רקע (מקור: ויקיפדיה)
בארה"ב, החוק להגנת החולה וטיפול בר השגה (אנגלית: Patient Protection and Affordable Care Act) הוא חוק (חלק מרפורמת הבריאות) שנועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית. החוק נועד למנוע את המצב בו עשרות מיליוני אמריקנים אינם מבוטחים, למנוע מאמריקנים שמבוטחים לאבד את ביטוח הבריאות שלהם עקב החלפת מקום העבודה דרכו הם מבוטחים, או עקב טענות חברות הביטוח שהטיפולים נובעים ממצב בריאותי שקדם לתחילת הביטוח, ונועד למתן את הגידול בהוצאות על בריאות. החוק אושר בבית הנבחרים ב-21 במרץ 2010. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אישר את החוק למחרת. אובמה הצהיר כי הוא מחשיב את החוק בתור ההישג הפוליטי הגדול ביותר שלו.
הרפורמה במערכת הבריאות תבטיח לראשונה ביטוח בריאות ליותר ל-30 מיליון אמריקאים שעד לאישורו לא היו מבוטחים כלל.
בשבלינו אזרחי מדינת ישראל, אשר כולנו מקבלים ביטוח בריאות כחלק מהותי משירותי המדינה אלינו, המצב של אזרחים בארה"ב (ומה שהרפורמה הזו מנסה לפתור) יכול להיות בלתי נתפס.
המחלוקת – "מפגיני מסיבת התה"
על פניו, נישמע שכולם צריכים לתמוך בזה (וברפורמת הבריאות באופן כללי), אך זה איננו המצב. קבוצה של (לרוב, רפובליקנים) החלו תנועה של הפגנות המכונות "הפגנות מסיבת התה" (עוד על כך כאן), אשר מפגינים בכלל על כל צורה של העלאת מס, ובפרט העלאת המס שתידרש (שאני לא בטוח עד כמה היא בכלל תהיה) בעקבות העברת רפורמת הבריאות שאובאמה קידם.
כדי להמחיש את הדרמטיות של התנגדות המפגינים, הנה סרטון (של פחות מדקה) המראה כיצד מפגינים צועקים על חולה פרקינסון שהתיישב והפגין (בעד רפורמת הבריאות) כנגד המפגינים (כנגד רפורמת הבריאות)
אגב, חולה הפרקינסון הזה הוא בן 60, אובחן בפרקינסון לפני 15 שנה, ולפני כן הוא עבד כמהנדס גרעיני. הוא מחזיק שני תארים שניים ודוקטורט מאוניברסיטת קורנל. הסיבה שהוא עוד לא מת היא כי הוא שילם (בעזרת ביטוח בריאות חלקי) 150,000$ עבור ניתוח שנועד להעריך את איכות חייו. ניתוח שבארץ, כנראה, שהוא היה מקבל גישה אליו בהשתתפות סימלית בהרבה. זה למה הוא מפגין בעד רפורמת הבריאות שאובאמה והדמוקרטים מקדמים. (הנה סרטון שבו בוב, חולה הפרקינסון, מדבר)
אז למה הם מתנגדים?
אחת השאלות שדמוקרטים (כמו, לדוגמא, אישתי הנהדרת) שואלים היא מדוע בכלל האנשים הללו מתנגדים לרפורמת הבריאות. הרי המצב כיום בארה"ב הוא מפלצתי, לפיו המערכת איננה מסוגלת לחשוב באופן של רפואה מונעת, וכל ניסיון להיעזר בשירותי הבריאות מסתכם במאבק (של אנשים חולים) למול חברות הביטוח, אשר יכול בפעמים רבות להוביל לפשיטת רגל של החולה (זו, מסתבר, אחת הסיבות השכיחות ביותר לפשיטות רגל בארה"ב – טיפול רפואי לאנשים ללא ביטוח בריאות "טוב").
וזה מוביל אותנו לסטטיסטיקה.
