דף הפייסבוק של ידיעות אחרונותפירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:
התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו
אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה? מה שאנחנו רואים כאן זה מצב שבו יש גרף שמנסה לתאר את הטקסט הכתוב, מבלי להקפיד על מה שהמספרים אומרים. זאת במקום לוודא שהגרף מייצג את המספרים, ושהטקסט הכתוב מתאר את הגרף. אז איזה בעיות יש בגרף הזה? נתחיל בגרף העליון שהופיע בעיתון: 1) בציר ה- X (הציר האופקי), המרחק שמופיע בתרשים העמודות, שבין מארס 2011, נובמבר 2011, ואפריל 2012 הוא קבוע (למרות שהמרחק בין התאריך הללו איננו קבוע). 2) בציר ה- Y (הציר האנכי), אנחנו לא רואים את נקודת ה- 0, מה שמקשה לקבל פרופורציה נכונה של מידת העלייה. מהתסכלות בגרף זה עלול להרגיש כאילו העלייה במחיר היא בערך פי 2 מהמחיר שהיה ב- 2010, למרות שזה בפירוש לא המקרה. גרף שישקף את הנתונים טוב יותר, יהיה הגרף הבא: (אשר נוצר בזריזות באקסל), ציר ה- X מתאר את מספר החודשים שעברו מתחילת 2010: אומנם הגרף הזה פחות יפה מהגרף שלמעלה (אין בו תקעים נחמדים ועולים), והוא פחות קומפקטי (יש בו הרבה מרווחים ריקים). מאידך, הוא משקף את הנתונים יפה. האם אפשר היה למצוא שילוב סביר בין הגרף בעיתון (שנראה יפה) לגרף שאני יצרתי? אני משער שכן, אבל זה יהיה אתגר. כעת נעבור לגרף התחתון שהופיע בעיתון. פה מדובר בעיוות ממש דרמטי אשר לא רק שאיננו משקף את המציאות, אלא גם פוגע בטענה שהעיתון מנסה לקדם. מה הבעיה בגרף הזה? הבעיה היא שהוא מספר כאילו העלייה במחירי החשמל בין 2010 ל- 2012 הייתה במגמת עלייה לינארית (קווית, ישרה), כאשר אם אנחנו משרטטים את הנתונים (שוב, באקסל פשוט) בסקאלות המתאימות, אנחנו מגלים סיפור אחר לגמרי: במילים אחרות, יש מעט קשר בין הגרף שידיעות הציג, לבין המספרים שמופיעים על הגרף. אפשר לראות שהסיפור שהנתונים מספרים הוא של מחיר דומה בשנים 2010 ו- 2011, ואז קפיצה דרמטית ב- 2012. עוד נקודה (עדינה יותר), היא שהנתונים שמוצגים בכתבה הם חסרי קונטקסט. מה היה הטרנד של החשמל בחמש השנים האחרונות? האם זה הגון להשוות בין המחיר של 2012 במשך 4 חודשים שלו, למול המחיר הממוצע של השנים 2011 ו- 2010? (אולי לא, כי אולי יש הרבה רעש, שונות, במחירי החשמל לאורך השנה). אפשר היה גם לחשוב על לתת הקשר של מחירי החשמל בישראל לתופעות אחרות כמו מחירי החשמל במקומות אחרים בעולם, מחירי הנפט והגז במדינות שמהן אנו מייבאים חומרי גלם, ועוד ועוד. כל אלו סוגיות מורכבות יותר שהיה אפשר לחשוב עליהן בהקשר של הצגת הנתונים הנוגעים לתעריפי החשמל בישראל. לסיכום: הגרפיקה שידיעות אחרונות הציג היא "יפה", אך לא משקפת היטב את הנתונים. הסיפור שהנתונים מציג הוא מורכב (ובעיני, מעניין) יותר מזה שמציגה הכתבה. ובכל מקרה, הייתי שמח ליותר נתונים כדי לקבל הקשר על מה שקורה כרגע. עידכונון: עמית בן בסט הציע את המונח (המשובח) "דיסאינפוגרפיקה" בשביל לתאר את התופעה שאנו רואים בפוסט זה. (כמו דיסאינפורמציה, אבל דרך גרפיקה…) פיספסתי משהו? יש לכם עוד דוגמאות יפות לאינפוגרפיקות "מטעות"? יש לכם מילה טובה לתת? אתם מוזמנים להשאיר תגובה…
רבאק אתם משועממים ! גט אה לייף !
יו אתם משועממים ! רבאק גט אה לייף !
אני חושב שאתה מעט טועה בפרשנות. אני חושב שמי שצייר (בכוונה בחרתי את המילה הזאת) את הציורים האלו בכלל לא חשב באמת על גרף במובן שאתה תופס את המושג. הוא רצה להעביר בעזרת ציור שתי נקודות: 1) מהם המחירים 2) המחירים עולים.
במובן מסויים האיור משיג את מטרתו. הוא משך את תשומת ליבי כי הוא צבעוני ויש בו תקעים יפים. ואז ראיתי את המספר החשוב (24%) והתעלמתי מכל שאר השטויות ובמיוחד מהאיור השני שלא היה ברור לי מה הוא מציג.
הייתי מסכם באמירה שזאת גרפיקה ולא גרף.
מה שדווקא כן משך את תשומת ליבי (ומראה מהיכן אני מגיע) הוא אות 'למד' אחת מיותרת שמופיעה באיור. היחידות הם כמובן קילוואט כפול שעה (יחידות מגוכחות אך מקובלות לאנרגיה) ולא קילוואט לשעה (חסר משמעות). אבל אני מודע לכך שזה קצת קטנוני 🙂
היי אורן,
כשבכתבה חדשותית מביאים תמונה שלא קשורה לאנשים המעורבים בכתבה כתוב במפורש "תמונה זו היא לצרכי אילוסטרציה". מבחינתי, אם מה שאתה טוען הוא נכון (שמדובר כאן בציור ולא בגרף שבהכרח קשור למציאות) אז בעיתון היו צריכים להוסיף גם מתחת לתמונה הזו את הכיתוב "אין להתייחס לגרפים ברצינות, הם למטרות אילוסטרציה בלבד".
אני משער שזה לא נעשה משיקולי תקציב/זמן/מחשבה (אבל מי יודע).
כך או אחרת, אם היו עושים משהו דומה בחלקים אחרים של הכתבה (לדוגמא, היו רושמים מספרים, אבל אומרים "אלו מספרים לצרכי אילוסטרציה", או רושמים מילים על מה שקורה, ואז חוזרים בהם ואומרים שזה רק לאילוסטרציה) – סביר שאת זה לא היינו (כקוראים) מקבלים.
והאירוניה היא שלפחות בתרשים התחתון יותר, בעיני התרשים המדויק הוא יותר מעניין (ויותר תומך ב"סיפור" של הכתבה) מאשר התרשים שבו הם השתמשו. כי המגמה היא לא של "עליה" אלא של שינוי מתון, ואז קפיצה דרמטית.
שויין… 🙂
צריך גם לתקנן את הגרף לפי מדד המחירים לצרכן, שבתקופה הזו עלה בערך ב1.5%.
ירון – נקודה טובה 🙂