רקע: למעלה מ- 100 יום שמכון וויצמן מונע מעובדי מוזיאון גן המדע על שם קלור להתאגד. בשבוע האחרון היא מנעה (בניגוד לחוק) מעובדי הגן להכנס למכון. ומחוץ ובתוך המכון (מחוץ לגן המדע), הותקפו המפגינים על ידי שומרי המכון. כאשר אחד המפגינים יצא מהאירוע עם ברך שבורה. הנה תמונות מהתקרית האלימה:
דיברתי כעת עם פעיל חברתי שאמר ששלח את התמונות הללו לפני מספר ימים לאתר חדשות גדול מאד – אך לא התפרסמה בנושא כתבה.
כלומר: אף אחד (מלבדנו הבלוגרים) לא מספר לציבור איך (מוסד הקשור ישירות ל) מכון וויצמן – השתמש באלימות (פיזית וכלכלית) כנגד עובדים המנסים להתאגד בו באופן חוקי!
רוצים לכתוב על זה בהרחבה – עוד פרטים בהמשך הפוסט:
להלן תיאור של אלעד שאול זמיר, סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חבר בפורום להגנת ההשכלה הציבורית ופעיל חברתי:
'בשבועות האחרונים האלימות כלפי העובדים הולכת וגוברת, והם הוכרזו לאחרונה "מנועי כניסה" למכון, צעד לא חוקי בהתחשב בסכסוך העבודה התקף.
הבוקר הגענו, שני עובדים ושלושה פעילים, למכון ויצמן, ובידינו שני שלטים. לפני שהגענו לגן המדע התנפלו עלינו מאבטחי מכון ויצמן, בהוראת ההנהלה. שני פעילים נפצעו, ולאחד מהם נגרם שבר בברכו — מה שלא מנע מהמשטרה לעכב אותנו לחקירה, שלא התקיימה בסופו של דבר. לאחר שהגיע למיון, התברר שיהיה על הפעיל הפצוע לעבור ניתוח.'
נדב אהרוני מנציגות העובדים, שבעצמו היה בין המותקפים, כתב באתר 'העוקץ' על ההתרחשויות. לכתבה שלו מצורפות תמונות המתעדות את אלימות המאבטחים.
http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2846
העובדים בגן הם מועסקים של מכון דוידסון, ולא של מכון ויצמן, אך המאבטחים שהשתמשו באלימות פיזית נגדם הם המאבטחים של מכון ויצמן, שפעלו על פי הנחיית ההנהלה של מכון ויצמן.
עוד פוסטים בנושא:
חלה הסלמה בדיכוי מאבקם של עובדי גן המדע במכון ויצמן
וגם משמרת המחאה שתתכנס ביום חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00, השער הראשי של מכון ויצמן.
אלימות לא תשבור את העובדים!
מכון ויצמן לא יחמוק מאחריות!
משמרת מחאה
חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00
מול השער הראשי של מכון ויצמן
ברחוב הרצל ברחובות, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת
לפרטים: נדב אהרוני, 0545-936737
ואגב, טל ירון שלח מכתב לגן – שאנו עדיין ממתינים לתשובתם אליו.
ואני שואל אותכם – מה עושים עם דבר כזה?
חזק ואמץ!
גועל נפש
ממש ביזיון לאינטלגנציה
לרן חרמש שלום
יוסי דהאן כיתב אותי על תגובתו לטענותיך כלפי כוח לעובדים במסגרת פורום פנימי. שם הוא הסביר לך באופן ברור ומקיף מדוע כוח לעובדים הינו ארגון עובדים העונה על כל הדרישות שבהן צריך לעמוד ארגון עובדים ע"פ הפסיקה הישראלית לרבות דעת הרוב בבג"ץ עמית, דעת המיעוט בבג"ץ עמית, ואפילו קריטריונים נוספים שאינם הכרחיים לפי פסק דין זה. חוות דעתו של יוסי דהאן כמי שכיהן כנציג ציבור בבית הדין לעבודה ניראית לי הסבר שצריך להיות בו די לכל אדם סביר שאינו עובד בסגרת משרד עורכי דין שכל מטרתו שבירת ארגוני עובדים והתארגנויות עובדים.
ניכר מתגובתך כי אינך מכיר את האירגון ותגובתך גורמת לך כניראה לא בכוונה לחבור להנהלת גן המדע שדווקא מודעת להיותו של כוח לעובדים ארגון עובדים למרות נסיונותיה לטעון אחרת במטרה לתרץ הפרות בוטות מצידה של זכות ההתארגנות. ולראייה לא נעשה מיצדם כל ניסיון לפנות לערכאות משפטיות במטרה לערער על היותו של כוח לעובדים ארגון עובדים.