תפיסת המיסוי של ארה"ב אצל "מפגיני מסיבות התה"
דוד פרום (מישהו), הגיע לאחת מההפגנות של מסיבות התה, ופנה אל המפגיני בשאלה פשוטה "(לדעתכם) כמה מיסים גובה ממשלת הממשלה הפדרלית בארה"ב מהמשק?". על השאלה השיבו 60 מתוך כמה מאות המפגינים שנכחו במקום. הסטטיסטיקות שקיבלנו מתשובות הנבדקים היו (מקור):
תשובה ממוצעת: 42.06% (זוהי התשובה הממוצעת של אחוז המיסוי שאנשים אלו מאמינים שארה"ב גובה מהמשק)
סטיית תקן: 19.06%
מספר מפגינים שנשאלו: 60
התשובה הנכונה היא (על סמך המקור) 31.5%, שזה פחות ממה שהמפגינים ענו בממוצע. השאלה (הסטטיסטית) היא האם אמונת המפגינים לגבי שיעור המס היא מוטה כלפי מעלה באופן מובהק.
ננסח את השאלה באופן יותר מדויק: בהנחה שהמדגם של 60 איש שנשאלו הוא מדגם מייצג לדעות של אנשים מהסוג שמשתתפים בהפגנות מסוג זה (כלומר שהסוקרים לא פנו לשאול, לדוגמא, רק את האנשים שנראו הכי קיצוניים בהפגנה), האם יש לנו מספיק נתונים כדי לדעת האם הדעות של הפגינים מוטות (באופן מובהק סטטיסטית) להיות מעל למציאות? התשובה לדעתי היא כן.
ננסח את השאלה שוב (הפעם, יותר "סטטיסטית"): האם יש לנו עדות מספקת להניח שהתוחלת של התפלגות התשובות של המפגינים, היא שונה (באופן מובהק סטטיסטית) מהערך האמיתי? (זוהי השערת ה-0. ההשערה הנגדית אומרת, שייתכן והמפגינים כן ענו, בממוצע, את הערך הנכון)
באמצעות משפט הגבול המרכזי (לינק למאמרון ויקיפדיה בנושא) נענה על השאלה. לפיו אנו יודעים שהתוחלת של תשובות המפגינים שואפת להתפלגות הנורמאלית. לפי זה נוכל לחשב מהו הרווח בר-סמך התחתון של תוחלת תשובת המפגינים (או בתרגום: מהו הערך הנמוך ביותר שהיינו יכולים לחשוד שהוא הממוצע/התוחלת האמיתית של תשובות המפגינים). המספר יהיה:
42.06 – 1.96 * 19.06/sqrt(60) = 37.24
כלומר, המספר הכי נמוך (כאשר מדברים על רווח בר סמך דו-צדדי) של 95%) שאפשר לצפות שהוא התוחלת האמיתית של תשובות המפגינים, הוא 37.24%. שזה יותר גבוה מ – 31.5% מס (שהוא הערך האמיתי).
למעשה, ההסתברות שנקבל את התוצאות שקיבלנו מהשאלון, בהינתן שהערך האמיתי של תוחלת תשובות המפגינים היא 31.5% היא ערך P (P value) – של 1.623788e-05
(הפקודה ב- R לחישוב היא:
dnorm(42.06,31.5, 19.06/sqrt(60))
)
שאלה שניה שנשאלה הייתה "כמה מס הכנסה פדרלי אתם מאמינים שמשלמת משפחה ממוצעת (עם הכנסות של 50000$ לשנה) ?"
ביחידות של 1,000 דולר, התשובות היו:
תשובה ממוצעת: 12.71
סטיית תקן: 12.06
מספר מפגינים שנשאלו: 60
התשובה הנכונה היא (על סמך המקור) 7.5, שזה פחות ממה שהמפגינים ענו בממוצע. השאלה (הסטטיסטית) היא האם אמונת המפגינים לגבי שיעור המס (המוטל על משפחה ממוצעת) היא מוטה כלפי מעלה באופן מובהק.
