). אני
חושב שהשימוש כאן במושג קונספירציה נעשה בצורה קלה מדי. התנהגות של מדינות
היא התנהגות מורכבת ותאוריות שמנסות לתאר אותן הן מורכבות. לדעתי, לא כל
השארה לקשר בין אורעים או אינטרסים הוא קונספירציה.
דוגמא לתאוריה לא
קונספירטיבית: אם היום מישהו היה אומר שאחד הגורמים למלחמה היא שחברי כנסת
מחזיקים מניות בחברות לייצור נשק זו הייתה נחשבת לתאורייתה קונספירציה. אבל
כשהיסטוריונים מנתחים את הסיבות לאמפריאליזם הבריטי ואומרים שאחת הסיבות
היא שחברי הפרלמנט הבריטי החזיקו מניות של חברת הודו המזרחית זו תאורייה
מקובלת
אני בגדול מסכים.
אני חושב שיש הבדל בין שחיתות, או נטיות פוליטיות/אנושיות. למול מצב שבו מישהו יוצר נזק בהקפים משמעותיים, באופן שהוא זדוני ממש, תוך כדי שיתוף נרחב של הרבה גורמים והסתרת המעשה.
אומנם אני בטוח שיש אנשים שעושים דברים כאלה (קונספירטיביים), אבל אני חושב שהם יותר מועטים מכפי שאנו נוטים לפחד מהם.
אבל מי יודע 🙂
טל,
עבודה טובה כרגיל. כמה הערות:
הטבלאות שהועלו לפייסבוק יצרו את השאלה אם קיים מתאם בין מועד הבחירות לבין מבצעים צבאיים. לפי מה שהבנתי מהתגובות כאן, התשובה היא שיש מתאם (לפי חי בריבוע), זה לא אומר שכל מבצע צבאי שמגיע לפני בחירות הוא תעמולת בחירות אבל זה אומר שיש מתאם ושווה לבדוק למה זה.
הייתה חסרה התייחסות לשאלה הזו בפוסט הזה.
לגבי המסקנות:
1) נכון אי אפשר לנחש לפי הקווים מתי היו בחירות. אבל אפשר לנחש לפי תאריכי הבחירות מתי הייתה עלייה במספר ההרוגים הפלסטינים ועלייה במספר הטלים שנורו. יכול להיות שיש הרבה גורמים למבצעים צבאיים אחד מהם הוא בחירות.
4) בנוגע לקשר שבין הפעילות הצבאית למחאת האוהלים, המבצע הצבאי התחיל אחרי מחאת האוהלים הראשונה. והמבצע הצבאי השני התחיל מעט לפני מחאת האוהלים השנייה. ההבדל בין שתי המחאות האלה הוא שהמחאה הראשונה הייתה מפתיע ועל המחאה השנייה דובר בתקושרת כמה חודשים לפני שהיא קרתה. זה לא אומר כלום כי אי-אפשר על סמך שני מקרים להצביע על מגמה.
כל הכבוד על היוזמה לקחת נושא אקטואלי ולהתמודד איתו בעזרת נתונים אמיתיים.
היי רותם, תודה רבה.
כפי שהשבתי לתגובה שטענה למבחן חי-בריבוע. זהו לא המבחן המתאים במקרה שלנו.
אני ממליץ מאד להתעלם מהסטטיסטיקה הזו.
ולגבי נקודותיך:
1) לא ממש.
אם רוב הזמן יש הרוגים פלסטיניים, ואחת לכמה זמן יש בחירות, אז חוסר "מתאם" בין השניים אומר שאין מידע נוסף בידיעת תאריך הבחירות.
מה שכן, זה לא סותר לדעתי שיש השפעה. פשוט שאין בנתונים שלנו מספיק "בשר" בשביל לזהות אותה (לעומת כמות המורכבות של התופעה עליה אנו מסתכלים)
4) מסכים ששני מקרים זה לא מספיק למגמה.
אך בשביל מה שהיה מפתיע זה שתחילת היריות היו עוד לפני שהמחאה בכלל התחילה. מה שאומר שתחילת ההסלמה לא נבעה מנסיון ישראלי ליצור התחממות בעקבות המחאה. זה לא סותר שממשלת ישראל החליטה להגביר את ההסלמה בשביל להתמודד עם המחאה (מה שלדעתי קרה סביב הנושא של גלעד שליט). אבל שוב – זה לא נובע מהנתונים.
