הפוסט הזה הוא מחווה לחבר הכנסת אורי אורבך. ד"ר אורי אמיתי כתב בבלוגו את הפוסט "שוב מילה טובה לח"כ אוּרי אורבך" בו מספר ד"ר אמיתי כיצד ח"כ אורבך עומד בקשר אישי עם הציבור ואף פונה לציבור כדי ללמוד ממנו.
הסיפור התחיל כשד"ר מנור קרא לח"כ אורבך להרים את הכפפה ולהוביל יוזמה להטיל מס על ספוקלציא במטבע-חוץ. באופן מרשים, ח"כ אורבך ענה באופן הבא:
עם זאת, (כותב אורבך), אצטרף ברצון ליוזמה כזו אם תבוא מחבר כנסת שהבנתו בענייני בורסה ועניינים מוניטרים גדולה משלי. על כל פנים, אם יש באפשרותך לשלוח לי קצת יותר חומר בנושא כדי שאבין יותר טוב במה מדובר – אודה לך. אולי בכל זאת אמצא דרך להעלות את הנושא על סדר היום, לפחות של ועדת הכספים.
אני לא אעיז לקחת עמדה בנושא כזה, שנראה לי כרוך בהרבה ידע רקע שאין ברשותי. עם זאת, פניתי לחברי בפייסבוק לשאול לדעתם. ועקב כך התפתחה לה שיחה מרתקת בין שני חברים טובים – שני טופר ואיתמר שאלתיאל. אז למען טובת הציבור, אני מביא בפניכם את ההתכתבות, למקרה ומי מביניכם ירצה לקרוא (ואף להגיב).
Shany Topper
לפני שמטילים מס על ספקולציה במטבע חוץ, צריך לבצע רפורמה משמעותית בפיקוח על התחום הזה (ובתחום "עושי השוק" בכלל). כזכור לך אני עבדתי זמן קצר בחברה שעסקה בתחום הזה, ושרימו בצורה מפורשת לקוחות שלהם. כאשר גיליתי את הרמאות שלהם ורציתי להלשין עליהם, הייתי המום לגלות שאין שום גוף שמפקח בכלל על התחום הזה.
חוץ מזה שכבר קיים מס על מסחר במטבע חוץ, זה נקרא מס על רווחי הון, והוא כולל בתוכו גם את מטבע החוץ וגם את שוק המניות והנגזרים. מס נוסף שיוטל רק על מטבע החוץ הוא מיותר לפי כל חוקי ההגיון
Itamar Sha'altiel
מס על מטבע חוץ הוא לא מיותר, משום שבשוק הזה יש מספר שחקני ענק, שמזיזים את ערך המטבע כרצונם. אני לא בטוח שמס זו התשובה, אבל הגבלת תנועות הון לטווח קצר היא הכרחית
Shany Topper
מס הוא עדיין מיותר, כאמור כבר קיים מס שכזה. אני אסכים שקיים צורך בפיקוח, אבל זה עניין אחר לחלוטין שאין קשר בינו לבין מס.
במספר שווקים בעולם למשל, יש פיקוח שאומר שאם משקיעים בנייר אחד מעל סכום מסויים, אסור לזה לההיות ספקולציה לטווח קצר(נדמה לי שבארצות הברית למשל, אם אתה קונה מעל 100 מליון דולר מנייר מסויים, אתה מחוייב להחזיק אותו לפחות שבוע לפני שאתה יכול למכור אותו שוב, אבל יכול לההיות שאני טועה בפרטים). חוק שכזה היה יכול להוריד בצורה משמעותית את התנודתיות המזוייפת שקיימת היום בנושא
Itamar Sha'altiel
אני, בשלב הזה, בעד כל מה שיצמצם את המשחק בשוק המט"ח. אם מס יעשה זאת (ולא סביר שהוא ישנה יותר מדי, תלוי בגודלו), אני בעדו. קשה לי להאמין שבאוצר יסכימו לאיזשהו פיקוח, מאיזשהו סוג
Shany Topper
"צמצום המשחק" הוא בעייתי מאד. מסחר במטבע חייב לההיות חופשי לפי תקנות קרן המטבע העולמית, כמו כן, "צמצום המשחק" בתחום המט"ח עלול לגרום להקפאה שלו, דבר שבתורו יכול לרסק את השקל, דבר שיהיה רע מאד.
