הרקע לסיפור
לפני יותר משנתיים נתקלתי לראשונה בהרצאות TED. האתר מציע אינספור הרצאות של מובילי דעה בתחומם, הפתוחים לצפייה חופשית של הקהל. כל הרצאה היא של בין דקה לחצי שעה ורובם המוחלט של ההרצאות מרחיבות אופקים ומרתקות.
מבין ההרצאות נתקלתי בהרצאה של אוברי דה גרי (הנה ההרצאה). בהרצאתו שאל אוברי מדוע זה שאנו מתייחסים למחלות כאל דבר רע בו אנו נלחמים, אך לא עושים דבר לגבי הזדקנות ומוות מזיקנה. משם פנה אוברי להציע כיצד לדעתו ניתן למנוע ולחסל את הזיקנה מעולמנו (באמצעות טכנולוגיה). על כך הוא גם מדובר בהרחבה באתר העמותה אותה הוא ייסד: SENS.
הנה ההרצאה להנאתכם:
ולאחר זמן מה, אוברי אף פירסם ספר הפורס את משנתו למלחמה בזיקנה הנקרא Ending aging.
מה קרה לאחרונה
פניתי לאוברי באי-מייל וכתבתי שאם הוא רוצה שיקראו את הספר בעברית, צריך לתרגם אותו ולשחררו לחופשי. היות ולא סביר שהתירגום ופירסום הספר יחזירו את עצמו המלצתי לאוברי לשחרר את קובץ הספר ברשותי כדי שאני (ועוד חברי שוחרי אריכות חיים) נפנה לתרגם את הספר בזמננו הפנוי – ולאחר מכן נפרסם את הספר בעברית (מבחינתי, רצוי על גבי האינטרנט – ובחינם).
אוברי השיב לי תשובה במייל שזה רעיון מעולה (היות והספר אינו למטרות רווח, אלא להפצת הרעיון), ואמר שיבדוק בנושא. ולפני זמן לא רב, חזר אלי אוברי עם אימייל שמוצמד לו הקובץ עם הספר (באנגלית).
אז מה עכשיו
אני צריך שני דברים: פלאטפורמה ומתנדבים.
פלאטפורמה – אני רוצה להעלות פרקים מהספר, כך שאנשים שונים יוכלו להכנס, ולראות את הפרקים, לתרגם, ולראות את התירגום שאנשים אחרים השאירו – כך שהעבודה תיעשה בשיתוף פעולה. כמו וויקיפדיה – אבל עבור תירגום. מצאתי אתרים שעושים את זה ברשת, אך הם דורשים לשחרר את הקובץ תחת רשיון חופשי – אך אין לי הזכות לפרסם את הספר (באנגלית) תחת רשיון זה, כך שאיני יכול להשתמש בהם.
שני הפתרונות שאני מסוגל לחשוב עליהם כרגע הם גוגל דוקס (שלצערי איטיים מידי). והשני הוא וויקיפדיה (שאפשר לחסום בקלות תחת סיסמא). החיסרון היחידי של וויקיפדיה הוא היישור מימין לשמאל (שאפשר לבחור רק אחד ממנו, ואני לא מכיר דרך לקבוע שחלק מהטקסט במאמר ייושר לימין וחלק לשמאל). אחרי שהשאלה הזו תפטר, אני אעלה את הטקסט לאינטרנט (תחת סיסמא), וארצה להתחיל לתרגם אותו.
מתנדבים – וזה מוביל אותי לשלב השני, אני רוצה אנשים שישתתפו בתרגום הספר. אם תעזרו – זה יקרה. אם תעזרו, אפשר יהיה להפיץ לאנשים את הטקסט המתורגם, ולהתחיל לעודד התייחסות רצינית בארץ (לפחות באוכלוסיה האינטרנטית היותר משכילה), שהארכת חיים על ידי ביטול הזיקנה הוא משהו שצריך לדבר עליו ולקדם אותו.
