קשה לקרוא לזה פוסט, אולי פוסטון. אך שני הסרטים הללו העלו חיוך על שפתי, ונראה לי ראוי להביאם כאן.
הראשון לקח 3 חודשים לעשייה, 4 ימים לצלם ו- 6000 פתקים דביקים. סרט מחווה לכל מי שאי פעם נדרש לדד-ליין והשאיר לעצמו פתקים-דביקים בשביל תזכורת
השני (לחלוטין לא קשור לראשון) הוא סרטון אהבה בסגנון אנימה. הזוי ומקסים כאחד, באופן שמזכיר לנו עד כמה אפשר להתפרע כשמשלבים דמיון ואנימציה
(תודות לווינט למדור הקישורים המועדפים שהציפו בפני את שני הסרטונים הללו)