כמו קודם, החישוב מראה שכן. עם ערך P של: 0.00094
קוד ה- R לחישוב היה:
dnorm(7.5,12.71, 12.06/sqrt(60))
(קישורון לכיף – הנה דוגמא לפוסט שיוסי לוי כתב בזמנו, בו הוא גם השתמש במשפט הגבול המרכזי: "סקר לדוגמא")
אז מה המסקנה?
המסקנה שלי מהסקר היא שאנשים שלא רוצים שיעלו את המיסים בארה"ב, יש תפיסה פסימיסטית לגבי מצב המיסוי הנוכחי בארה"ב.
שאלת המליון היא מהי כיוון הסיבתיות במקרה שלנו. האם התפיסה הפסימיסטית הזו היא זו שמובילה את האנשים להפגין (ולתת כזה יחס עויין לנושא), או שבגלל שלאנשים אלו יש סיבות אידיאולוגיות לוחמניות כנגד מיסוי (לא משנה איזה מיסוי), הם נוטים להגזים במה שהם חושבים שהוא מצב המיסוי הקיים בארה"ב.
אילו האפשרות הראשונה הייתה נכונה – אז ייתכן שמתן המידע המעודכן לגבי המצב המדוייק, הייתה עוזרת. אילו האפשרות השניה היא הנכונה (מה שהוא הניחוש שלי), אז הסיפור הוא אידיאולוגי/מוסרי – והדיון בו ראוי להתקיים במישור הזה.
אגב, כששאלתי את אישתי מה היא מנחשת שהוא אחוז המיסוי בארה"ב, היא ניחשה 25%. (לא רלוונטי, כיוון שאינני בטוח שאפשר להשוות את המדינה ממנה אישתי מגיעה למדינה שממנה הגיעו הנסקרים)
זה היה יכול להיות מעניין לחזור על סקר דומה באוכלוסיה רחבה יותר, ולראות כיצד התפיסה משתנה לפי עמדות פוליטיות.
* * * *
עידכונים בפוסט:
1) אנשים בתגובות תיקנו אותי שהשאלה נשאלה על מס פדרלי שנגבה, ולא "מס" באופן כללי.
2) אנשים שאלו כיצד המספר היחיד ה"נכון" של המס חושב, בהינתן זה שזהו מס שמשתנה בין מדינות. התשובה היא שאינני יודע. אני משער שמדובר במס הרלוונטי במדינה שבה נערך הסקר. הקורא החרוץ מוזמן לעקוב אחר הקישורים שסיפקתי כדי למצוא את הידיעה המקורית ולראות אם הכותב מספק תשובה. בפוסט זה הנחתי שהוא יודע על מה הוא מדבר (ייתכן וטעיתי, אבל לכרגע אני מרשה לעצמי אופטימיות)
* * * *
תגובותיכם יתקבלו בברכה 🙂
Mark, You are missing the point by a lot. Let me update you. As a person with a maseter in economics who is a tea party supporter, i think i can add a little to the argument:
1. We are looking to add 34 million people to a system that is already in a bad shape. Us had a budjet deficit of almost 2 trillion dollars. Is that the right time to give free health care to 34 million people?
2. The federal taxes are up to 39.6% of income. To that you need to add state tax, city tax. In NYC you get up to 51% combaine. Please add to that another 7.5% for social security. thats almost 59% taxes. oops.
3. This bill hads enron accounting. The bullshit about it reducing deficit make Bibi look honest. This is a program that will cost 1 trillion dollars in the first 6 years of beneifts. we will pay for it by 400 billion dolaars in new taxes and reducing medicare by 500 billion. Wow – we are increasing the money to existing people on gov't programs yet we add another 34 million. So if we have less covorage to existing old people and we get the gov't to raise taxes by another 4 hundred billions ( 4 times the israli economy) we get saving?
How is that works????
The answer is that we do need to fix the health system but not by giving it to the gov't.
Since social security is bankrupt & medicare is bankrupt doing a bigger version of both will only get the us bankrupt faster – not fix the system.
and by the way – Sal Briout (health basket) is not a good answer. nor a good system
מרק:
הבעייה הבסיסית במערכת הבריאות האמריקאית נובעת מכך שלרוב האנשים היא הנה מערכת בריאות פרטית בלי רגולציה, דהיינו לחברות הביטוח מותר לעשות הכל .