תודה על הפירגון הרב 🙂
טל
טל, תודה על הפוסט המעניין. הערה קטנה לגבי נתוני ההרוגים של בצלם: הם כוללים גם פילוחי משנה יותר ספציפיים, על בסיס השתתפות בלחימה, וכדומה. הנה לדוגמה: http://old.btselem.org/statistics/hebrew/Casualties.asp?sD=19&sM=01&sY=2009&filterby=event&oferet_stat=after יש לגלול לחלק התחתון של הטבלה
שלום שרית,
תודה על השיתוף.
אגב, אם בצלם מעוניין להשתמש במה שעשיתי, אני אשמח לכך.
לגבי הקישור שנתת לי, אני רק רוצה להבהיר שזה פילוח של "תחומים" שהוא מצויין, אך לא מאפשר לראות שום מגמה (כי הוא מציג מספרים מאוחדים לתקופת זמן ארוכה).
מה שהיה מייטבי לעשות זה ליצור טבלה גדולה שבה כל שורה זה התאריך שבו מישהו נהרג, ואז עמודות עבור כל הפרטים הנוספים הרלוונטיים.
זה היה מאפשר לאנשים כמוני לעשות גרפים/סטטיסטיקות יותר מתוחכמות.
יופי של עבודה
תודה רבה 🙂
דבר ראשון – כל הכבוד על הניתוח המרשים!
לגבי תזמון המבצעים, נראה לי שיהיה מעניין להוסיף גם "אירועים חיצוניים". לדוגמא, אני די משוכנע שהמבצע נוכחי נדחה עד עכשיו כדי שלא "לסבך" את אובמה. דיברו הרבה על זה שישראל לא תתקוף באיראן לפני הבחירות בארה"ב, ואני מאמין שזה נכון גם לגבי מבצע גדול בעזה.
היי עופר, אני מסכים לחלוטין.
אגב, אני חושד שאחד האירועים המשמעותיים היה דווקא האביב הערבי והנפילה של מובארק.
טל
שתי הצעות:
1. אי אפשר לראות כאן סיבתיות שכן הנתונים מעוגלים על פי חודשים ולכן רואים עלייה מתואמת של מס' ההרוגים ומס' הטילים באותו החודש אך לא ניתן לעקוב אחר הדינמיקה של העליה.(אם יש נתונים ברזולוציה של ימים אפשר להציג מדד מצטבר לאורך כל חודש על מנת לראות מתי נצברו רוב הנפילותהרוגים)
2. שימוש בסקאלה לוגריתמית עבור הגרף יכול היה להקל בהרבה שכן הרבה פעמים גם מס' ספור של הרוגיםטילים הוא משמעותי אך הוא "נעלם" בסקאלה שנבחרה.
מעבר לכך – פוסט מעולה ועבודת איסוף נתונים מרשימה.
ישר כוח.
תודה רבה אורי,
לגבי 1 – אני מסכים, אך לא מצאתי נתונים כאלה לאורך זמן ומאורגנים. אם תמצא כאלה, אנא ספר לי.
2) זו אכן אפשרות, אבל אז אנשים "מן השורה", לא כל כך יבינו את הגרף. כך שההחלטה שלי להשאיר את הנתונים כמות שהם עומדת בעינה.
ייתכן ואם נחליט שאנו ממש רוצים לעשות ניתוח יותר מורכב, שיהיה ערך בטרנספורמציה (או כמה), ואז זה סיפור אחר…
יופי של פוסט 🙂
רק הערה קטנה – מתאם או חוסר מתאם בין שתי תופעות (קרבה לבחירות ויציאה למבצע) לא אומרת דבר לגבי הנימוקים באירוע בודד. סביר להניח שרוב המבצעים לא היו קשורים לבחירות, אבל זה לא אומר לגבי מבצע מסוים. ואת זה, אני חוששת, לעולם לא נדע…
היי עדיפצ',
אני מסכים איתך לחלוטין.
אם כי, יש תמיד את השאלה האם על ראש ממשלה פועל לחץ שהוא טיבעי לאופי המצב של בחירות. נאמר שהיינו רואים רק התקפות לפני בחירות, ולא בשאר השנה. היינו יכולים להסיק שיש סוג של סיטואציה שראש ממשלה צפוי לעבוד מולה (או ליצור אותה).