מעוניינים להשתתף ? אתם מוזמנים לצור איתי קשר או להשאיר הודעה בתחתית הפוסט.
may the force be with us…
יש עדכונים בנושא? תאריך סיום צפוי?
תודה.
שלום איתי.
מאז שהפוסט פורסם, אף אחד לא פנה אלי לשיתוף פעולה שהניב עבודה.
התוצאה הייתה שהספר מעולם לא תורגם לעברית.
אם יש לך רצון לקדם את הפרוייקט, אתה מוזמן לפנות אלי במייל
[email protected]
בברכה,
טל
מצטער, אני לא חושב שיש לי את הידע או זמן לכך.
בהמלך הרצאתו בארץ ב"מדע על הבר" הוא הזכיר שמתרגמים את הספר שלו לעברית,
יכול להיות שמישהו אחר מתרגם את הספר או שהוא חושב שאתה עדין עובד על הפרויקט?
כן, זה מה שהרבה אמרו לפניך 🙂
אכן הוא אמר זאת, אבל אם הוא מדבר עלי (ואני חושש שכן), הרי שהגעתי למבוי סתום בפרוייקט הזה…
שויין. 🙁
הרעיון נחמד, אבל הרמה הביוטכנולוגית בה אנו נמצאים היא בדיחה
כרגע עם תאסוף את כל המדענים בעולם ביחד ותגיד להם ליצור תא חיי אחד, לא תקבל שום דבר ! אין להם מושג איך
ועולה השאלה עם בכלל אי פעם נוכל לעשות זאת, ואם בכלל זה המטרה שלנו, ה' נתן ה לקח.
לי עצמי יש פוביית מוות ואני רק בת 30 (טוב, כמעט 31) והדבר העיקרי שעובר בראש שלי כבר איזה שלוש השנים זה המוות שלי וההזדקנות שלי. אני אשמח מאוד לכל מחקר או רעיון שיחזיר לי את החיים שאבדו לי כשפיתחתי פוביית מוות, וזה בלי להזדקן ובלי סרטן וכדורים לא עוזרים.
חוצמזה איבדתי את אבא שלי לפני שנתיים והוא לא היה כזה מבוגר בכלל, כולה 75. לו הייתה בידי האפשרות למנוע את הרגע הנורא הזה בו נאלצתי לוותר לעולמים על אחד האנשים שהכי יקרים שלי, באמת שהכל הייתי נותנת בתמורה (מלבד חיים, שלי או של אחרים)
מלבד זאת, כפי שאמר המדען עם הזקן בעצמו, אנשים צריכים לזכור שאלצהיימר זה לא כייף.
אה, מעניין, פשוט חיפשתי בגוגל ורק עכשיו קלטתי שהתאריך המקורי שהפוסט הזה נכתב, זה יומיים לפני שאבא שלי מת.
עם כל האמפתיה, אנונימית יקרה, אני לא חושב שחיי הנצח המדעיים אליבא דה גריי יעזרו לפחדים שלך (כאחד שמנוסה עם אנשים שחווים התקפי חרדות תכופים, ומכיר טיפה את הדפוס). אם תצליחי להפטר מפחד הזקנה עדיין יהיו פחדי המחלות והתאונות. אני מקווה שאת מחפשת עזרה יתר קונקרטית, כי זה לא משהו שחייבים לחיות איתו. לפחות, צריך להתגבר עליו כדי שלא ישלוט בחייך, וזה אפשרי.
תודה על התגובה אנונימית יקרה.
צר לי על מות אביך.
אני מקווה שיהיה יותר מה לעשות בשנים הקרובות. לבינתיים, יש מפגש בעוד כמה שבועות (ה- 22.10.10 – של טרנסהומניסטים – תוכלי לבוא ולהכיר אחרים שחושבים על הנושא גם הם)
בברכה,
טל
דותן, השאלה מתי. להזדקן בגיל 450 עדיף מלהזדקן בגיל 70.
