לפני יומיים (24.7) פרסם אפי פוקס (אצל גל מור) פוסט מעורר מחשבה אשר עסק בחוק המאגר הביומטרי וביו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ מאיר שטרית (כתבתי עליו בפוסט המדווח על הקשר באפשרי בין מאיר שטרית ל-OTI)
היום, כפי שגילה לי טוויטר, הפוסט נעלם. (למרות שנפלאות גוגל מאפשרות כמובן עדיין לאתר אותו). בתשובה לתהיה מה קרה לפוסט אמר גל מור בטוויטר שלו (לאחר בירור עם ידיד, נודע לי עכשיו שאיימו לתבוע את גל גם על הטוויט שבו הוא הודיע על איום התביעה. לכן אני מסיר את הטוויט שהוא כתב).
מרגוליס העלה את הנקודה הזו כמקרה מעניין המדבר על הצורך ב"עיתונות חזקה" שתוכל לחקור מקרה כזה ולעמוד למול איומים משפטיים. אני שואל את עצמי האם המקרה הזה מדגים צורך (שכנראה ילך ויגבר), בהתאגדות של "אנשים" להגן על חופש הכתיבה של בלוגרים ברשת. אולי יש כבר גופים שיוכלו לקחת על עצמם דברים כאלה ורק צריך לאתר אותם (אולי אחת ממחלקות הייעוץ המשפטי האוניברסיטאיות, או אולי איגוד האינטרנט הישראלי היה עשוי לעזור בזה… אין לי מושג).
ומה אתם יכולים לעשות:
בינתיים, אני מזמין אתכם לכתוב על זה בקצרה בטוויטר שלכם (עם לינק לפוסט שלי או של מרגוליס). ואולי גם לכתוב על זה פוסט בעצמכם.
אני לא משפטן אבל למיטב ידיעתי לכתוב על זה שרותי שטרית איימה משפטית על בלוגר בשביל שיסיר פוסט שעוסק בדיון על החוק הביומטרי ומאיר שטרית (ומתייחס לקשר אפשרי בין מאיר שטרית אליה, שאני לא בדיוק זוכר מה הוא היה כרגע, משום מה) – זה לא הוצאת דיבה (אלא תיאור עובדתי של העניין). אם זאת, אני מקווה מאד שגם אני לא אקבל איום לתביעה – זה לא כיף (גל מור, ליבי איתך).
לאחר בירור קצר בגוגל, מצאתי את הפירוט הבא:
לשון הרע בבסיסו הוא חוק שנקבע בישראל בשנת 1965 – תשכ"ה. חוק הוצאת דיבה קובע כיניתן לתבוע עוולה נזיקית בעבור הוצאת דיבה של אדם אחר על אדם פרטי או על ארגון.
מה הם 4 ההגדרות של הוצאת דיבה?
1.להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם (מתוך חוק הוצאת דיבה)
2.לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו (מתוך חוק הוצאת דיבה)
3.לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו (מתוך חוק הוצאת דיבה)
4.לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית בסעיף זה, "אדם" – יחיד או תאגיד (מתוך חוק הוצאת דיבה)
תחת הגדרה זו, אני לא מוצא מה עשה גל מור שראוי להיות מכונה דיבה. אבל אולי מישהו כאן יבוא ויתקן אותי.
נ.ב: עכשיו נודע לי שיש דחייה של הקריאה השניה והשלישית להצעת החוק על המאגר, פורסם באתר האגודה לזכויות האזרח.
עידכון שלישי, 28.7.09: גל מור פרסם פוסט הבהרה והתנצלות בפני משפחת שיטרית. אשר כולל את תגובת משפחת שיטרית לפוסט. גל כתב בפוסט:
עד כאן דברי משפחת שטרית. בנימה אישית: בוודאי שלא התכוונו חלילה, לפגוע במר שטרית באופן אישי וככל שפורסמו הדברים שפורסמו – מטרתן הייתה עניינית גרידא. יחד עם זאת, ברור לנו כי משפחת שטרית נפגעה מהפרסום, ונבקש להבהיר כי אין ולא היה לנו כל רצון לפגוע או לגרום לעוגמת נפש.
תגובתי שלי היא שגם אם אני מניח שמאיר שטרית טהור כשלג (ואין לי קושי להניח את זה), אני חושב ששליחת מכתב עורך דין המאיים בתביעת דיבה (במקרה הנידון) הוא כוחני ולא הולם. כוחני כיוון שרק אנשים שיש להם כסף וכוח יכולים לעשות דבר כזה. גם אם לא הייתה פה שום דיבה, אין לגל המשאבים להתמודד מול תביעה משפטית. וזה בעיני שימוש בכסף כדי לנגח. מצד שני, כסף זה לא הכל. אני רוצה לראות כסף קונה מחדש את המילה "מאיר שטרית" בגוגל…
אם אתם רוצים תגובה שיטתית לכל מה שמשפחת שיטרית כתבה לגל, רחביה ברמן כתב פוסט מעולה בתגובה – מומלץ בחום לקריאה! וגם קלינגר כתב פוסט משובח המגנה את הפרשה.