אך זה לא מה שראינו.
מורכב העולם הזה, מורכב…
נשיקות,
טל
טל
הריני מצטרף למקהלת השבחים על הפוסט, והמוטיבציה שמאחוריו (לקיים דיון מבוסס נתונים, לא-חלקיים עד כמה שניתן).
אני מצרף עוד מקור לנתונים, יחד עם הניתוח השונה של הכותבים, שנראה שנעשה עם מוטיבציה דומה של שלמות נתונים עד כמה שניתן.
http://www.huffingtonpost.com/nancy-kanwisher/reigniting-violence-how-d_b_155611.html
לא בדקתי את מהיימנות הנתונים, במיוחד גרף 2, אבל אם יש לך או למישהו זמן וחשק להתייחס או להוסיף אותם לגרף, נראה לי שזה יכול להוסיף לדיון.
הדגש שם הוא לאו דווקא על פעילות לקראת בחירות, אלא יותר על "מי התחיל" כל סבב אלימות.
היי יובלמוב, תודה על המילים והקישור.
הסתכלתי בזריזות ולא נראה שהם מציעים נתונים שקל לעבוד איתם.
הרעיון של להוסיף נקודות של "החלטות על הפסקות אש" הוא רעיון מוצלח, באופן דומה לרעיון שיהונתן הציע בתגובה לפניך.
אני מודה שהאנרגיות שנותרו לי לפרוייקט הזה הולכות ומצטמצמות. אבל אם יגיע רשימת תאריכים שנוח לעבוד איתה, אפשר לדחוף ולהוסיף אותם לגרף…
שלך,
טל
היי טל, עבודה יפה מאוד.
ההסבר שלי להסלמה האחרונה (שלדעתי גם מתאים לטבלה שלך) הוא שאחרי 'עופרת יצוקה' נוצר מנגנון תיחום להסלמות (חמאס מקפיד על מינון ירי נמוך שלו ושל הארגונים הסוררים, צה"ל תוקף רק בלילה בשביל למנוע הרוגים וכו'). המנגנון הזה עבד טוב (אוקי, יחסית טוב, לא כולל עוטף עזה) עד נפילת השלטון המצרי בסיני.
אחרי נפילת השלטון המצרי בסיני לישראל הייתה משוואת תגובה שכנגד פח"ע מסיני (או לפני לצרכי סיכול) צה"ל מגיב נגד בעזה. בשביל הארגונים העזתים מדובר בהסלמה ללא התגרות (שהרי לא הפעילות לא יצאה ישירות מעזה) שעליה הם מוכרחים להגיב.
בטבלה שלך כל תקיפה ישראלית בעזה מקבלת את אותו ייצוג בהתאם למספר ההרוגים, בעוד שתקיפות מסוימות (אפילו אם נהרג רק אדם אחד) יצרו הסלמה יותר חריפה.
לכן אני הייתי מוסיף בנקודה מקומות שהם ישראל סיכלה או הגיבה על פח"ע מסיני ובודק האם האם יצרו תגובות יותר חריפות אצל הארגונים העזתים. זה אמור להיות די קל, אני מהמר שלא היו יותר מחמישה אירועים כאלה (אחרי הפיגוע בכביש 12, אחרי הפיגוע של הנגמ"ש, אחרי הפיגוע מול קרקל ועוד שני סיכולים). בגלל שכולם בתקופה האחרונה, אולי כדאי לעשות פוקוס על התקופה מאז 'עופרת יצוקה'.
יש לי R, אבל לא יצא לי להשתמש בה. אם יש לך קובץ פרויקט שאתה יכול לשלוח לי, אוכל לנסות לעשות את זה בעצמי.
היי יהונתן,
אם אין לך נסיון ב- R,
אני חושד שיהיה לך לא פשוט לצלול לתוך הקוד שכתבתי ולהתקין את כל מה שצריך כדי לגרום לו לעבוד.
אם תרצה להעביר אלי את התאריכים, אפשר להוסיף אותם בזריזות לגרף ולראות מה קורה.
לגבי זום-אין, תקח בחשבון שהסקאלה שלנו היא של חודשים (אלו הנתונים הזמינים).