גיל מבוגר זה לא רע בכלל, אבל כשל של מערכות הגוף זה בכל זאת לא רצוי, ואני לא מבינה למה אתה כל כך אוהב את הרעיון שתאי המוח שלך ימותו ואתה בקושי תחיה וגם זה על מכשירים.
זה שמגיל אפס טחנו לך שהחיים אמורים להיות בתבנית כלשהי ושככה זה טוב, לא אומר שזה בהכרח נכון. עדיין לא נתת סיבה קונקרטית למה לי לרצות למות בגיל מוקדם חוץ מקביעות וקלישאות.
אני לא אומרת חלילה שזה בכוונה, אני חושבת שהרבה מאתנו תקועים בתבנית מחשבה שבה הדרך היחידה להתמודד עם הרעיון שיום אחד נמות, היא לקבל תמונה ספציפית של "המוות הטוב" – מוות מזקנה בגיל 70-100 – ולהצמד אליה. זו דרך טובה להתמודד, אבל זה מגביל את ההתקדמות של האנושות.
שמחתי להחשף לאתר הזה TED. אני זוכר שהיה סטארט אפ מדליק בשם גורונט שאחכ עבר מהעולם.. כנראה שזה באמת ה"גורו"נט…
רמי
זה בסדר גליה.
למקרה שיש לך איזשהו ספק: גם את לא תחיי עד גיל 500. גם את תזדקני.
וכשזה יגיע, אני מאחל לך שאת תביני שזה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות לבן-אדם.
דותן
לפי ההגיון של חלק מהתגובות פה, למה שנשתמש בדברים שמשפרים לנו את איכות החיים? כשאנשים מתו בגיל צעיר יותר, היו להם פחות מהמחלות שהוזכרו ובטח שלא היו להם כל מיני מחלות שאצלנו יש בגיל מבוגר. המוות הוא טבעי, אז למות בגיל 40 זאת דרך נהדרת למנוע את המחלות הללו.
אם כי גם סרטן למשל זה טבעי לגמרי, חלק מהחיים. המון אנשים מקבלים סרטן ומתים גם מזה. לא נורא, קורה בסוף לכולנו, אם זה מסרטן או ממחלה אחרת. אז למה להלחם בסרטן? למה לענות את עצמנו עם כימותרפיה ולהפוך להיות אומללים וחלשים בגלל התנגדות לתהליך טבעי?
… לכן הזקנה היא מחלה כשאר המחלות.
זקנה היא בעצם אוסף תהליכים שונים שקורים בגוף שלנו, ממש כמו מחלה. תאים מתים בלי להתחדש, תהליכים מאטים או נדפקים, הלא זה בדיוק מה שקורה במחלות. הגוף לא מתפקד כמו שגוף של אדם בריא ובוגר מתפקד.
ואני לא מוכנה למות רק בשביל להמנע מהצורך להתמודד עם השינוי החברתי שבחיים ארוכים. זה גם נגד האינסטינקט הטבעי שלנו – לשרוד, לחיות.
לא רוצים לחיות, לא צריך. תתאבדו בגיל 100 ותנו לי, לטל ולשאר לחיות עד 500.
הי טל!
לגבי ענין הפלטפורמה –
באיזה פורמט הוא שלח לך את הקובץ?
אודי
אבא שלי ממרום 62 שנותיו מברך אנשים "עד 100, כמו 20" 🙂
אני חושב שזה מסכם את ענין האיכות-מול-כמות. נסכים פשוט שכל הכיוונים האלו חייבים להחקר במקביל, רק שהמינון ישתנה עם השנים. אנחנו רק מתווכחים על קצב שינוי המינון הזה, אז אני חושב שאנחנו במצב טוב…
אני אחפש לך מראי מקום על הענין, טל, אבל כמו שאתה יודע, מחקר מסחרי לרוב לא נעשה בדלתיים לגמרי פתוחות כדי להגן על סודות מקצועיים וכדי לשמור על תדמית מצליחנית (אם הציבור היה נחשף יום יום לתהליך המחקר שבו רוב הפרויקטים נגמרו במבוי סתום ונזרקו אנשים היו מתחילים לפקפק ברפואה מתוך אי הבנת התהליך. וחברות התרופות הורגות 90% מהמחקרים בשלבים שונים בגלל עלות או כשלון, ומתוך אלו ששורדים לא כולם מאושרים ע"י הרשויות וכולי)
בקיצור, אם אתקל בחברות שכן מוכנות לחשוף דברים כאלו, אשלח לך, למקות שאני מניח שזה סוג הדברים שבוודאי יהיה מתועד בדיוק בספר הזה.
