ישנם נושאים בהם אני מוצא שפשוט אין לי מה לכתוב, למרות שחובה בעיני לכתוב עליהם. נושא המאגר הביומטרי (ה"יענו פיילוט" שלו) שאושר היום בקריאה שלישית הוא אחד מהם.
אני כועס.
אני כועס על ווינט – על כך שהם החליטו לפרסם את הידיעה בנושא בעמוד הראשי למעלה. למה? כי זו הפעם הראשונה (עד כמה שידוע לי) שבו הם פירסמו ידיעה בנושא במעלה האתר. עד כה הם החביאו את הידיעה במדור "מחשבים" מתחת לידיעות בנושאים שבעיני פחות צריכים לעלות בשיח הציבורי.
אני עצוב.
אני עצוב שאנשים כמו קלינגר שכתבו על הנושא, כבר מדברים על עייפות, על תשישות, על כניעה? מדבר מילים שלתת להם לינק עליו זה פשוט לא מספיק.
אני מפחד.
מפחד שנמצא את עצמנו בוקר אחד במדינה שבה "האח הגדול" איננו רק תוכנית ריאליטי (ואני מצטער שלא הקשבתי לאחי שוקי שהציע לפני שנה שאתן את הלינק שהרגע נתתי למאמר בוויקיפדיה של האח הגדול, כדי לעזור לו בדירוג בגוגל).
אבל יותר מזה, אני מפחד שאולי טעיתי
אבל האם זה מספיק? זה לא מרגיש מספיק.
מרגיש כאילו מבלי להקדיש משרה מלאה לדברים האלה, ולמי יש את הזמן להקדיש לזה משרה מלאה?
בזמן שכתבתי את הפוסט הזה, לא ידעתי לאן הוא יגיע, אבל כשהגעתי לשורה הזו פתאום הבנתי שיש תשובה. והתשובה היא של סת' גודין: מנהיגי השבט!
רוצים להבין טיפה יותר? תצפו בזה:
מנהיג השבט הוא זה שתפקידו לקחת את המשרה המלאה, ולהנהיג אותנו (אותי) במסע לשנות משהו מגוחך שמולו צריך להתארגן (נאמר, החוק הביומטרי!).
ויש לנו כאלה בארץ, אבל לא מספיק.
לפני מספר חודשים קראתי את הספר "שבטים" של סת' גודין, ובזמנו הרגשתי שאני לא מצליח להפנים את המסר שלו. ורק עכשיו אני חושד שאני מבין מה הוא ניסה לומר. הוא ניסה לומר לי שהמאמר שכתבתי בזמנו "התיתכן מהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים ?" היה שגוי, כי הוא התמקד בדבר הלא נכון. התמקדתי בטכנולוגיה ופיספסתי את האנשים. נכון שהטכנולוגיה מאפשרת לדברים מדהימים לקרות שלא קרו קודם. אבל רק היום הבנתי שפיספסתי את זה שלא משנה כמה מתוחכמת תהיה הטכנולוגיה, היא לא תספיק כדי לייצר לנו את המנהיגים שיובילו את השבטים שיצוצו באינטרנט. בשביל זה צריך משהו לא פחות מעניין מטכנולוגיה – בשביל זה צריך חינוך!
וכשאני אבין מה זה אומר, טיפה יותר לעומק, אני אכתוב על זה עוד פוסט 🙂
ואגב, אתם באים לעצרת ביום שישי הקרוב?"למי איכפת כאן? יום שישי הקרוב, מצעד זכויות האדם, 11:00, כיכר רבין."
אם ננסה לתמצת את הרלוונטי- בכל זאת מומלץ לקרוא את המקור, אף אחד לא כותב ככה בימינו-
1.כדי ליצור חברה טובה יותר יש צורך באנשים טובים יותר
2.אנשים הופכים לטובים יותר ע"י עבודה קשה סטייל עבודת אדמה
3.המסגרת שתעניק לאנשים את הכוח להתמודד עם מעמסת העבודה וקשיי החיים ובכך תאפשר להם להיות לאנשים טובים יותר היא קבוצה קטנה של 8-10 אנשים אשר התקבצו בה מבחירה.
4.אחרי כל התקדמות באה ירידה, מה היה אילו ניתן היה ללכוד את ברקי ההארה ולמנוע את החזרה לאפלה, כשם שבשנים האחרונות הצליחו ללכוד את הברק במנורות?