בברכה,
טל
משהו ראשוני שיש לי בינתיים, אני אמשיך לעבוד על זה
תעדכן אותי אם אתה רוצה משהו שונה בפורמט / נתונים אחרים.
https://docs.google.com/open?id=0Bz2hISRgonsOMVRBQWNyNzk4UlU
תודה יהונתן.
הקובץ לא פתוח לצפיה.
בברכה,
טל
הייתי שמח לראות יוזמות שלום ישראליות / פלסטיניות "רציניות" על הגרף. אני חושב שבאופן כללי לחמאס אין אינטרס לירות טילים – זה פוגע באנשיו יותר מאשר שזה פוגע בנו. בהנחה שההנהגה שלהם רציונלית (חלקית), יש סיבות לכל סבב לחימה כזה, ואחת יכולה להיות תחושת איום מאבו מאזן
נתנאל, תיאוריה לגיטימית. האם יש לך רעיון איפה יש נתונים על יוזמות שלום "רציניות"?
אני מחפש נתונים שמראים את מספר הטילים שנורו על ישראל במהלך 2012 בפריסה של ימים, כדי שאפשר יהיה לראות עד כמה ההפגזה ערב עמוד ענן היתה חריגה מהשגרה של דרום ישראל. השוואה כזו יכולה להראות אם מדובר אכן בשיא שהביא לתגובה צבאית או בשגרה שהעיתוי לתקוף אותה סופסוף קצת בעייתי
היי ליאור.
מחיפושי עולה שאין מקום שמציג את הנתונים באופן שנוח לעבוד איתו (נאמר, קובץ טקסט או אקסל).
יש לרוב קבצי PDF
עם טבלאות וגרפים (לרוב גרפים).
אז תצטרך לחפש ולראות האם מישהו הוציא דו"ח עם נתונים כאלה – ולחץ את המספרים ידנית משם.
אלטרנטיבית, אתה יכול להסתכל על הדיווחים כאן:
https://twitter.com/QassamCount
ולראות אם יש שם את טווח הזמנים (והמידע) שמעניין אותך.
יכול להפנות לקובץ PDF?
אנחנו אוהבים למצוא חוקיות, אבל אולי אין? (=? אל תבלבלו אותי) י
היי שושי.
דווקא נראה שחוקיות יש:
הם יורים, אנחנו הורגים. אנחנו הורגים – הם יורים.
השאלה היא מה עומד מאחורי החוקיות הזו. והאם יש עוד חוקים ברורים, או נתונים שיביאו תובנות נוספות.
ויש עוד נקודה חשובה מאד – הפלסטינים הרי אינם מריונטות שהממשלה הישראלית מפעילה לרצונה. יש להם סדר יום ואינטרסים משלהם, ויש להם חלק בהסלמות שקורות, ובתזמון שלהן – וגם הבחירות בישראל מעניינות אותם.
זה רלוונטי לשאלה שהעלית, למה תקופות שלטונו של נתניהו היו שקטות יחסית. הסבר אפשרי הוא שאלה תקופות של קיפאון מדיני, בהן ארגונים כמו חמאס מעדיפים להימנע מעימות מכאיב עם ישראל, ולהתעצם בהתמדה. יוזמה מדינית ("סכנת שלום") מעוררת את הקיצונים, המתנגדים מהיסוד לכל הסדר קבע, לפעולה, כמו שקרה בהסכמי אוסלו ובמו"מ של ברק עם ערפאת.
היי דודי,
1) אני מסכים שהפלסטינים מגיעים עם אג'נדות, ואכן להבין אותם זה מהותי לסיפור שלנו.
2) הגיוני בעיני שגורמים לוחמניים בשני הצדדים יעדיפו לעודד הסלמה במצב של תקווה אמיתית לשלום.
האם זה יותר בהנהגה הפלסטינית מאשר הישראלית? יכול מאד להיות.
3) לגבי השקט בשלטונו של נתניהו.
אחת הסיבות שנראות לי, מהסתכלות על הגרף, זה שזה פשוט היה אחרי כל כך הרבה הרג (מה שמרמז גם על הרבה חורבן), שאני חושב שאף אחד לא רוצה לריב אחרי זה. זה הפרשנות שאני הייתי נותן לזה.