דהיינו אם אתה חולה יבדקו אחורנית ובגלל סיבה טריוויאלית יעיפו אותך. לך תתבע אותם כשאתה חולה וצריך טיפול דחוף.
החלק השני הבעייתי הנו שכל תפיסת המערכת הנו תשלום מבוסס טיפול , דהיינו רופא יקבל תשלום לפי ביקור ומעבדה לפי בדיקות. הרופא שלי בארץ בהחלט מעדיף לשמור על בריאותי ושאני לא יגיע אליו. הרופאים במחלקה האונקולוגית שטיפלו בי העדיפו למעט בביקורים וטיפולים וזה היה האינטרס של המערכת , Best Care היה ממוקד להבריא את החולה ולא לצבור שעות מערכת שניתן לגבות עליהם כסף.
באנגליה לדוגמה רופאים מקבלים בונוסים לפי מדדים של שיפור בריאות החולים שלהם ולא לפי טיפול.
רוב בעיית העלות בארה"ב הנו כשליש ( הערכת מחקר אמריקאי ) מהטיפולים שהינם מיותרים ואף מזיקים.
ופה אגב שיחה עם אישתו של טל תגרום לך להבין למה אנשים מזניחים דברים ומגיעים למצבים חמורים רק בגלל שבדיקות תקופתיות לא מכוסות ועולות להם כסף.
לגבי מה שכתבת :
1. סקרים מוכיחים שרוב המפגינים יודעים על החוק החדש פחות ממך , אני לא צוחק רובם מאמינים לשקרים בוטים שתועמלני הימין הפיצו.
2. לא, אין החוק החדש עומד להעביר מס חוק בריאות או להנהיג מערכת רפואה ציבורית.( והשמאל כועס על כך )
3. מבחינת מיסים – אלו שמקבלים ביטוחי בריאות יקרים ישלמו עליהם מס אבל לרוב האוכלוסיה זה לא ישנה. השליש התחתון ישלם פחות . האנשים שקונים תכניות בשוק של האנשים הבודדים ולא דרך חברה יקבל מגוון זול יותר ואמין יותר.
הרפורמה מיועדת להילחם בעליית ההוצאות המסיבית של ביטוחי הבריאות על ידי ייעול המערכת וכיסוי כ 30 מליון אנשים נוספים ( הגדלת מאגר המבוטחים )
4. חלקים ניכרים ברפורמה עוסקים ברגולציה של חברות הביטוח , מה אסור להם לעשות ( כגון להעיף אדם חולה כי הוא חלה ).
בקיצור זה לא שהחוק מעולה אבל הוא נקודת התחלה לתהליך ארוך של שיפור.
ואגב אני לגמרי לא מסכים איתך לגבי אי חשיבות המספרים תרגילים פשוטים בשיווק עוסקים בדיוק בנקודה הזאת של תפיסה שגוייה של עובדות שמטה פעולות עתידיותץ
למעשה חצי מתורת השיווק עוסקת באיך לגרום לפרט לתפוס עובדות בצורה מסוימת על מנת להטות אותו. הניתוח של טל נכון מבחינת כל קורס מבוא לשיווק.
בקשר לנתונים כל מה שיש לי להגיד הוא GIGO. כמו שאמרת, ביקשו מאנשים להפסיק להיות מה שהם בחיים האמיתיים שלהם ולהתחפש לרואי חשבון. פלא שהם נתנו תוצאות לא נכונות? היה מפתיע הרבה יותר אם הם היו נותנים תוצאות נכונות.
ואני אתמצת את התגובה הקודמת – אין נקודות השקה בין פוליטיקה למתמטיקה. אלו שני מישורים מקבילים.
היי מרק.
1) מה שאתה אמרת זה שאם שואלים אנשים (שאינם מהמקצוע) שאלה, אז ברור שהתשובה תהיה לא נכונה. אז בתירגום למספרים "תשובה לא נכונה" זה יכול להיות שונות גדולה או הטייה גדולה או שניהם. מה שמעניין במקרה שלפנינו, הוא שכיוון ההטייה איננו מפליא. מה שמעניין ביותר יהיה אילו היה לנו תוצאות של סקר דומה עבור אנשים בעלי עמדות ליברליות יותר, ולראות כיצד הן מוטות לצד השני.