טל,
אני רוצה להחזיק-לחרות אחרי עירא.
אולי הציטוט הטוב ביותר בעניין הזה הוא: "עזוב אותי מלחיות עד גיל 100. אני אסתפק בחיים עד גיל 70 בלי כל המחלות שיש לי כבר עכשיו"
סתם רשימה של בעיות רפואיות שעדיין אין להן פתרון:
– צהבת נגיפית (תודה עירא!)
– הרפס (הייתם מאמינים שאין לזה שום פתרון?)
– קרון כוליטיס (כל מי שמתאים לו להסתובב עם שלשול תמידי, שירים יד)
– שפעת
– אלרגיה
– חותנת (או בשמה הרפואי: "ספחת")
– סכיזופרניה
– סרטן. יש כל-כך הרבה סוגים, והם הורג כל-כך הרבה אנשים, ועדיין אין פתרון.
בוא נעצור כאן. הרשימה הזאת עושה לי רע.
ומה לגבי זקנה? זקנה היא לא מחלה. היא חלק אינהרנטי מהחיים שלנו. היא תגיע, ואיתה יגיע גם המוות. קורה, מתים.
דותן
you could use blogs to post the chapters, and even the book itself once it is done. Send me .
אהלן עירא,
אני שמח שאנחנו מסכימים שצריך להתקדם בנושא 🙂
רק מספר תגובות:
"חלילה וחס! אני לא אומר שלא נעשה את זה, אבל אני חושב שכרגע יותר נכון להשקיע את מירב המאמצים של מלאי החוקרים המוגבל כדי לפתור בעיות יותר בוערות."
ט: שאלה רצינית אתה מעלה, אין לי את הנתונים לענות עליה. אולי זה נכון, אולי לא.
"אני מאמין גם שאין מחקר שלא מגלה "על הדרך" עוד על תהליכי הגוף, ולא אתפלא אם חקר מניעת הזיקנה יקבל יום אחד קפיצת מדרגה עקב גילויים שבאו בכלל מתחום חקר הסרטן למשל או מפיתוחים תרופתיים של סיבולת תאי שריר או תפקודי מוח. אין כאן שאלה של או-או, יש רק שאלה על מה כדאי לתת יותר משקל ודגש."
ט: אני מסכים שיש השפעות גומלין (כאותיות משהו) בין דיסיפלינות. עם זאת, אני גם מאמין בדרך הישרה. אם מזהים צורך (פתרון הזיקנה), אני מעדיף שתהיה כוונה ברורה (לא של כל החוקרים, רק של חלק) לנסות להתמודד עם הבעיה. ולא לחכות שמחקר בשרירים מלאכותיים ייתקל במקרה בפריצת דרך.
(שוב – סביר שהחיבורים ממחקרים אחרים יקרו איפשהו, פשוט לא הייתי מחכה לזה בשביל פעילות מחקרית בתחום)
"אני פשוט רואה שחקר עצירת הזיקנה רץ קדימה כי יש לו פוטנציאל קפיטליסטי מעולה לחברות הפארמצויטיקה המסחריות,"
ט: לא ידעתי שחברות תרופות עוסקות בחקר עצירת הזיקנה. ידעתי שהן עוסקות בטיפול (ואולי אף במניעה) של סימפטומים הקשורים בזיקנה (מחלות הקשורות בזיקנה), אך לא ידעתי שהן משקיעות בזיקנה עצמה. אם יש לך מקורות, אשמח לקרוא.