במובן מסויים, הניחוש שאני הייתי מבצע כרגע זה שנתניהו הרוויח את השקט שהייתה בתקופה שלו על חשבון אולמרט.
4) אתה חושב על עוד נתונים שיכולים לעזור לנו להסכים יותר או פחות עם הדברים שאמרנו?
טל, הגישה שלך ראויה לשבח.
יש לי הערה מהותית לגבי מקורות המידע. תוקפנות פלסטינית לא מתבטאת רק בטילים אלא גם בפיגועי התאבדות. בשנים 2002-2004, שנכנסו לסקירה שלך, היו עשרות פיגועי התאבדות, והם גבו מחיר כבד יותר בחיי אדם מכל הטילים יחד. אחרי 2004 מספרם קטן משמעותית ומ-2006 הם נעשו ממש נדירים.
מחשבה אחרת – השאלה האמיתית היא האם מבצעים צבאיים מועילים בכלל. גם אם מתגלה מתאם בין מועד הבחירות להחלטה לצאת למבצע צבאי, זה כשלעצמו לא מעיד שהיא שגויה. אולי בלחץ הבחירות הממשלה דווקא עושה משהו נכון? אני נוטה להאמין למשל שחיסולי בכירים בחמאס (יאסין, ראנטיסי) עצרו את פיגועי ההתאבדות, ושמלחמת לבנון השנייה הרתיעה את חיזבאללה מלתקוף את ישראל בשנים 2006-2012. אבל קשה להוכיח קשר סיבתי בשני המקרים, ויש גורמים נוספים.
דודי – תודה רבה על הפירגון 🙂
לגבי הנושא של פיגועי התאבדות – אני מסכים איתך בהחלט שהם רלוונטיים מאד לסיפור.
אם יש לך הצעה אם למצוא רשימת תאריכים של כאלה (רצוי בטבלה, ובאנגלית), אז זה יהיה נחמד.
לגבי הקורלציה-מול-סיבתיות והאם זה יותר טוב או גרוע מאשר האלטרנטיבה. כמו שכתבתי בפוסט, הכלים הסטטיסטיים שאני מכיר לא כשירים לענות על השאלה עם סוג הנתונים שעומדים לרשותינו.
בשביל להחליט על תפיסת עולם פה צריך גישה לעוד נתונים ומודלים של המציאות.
המטרה בפוסט הייתה צנועה בהרבה, לעשות מאמץ ולהביא עוד פיסה של הפאזל…
טל, רשימת פיגועי התאבדות בישראל יש בוויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
באותו הקשר, גם למידת התוקפנות הישראלית יש אני חושבת עוד כמה מדדים. לצורך העניין השוואה מספרית בין מספר הטילים שנורו על ישראל לאלו שנורו על עזה על ידי חיל האויר (או אפילו השוואה בין כמות חומרי הנפץ…). כנראה שאז הגרף היה צריך להפוך ללוגריתמי כדי להכיל את טונות חומרי הנפץ שנשפכו על עזה בעופרת יצוקה..
נראה לי יש משהו לא הוגן בין השוואה של מספר הרוגים לבין מספר טילים. אולי אם היתה דרך לתקנן בין השניים זה היה קצת יותר הוגן.
אולי גם השוואה של מספר פצועים היתה נותנת משהו (לא כולל נפגעי חרדה שאין לנו מושג לגבי כמותם בצד הפלסיטיני)
אה וסחטיין על הפוסט!
היי רנה.
תודה על המילים החמות 🙂
לגבי השוואת הנתונים, התיקנון שלהם לא חשוב לי כיוון שמה שמעניין אותי זה המגמות שלהם. יכולתי באותה המידה להעביר את שני המדדים לאחוזים. מה שרציתי היה לראות האם האחד "הולך ביחד" עם השני.
ונראה שלרוב כן.
לגבי המדדים הנוספים שאת מציעה, הם אחלה, אבל אין לי מושג איפה להשיג נתונים כאלה. יש לך רעיון?
תגובה להערה 4. מה שקרה באותה תקופה היה פיגוע בגבול מצרים שבאותה עת טענו שהגיע מעזה (בסוף הסתבר שהגיע ממצרים) ובעקבות כך חיסלו בכיר בועדות, אז הייתה הקצנה. זה הגיע גם בתקופת שיא המחאה והחיסול היה מסיבות שגויות כי לא מי שחוסל היה אחראי לפגיעו. תסיק מה שאתה רוצה.