לפי המשפט שאתה כתבת משתמע שמבחינתך שיאסרו בכלל על מסחר בשוק המט"ח. האם אני באמת צריך לפרט לך למה זה יהיה רע?
יותר טוב שהרשות לניירות ערך תקבל גם סמכויות לפקח על שוק המט"ח. (או, אם חייבים, להקים רשות נוספת, למרות שאני חושב שזה יהיה כפל סמכויות מיותר)
הם בסופו של דבר עושים עבודה טובה (כן, יש גם שם פאשלות, אבל רוב הזמן הם בסדר גמור)
Itamar Sha'altiel
השאלה מה זה "חופשי". האם התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מצמצמת את החופש או שהיא הכרחית לאיזון השוק? אין שום הכרח ש"חופשי" יהיה מטורף. מה שמתרחש כרגע רחוק מלהיות שוק משוכלל, הוא קרטל.
אני לא חושב שצריך לאסור על מסחר במט"ח, אבל אני כן חושב שצריך לצמצם אותו, מאוד. משחקי המט"ח יעילים מאוד למספר מצומצם של אנשים, ומזיקים למגזרים שלמים, יצרניים. המדיניות הקיימת אינה גזירת טבע, וגם אינה גזרת קרן המטבע העולמית.
Shany Topper
איתמר, אני לא יודע מה הרקע שלך בתחום, אבל מה שכתבת פה מראה שאו שאין לך רקע, או שאתה מבולבל ולא באמת מרוכז בדיון.
1- מסחר במט"ח (וחשוב מזה, נגזרים), קריטי לענפים הבאים: יבוא, יצוא, תיירות, בנקאות, ביטוח, ספנות, תעופה, בטחון, וכמובן לענף הציבורי שמוציא כספים אדירים על רכישת ציוד וטכנולוגיות מחו"ל.
כל אחד מהם עם אינטרסים שונים, ואסטרגיות השקעה שונות, בשוק הנ"ל.
אךי אתה יכול להגיד שזה יעיל מאד למספר מצומצם של אנשים ומזיק למגזרים שלמים?
2- אני מסכים לחלוטין יש בעיה עם המדיניות הקיימת. באופן ספציפי, חוסר הפיקוח, דבר שגורם למסחר מחלות כגון: "עושי שוק" שמרמים משקיעים, מינוף יתר של אלפי ועשרות אלפי אחוזים, ספקולציות תוך יומיות על סכומים אדירים, דבר שגורם לתנודתיות מזוייפת. וכן הלאה.
אני רק טוען שמיסוי נוסף לא יעזור, מכיוון שהוא ירחיק את המשקיעים ההגונים, וישאיר את הרמאים. קל מאד לשלטון לנסות לפתרון כל בעיה באמצעות מיסוי נוסף או העלאת מס קיים, במיוחד שאתה יודע בדיוק לאן זורם הכסף (כמה שרים ללא תיק יש בממשלה הנוכחית?). במקום להשתמש בפתרונות שיעלו לממשלה קצת כסף, אבל יתנו פתרון אמיתי לבעיה
Itamar Sha'altiel
הרקע שלי בתחום קטן מאוד, וכולו מאוטודידקציה. אבל לא טענתי כנגד *מסחר במט"ח*, טענתי כנגד המסחר הנוכחי במט"ח. התעשייה בארץ, וכל מה שקשור ליבוא ויצוא, מנסים להסתמך על ערך מטבע מסוים. אם אתה רוצה לייבא בד, למשל, כדאי לך ערך מטבע יציב. זה יסייע לך לתכנן. כאשר ערך המטבע משתנה מדי יום, רוב ניכר של הציבור סובל.
ושוב, רק כדי להדגיש: אני לא נגד מסחר במט"ח. אני גם לא לגמרי בעד המס. אני כן בעד צמצום תנועות ההון לטווח קצר ופיקוח גדול יותר. קשה מאוד לדבר על שוק חופשי כאשר יש איקס שחקנים שמחזיקים ברוב ההון ורוב המידע, ואיקס כפול 300 שמחזיקים במעט מאוד הון ובאפס מידע.
Shany Topper
אני מציע לך ללמוד את התחום בצורה יותר מסודרת ורצינית. יש לך כמה טעויות בהנחות שלך, אבל לא משנה.