5."האם לא הקבוצות הן הן אותם הפנסים, אותן מסגרות-יחידות, אשר בהן עתידה הריבולוציה לצאת מכח לפועל? – הקבוצה – כאותה הגומה הנחפרת מסביב לעץ, שבה יִקָּוו מי-גשם לאחר הסער, ושם, בסתר, נטף-נטף תֵעשה פעולת ההתחדשות… רבבות-הפרטים אשר יפלו כגשם-נדבות מענני הסער העולמי יגשימו את הריבולוציה בחיים."
6." ואולם בהתרַבות הקבוצות הקטנות ובהוָצר הקשר התמידי ביניהן תִּפְחת גם הסכנה הזאת. תוָצרנה הסתדרויות גדולות, שכל אחת מהן תהיה כעין "קבוצת-קבוצות"… בעבודות הצבוריות על כל "גדוד-עבודה" לשאוף להיות ל"קבוצת-קבוצות" שכזאת: את כל עניני העבודה הרחבים (הרחבים, חבר לבקוביץ!) תנהל "קבוצת-הקבוצות", אך בל נא תשפוך את מרותך על התפתחותן החפשית ועל ההרכבה האנושית של כל קבוצה קטנה, של כל חוליה בשלשלת העבודה החקלאית. עם התהוות שורה שלמה של קבוצות קטנות, תוָצר בלי ספק גם הסתדרות כללית לכולן, אשר תדאג לעניני העבודה."
ולסיום:
7."ואולם אני מוכרח להודות כאן על האמת: אני כשלעצמי אינני מחשיב ביותר את הנימה החברתית שבאדם – הדברים אולי ירָאו כנלעגים בעיני רבים, אך אני חושב בכל זאת לא למותר להדגיש אצלנו, כי הצד האנושי הסוביֵקטיבי עמוק הוא וחשוב ביותר, כי הצורך החברתי הרחב איננו היסוד שבאדם, הוא רק בן-הזמן, צפרנים שגדלו מתוך מלחמת הקיום וכעבור מלחמת-הקיום – יחלופו. אז הלא תחל הצמיחה. והנה מתוך הצמיחה ולא מתוך השאיפה ל"גדולות" תבוא ההרוָחה האמתית. צמיחת העולם עתידה עוד לבוא.
ואולם גם אז תהיה מלחמה, אבל אחרת. "
הקיצר, סתם קומוניסט אנרכיסט דתי פנאט.
אבל מעורר השראה..
מנהיגות, קבוצות, שבטים… קראתי ברפרוף את התגובות ולאראיתי את הסרטון כי הראש שלי קצת מתפוצץ, אבל אני רואה לנכון לקשר לקטע העתיק הזה שכתב המשורר החלוץ צבי שץ "על הקבוצה" חזון הקבוצה האינטימית שנדמה לי שנקבר תחת הקבוצה הגדולה בטרם עת, כמו גם צבי שץ עצמו.
http://www.benyehuda.org/shats/kvutsa.html
תודה על הקישור עוז!
תוכל לומר לי (ולשאר הקוראים) בכמה מילים מה הכותב אומר ?
הי אורי,
אם כוח לעובדים יצליחו לשמור על הדמוקרטיות שלהם, אזי אני בטוח שהם יהוו בסיס לגדילת מנהיגים דמוקרטים. הם גם משקיעים בהכשרת מלווים עובדים, שיכולים לבסוף להפוך למנהיגים.
יש לי חלום, שכאשר אסיים את הפרוייקט הראשוני כאן בקדומים (מתוכנן להסתיים, בע"ה, ביוני 2010), ואפתח שיטות להנהגה באמצעות מאהב, אפתח קבוצות ללימוד מנהיגות מחברת.
באופן כללי, אני מאמין שאנשים שהתנסו בפעילות קהילתית-פוליטית מקרבת וחיובית, יצמחו לאט לאט לרמות יותר גבוהות. היה בחור חמוד כזה, שהתחיל בדיוק בדרך הזאת. הוא היה מארגן שכונתי, כמדומניי, והגיע להנהיג את העולם (שכחתי את שמו, אך נדמה לי שקוראים לו משהו עם אובמא).
הבניה בקדומים דורשת זמן ומשאבים. צריך ללמוד מהניסיון, ולא להישאר ברמת התיאוריות.
לגבי הויקי – בוודאי.