או בקצרה – הטעות של האנשים הללו איננה "רעש טהור", אלא מוטה לכיוון שמשקף משהו בתפיסת העולם שלהם.
2) לגבי עירבוב מספרים ופוליטיקה. כמו שכתבתי לך במקומות אחרים, זה שקול בעיני לעירוב משפטים ופוליטיקה. ואם תוציא גם את זה, לא ברור לי מה ישאר לך בפוליטיקה 🙂 (מלבד ניפנופי ידיים אולי)
1. לא קראתי את הפוסט המקורי ולכן הניסוח המדויק של השאלה למעשה מוכיח את הנקודה שלך.
2. גם התיקונים לא משנים את העובדה שכשהשאלה נשאלת והתשובה שונה מהמציאות נקודתך מועברת כמעניינת.
3. בהקשר רחב יותר , מפגיני מסיבת התה הינם ימנים שמרנים, אם הרפובליקאנים מוגדרים כימין (ליכוד) מפגינים אלו נמצאים מימין להם ( תחייה ) ולכן השקפתם על הממשלה הינה שלמעשה היא לא צריכה להתקיים מעל לרמה המקומית.
מבחינתם תשלום מיסים פדראלי הנו רע איום ונורא ורובם תומכים בביטול מוחלט של מס ההכנסה הפדראלי ולחזור לשיטה שהייתה קיימת בשנים הראשונות לקיום ברית המדינות המקוריות שבה המדינות היו מעבירות כסף כפי רצונן למימשל ארה"ב המקורי.
אתם יכולים לדמיין איך זה נראה.
כותבי החוקה נאלצו לתקן את המצב הזה על ידי מימשל מרכזי חזק למרות חשדנותם המובהקת בו ( הם הרי מרדו נגד אחד כזה בדיוק כמה שנים מוקדם יותר ).
כך שהנקודה על אחוז המיסים פשוט משקפת אמונה שזה רע ואם זה רע אזי זה רע מאוד.
לפי רוב דובריהם העברת החוק תהרוס את ארה"ב , …. אני עדיין מחכה לזה 🙂
JIK – כיף שאתה מבקר אצלי, כתמיד 🙂
טל, אין לי שום ספק בכך שהמפגינים ידעו הרבה יותר על החוק ממני וממך, וזו סתם התנשאות לחשוב אחרת רק בגלל שבתקשורת הישראלית כולם יותר חכמים מכל אמריקאי והופכים לנלהגת כל מחשבה שחומסקי לא מסכים לה.
מתוך הבורות שלי אני מבין שהבעיה העיקרית במערכת הבריאות האמריקנית לפני החוק היא שאדם לא יכל בפועל לבטח את עצמו מאחר שהביטוח היה מאוד יקר. הדרך היחידה להיות מבוטח היתה דרך מקום עבודה כי מקומות העבודה קיבלו הקלות במס אם הם ביטחו את העובדים. זה כמובן גרר באופן מידי את המצב בו אנשים שלא עבדו לא היו מבוטחים.
החוק החדש מציע להפוך את להפוך את הביטוח הרפואי למשהו דומה לביטוח הלאומי בארץ – משהו שאתה מחויב לשלם עבורו לפי חוק ומשהו שהמדינה חייבת לספק, לכן למעשה זהו מס חדש.
יש אנשים שמתנגדים למס החדש – כי הם אוכלים הרבה פירות וירקות ורצים 5 קילומטר כל יום והם לא מצליחים להבין למה בדיוק הם צריכים לממן לפי חוק את הוצאות הבריאות של בטטות הטלביזיה שאוכלות מקדונלדס כל היום.
הנקודה שלי, שהועברה בחוסר הצלחה רגיל, אינה שהמיסים גבוהים או נמוכים, שהחישוב נכון או לא נכון, אלא שנושאים פוליטיאיים הם הרבה פעמים נושאים עקרוניים לבני אדם שזו טעות להסתכל עליהם דרך מספרים, כי למספרים אין דעה.