אתה יודע מה הרבה יותר ישפיע על התנודתיות המוגזמת לטווח קצר שיש היום? שיחסלו חברות מסחר שמציעות היום מינוף של פי 400 להשקעה. (ככה שאם אתה רוצה להשקיע ב10,000 ש"ח, פתאום ההשקעה שלך שווה 4,000,000 ש"ח, והתנודתיות שאתה גורם הופכת לאבסורדית, ומצד שני כל פיפס קטן לכיוון הלא נכון, ואתה מפסיד את כל ההשקעה שלך)
פיקוח – כן, וכן גדול
מיסוי נוסף על מס רווחי שוק הון? מיותר, ורק עלול לגרום נזק
Itamar Sha'altiel
אני לומד את התחום בזמני שלי 🙂
אין לי בעיה שיחסלו גם מינופים מהסוג הזה. כאמור, הבעיה היא תנודתיות מוגזמת. כאמור, המסחר במט"ח כרגע הוא גורם ישיר לה. האם המס יסייע? אני לא יודע. אבל אני לא בטוח שהוא יזיק, ולא ראיתי סימוכין לכך עד כה
כדאי להסתכל על שער החליפין בראיה קצת יותר רחבה
הנה לינק לגרף של 10 שנים אחרונות באדיבות יאהו.
http://finance.yahoo.com/echarts?s=USDILS=X#chart2:symbol=usdils=x;range=my;indicator=volume;charttype=line;crosshair=on;ohlcvalues=0;logscale=on;source=undefined
החל מ2006 יש ירידה של הדולר מלמעלה מ4.5 שח לפחות מ3.5 בשנה האחרונה ככל שהממשלה האמריקאית נקטה בצעדי לייצוב המשק האמריקאי יש עליה של הדולר בחזרה לאיזור ה4.2 ובכמה חודשים האחרונים יש ירידה.
שבוע טוב ~
גם אני איני מצוייד בידע הדרוש כדי לחוות דעה מקצועית כאן. אבל אני שׂמח על הדיון, וגם למד.
שני –
התרמז מדבריך שיש לך דוקא רעיון איזו מדיניות צריך לנקוט כדי לישר את התחום.
מותר לבקש פירוט?
בשמחה
לפי דעתי האישית, צריך להרחיב את סמכויות הרשות לניירות ערך, או ליצור רשות חדשה שמשלבת בין הרשות לניירות ערך לבנק ישראל שמטרתה תהיה לבצע פיקוח בנושאים הבאים (חלקם צריך יהיה קודם להגדיר בחוק, כמובן)
1- הגבלה על מקסימום המינוף האפשרי כפי שנהוג בכול העולם (400-500 אחוז בערך זה המון ומספיק בהחלט. לא צריך 40,000 – 50,000 אחוזים כמו שיש היום)
2- הפרדה ברורה ומוחלטת בין עושי שוק לברוקרים. (ופיקוח עליהם כמו על ברוקרים ועושי שוק בתחום המניות. זה מדהים איזה שחיטות פסיכית יש בתחום הזה היום, כולל מקרים בהם אתה חושב שאתה משקיע בתחום המט"ח, אבל בעצם אתה סתם משחק בקזינו ובכלל לא רואה אפילו את השוק האמיתי)
3- הגבלה על סכום העסקאות שמשקיע יכול לבצע במסחר תוך יומי. הרי ברור שאם ביום אחד משקיע אחד קונה ומוכר דולרים בחצי מיליארד דולר זה לא בשביל השקעה ספקולטיבית (דבר שהוא הוגן, היות ובסך הכל מדובר על הימור שהמטבעות יעשו משהו), אלא בשביל מניפולציה אקטיבית של השוק (דבר שהוא לא הגון אלא אם כן הוא בוצע ע"י הממשלה, וגם אז ההגינות בעניין מוטלת בספק), אותה ניתן, ורצוי, לצמצם.
4- עניין נוסף עליו אפשר לפקח בתחום זה הניצול שלפעמים יש על מנת להלבין הון. (היות ומס רווחי הון נמוך יותר ממס הכנסה יש כאלו שמנסים לרמות בצורה שכזו, אבל פיקוח יכול לגלות את זה בצורה קלה יחסית, היות וזה תהליך שמשאיר עקבות ברורים).
יש עוד כמה סעיפים בהם צריך פיקוח, אבל רובם נגזרים מדברים שכתבתי, אז אני לא חושב שיש צורך עבורי לפרט.