טל ירון –
*
לירח הגענו כבר לפני 40 שנה, עם מחשבים שהזכרון שלהם לא מסוגל להכיל את ה-ו' של וורדפרס.
*
קורס ויקי – תודה! אם אתה מכיר (א)נשים שעשׂויים/ות להיות מעוניינות/ים בלימוד היסטוריא בשילוב טכנולוגיית ויקי, אנא הפנה אותן/ם אלי. (בעצם, זה נכון לא רק לטל ירון).
*
חוליה חסרה – כנראה שלא הסברתי את עצמי כראוי. החוליה החסרה לי אינה נמצאת במישור הטכנולוגי (למרות שגם זה חשוב), אלא במישור האישי. אישה יכולה בהחלט להפוך להיות דמות פעילה ומשפיעה בועד השכונה או הישוב. לא כן כשמסתכלים על רשויות מקומיות גדולות, קל וחומר על הפוליטיקא הארצית. כאן כבר יש צורך במקצועניות.
החוליה החסרה לי היא התהליך שתכשיר את אותה פעילה מקומית, ותעניק לה הן את הכלים הן את האפשרות המעשׂית לעבור לזירה הארצית או אפילו העירונית. אם הבנתי נכון, זה חלק מהעניין שטל גלילי התכוון אליו בטור זה.
ועוד דבר אורי,
אני פשוט מעריץ את היכולת שלך לפעול בכל כך הרבה ערוצים, כדי לקדם את החזון שבו אתה מאמין, וגם ללמד קורס מופלא בויקי.
עוד יום אחד נגיע לירח 🙂
אורי,
לדעתי החוליה המקשרת החסרה היא אקלסיה (אקלי) או ויקידיון. היא זאת שאמורה לאפשר לקבוצות גדולות מאד, בנות מיליונים לדון ביחד ביעילות. כיום יש כאוס בכל הדיונים. אקלי חותרת להבנות סדר בדיון, וליצור הסכמה רחבה.
ניתן כיום לקדם דברים דומים על גבי ויקי. אבל גם שם אין עדיין יכולות מוכחות. ויש עוד הרבה עבודה לעשות.
לגבי המנהיגה. מתוך הפעילות של במקום מגורי, עלי לאמר כי כל אופי הפעילות מתבסס על חיבור, קירוב, סליחה הורדת אגו וכיוב. נשים טובות בכך בהרבה מגברים. אני מניח גם שאופי ההתנהלות של הקבוצה, יביא אנשים לראות את העולם אחרת. גם לגבי השכנינו. אבל זה עוד חזון למועד 🙂
טל (ירון) –
אני מסכים, ואוהב במיוחד את הצירוף: "לגבש תורה ביחד".
*
לגבי צמיחת ההנהגה, התחושה שלי היא שיש עדיין חוליה חסרה, המקשרת בין הרשת, או אפילו פעילות קהילתית מוגבלת, לבין הזירה הפוליטית הארצית. אינני יודע לאמר כרגע מי יבנה את הגשר, ובאילו לבנים.
*
אם לנסות לנחש בכל-זאת לגבי היוזמות שאתה מעורב בהן במקום מגוריך, ההימור שלי הוא שמי שתצליח לגבש את הרוב השפוי שואף השלום והשכנות הטובה, כנגד המיעוט הקיצוני שואף הבלגן והאלימות – היא שתעלה בתור מנהיגה.
אורי,
אני חושב שמילת המפתח להנהגה עוצמתית, היא גיבוש דרך ברורה, שרבים מאמינים שיוכלו ללכת אחריה.
אלא שעבר הזמן של מנהיג אחד יודע כל (ב"ה).
כיום כדי לייצר תנועה והנהגה חזקה, צריך לדעת איך לגבש תורה ביחד. תורה שתיווצר לאחר קונצנזוס הולך ומתרחב.
התהליך שאנו צריכים ללמוד לעשות, להבנתי, הוא לדעת איך ליצור מעגלי קונצנזוס רחבים, הבונים רעיון ודרך ללכת בה.
כשיווצר רעיון כזה, הזוכה לקונצנזוס רחב מאד, מתוך בוני הקונצנזוס, גם יצמחו המנהיגים שידעו להניע את התהליך.
כך תחושתי. ומה תחושתך?
טל ירון (3) –
אתה צודק מאד בעניין כוחה של הקבוצה, וכיון שאני מכיר את פועלך בקדומים, אני יודע שיש כאן הרבה יותר מ"ז'רגון". אבל גם קבוצות שפועלות לרוחב זקוקות להנהגה רעיונית.