" ואילו מחלות אחרות משוועות לחוקרים ומענקי מחקר ממשלתיים כי הן פחות "סקסיות" לשיווק. לכן כשאני מסתכל על מצב שוק המחקר הביו-טכנולוגי, אני מודאג מהרבה דברים שקורים לאט מידי, אבל חקר מניעת הזקנה אינו אחד מהם, הוא דווקא מקבל הרבה מימון ותשומת לב,"
ט: שוב (וללא ציניות), אשמח למקורות בנושא.
" וכמובן מרוויח קבוע מהידע הנצבר ממחקרים אחרים."
ט: מוסכם.
🙂
ועירא, אני מוכרח להודות שכל הדיון בינינו רק הציף בפני יותר את החשיבות של תירגום הספר של אוברי, תודה!
חלילה וחס! אני לא אומר שלא נעשה את זה, אבל אני חושב שכרגע יותר נכון להשקיע את מירב המאמצים של מלאי החוקרים המוגבל כדי לפתור בעיות יותר בוערות. אני מאמין גם שאין מחקר שלא מגלה "על הדרך" עוד על תהליכי הגוף, ולא אתפלא אם חקר מניעת הזיקנה יקבל יום אחד קפיצת מדרגה עקב גילויים שבאו בכלל מתחום חקר הסרטן למשל או מפיתוחים תרופתיים של סיבולת תאי שריר או תפקודי מוח. אין כאן שאלה של או-או, יש רק שאלה על מה כדאי לתת יותר משקל ודגש.
אני פשוט רואה שחקר עצירת הזיקנה רץ קדימה כי יש לו פוטנציאל קפיטליסטי מעולה לחברות הפארמצויטיקה המסחריות, ואילו מחלות אחרות משוועות לחוקרים ומענקי מחקר ממשלתיים כי הן פחות "סקסיות" לשיווק. לכן כשאני מסתכל על מצב שוק המחקר הביו-טכנולוגי, אני מודאג מהרבה דברים שקורים לאט מידי, אבל חקר מניעת הזקנה אינו אחד מהם, הוא דווקא מקבל הרבה מימון ותשומת לב, וכמובן מרוויח קבוע מהידע הנצבר ממחקרים אחרים.
אהלן עירא,
לגבי מדיה וויקי – תודה, אני אשאל על זה עוד בהמשך.
לגבי הנושא בעצמו (ותסלח לי שאני מקצר קצת הערב, אני בדרך למיטה) –
1) חוקר בתחום הריג'ובנציה הגדיר את זה מצויין – "הרפואה היא מציאת המזור למחלות. הזיקנה איננה מוגדרת כמחלה, ולכן הרפואה איננה מנסה לפתור אותה". כלומר, הרפואה מנסה לפתור בעיות הקשורות בזיקנה, אבל לא למנוע את הופעת הזיקנה מלכתחילה. עד כמה זה נכון – זה שאלה מרתקת. בוא נקרא את הספר של אוברי במהלך תירגומו, ונראה מה דעתנו עליו אז 🙂
2) לגבי ההשפעות של הארכת תוחלת החיים. אפשר להרחיב על זה, אבל בקצרה – אני לא יודע מה איתך, אבל ההורים שלי בני 70+ וצפויים להגיע לתוחלת החיים הממוצעת בארץ בעוד 10 שנים. לא יודע מה איתך, אני לא רוצה שהם ימותו עוד 10 שנים. זה שיש בעיות מה לעשות איתם – זה ברור, בוא נפתור אותם. כנ"ל לגבי האחים שלי (בני 43 ו- 45). וכנ"ל לגבי (שמתישהו אני אגיע לזיקנה).