אתה תגיד 5, ואני אגיד שנמוך מדי, ואחר יגיד גבוה מדי. האם זה הועיל למישהו? נמוך מדי או גבוה מדי זה ענין שקשור לאיך אנשים מרגישים לגבי המספר חמש ולא לערך המתמטי שלו.
המקום היחידי שבו ניתן להתחיל להשתמש במספרים הוא כאשר מישהו טוען טענה מדידה, ואתה רוצה להראות שהוא טעה או להציע הסבר אחר. אבל הטיעון של המפגינים אינו נגד המס האבסולוטי אלא נגד כיוון השינוי בו, אז מה הטעם לטעון שהמחשבון שלהם מקולקל ומראה 42 במקום 24, כאשר זה בכלל לא הנושא.
כששלי יחימוביץ מתנגדת להורדת המס על מכוניות מ98% ל96%, היא לא מתנגדת בגלל שהיא חושבת שצריך להוריד ל97%, אלא בגלל שלדעתה כלל לא צריך להוריד וזו היתה דעתה גם אם המס היה 100%.
זה לא בדיוק מה שזה נראה…
המיסים שמחושבים פה כוללים מיסים לא פרוגסיביים רבים, ושאינם על הכנסה: כגון מיסי קנייה, ארנונה, מיסי בולים, וכו. זה מראה תמונה מטעה על מכלול המסים בארה"ב לדעתי.
מבחינת מס הכנסה, האמת המרה היא שרוב האמריקאים, אחרי שמחושבים להם כל מיני נקודות זכאות – אינם משלמים מס הכנסה פדרלי בכלל. זה משתקף במקורות מס ההכנסה – החציון התחתון (זאת אומרת חצי ממשלמי המסים) משלמים סכום זניח של 3.3%. העשירון העליון, לפי נתוני 2001, משלם 68% מסך מס ההכנסה וסביר להניח שהיום זה מעל 70%.
בכל מקרה, נראה לי שיש בלבול גדול בסטיסטיקה בגלל שמערבבים כל מיני מספרים שחלקם חציונים וחלקם ממוצעים. מבחינה "חציונית" לרוב האמריקאים אין מה להתלונן על מיסי הכנסה גבוהים, עקרונית כמעט כל מיסי ההכנסה מחוץ לביטוח לאומי משולמים בידי חתך די קטן של האוכלוסיה בהכנסות הגבוהות. והמצב הוא כזה שקרן הביטוח הלאומי היא במצב נואש בגלל המיתון ונראה שהעשירון העליון יצטרך להציל את שאר 90% מהאוכלוסיה גם בהוצאה הזו.
היי מרקו –
אני בטוח שלרוב הנשאלים לא היה ידיעה אמיתית של האחוז. ועדיין, הם בחרו במספר כלשהו, ועדיין, המספר הזה היה גבוה (באופן מובהק סטטיסטית), מהמספר הנכון.
פרשנות אחת היא לומר שכל הנשאלים לא הבינו את השאלה – והחליטו לערבב את המיסים השונים או להפריד אותם באופן שהוביל להטיה.
אני חושד שזו לא הסיבה (מאינטואיציה פסיכולוגית, לא מידיעה סטטיסטית). אבל אם אתה חושב שזה לא המצב, זו לגיטימי לחלוטין 🙂
בברכה,
טל
. רפובליקאים – לא רבופ ( וכשקראת להם פגינים עשית לי את היום )
2. המעירים צודקים שבארה"ב סך המיסים הנו פדראלי ומקומי ומשתנה ממדינה למדינה .