קרין (4) כתבה על כך, ואני רוצה להרחיב את דבריה – לא רק להדריך אנשים כיצד להשתמש בטכנולוגיא באופן אתי, אלא לעסוק בשאלות האתיות הגדולות גם מחוץ להקשרן הטכנולוגי. רוב הציבור עדיין רדום מבחינת התודעה החברתית-פוליטית, וצריך להעירו.
שוקי (5) –
צודק לגמרי.
amir.e
טענות כמו שלך תמיד מצחיקות אותי. האם יש לך משׂרד פרסום שתוכל לגייס לעניין? אדרבא, גייס! אנחנו פועלים באמצעות בלוגים כיון שאלו הכלים העומדים לרשותנו. אם יש לך רעיון כיצד לנהל את המאבקים אחרת, ואם אתה מסוגל לרכז את המאמץ ולהובילו, עלה והצלח! היה ראש השבט שלנו…
יונתן (8) –
עם כל המאבקים שמתנהלים בו-זמנית, לעניין הביומטרי הגעתי בשלב מאוחר מאד. הרבה מאד (כמעט לגמרי) בזכותך. שכויח עצום על הפעילות הבלתי-נלאית!
טל גלילי (9) –
מעולם לא חשבתי שמספיק יהיה ללמד אנשים על בלוגים, והמהפכה כבר תקרה מעצמה. זה לא עובד ככה.
אבל הטיעון המקורי שלך עדיין תקף: כל בלוג פוליטי רציני הוא אבן שואבת לקהל שמבין שמשהו לא בסדר, אבל לא מבין בדיוק מה, ועוד יותר לא יודע כיצד אפשר לפעול כדי לתקן. כך היא עבודה שחורה, כך הוא העוקץ, כך הם המוני בלוגים אחרים משפיעים יותר או פחות.
חלק הארי של חבר(ות)י למהפכה אני מכיר דרך הבלוגוספירה. דרך הכניסה לעולם הבלוגים נחשׂפתי לפייסבוק, שם פגשתי עוד (א)נשים הצועדות/ים באותה דרך.
אני מסכים שעכשיו הזמן לעליית שכבת הנהגה חדשה. אני מייחל לחזות בה במהרה בימינו. אני משוכנע שלולי המאמץ האינטערנעטי ב3-4 השנים האחרונות היתה נדחית עלייתה בעוד זמן ארוך ויקר.
הי טל,
תודה 🙂
אני מסכים מאד לגבי פיתוח המנהיגות. נראה לי שניתן לקדם עניין כזה. הייתי רוצה מאד לפתוח דרופל או googlesite על העניין הזה (אני חושב שבלוג בתוך אתר קהילתי, הוא בעל יתרונות ביצירת השפעה).
הבעיה היא כמו תמיד משאבים. וזה דבר שמתסכל אותי כהוגן. אני אוהב את הפעילות החברתית, אבל זה מתנגש ביכולת שלי כרגע להשיג משאבים לקיום.
אין לי פתרון לבעיה, עלי להודות. אני חושב שזה מה שפוגע גם בהרבה מהאנרגיות המצויונות הללו, שדיברנו עליהם באקטיביזם ברשת. חוסר משאבים (זמן וממון), זאת עדיין בעיה קשה של המנהיגות הצעירה שקמה היום.
אולי למישהו יש רעיון?
שלך,
טל
טל,
הסיבה שאמרתי שהפסדנו, מה לעשות, זה כי ידעתי כבר בשעה 14:30 שזה מה שיקרה. העניין הוא שלא התייאשתי, יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אבל זה לא מה שעושים עכשיו אלא עוד שבועיים שלושה.
תתפלא לשמוע שויינט דווקא שמו את הכתבות על הביוטרי לא פעם ולא פעמיים בסטריפים של החדשות.
(זו שאלה אחרת למה כל הכתבות על הביומטרי היו תחת מחשבים)
לגבי השבטים, קטונתי מלהביע עמדה אך המערכה הזו התפספסה דווקא בגלל השימוש בבלוגים. בוא נראה מה התדמית הציבורית של בלוגר בישראל? קודם כל הוא גיק ומן הסתם הוא גם שמאלני. כך הפך הנושא שראוי היה שכל הציבור יהיה שותף לדיון בו לנחלתם של הגיקים בלבד כאשר התדמית שנוצרה לנושא היא שזה נושא של גיקים ולא באמת מעניין את האזרח הפשוט. לו היה משרד פרסום כלשהו מתגייס לעניין כנראה שהיו הישיגים טובים יותר. אגב באמת לא מאוחר מידי. בין ההחלטה לביצוע יש דרך וכדאי לנצל את הזמן לעורר את הציבור. הפגנות זו דרך מצויינת לעשות זאת.