לסיום, לדעתי חייבים להבהיר לשלטון ולציבור בישראל שהשקל הוא המטבע היישראלי, ולא הדולר. אין מה לדאוג מזה שהדולר יורד מול השקל, מכיוון שזה אומר שהשקל מתחזק (באופן יחסי) מול הדולר. כל עוד זה המצב, ואנחנו לא הופכים את הדולר למטבע הרשמי של ישראל, מוטב שיתנו משקל לאינטרסים של בעלי השקלים, ולא רק לבעלי הדולרים.
תודה רבה על התשובה המפורטת!
לגבי המסחר של הדולר והשקל – היתכן שהנגיד מהמר על כך שהדולר יעלה בטווח הבינוני, ושהרכישות עכשיו תשׂאנה פרי בעוד אי-אילו שנים?
אם לא, הרי שגם אני לא מקבל את המדיניות הנוכחית.
וכיון שהכל התחיל מהפניה לח"כ אורבך, האם מותר להציע שתכתוב לו דוא"ל, ובו תסביר את מה שכתבת כאן? מסתבר שיש מי שמקשיב/ה שם בכנסת.
***
איך שואלים דוא"ל לח"כ? מתחילים בעבודה שחורה:
http://www.blacklabor.org/?page_id=174
אני מסכים בצורה עקרונית עם דניאל, אם כי אני חושב שהוא קיצוני מדי
בשנים האחרונות הספקולציות במט"ח אכן יצאו מכלל שליטה וביקורת, עקב מחסור בפיקוח.
בנוסף צריך להבין שקניית הדולרים ע"י בנק ישראל לא בוצעה כדי לעצור את התרסקות הדולר מול השקל אלא על מנת להאט אותה. אני אישית לא חושב שמדובר היה בצעד נכון, אבל אפשר להבין את ההגיון שבו, לתת לפעולה הטבעית לקרות, אבל בקצב איטי יותר, שייתן לשוק הזדמנות הגיונית להגיב. האם יש פעולות טובות יותר לבצע? אין ספק. האם הפעולות שבוצעו יכלו להתבצע טוב יותר? סביר להניח. אבל לפחות היה מדובר ברעיון שעומד מאחוריו הגיון.
אבל אני לחלוטין מסכים עם דניאל על כך שהפוליטיקאים מנסים לנצל פאניקה והאשמות נגד "ספקולנטים מרושעים" על מנת להטיל מס נוסף (כאמור, על תחום בו כבר קיים מס) מצד אחד, וחיזוק בעלי הדולרים(ייצואנים, בנקים, ביטוח) על חשבון בעלי השקלים (מעמד ביניים, עסקים קטנים, ייבואנים, וכן הלאה) מצד שני.
בימים כתקנים מדינה מתגאה בזה שהמטבע שלה חזק. רק בישראל, מאז תחילת המשבר, משום מה אפשר לקרוא דברים כמו "השקל חזק מדי". חוזק מטבע קשור ישירות לחוזק הכלכלה של המדינה, האם מתלוננים שכלכלת ישראל חזקה מדי? (באופן יחסי כמובן, גם אנחנו נפגענו מאד, פשוט קצת פחות מארה"ב ומכמה מדינות אחרות)
אפשר להמשיך ולהתלונן על ההחלטות הנ"ל שבוצעו לאחרונה, כמו למשל איך זה שבזמן שמשבר כלכלי ומיתון גורמים לדיפלציה או אינפלציה מינימליסטית בכל העולם, רק ישראל זה גורם לאינפלציה חמורה ומחירי סחורות ממשיכים לעלות, אבל השורה התחתונה נשארת:
מיסוי על מסחר במט"ח: מיותר, לא מועיל, ויגרום רק להגדלת השחיטות
פיקוח על המסחר במט"ח: מועיל, חשוב, ויגרום לירידה בכמות השחיטות.
מעניין מה מבין השניים הפוליטיקאים החביבים שלנו יעדיפו, הא?
תנודתיות בשער המטבע נובעת מהמון גורמים, לא רק מהעובדה שערך הכסף צמוד לחוב. עלילות הדם כנגד הספקולנטים המרושעים רחוקים מלהיות דמגוגיה. ראה מקרה ג'ורג' סורוס.