זהו – את כולכם סימנתי כאן עכשיו למאגר הביומטרי. אויבי הציבור שכמותכם. עוכרי ישראל – תומכי טרור.
[חוששני ששטרית ילמד כאן בדרך הקשה מה זה אינטרנט. מצד שני – הבן אדם הוא כבר מזמן פגר פוליטי והחוק הביומטרי זה כל מה שנשאר – הפרכוסים של זנב הלטאה. (רותי, יקירתי, לא התכוונתי שבעלך הוא לטאה. וגם לא זנב. זו רק מטפורה.)]
"פוסט-העל", שמקבץ את כל הטיעונים של כל הבלוגרים בדף אחד פורסם, ונמצא פה
מאיר שטרית: אני מתחנן שתתבע אותי!
רבים בציבור מוטרדים מהצעת החוק המדאיגה ולא מצליחים להבין את ההתנהגות של שטרית. הוא חייב לציבור הסבר. עד אז, הציבור מחפש הסברים בעצמו. מכל סוג.
אפי לא טען בשום אופן שיש קשר בין קטעי המידע שליקט. בפוסט שלו הוא, לתפישתי, לפה לציבור שממשיך ושואל את שטרית: למה? למה?
שיספק הסבר משכנע, ולחלופין – ועדיף – שיתקן את הצעתו המצמררת.
קראתי את הפוסט המקורי, ואני חושב שהוא היה פשוט מביך. שום עיתון שמכבד את עצמו לא היה מפרסם דבר כזה. סתם השמצה שלא התבססה על בדיקת עובדות רצינית (שלא לדבר על בקשת תגובה). ביום שייסתיים המאבק הזה (ייסתיים איך שייסתיים) נצטרך (אנחנו = האנשים שמתגדים להפרת הפרטיות על ידי הממשלה) לבדוק את עצמנו טוב טוב ולשאול את עצמנו איך הגענו למצב בו אלה הטיעונים שלנו, וזאת הדרך שלנו. האמצעים לא מקדשים את המטרה, ופרסום של רכילות לא מבוססת (בתגובות, כזכור, היא הוכחה כשקרית) ללא זכות תגובה מינימלית היא דבר לא ראוי.
היי יואב,
אני מרגיש שהביקורת שלך קצת מוגזמת.
גל נתן שורה של נתונים שעוררו אצלו דאגה.
בתגובות הוא קיבל שלל ביקורות מהסוג שאתה מציין פה, כולל מניב ליליאן. מה שהוא כתב לו בתגובה היה שהוא מסכים איתו שהידיעה שהוא פירסם איננה עיתונאית בעליל, אך היא ראויה לבדיקה עיתוניאית רצינית – ושזו הייתה מטרתו. להעביר את המידע הרלוונטי הלאה כדי שהוא יוכל להיבדק באופן רציני על ידי עיתונאי שיקח את זה על עצמו (מה שאני מאמין שאכן קרה).
לכן, אני מאמין שבתוך הקונסטילציה הזו, הפוסט שלו היה לגיטימי.
אם אתה רוצה להיות "כמו עיתון" אז תתנהג בהתאם, בדיקה מינימלית של העובדות, בקשת תגובה, קצת ביקורת עצמית… בסופו של דבר מה היה לנו: מאיר שטרית נתן לנציגים של איזה חברה לדבר בועדה, אותה חברה זכו בכמה מכרזים במשרדים שבהם שטרית עבד, אחד מהמנהלים (לשעבר?) בחברה הוא חבר זוטר במפלגה של שטרית. זהו. אין כאן שום סיפור, ואם אלה הטיעונים שלנו, אז אין לנו טיעונים. איך בדיוק זה שנציגי החברה מדברים בועדה מקדם את האינטרסים שלהם? האם החברה זכתה במכרזים באופן חריג למשרדים שבראשם שטרית לא עמד? באופן חריג לשאר החברות במשרדים בראשם שטרית עמד? למה לשטרית לסכן את עצמו למען מהשמו מכפר ורדים (ולא למען חבר מפלגה אחר, יש בקדימה הרבה חברי מפלגה)? איך שטרית, חבר אופוזיציה זוטר, יכול להשפיע על מי שיזכה במכרז או על תוצאת הבחירות בכנסת?
כשקראתי את הפוסט, חשבתי שעל פניו אין כאן שום סיפור, אבל אולי מישהו צריך לוודא. אחרי שקראתי את התגובה של ניב ליליאן, הייתי בטוח שגל הולך להתנצל ולמחוק את הפוסט (או לתקן אותו בהתאם לעובדות). עצוב שהוא היה צריך לקבל תביעה על מנת לעשות את הדבר ההגון.
אחרי שזה נאמר, ברור שכל פוסט הוא לגיטימי, והפחדה באמצעות בתי המשפט היא סתימת פיות. תגובה נאותה יותר היתה כתיבת תגובה מפורטת לתהיות שעלו בפוסט, במיוחד שכתיבת תגובה כזאת היתה לוקחת חמש דקות וחוסכת את הכסף לעורכי הדין.
