התגלגל לידי אימייל מעניין פרי מקלדתו של ד"ר שמואל גורדון. והיות ולא נתקלתי במסמך דומה ברשת, חשבתי שמן הראוי לפרסמו.
המסמך פורסם כמות שהוא ולאחר בקשת אישור הפצה מד"ר גורדון. והנה הוא:
מבט אישי 255: הערכת מצב של חמאס
הגיע אלי מסר שהעבירה ההנהגה הצבאית של חמאס לרשת אל ג'זירה. הרשת עדיין בודקת את אמינותה אך מצאתי לנכון לתרגם את הקטע העיקרי עבורך:
"הציונים טוענים שניצחו במלחמה, פגעו אנושות בכוחנו הצבאי, שיקמו את ההרתעה שלהם והגיעו להסכם שימנע את אספקת הנשק לכוחותינו. האם זו האמת? הם הרסו מאות בתים והרגו מאות אזרחים. האם אינם מבינים שאין אנו סוחרי נדל"ן ונילחם עד הבית האחרון בעזה? הם הרגו מאות אזרחים, האם אינם יודעים שנילחם עד האזרח האחרון? הם פגעו ב-300 לוחמים שלנו האם אינם יודעים שיש לנו עשרה מתנדבים חדשים על כל שאהיד שנהרג? הם הצליחו לפגוע בכמה מראשינו אך המנהיגות נשארה חיה קימת ומתפקדת.
במשך שלושה שבועות אנו מצליחים למנוע מהם כניסה ללב עזה. מהרגע שהגיעו לפאתי השטח הבנוי לא הצליחו להתקדם יותר מכמה מאות מטרים. בערך עשרה מטרים ביום. זו הצלחתו של צבאם הגדול, המצויד, עשה שינויים גדולים בשנתיים האחרונות. כפי שנראה מבחינתנו הם עשו מתיחת פנים ולא יותר. הם כה חוששים מהרוגים עד שאינם מתקדמים כלל ועיקר, ועוד קוראים ללוחמים שלנו פחדנים.
אנחנו מדינה ראשונה בשליטת ארגון רדיקלי שנלחמת עם ישראל, ואנחנו הראשונים שמחזיקים מעמד. למרות הרס התשתיות שלנו – חשמל, מים, בריאות, תקשורת ומשטרה – ממשיכים אנו לשלוט במדינת חמאס הראשונה. המנהיגות שלנו ממשיכה לקשר ולשלוט באמצעות רשת מנהרות ושליחים אנושיים. אין שום חשש להמשך שלטוננו וזה העיקר.
שתי מטרות קבענו לעצמנו בראשית המלחמה: לשרוד כארגון לוחם ולשמור על שליטתנו במדינת עזה. יש לנו מטרות נוספות כמו פתיחת מעברים והכרה במעמדנו, אך אלו הן מטרות משניות. כל עוד נשיג את מטרותינו העקריות הנצחון איתנו ועד עתה אנו משיגים אותן ונמשיך בכך.
גם אנו למדנו את לקחי מלחמת לבנון השניה. הערכנו שמשך המלחמה יוגבל לחודש-חודשיים. הקהילה הבין-לאומית וכמה עיתונאים בעלי השפעה בישראל יעשו עבורנו את המלאכה ויביאו להפסקת המלחמה. לכן נערכנו לספיגת מתקפה ישראלית למשך זמן זה.
ידענו להוכיח את יכולתנו להתמודד עם הצבא הישראלי, להגן על בירתנו – עזה, לעצור את התקדמותו, ויחד עם זאת להמשיך לשגר רקטות ולשתק את חייהם של מליון אזרחים בישראל.
על איזה שיקום הרתעה הם מדברים? לא רצינו במלחמה גדולה לפני המערכה הזו ועדיין אין אנו מוכנים לה. אך כעת אנו משוכנעים יותר מקודם בחוסר הנכונות שלהם לשלם מחיר כדי לעשות זאת.ובחוסר היכולת שלהם להרוס אותנו. מנמר של קרטון הפכו לנמר של נייר.
בעוד מנהיגינו נחושים למרות הסכנה לחייהם, זעזועי הפצצות חודרות הבונקרים וענני עשן השרפות, מנהיגיהם שנמצאים בחדרים ממוזגים, מוארים ושקטים, לא החזירו לעצמם את הנחישות שאיבדו מזמן. אכן חציר העם וקורי עכביש מנהיגותו.
לאחר שאולי יפסיקו להילחם נקבל סיוע לשיקום ערינו ותושבינו בשיעור מליארדי דולרים. יהיה זה פרס נאה עבור לחימתנו. נחזק את אחיזתנו ואת התמיכה בנו בין האזרחים, נהפוך לגאוות כל עמי ערב על שנלחמנו ויכולנו לאויב הציוני, נחדש את תקוותם להרוס את מדינת ישראל.ונשתלט על הרשות הפלסטינית בבחירות הבאות.
אבל, ייתכן שעלינו להמשיך בלחימה. יש לנו מספיק טילים, לוחמים ונחישות, כדי להוכיח לעמנו את רפיסות השלטון בישראל וחולשת הגנרלים שלו. עדיין לא השגנו את כל מטרותינו ואנו יכולים לשפר את הישגינו. אך ייתכן שאם נמשיך לשגר רקטות ניתן לו הזדמנות נוספת. הכדור בידינו אך טרם החלטנו."
עד כאן הערכת המצב של ההנהגה הצבאית של חמאס. עד כמה היא טועה – עליך לשפוט.
לא מפתיעה ההודעה שלהם, ולא הייתי מגדיר את המסמך כהערכת מצב (כםי שגורדון הגדיר אותו) אלא כמסמך שיווקי.