הטכנולוגיה בסך-הכל מספקת כלים. מה נעשה בהם ולאיזו מטרה זה תלוי בבני האדם. כמו שאמרה אחת מהכותרות המתחלפות בבלוג שלי – הבעיה היא לא עם האנשים שלא יודעים; היא עם האנשים שלא רוצים לדעת.
בכל אופן, אל תיתפס לחשיבה דיכוטומית. זה שלא הצלחנו לא אומר שנכשלנו, והמאבק במאגר לא הסתיים – הוא רק התחיל. ובראייה רחבה יותר, מעולם לא נכשלנו, להפך – כוחנו רק הולך ועולה.
גם בעולם העסקים, הצלחות בדרך-כלל מגיעות אחרי כשלונות (בממוצע, אנשים שהתעשרו עשו זאת ביוזמה העיסקית העשירית שלהם). כל הפסד טקטי הוא אבן דרך. אסטרטגית, אנחנו מרוויחים מעצם המאבק.
פוסט עצוב ומרגש טל.
מאז ומעולם סברתי שיש לשים את הדגש על אנשים ולא על הטכנולוגיה. מנהיגי השבט? חשיבותם היא בעיקר להקנות ערכי אתיקה לגבי השימוש בטכנולוגיה.
זה מה שחסר לנו – הטכנולוגיות מתפתחות בצורה הרבה יותר מהירה – לא רק מהמשפט – אלא מהיכולת שלנו לנתח את ההיבטים של רע וטוב, ההיבטים האתיים של השימוש בהם.
לצערי רבים מאיתנו הפסיקו לשאול את השאלה הבסיסית של מה רע וטוב.
שלום לך קרין, ותודה על תגובתך הנוגעת,
אני שואל את עצמי עד כמה אנשים פסקו משאלת הטוב ורע (אשר בעצם מלווה אותנו מתחילת התרבות המוכרת לנו). אני מאמין שתפקידו של "מנהיג השבט" (ראי את תגובתי לאורי) איננה רק הקניית ערכי אתיקה (פה את מדברת בעיני יותר על מובילי דעה מאשר מנהיגים), אלא זיהוי בעיה מסויימת של "טוב ורע" ומתוך תחושת שליחות לאסוף, לחבר ולהניע אנשים (השבט) לפעולה כנגד דבר זה.
אינני מדבר על משהו פשוט, ובגלל זה אני מזהה את החשיבות הגדולה שלנו בלזהות אותו כמשהו שיש לחנך ולעודד אותו בחברתנו.
בגלל ש, כפי שכתבת, הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר – הרי שעולמנו מתמלא ביותר ויותר נישות של סטגנציה של חוסר גמישות והסתגלות של החברה שלנו לעולם החדש. ובמקומות אלו צריכים "מנהיגים" לבוא ולאסוף את שבט האנשים שמבינים אף הם את הבעיה ולהוביל אותם לעולם חדש יותר.
אני מרגיש שבחלקי אני כותב באופן שנסמך על הספר ואינני בטוח עד כמה צריך היה לקרוא אותו כדי להבין את שכתבתי.
בכבוד רב!
טל
אכן צריך מנהיגים. מנהיגים ענקיים. אבל למדתי, שבמבנה הנכון, וכן, גם בטכנולוגיה הנכונה, קבוצה היא היכולה להנהיג.
כל מה שעליך לעשות כמנהיג שבט, הוא לאפשר לאנשים להוציא החוצה את היצרתיות שלהם, ואז יש לך קבוצה מנהיגה, שקשה מאד לעצור אותה. קבוצה עם אנרגיות אדירות.
נכו, זה דורש מיומנות (הרבה מעבר למה שסט מדבר עליו), אבל לדעתי זה אפשרי. אני רואה את זה כאן במקום בו אני גר. אני מקווה שזה יעבור גם למקומות אחרים.