ההסבר (לאינטרס לצאת למבצע לפני בחירות) לא חייב להיות קונספירטיבי והוא לא יותר מתוחכם מאשר הרעיון של "כלכלת בחירות"
היי אביב,
בעיקרון אני מסכים איתך, אבל אז מגיעה השאלה עד כמה מניפולטיבי האנשים שאיתם אנו עובדים בשימושם ברעיון הזה.
גם בכלכלת בחירות, יש הבדל בין "נתתי תוספת למגזר X" למול – "הרעבתי את מגזר X כל הבחירות, רק כדי לתת להם עצם לפני הבחירות".
אותו הדבר בהיבט הבטחוני. הטענות של אנשים מסויימים בפייסבוק הם לא "היו להם החלטות לא פשוטות, ושיקולי הבחירות עשויים היו לעודד אותם לגשת לנטייה היותר ניצית". (שלזה אגב, אני מסוגל להאמין)
אלא – "המנהיגים שלנו אוהבים לחמם את הגיזרה גם שלא לצורך בכל זמן שמתקרבים לבחירות".
כלומר הקונספירציה היא ברף המניפולציה שהמנהיגים מוכנים לרדת אליה רק בשביל הקול האלקטורלי.
ולדבר כזה הייתי הרבה יותר מאמין אם (לדוגמא) לא הייתי רואה שום התחממות לאורך כל השנים, חוץ מאשר ממש לפני בחירות (לדוגמא). וזה לא מה שאנו רואים.
סליחה, אבל חישוב חי-בריבוע פשוט על קיום בחירות בחודש לעומת קיום מבצע צבאי בשלושת החודשים שקדמו לחודש, מצביע על תוצאה מובהקת סטטיסטית, ניסיתי מתחילת שנות התשעים. מוכנה לשלוח לך קובץ עם הניתוח [email protected] זה עובד גם אם משנים קצת את הסקאלה של הזמן, נניח, לחצי שנה
ניסיתי גם מתאם פירסון, למרות שהוא פחות מתאים למשתנים קטגוריאלים – גם כן מובהק
(לקוראים הלא סטטיסטיקאים – התגובה הזאת היא לא בשבילכם)
היי גלית,
בחישבוי המובהקות, גם בחי-בריבוע וגם במתאם של פירסון, יש לנו הנחה מהותית של אי-תלות בין התצפיות. הרי אנו צריכים את זה בשביל להיות מסוגלים לפרק את פונקצית הניראות ולקבל (אסמפטוטית או בדיוק) את התפלגות סטטיסטי המבחן.
במקרה של נתוני סדרות עתיות (נתונים לאורך זמן), ידוע מראש שההנחה של אי-תלות בין התצפיות היא לא מציאותית.
ברור לנו שאם בחודש שעבר היו יריות טילים, כנראה שהחודש הסיכוי לכך יהיה יותר גבוה. וכנ"ל לגבי מוות.
ערכתי בדיקה זריזה ומצאתי שהמוות של פלסטינאים הוא דווקא נראה כמו מודל די פשוט של AR(1)
אבל זה של הטילים נראה יותר מורכב (עם כל מיני אפקטים של עונתיות).
בקיצור – מבחנים סטטיסטיים שמניחים אי תלות לא יתאימו פה.
צריך מודלים של סדרות עתיות, ובשביל זה צריך מישהו עם נסיון במודלים כאלה (אקטואר, כלכלן, חבר'ה כאלה לרוב מנוסים בזה יותר). אם יש פה מישהו שרוצה לתרום קצת זמן – אז בכיף!
ולסיום – איזה כיף לגלות שאת מבקרת בבלוג שלי 🙂
להית,
טל
כמו שראית בנוט תגובה שלי, אני חושב שלא התעכבת מספיק על השאלה של מהו הנתון שאתה צריך למדוד כדי לבדוק את הטענה
לפי מה בחרת להשתמש בנתון של הרוגים פלסטינים? האם לדעתך השלטון בישראל מאמין שיותר הרוגים פלסטינים יעזרו לו בבחירות?