3. אתה אגב צדקת לגבי אחוז המס האפקטיבי הפדרלי – פשוט לא הוספת את האחוז למדינה
4. הם אגב לא משלמים מס על רווחי חברה (דיבידנד) והמיסים על חברות די נמוכים
5. תשלומי המיסים של חברות שפעם היו 75% מהכנסות המדינה ירדו ל 30 % ( זאת אומרת שאנשים משלמים יותר עכשיו – בדרך כלל אלו שמרוויחים פחות כמו המעמד הבינוני)
6. החלק הכי חשוב ברפורמה הנו פיקוח על מה שחברות הביטוח לא יוכלו לעשות , זאת לא הנהגת מערכת אוניברסלית שבה משלם יחיד ( המדינה -single payer ) משלם על כולם אלא רגולציה של תחום שלא היה מפוקח קודם.
7. אישתך כשגרה בארה"ב היתה בעלת הכנסה נמוכה ולכן השגיאה שלה די ברורה , שאל סטודנטים בישראל ( מהצעירים יותר ) וגם הם ישגו ככה.
ארה"ב הנה עדיין המדינה המערבית היחידה ללא ביטוח בריאות אוניברסלי, הם משלמים 16% מהתל"ג – סכום גבוה בהרבה מכולנו ומקבלים איכות מערכת בריאות של קוסטה ריקה…. ( הם מקום אחרי )
JIK, אחד המגיבים בפוסט המקורי ממנו לקחתי את התשובות כתב:
The question asked was literally “What is the _federal income tax_ burden”, but that’s only a piece of the _actual_ tax burden on a typical family. The fact that those surveyed may think of total federal tax burden and income tax burden as one and the same isn’t necessarily wrong. Let’s be honest and name some other federal taxes here that directly effect a paycheck (some of which aren’t seen): unemployment tax (on your employer), medicare tax, social security.
This doesn’t even include hidden excise taxes on items such as gas (generally more state-oriented), etc.
The fact that those surveyed responded higher than the “real value” is really cultural, as they’re very likely lumping these taxes all in the same bucket. I personally view these taxes as all going to the same source as well. I find it very hard to truly calculate all of the taxes I pay, as so many of them are hidden from view.
בקיצור, ברור שהסקר שהועבר איננו מושלם מחקרית…
שלך,
טל
I don't know where you found (and made up) the number 31, but the average taxation for a NYC resident in 2008 was 41%.
With some of the Bush tax cuts ending and not being renewed, the average will rise to 42% . So when the "Tea Party" movement is against taxes, it's against the incremental *rising* of taxes, some of it not in the form of "tax" (i.e. what do you call a fine someone must pay if he/she doesn't purchase a product which they, even if fooleshly, don't want? that's a tax).
Hi Alex,
The numbers are taken from this post:
http://www.drewconway.com/zia/?p=2031
You are welcome to ask the author why they are correct – and it could end up that they will be discovered as not so. But for now, I am willing to assume they are correct.
ובשבילך ציטוט מתוך המאמר הקצת יותר מקיף הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Taxation_in_the_United_States#Tax_distribution
"The National Bureau of Economic Research has concluded that the combined federal, state, and local government average marginal tax rate for most workers to be about 40% of income."
אז מסתבר שהמפגינים דווקא יודעים על מה הם מדברים ואנשי הסטטיסטיקה לא ממש…..
מרק –
מהסתכלות במאמר המקורי, לא ברור כיצד הדברים מתיישבים. אבל הבחור שביצע את הסקר (מובטחני לך), איננו איש סטטיסטי במיוחד. הוא עיתונאי (אם תקרא את הקישור לערך שמדבר עליו, בתחילת הפוסט), והנתונים שהוא מביא (אני מוכן להאמין) הם נכונים. כנראה שהוא פשוט דיבר על המיסוי באותה מדינה, ומה שאתה הבאת זה המיסוי הכללי (שתיקנתי וכתבתי, שכנראה שלא בזה עסק הסקר. ובוודאי שלא בזה עסקה שאלת הסקר השניה, שהוספתי לפוסט כנראה רק אחרי שקראת אותו).
ולהבהרה – מטרתי בפוסט היה להדגים איך לוקחים את המספרים הללו ומחפשים האם הם מתארים "תופעה" הוא שהם כולם "רעש". לאחר מכן, הפרשנות לתופעה (כפי שגם כתבתי), זה נושא הפתוח למחשבה ומחקר נוסף.