בסוף, לטכנולוגיה יש תפקיד לחבר את האנשים. האנשים, ויכולותיהם הם העיקר. היתרון הגדול של הרשת, היא שהיא מפילה גבולות. היא מונעת מהעורך האימתני של Ynet לעשות כרצונו. אם ורק אם, יודעים לעבוד כקבוצה.
אהלן טל –
לגבי התייחסותך לרשת, אני מאד מסכים.
אני גם מסכים לכל ז'רגון הקבוצה שאתה מוביל, שהוא לדעתי מבריק. אבל (וזה אבל גדול), זהו הז'רגון שחשוב עבור השבט. צריך לעודד עוד ז'רגון שמעודד מנהיגי שבט (או במילים אחרות "נושאי אחריות"), כדי להניע (לדעתי) דברים לפעולה.
אני מודה שמה שאני מתאר נחווה לי בעיקר כתאוריה שכלתנית, ועוד פחות מקושרת למשנה סדורה הקשורה למציאות. אז לבינתיים, בוא נסכים שיש לנו על מה לדבר בשיחתנו הבאה 🙂
בידידות,
טל
גם הפעם המאמר הוא בערוץ המחשבים. גם בעבר מאמרים קודמו לערוץ הראשי, ותמיד תחת הכותרת מחשבים.
גועל נפש.
ניפגש בשישי במצעד.
צפריר – ניפגש בשישי, בכיף !
טל –
אולי קראתי יותר באותו טור קדמון משכתבת או התכוונת, אבל ברור שהטכנולוגיא חסרת ערך ללא האנשים שישתמשו בה. האין זה המוטו של הבלוג שלך?
המשבר המנהיגותי עליו אתה מדבר אינו סוד. ברמה המדינית והפוליטית יש מעט מאד מנהיגות/ים ראויות/ים. ברר סביבך מה אחוז ההצבעה עבור "הרע במיעוטו" (או בגרסתו החדשה "הרע במיעוטו שיש לו סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה").
ברמת השטח דוקא כן צומח דור חדש, ובו (א)נשים ראויות/ים ביותר. כמובן, הן/ם עדיין לא עמדו במבחנים שמציבים מנעמי השלטון, אבל יש לקוות שבבוא היום יתברר שכוח העמידה של הדור החדש רב יותר משל הדור הנוכחי.
את הספר של גודין לא קראתי, וכרגע אפילו אין לי 17:24 לצפות בסרטון. אבל השאלה לתשובתך היא: איך ת/יעביר ראש השבט את דעתו לשבט שלו? לדעתי, יכול אפילו בבלוג.
אורי –
ראשית, תודה על התגובה, כבוד לי.
לגבי ענייננו – התייחסותו של גודין למנהיגי שבטים (שעליה לא הרחבתי מתוך קוצר הזמן), היא איננה מתייחסת ל"משבר מנהיגותי" במובן שבו אנו לרוב מדברים עליו – שהוא המובן הפוליטי הרחב (אין ראש ממשלה טוב, מנהיגי מפלגות טובים, וכו'). המשמעות שלו היא במובן הרחב ביותר. כוונתו היא לצורך (ובמקרה שלנו בישראל, המחסור), במנהיגים אשר לוקחים קהל/המון אשר נסובים סביב כל נושא שהוא (נאמר, עמלות הבנקים) והופך את ההמון מ"קהל" ל"שבט". דהיינו, גוף עם אינטגרציה גבוה אשר מסוגל לפעול ביחד עם השראה לעתיד טוב יותר.
לאור זאת, זה אכן נכון שיש משבר מנהיגותי, אבל לא לזה כיוונתי. כמו כן, נכון שבלוג הוא כלי מדהים (מי כמוני יאמר זאת) עבור תקשורת בין מנהיג לראש שבט. עם זאת, זה לא הבלוגים שיבצעו את השינוי. באותה המידה בדיוק, ייתכן וטוויטר או פייסבוק או אפילו פורומים באינטרנט היו מספיקים. ברור שלבלוג יש המון ייתרונות, אבל ייתרונות אלו אינם תנאי הכרחי או תנאי מספיק. הם מותרות (חשובה) שמורידה את הרף לתקשורת עוצמתית. אבל זה לא שנלמד אנשים בלוגים והכל יסתדר מעצמו. אולי כן, אבל אולי כדאי שגם נדבר איתם על להיות מנהיגים בהזדמנות זו.
ותודה שחילצת ממני את התשובה הזו 🙂
טל