כוח לעובדים מונה כיום כבר קרוב ל 2000 חברים משלמי דמי חבר וודאי שהוא אינו אמור לפעול לפי טענות שיקריות של מעסיקים ומתנגדים כאלו ואחרים אלא לפי החלטות מוסדותיו הוא. כמו כן אני חיב לומר שאיני מצליח להבין מה עומד מאחורי תגובתך זו. עם זאת אני רוצה להאמין כי מדובר רק באי הבנה שמקורה כאמור בחוסר היכרות מספקת (לגיטימת לכשעצמה לאור גילו הצעיר של האירגון) עם כוח לעובדים.
שלום,
צפיתי במתרחש במכון ויצמן בטלביזיה והזדעזתי. אני כולי בעד התארגנות עובדים ומצטרף לכל מלת הסתייגות שהושמעה ותישמע ביחס להתנהגותה של הנהלת מכון ויצמן.
ואולם, נדמה לי שכדאי להעיר כמה הערות ביחס למשמעותו של הארוע במונחי חוקי עבודה ויחסי עבודה. (אני מנסח את דברי בזהירות, שכן איני משפטן עבודה. אשמח לראות התייחסות של אחד ממומחי משפט העבודה ביחס לתגובתי).
ובכן,
1. החוק מגן על עובדים הנמצאים בסכסוך, אך אין הוא מעניק הגנה כזו לכל קבוצת עובדים ובכל תנאי. בכדי שאירוע כלשהו יוכר כסכסוך עבודה, הוא חייב להתנהל באמצעות אגוד מקצועי. החוק אינו מעניק לכל התארגנות או עמותה מעמד של איגוד מקצועי ומאחר שארגון "כוח לעובדים" אינו אגוד מקצועי, אין ברחובות סכסוך עבודה במשמעותו החוקית של המונח. ולכן, זכותה החוקית של הנהלת מכון ויצמן לבקש את התערבות המשטרה וחובתה של המשטרה לפנות את העובדים ואת מלוויהם. (איני מתייחס כאן לשאלה אם הפעילה המשטרה כח סביר או לא בעת פינוי העובדים ומלוויהם).
2. מספר האיגודים המקצועיים המוכרים חוקית בארץ הוא מצומצם ביותר והגוף הגדול ביניהם הוא ההסתדרות. צריך להכיר בחלוקת עבודה בין עמותות מסוגן של "כוח לעובדים" לבין איגודים מקצועיים. עמותות למיניהם תורמות תרומה משמעותית ביותר להתארגנות עובדים בכך שהן מעודדות קבוצות עובדים להתארגן. הן יכולות לתת לעובדים יעוץ, בין אם חוקי ובין אם בנושאים אחרים. הן צריכות לעצור בגבול שבינן לבין זה של האיגוד המקצועי. אגודת "כוח לעובדים" היתה, להערכתי, מקדמת את עניינם של העובדים המדוברים הרבה יותר משהצליחה לעשות אילו כיוונה אותם כקבוצה לפתחה של מועצת הפועלים המקומית. קשה לי להאמין שמועצת הפועלים היתה מתעלמת מקיומם. ואולם, אם היה רכז האיגוד המקצועי במועצת הפועלים מגלה רפיון וחוסר עניין, אז היה על עמותה זו, או על דומיה, ליזום מאבק ציבורי כנגד ההסתדרות.
כל המעוניין בטובת העובדים חייב להכיר במגבלות מעמדו וכוחו. קבוצות עובדים גדולות וחזקות יכולות להשיג הכרה כאיגוד מקצועי תוך שימוש בכוחן (וכך עשו, לדוגמא, לפני שנים רבות המורים העל-יסודיים), אך קבוצות חלשות צריכות להכיר את החוק ולפעול במגבלותיו. אחרי הכל, התחיקה בנושא זה, למרות שהיא נועדה בראש ובראשונה להגן על זכויות העובדים, היא גם מגדירה את המותר והאסור בתחום זה.
רן חרמש
ניתן לצפות בווידיאו מהפגנה קודמת באתר הטלוויזיה החברתית:
http://www.tv.social.org.il/civic/stv-gan-hamada-16-9-08.htm
הי שי,
העלתי את הכתבה של ערוץ 1 לכאן: http://talyaron.blogli.co.il/archives/85
יש גם כתבה במבט מהערב, דקה 25:40
http://www.iba.org.il/media/?recorded=tv
מי ידע לקרופ ולשלוח לי?
תודה טל ג.,
עידכנתי 🙂
תודה טל, קיבלתי אותן בזכות סילבי הוניגמן.
המשפט הציבורי נמשך.
http://talyaron.blogli.co.il/archives/75
טל, כל הכבוד על התמונות!