אבל זו לא עלילת דם מסיבה פשוטה יותר: לציבור הרחב אין את הידע או את כוח הקנייה שיש למספר מצומצם של עשירים שזה עיסוקם. שוק המט"ח בישראל נפתח בהדרגה לעולם, והמטבע הגיב לזה במהירות. אלה לא ספקולציות. זו המציאות.
שקל חלש טוב ליצואנים, אבל היצואנים טובים למדינה. הם חלק מהתעשייה שלנו, ואלוהים יודע שהגירעון המסחרי של ישראל שריר וקיים. אין לי בעיה עם דאגה ליצואנים ואין לי בעיה עם דאגה לתעשיינים, והאמת שגם אין לי בעיה מיוחדת עם דאגה לספקולנטים. עם זאת, אני לא מרוצה מהעובדה שספקולציה הפכה להיות הדגל היחיד שמנפנפים בו באוצר (מלבד ההיי-טק, ענף שגם הוא קרוב מאוד לספקולציות, ומעט מאוד אנשים, יחסית, נהנים ממנו).
לגבי ניתוב הייצוא למזרח ולדרום אמריקה, זה נשמע נחמד בתיאוריה, אבל מדינות גדולות ועשירות מאיתנו לא מצליחות לחדור לשם. הסרת מגבלות סחר לשווקים אלה לא הוכיחה את עצמה, להיפך. אנחנו מייבאים, הם מייצאים. אין סיכוי גדול שתעשייה ישראלית, שמממנת עובדים בסטנדרטים ישראליים, תצליח להחדיר את המוצרים שלה לסין. אם זה קורה, זה קורה מעט מאוד, וקשה לבסס על החלום הזה מדיניות.
נ.ב.
אני נשמע מגוחך לעצמי. רוב מה שאני אומר כאן מבוסס על שניים וחצי ספרים שקראתי. אוסיף, אם כן, המלצה חמה: "ברוכים הבאים לשוק החופשי" של תמר בן יוסף. נראה לי שהיא כשירה יותר לנהל את הוויכוח הזה ממני, שבעיקר מצטט.
תנודתיות בשער המטבע נובע מהדפסת כסף מסיבית שנעשית על ידי הבנקים והבנקים המרכזיים.
בימים שבהם שערי המטבעות היו צמודים לתקן הזהב, הרי שהתנודתיות הייתה קטנה הרבה יותר.
עלילות הדם כנגד הספקולנטים המרושעים הם בעיקר דמגוגיה פרי עתם של האנשים שרוצים לבצע לנו פיחות מלאכותי בשקל.
מפתיע אותי כל פעם מחדש כיצד הסוציאל דמוקרטים מרשים לעצמם לתמוך באינפלציה יזומה של הבנק המרכזי, כשברור שהכסף החדש מגיע לכיסים של בעלי ההון והיצואנים, בזמן שאת ירידת הערך של השקל סופגים העניים, הפנסיונרים, ניצולי השואה, ומעמד הביניים שהולך ונשחק.
מאוד קל לייצר דמגוגיה והפחדה כנגד "ספקולנטים במט"ח".
אבל מי שרוצה לספק את שנאת העשירים שלו, צריך למצוא אותו אצל מי שמרוויח משקל חלש.
בכל העולם, הדולר נחלש. הדפסת כסף מסיבית בארה"ב גורמת לפיחות עצום בערך שלו.
אפשר לראות זאת בקלות בגרפים של הדולר מול הין, האירו, הדולר האוסטרלי, ההונג קונגי.
גם מול השקל הדולר ירד, אבל במידה פחות.
הסיבה? התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, והדפסת מעל 100 מיליארד שקל(!!!) כדי לקנות דולרים.
כתוצאה מכך, השקל יורד מול כל המטבעות החזקים בעולם, אפילו שכביכול הוא מציג חוזק מסוים מול הדולר.
זה לא שהשקל מתחזק מול הדולר. יותר נכון להגיד – הדולר מתרסק, והשקל מתרסק קצת פחות.
הכסף המודפס הזה, חשוב להבין, הוא לא פחות מאשר סבסוד היצואנים על גבם של אזרחי מדינת ישראל.
הוא גם מייצר עיוות עצום בכלכלה שלנו, וממשיך לעודד יצוא לארה"ב (שכוח הקניה שלהם הולך ונחלש), במקום לאפשר לשוק להתאים את עצמו למציאות העולמית החדשה, ולנתב את היצוא לשווקי המזרח ודרום אמריקה – שם כוח הקניה שלהם מתחזק.