בברכה,
טל
נדמה לי שעשית בלבלציה לא קטנה בעובדות, והמסקנה שלי, שלא קשורה דוקא לפוסט הזה, היא שעדיף שאנשים לא יכתבו על דברים שהם לא מבינים. אם אתה לא מבין את המבנה המורכב של ביטוח הבריאות בארצות הברית או את מערכת המיסים המסועפת שם, נראה לי מאוד קשה לגזור מסקנות כלשהן אפילו אם המסקנה שהגעת אליה היא נכונה.
כל מה שאתה מראה הוא שבהנתן סדרת מספרים כלשהיא ומספיק זמן פנוי ומוטיבציה, ניתן לגזור ממנה כל טענה פוליטית.
המאמר בויקי שקישרת אליו כלל לא מדבר על החוק, אלא על ההשג הפוליטי בהעברה שלו.
באופן ספציפי אשתך לא יכולה להוות אינדיקציה לרמת המיסוי בארצות הברית מאחר שחוקי המיסוי משתנה ממדינה למדינה ואפילו בתוך אזורים וערים במדינה.
מרק היקר –
זו אומנות לפרום את התגובות שלך בשביל לראות עם מה אני מסכים ומה לאו. אבל מתוך כבוד, הרשה לי לנסות:
דברים שאני מסכים איתך:
אכן, להביא את אישתי בקונטקסט הזה היה טעות, עידכנתי את הפוסט בהתאם.
דברים שאינני מסכים איתך:
* חוק הבריאות בארה"ב הוא משהו ענקי ומסועף שאני מסופק כמה אנשים בעולם מעודכנים בו עד סופו. מה שהבאתי היה דוגמא לחוק ספציפי שקשור ברפורמה, שמטרתו להמחיש את הסיטואציה. הקישור למאמר בויקי היה כיוון שהסתמכתי על המאמר הזה בהעתקת התוכן הרלוונטי לגבי החוק. אינני מתיימר כאן לרדת למלוא עומקו של החוק. מאידך, אני מסופק אם המפגינים שיצאו שם לרחובות ירדו למלוא עומקו של החוק. ואני משער שהם קיבלו את האינפורמציה הדרושה להם בלבד. לאור זה, חשבתי שהנתונים שאיתרתי על הסקר שהעבירו להם (בהנחה שהוא נכון, ואני מוכן להניח זאת), יהיו מעניינים.
* טענתך שאפשר עם סטטיסטיקה על נתונים לגזור כל טענה פוליטית שקולה (לחלוטין) לטענה שמכל משפט אפשר לגזור כל טענה פוליטית. אבל למה לעצור שם. מה שאתה בעצם אומר זה שמכל טענה אפשר לגזור כל טענה, ושבכלל, לחשיבה לוגית (בין אם היא כוללת מילים או מספרים), אין שום ממשות. אז מבלי להכנס לטענה הפילוסופית המורכבת הזו (שאולי כדאי שאעשה זאת בהזדמנות), אני אומר בקצרה שאני רואה עד כמה ניתן לבצע מניפולציות לטענות ו/או לסטטיסטיקות, אבל משם עד לכדי המסקנה שלך – יש קפיצה שאינני מקבל.
* לגבי טענתך הראשונה – אני חושב שבשביל לגזור את הטענה שהבאתי, אני לא צריך לדעת את כל שכתבת (וכאמור, אני חושב שמעטים האנשים שבאמת יודעים את כל זה לעומקו), אלא פשוט לסמוך על כך שהנתונים שהבאתי הם נכונים ומשקפים נאמנה את מה שכתבתי שהם משקפים. משם והילך, מה שאני מתאר הוא חישוב סטטיסטי שמטרתו לתאר תופעה פסיכולוגית. כמו כן, שים לב שהתיאור שנתתי הוא של קשר קורלטיבי, לא סיבתי. אגב, על ההבדל בין קשר סיבתי לקורלטיבי כתבתי בהרחבה על פוסט שמתנגד לטענה שאנשים חכמים מקליקים פחות על באנרים באינטרנט.