תגובה לתגובת ההנהלה.
כאחד העובדים אני מרגיש צורך להגיב על הדברים האלה. בניגוד להנהלה, לנו המסמכים המוכיחים את טענותינו הנ"ל.
1) מנהלי מכון דוידסון נפגשו עם העובדים רק לאחר שהכריזו סכסוך עבודה, זאת אחריי למעלה מחודש של סירוב להידבר עם העובדים. לאחר שתי פגישות ההנהלה שוב התחמקה מלהיפגש עם העובדים. לפיכך ההנהלה הסכימה לשמוע בערך 10% מטענות העובדים. לאחרונה נדרשו העובדים לחתום על חוזים אישיים חדשים שמתעלמים לחלוטין גם מהטענות שהובאו לידיעת ההנהלה ובמקרים רבים מהווים הרעת תנאים, כמובן שהעובדים סירבו לכך. גם עם החוזים היו מיטביים ההנהלה כבר הוכיחה בעבר שאין לה בעיה להפר חוזים חתומים. מי שמוכן לקיים את התחיבויותיו לא צריכה להיות לו בעיה לחתום על הסכם וזה בדיוק מה שההנהלה מסרבת לעשות.
2) בהמהלך שתי הפגישות שהתקיימו הובהר חד משמעית לעובדים שאין בכוונת ההנהלה להכיר בהתארגנותם, לא כל שכן להגיע איתם להסכם. העובדים בכל זאת העלו את טענותיהם וסוכם שיקבעו פגישות נוספות לאחר החגים. אולם ההנהלה סירבה לקבוע פגישות נוספות. כרגע ההנהלה מתנה קיום של הידברות ללא הכרה בהתארגנות העובדים וללא קיום מו"מ בכך שיחדלו מפעילות המחאה הלגיטימית שהם מבצעים על גזילת שכרם. העובדים תמיד וגם עכשיו מוכנים להיפגש עם ההנהלה ללא תנאים מוקדמים, בניגוד להנהלה שמסרבת לכך מפורשות.
3) העובדים ניסו לקיים מחאה בשטח מקום עבודתם, דבר לגיטימי וחוקי במסגרת סכסוך העבודה. ההנהלה כמובן הענישה אותם על כך ע"י אלימות פיזית. הכוונה היתה למחות באופן לא אלים ע"י שני שלטים ופליירים ולא הייתה להנהלה כל סיבה לחשוב אחרת. לפי החוק מותר לעובדים בסכסוך עבודה ולפעילים מטעם ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה. אפילו אם נקבל את הטענה המגוחכת שחפרנו מנהרות מתחת לגדרות, זה בוודאי לא מצדיק את האלימות הקשה ("כוח מינימאלי) שבעטיה נשברה ברכו של אחד הפעילים.
4) אף אחד לא טען שהעובדים היו בדרך לעבודה שכן למעלה מ- 30 עובדים מתארגנים מנועים מלעבוד כבר שלושה שבועות. העובדים רצו למחות על גזילת פרנסתם ובניגוד להנהלה לא עשו דבר וחצי דבר שלא במסגרת החוק. לא זכור לי שמישהו הצהיר שהוא רוצה לחבל במשהו אבל אולי צעקות ה"תורידו אותם כבר!!!" של הקב"ט למאבטחים הפריעו לי לשמוע.
5) מי שמעוניין לפתור "באופן הגיוני והגון" את בעיות העובדים (ולא רק המדריכים כפי שההנהלה כל הזמן מנסה להכניס) לא מנסה למנוע מהעובדים להתארגן, לא מתנכל לעובדים המתארגנים, ובטח לא שובר להם את העצמות.
*כל הזמן עולה טענה כאילו כל הסכסוך נסוב סביב שאיפות פוליטיות של קומץ עובדים. אני באמת לא רוצה לזלזל בחשיבות של תאגיד ענק המעסיק כ- 50 עובדים כמו גן המדע לחשיבות המשק הישראלי. בכל זאת אני לא רואה איזו מטרה פוליטית או אחרת יכולה להיות להתארגנות העובדים במוזיאון חוץ מהבטחת זכויותיהם?
מי ששיקולים הפוליטיים מנחים אותה זו ההנהלה שכנראה מחזיקה בדעה הפוליטית שעובדים הם סחורה מתכלה נטולת זכויות.
אריק – תודה על התגובה.
דובי – תודה גם על היושרה. דיברתי עם נדב, והוא ענה לי בעל פה על הנקודות אחת אחת. אני ממתין שהוא ישלח לי תגובה כתובה שאוכל לפרסם כאן.