הטיעון שאומר "אם נעריך חיים של אנשים, זה יעשה לנו יותר כאב ראש איך לפתור את הסוגיות החברתיות, אז בוא לא נעשה את זה" – הוא טיעון שדורש אולי התייחסות יותר מקיפה מזו שנתתי לו, אך בקצרה – אני לא מסוגל לקבל אותו באותה הקלות שבה הצגת אותו (סורי).
ואני מסכים איתך שמדובר כאן בסוגיה מאד מורכבת של השלכות – כל מה שיש לי לומר הוא שאם תהיה הצלחה והארכת חיים משמעותית, אז יהיה לנו דברים מאד מעניינים להתמודד איתם במאות השנים הקרובות…
לגבי מדיה-וויקי – הבנתי שגם מאוד קל לתמוך שם בתוספים קטנים שיעשו את העבודה הזו, יש תיעוד מלא ונוח של הAPI וכאן מדובר סה"כ במאקרו פשוט.
בנוסף, אפשר להקל על אנשים עוד יותר אם תתקין את ההרחבה לעריכת ויזואלית על בסיס FCKeditor, ואני חושב שהוא תומך באופן מובנה בסימני RTL וLTR.
לגבי הנושא בעצמו: איך שאתה מנסח את זה, אפשר היה לחשוב שעולם הרפואה ממש מסרב בתוקף לחקור את הנושא או משהו, כאשר האמת היא שיש המון מחקר, במיוחד בארצות הברית ששם אנשים בולעים ויטמינים ותוספים "מאריכי חיים" בלי לעצור לחשוב. חברות התרופות מחפשות כל הזמן מחקרים מעניינים בתחום כי יש שם המון כסף, בניגוד למשל במחקרים למחלות נדירות ולא פופלאריות.
מצד שני, אין איפה להתחיל אפילו לספור את כל ההשפעות הבעיתיות שיהיו על החברה, אני לא יודע עם המבנה הכלכלי והחברתי שלנו מסוגל לעמוד בדורות שלמים של אנשים שימשיכו לחיות הרבה מעבר לממוצע. אפילו המצאה שתקפיץ בבת אחת את אורך החיים ב5% בממוצע שלא לדבר 15% או 30, יכולה להביא לאי יציבות כלכלית ובעיות אחרות. צראה מה קורה לקרנות פנסיה וחוקי עבודה במדינות אירופאיות שהילודה בהן התאפסה או אפילו הפכה שלילית, ואתה ניצב בדומה מול אוכלוסיה שיש בה פחות צעירים שיממנו את פנסיות המבוגרים. ארצות הברית כבר מסתכלת כמה שנים בחשש על הפרישה הקרובה לגמלאות של דור ה"בייבי בומרז", והנה זה עוד קורה עכשיו בלב משבר כלכלי של פעם במאה.
אז מה אתה מעדיף? איכות חיים או אורך חיים?
ברור לי שלא יפסיקו לחקור את עצירת הזקנה, ולדעתי יותר חשוב שקודם יפתרו את בעיות הסרטן, הפטיטיס B, האיידס, האלצהיימר ושאר בעיות של איכות חיים, לא נורא אם מחקר אורך חיים כרגע נמצא על להבה קטנה יותר…
רעיון מדליק גליה – תודה!
אוקי, נרים את זה בימים הקרובים. ואז נראה מי ירצה להתנדב 🙂
אוקיי, אני מניחה שב"וויקיפדיה" התכוונת למדיהויקי.
הפתרון הכי מהיר שמצאתי: אפשר שם לסמן ציטוטים באלמנט blockquote. מכיוון שממילא בטח כל הטקסט שתרצה להשאיר באנגלית הוא ציטוטים, אפשר בעזרת CSS להצמיד אותם לשמאל. השאלה היא אם יהיו דברים שדורשים blockquote וגם יישור לימין..?
לא בדקתי את האפשרות הזאת, אני רק מנחשת כיוון.
וסחתיין על היוזמה!
כל הכבוד על היוזמה. אני מקווה שיהיה לי הכבוד להשתתף בפרויקט הזה.