היי עדי, למען האחרים אני אשתף שהתגובה שלך בפייסבוק נמצאת כאן:
http://www.facebook.com/notes/adi-av/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/10152244217145276
אני אענה לך כאן ושם.
1) אני לא חושב שפוליטיקאים מאמינים שהרוגים פלסטינים עוזרים בבחירות.
2) הייתרון במדידה של הרוגים פלסטינים היא שמדובר במדד למידת הפעילות הצבאית. בהחלט יש עוד מדדים (כמו כמה מבנים נהרסו, בכמה כסף זה עלה למשק הפלסטיני, כמו דיווחים היו בחדשות וכן הלאה). אבל הנוחות במספר ההורגים זה ש(אחד) יש לנו את הנתונים האלה זמינים וש(שתיים) אלו נתונים יחסית "אמינים". כלומר, גופה זה גופה, ואומנם אפשר לשחק עם המספרים אבל יש לזה גבולות גיזרה סבירים. (כלומר, אולי יגידו שצה"ל הרג מישהו שלא הרגו, אבל לא סביר שצה"ל הרג מישהו ולא נדע על זה. אז יש חסם עליון לכמות המתים על ידי צה"ל בכל חודש).
3) ההנחה שלך שההשפעה של פעולה מלחמתית היא על ידי השפעתה על העורף היא סבירה. עם זאת, מרגע שיורים טילים על ישראל, זה משפיע על העורף. הרג של אזרחים זה מפחיד, אבל לא צריך את זה בשביל לפחד. הטירדה של אזהקה, הזמן שצריך ללכת למרחב מוגן, והפחד שזה מעלה – באופן טיבעי צפויים להשפיע על הבוחר הישראלי.
באיזה כיוון הם ישפיעו – זו שאלה מעולה.
האם הם כועסים על הממשלה שלא עשו מספיק, או רוצים להיצמד לממשלה כמי שיצילו אותם – זו שאלה מורכבת שמשתנה אצלנו בין מקרה למקרה.
בקיצור – אני לא חושב שנפלתי בהגדרת השאלה. מה שקרא זה שקיבלתי שאלה, חיפשתי נתונים שמספיק קרובים אליה, אך שיש לי גישה אליהם. עמלתי קשה כדי לאסוף ולארגן אותם. ואני מציג את מה שהם, תוך כדי הכרה במגבלות העצומות של היכולת שלנו להשתמש בנתונים הללו לבדם כדי להסיק מסקנות.
התקווה שהייתה לי מהפוסט היא לא לשכנע אנשים בעמדה כזו או אחרת (כי בעצמי אין לי אחת מגובשת מספיק), אלא לזכות לפידבק מאנשים שונים על איזה פרשנויות רלוונטיות הנתונים האלה מציעים. כמו גם איזה נתונים היו יכולים להשלים/להרחיב את התמונה.
(ועדיף נתונים שאפשר באופן סביר להשיג)
בידידות,
טל
אם אני מבין נכון, אתה מנסה לענות על השאלה ההפוכה.
אני אנסה להציע ניסוח לשאלה – בהנתן הגדרה אפריורית למושג מבצע, האם הסבירות שבחודש שנמצא במרחק איקס מהבחירות יתקיים מבצע צבאי גבוהה מהסבירות שיתבצע מבצע צבאי בכל חודש אקראי?
(איקס, נניח, שלושה חודשים.)
היי קיפוד.
זה כיוון טוב, אבל מאתגר (בלשון המעטה).
התחלתי לפתח את ההסתברויות של הדבר הזה, אבל אין לנו דרך פשוטה לאמוד אותם.
הרי אנו יודעים שיש תלות בין חודשים שונים על המון דברים (לדוגמא, הסיכוי לקיום בחירות של שני חודשים סמוכים הוא גדול יותר מאשר חודשים רחוקים, ויש אפקט עונתיות של אחת לבין 2 עד 4 שנים), אז איך תוציא מזה הסקה סטטיסטית? (צריך למדל את התלות, ולבנות אומדים, ולקבל התפלגות כלשהי – אפילו אם הולכים על כיוון של בוט-סטרפ, זה סיפור).
קשה לי להאמין שיש לנו את עושר הנתונים הדרוש בשביל אמידה כזו.
אבל החשיבה סבבה, תודה 🙂