במעוף ציפור:
1+2) ההנהלה מסרבת להיפגש עם העובדים כגוף מאורגן, ומוכנים רק ליצור חוזים אישיים.
3) המטרה שלהם לא הייתה לחבל בשום אירוע אלא להגיע למקום העבודה שלהם כדי להפגין – מה שלא ניתן להם (בניגוד לחוק). הם לא זחלו מתחת לגדרות (לא משנה מה הם כן עשו, אבל הם לא). ובכל מקרה, כוח מינימלי שנדרש לבלימתם כלל לשבור לאחד מהם את הברך – זה *לא* מינימלי!
4) הם נעצרו בדרכם למקום העבודה, לא בדרכם לביצוע עבודה. מותר להם, חוקית, להגיע למקום העבודה כדי להפגין. והמניעה הזו שלהם איננה חוקית.
5) אישית: אני שמח על האמירה הזו – אך אני חושש שנשמע שזה לא מתבצע בשטח.
דובי – אני אשמח לפרטים של דובר המכון, כדי לקבל את תגובת המכון לאחר שנדב יינסח את תגובתו. ואני חושב שזה מצויין לפרסם את כל ההתכתבות. (אני גם משוכנע שעבודה שחורה ובלוגים נוספים ישמחו לפרסם את התכתובת)
תודה!
טל
אריק, אני אשאיר לאנשי המכון להגיב אם ימצאו לנכון. אני רק רציתי להביא את תגובתם, בלי קשר לעמדתי בנושא.
(עמדתי בנושא, אגב, היא שאין לי עמדה כי אני לא מכיר את הפרטים).
דובי, חבל שנציגי מכון ויצמן ומכון דוידסון ממשיכים לשקר לכל מי שפונה אליהם.
1. מנהלי מכון דוידסון לא נפגשו בצורה מסודרת עם העובדים. הם מסרבים כבר מעל לחודשיים להפגש עם נציגי הועד של העובדים.
2. העובדים לא מוכנים להפגש עם ההנהלה בצורה יחידנית, אלא מחכים שההנהלה תסכים להפגש עם נציגי הועד, שמייצגים את כל העובדים.
3. אותם "פעילים פוליטיים" אלו פעילים של "כוח לעובדים" שעזרו להקים את הועד. למי שלא מכיר – "כוח לעובדים" אינו ארגון פוליטי. אני לא יודע למה אנשי האבטחה של המכון קוראים "כוח מינימלי", אבל אחד מאותם פעילים יצא מהסיפור עם ברך שבורה ומחכה לניתוח (!).
4. הפעילים ניסו להכנס למכון בשביל לעמוד עם שלטים מול אירוע של הנהלת המכון. ובתכל'ס – מה זה חשוב מה הם ניסו לעשות? זה באמת מצדיק שירביצו להם וישברו לאחד מהם את הברך?
תודה דובי. אני אפנה לאנשים ואשאל לתגובתם.
מכיוון שפעם עבדתי במכון ויצמן, ומפאת הגינות עיתונאית גרידא, פניתי לדובר מכון ויצמן, יבשם עזגד, כדי לקבל את תגובת המכון לתיאור האירועים. הנה היא במלואה:
1. מנהלי מכון דוידסון נפגשו עם העובדים, שמעו את טענותיהם, קיימו בירור ומצאו שחלק ניכר מטענותיהם נכונות ומוצדקות. נקודות אלה מתוקנות בימים אלה. עובדות אלה הובהרו לעובדים.
2. דלתה של ההנהלה פתוחה לפני העובדים, אך הם אלה שמסרבים להיפגש בטענות סרק פרוצדורליות.
3. שני עובדים פרצו ביום ראשון למכון כשהם מלווים בפעילים פוליטיים, במטרה לחבל באירוע שבו חולקו מילגות לסטודנטים מצטיינים. הפורצים, שזחלו מתחת לגדרות המכון, נלכדו על-ידי אנשי האבטחה של המכון שבלמו אותם תוך הפעלת כוח מינימלי שנדרש לבלימתם.
4. אין אמת בטענת העובדים כי נעצרו בדרכם לעבודה, שכן נתבקשו מפורשות שלא להגיע לגן המדע. הפעילים הפוליטיים חדרו למכון במטרת חבלה מוצהרת.
5. המכון מעוניין לפתור באופן ענייני והוגן את בעיותיהם של המדריכים, אך לא יאפשר הפרעה לשיגרת המחקר המדעי ולפעילויות נוספות שמתקיימות במכון.
פרשנויות ותגובות אני אשאיר לכם.
הבנתי שאתמול (יום שני, 17.11) זה פורסם במהדורה המודפסת של הארץ. לא הצלחתי למצוא את זה במהדורה האינטרנטית.