היי יואב –
יש פה קו גבול מעניין שאתה מתבונן בו. מצד אחד, ישנן אמות מידה עיתונאית (כמו אלו שתיארת היטב), אשר ראוי להקפיד עליהן כשפונים לפרסם בעיתון.
האם כל הדרישות ה"מינימליות" שביקשת היו מתאימות פה? אני לא בטוח.
בדיקת עובדות – זה חשוב, אבל נשמע שהעובדות תקפות, פשוט החיבור שלהן עלול להיראות מטריד.
בקשת תגובה – זה אני חושב הבעיה, כיוון שאנחנו מדברים פה על חבר כנסת עסוק שמתעסקים בו בגלל חוק ביום לפני שהוא אמור היה לעלות להצבעה. ונניח שהיה לוקח לו שבוע לענות (שזה סביר, במקרה והיה עונה בכלל), מה אז? (וממתי חברי כנסת בכלל עונים לבלוגרים שמבקשים תגובה? זה לא דבר שקורה כל יום…)
קצת ביקורת עצמית – אני מוכן לקבל שלאור התגובות, היה אולי ראוי שגל יכניס יותר הסתייגויות לפוסט שלו עצמו. אבל היות והיה לו בערך יממה לעשות זאת לפני שהוא נדרש להוריד אותו, אני מוכן לתת לגל את הקרדיט שייתכן והוא היה עורך מחדש את הפוסט שלו בהתאם לדיונים במהלך היממה שלאחר הדיונים בתגובות.
יובל, עוד דבר,
מישהי פעם הגדירה לי בלוגים היטב (אני חושב שזו הייתה מרים שוויב), שאמרה לי שפוסטים והשיחות שלהם בבלוג הם כמו שיחות המסדרון של אנשים שנמצאים בכנס, לא נמצאים בהרצאה, ויושבים בחוץ לדבר על החיים ובכלל.
כלומר, יש משהו שעשוי להיות מעט פחות רישמי בבלוגים. וזה מתנגש לעיתים בתפיסה העקרונית של העיתונאות אשר איכשהו מחפשת לשמור על חזון של משוא-פנים ובתוך כך לוקחת תפקיד רציני של ווידוא עובדות (וגם זה, כידוע לנו, לא תמיד קורה).
כך שאני מרגיש שאני מדמיין את הבלוג של גל כשיחה בין חברים שאחד אומר לאחרים "שמתי לב לדבר הזה, זה מטריד אותי!" ואם זה מעניין את החברים הם מתייחסים (כולל ביקורת עניינית).
בעוד שאני מרגיש שאתה מתייחס לבלוג של גל בתור טור אישי מקוון, אשר אמור לקבל יחס רציני מלא של טור בעיתון.
אני לא אומר שהעקרונות שהעלית אינם יפים לשמור עליהם. אני אומר שבאופן ריאלי, אני לא בטוח שהייתי רוצה שגל יתחייב להם כל פעם לפני שהוא רוצה לשחרר פוסט. למרות שכן הייתי רוצה שאם הוא מגלה, דרך התגובות, הסתייגויות משמעותיות למה שהוא כתב – שהוא יעדכן את זה בתוך הפוסט.
נראה לי שהדיון בינינו יתפוס עוד מקרים כאלה בעתיד, יהיה מעניין לראות איך קו הגבול שאנחנו הולכים עליו יתבהר עם השנים.
בברכה 🙂
טל
צריך גוף כזה.
בשביל גוף כזה צריך כסף כי אני לא תמיד יכול לקחת את זה על הגב שלי.
טל, רק תיקון קטן. מרגוליס זה בזכר, לא בנקבה 🙂
חן חן, תיקנתי.
קראתי את הפוסט המקורי בחורים ברשת ואני חייב להגיד שאני לא מבין על מה המהומה ולמה הורידו את הפוסט? בגלל שאשתו של … איימה. אז מה שתאיים.
מערכת המשפט לא מתפקדת מי יודע מה וכמו שאני מכיר את אפי פוקס הוא כבר יעשה להם בוסטון ליגל בעליון.
יכול להיות שזה היה בתגובות. גם יכול להיות שהוא הסיר חלק מהפוסט לפני שהוא הסיר אותו. האמת שאינני יודע ואולי שווה לך לשאול אותו בעצמך.
יש הגנה במשפטים שנקראת הגנת "אמת דיברתי". זה אולי לא נחמד להגיד את מה שאמרתי, אבל זו האמת.
יש בטוח מישהו שיעזור. נסה אולי לפנות גם לגוף עיתונאי ממוסד – זה דבר די צהוב, כל העסק עכשיו, עם הקשר לכאורה בין שטרית לOTI והאיומים והכל
אני בטוח שגל מור יהיה בסדר. השאלה היא מה לגבי כולנו כבלוגוספירה…
וגם מה שגל כתב זה רק עובדות, לא?