אני חושב שקשה מאוד להעריך את כל המשמעויות של המלחמה הזאת. ההשפעות שלה פועלת בחלקן נגדנו ובחלקן לטובתנו, ובאופנים מורכבים.
הדינאמיקות השתנו.
החמאס כבר עשה פשרות שהוא לא הסכים להם קודם. הפלסטינאים בעזה קרועים יותר ממקודם בין תמיכה בחמאס להתנגדות לחמאס. אמנם הם שונאים אותנו, אבל חלק גדול מהם מאשים גם את החמאס.
לא חושב שיש ישראלי שמרגיש נוח עם ההרס בעזה. בדברים כאלו, השאלה אם היתה הצדקה או לא, תהיה במבחן התוצאה, וכפי שציינתי קודם, קשה מאוד להעריך את המשמעויות. מצד שני כאשר ממדי ההרס כאלו גדולים, רצוי שהתוצאות מבחינתנו יהיו מספיק משמעותיות כדי להצדיק את הקורבן.
הרבה תלוי ביכולת שלנו למנוע או לצמצם את היקפי הברחות הנשק. הבעיה היא ביחוד ממצרים, שכן, אפילו אם המצרים יחליטו לבצע בדיקות מקיפות למניעת הברחות נשק, עדיין קל יחסית לשחד את השוטרים ואנשי הצבא המצרים.
טל – מסכים שזה לא כל כך ברור מה היו המטרות ומה מהן הושג. אני מקווה שהעמימות נובעת מסיבות ביטחוניות (כלומר שהמבצע הוא חלק ממשהו קצת יותר גדול, ולכן לא בהכחר מפרטים לאן חותרים) ולא פוליטיות (כלומר – שלא היו באמת מטרות מוגדרות למבצע).
אובדן של 800 אנשי חמאס הוא באמת חסר משמעות. בארגון כזה חשובה איכות היעדים לעומת הכמות שלהם. אני מניח שהמטרה היתה לפגוע ביעדים בכירים (שהושגה חלקית), לפגוע במצבורי נשק ולהגיע למשא ומתן מעמדה אחרת.
אבל זו סתם השערה, ויתכן וזה שונה לגמרי.
טל אחיטוב: למה באנגלית ?
אריק – אני לא מקבל את טענות החמאס כאמת (וגם לא האיש שכתב את המסמך).
ולגבי הצלחה / כישלון הפעולה הצבאית – אם הייתי יודע מה היו מטרות הפעולה, הייתי שמח לזהות האם היה מדובר בכישלון או הצלחה.
גם דף הוויקי (המרתק) על המבצע "עופרת יצוקה", לא מצליח להבהיר לי מה היו מטרות המבצע:
http://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_עופרת_יצוקה
אגב, אם המטרות היו לגרום לאבדות כבדות לאירגון, הרי שאני לא בטוח שגרימה לאובדן של 800 אנשי חמאס (לפי ההערכות האופטימיות בצד שלנו), מתוך 20,000 חברים באירגון (לפי ערך הוויקי של "חמאס") – היא הישג ראוי במיוחד.
בעיקר במחיר של הריגת מאות אזרחים חפים מפשע ויצירה של 100,000 פליטים חדשים בעזה.
לא יודע איך אתה מרגיש, אבל אני נשאר בטעם לא טוב מכל הסיפור הזה.
מאיר – אין לי בעיה עם ההכרזות שלהם. אני חושב שזה צעד נבון מבחינתם. הבעיה שלי היא עם זה שבצד שלנו מיד מקבלים את זה בתור האמת והוכחה לכשלון הפעולה הצבאית.
אריק – לערבים יש מסורת של הכרזות נצחון לכאורה, החל ממלחמת ההתשה.
אין דרך פשוטה למוטט את החמאס, ואנחנו לא צריכים לעשות זאת (ישנה היסטוריה של נסיונות להתערב בפוליטיקה של מדינות זרות שנכשלה פעם אחר פעם: לבנון, נסיון להחליש את ערפאת (נשיא נבחר של הרש"פ) כדי לעודד "מתונים" באמצעות לחץ לבחירת ראש ממשלה בעל סמכויות, מה שקורה היום שהנשיא "המתון" הוא כיום המוחלש וראש הממשלה "הקיצוני" הוא המחוזק. שלא להזכיר עשרות נסיונות התערבות של ארה"ב מסביב לעולם שהסתיימו בכישלון צורב (דוגמה בולטת: איראן)
בנוסף האינטרס של ישראל הוא בעד המשך הפרדה פוליטית בין יהודה ושומרון לחבל עזה, למעשה נוצרים שם עמים שונים.
תמיד זה מתסכל אותי – אחרי כל מהלך צבאי מול גורם ערבי כלשהוא, הם תמיד יוצאים בהכרזה שהם ניצחו. לעומת זאת, אצלנו תמיד מכריזים על הכשלון של המהלך הצבאי ומקבלים את טענות הצד השני.
כל המסמך הזה הוא דמגוגיה. למשל – הם טוענים שהצליחו לעצור ולהדוף את הצבא שלנו מלהכנס לתוך עזה. אם אני לא טועה, לא תיכננו להכנס לעזה ולכן לטעון שהם הצליחו לעצור אותנו זה שקר.
יחד עם זאת, אני מסכים שבשביל למוטט את החמאס צריך הרבה יותר מאשר שעשינו בעופרת יצוקה. במיוחד – להכות חזק יותר באותם היובים בבונקרים ממוזגים ומתחבאים, בזמן שהלוחמים והעם שלהם חוטפים בראש.
ובאנגלית?