היום פורסמה בהארץ ידיעה על קמפיין הבלוגרים בעד דב חנין. בידיעה יש ראיון נרחב עם שוקי (אחי האהוב). והרי היא (לחצו על התמונה לעותק מוגדל):
כמובן שהכתבה מלווה במספר שגיעות מביכות: החל מזה שכותבים שפתחו קבוצה במייספייס, כשזה בכלל היה בפייסבוק (הנה לינק לקבוצה). וכלה במספרים שהם (בלשון עדינה) מוגזמים, באשר לכוח ההשפעה הנוכחי של הבלוגוספירה הישראלית. ועוד מספר אי דיוקים קלים, אבל חפיף.
בכתבה נתקלתי דרך (בשימחה) דרך פוסט (לינק לפוסט) שפירסם עידו קינן בבלוג "איך הופכים דב חנין לראש עיר".
נ.ב: יונית פירסמה פוסט עם מענה לטענות שעלו כנגד דב חנין בתקשורת, שווה עיון.
והערה לסיום: שוקי ביקש ממני להציע לחברי הבלוגרים לכתוב על דב חנין. עניתי לו שכבר ביקשתי מכמה אך הם אמרו לי שהבלוג שלהם לא עוסק בפוליטיקה. ותשובתו (אותה אני מפרסם תוך עריכה קלה) הייתה "אני לא מבין כיצד בלוגרים בוחרים שלא לשתף פעולה ביוזמה כזו. הרי זה לא קשור האם הבלוג שלהם עוסק בפוליטיקה או לא. אלא האם הם מוכנים לרתום את הכוח התקשורתי שלהם למשהו שיכול לעשות יותר טוב לכולנו. ובאותו הזמן להאדיר את הבלוגוספירה בעיני האנשים שמחוצה לה. אני מאד מקווה שיותר בלוגרים יתעוררו לנוכח ההזדמנות וירתמו לכתוב על הפרוייקט הזה".
ואני מסכים לכל מילה.
"במספר שגיעות מביכות: "
יותר נכון: " מס' שגיאות נביחות "
או ניתנות לנביחה ? ליילול ?
תודה! 🙂
טל,
🙂
@רון:
אהלן רון. אני מסמפט את הציניות שאתה מביא לשיחה, אשר אף מלווה במספר טיעונים הראויים לתגובה עניינית. ברשותך, להל"ן תגובתי לפי הסעיפים שהצעת:
א) אני לא חושב שהקמפיין הזה רלוונטי רק לבלוגרים תל אביביים. פשוט כי יש להניח שחלק מהקוראים של הבלוגים, אפילו הלא תל אביביים, הם כן תל אביביים (ואולי לחלקם גם כן יש בלוג). כך שהירתמות יותר רחבת היקף, מעבר לבלוגר שהוא אשכרה גר בתל-אביב, אמורה להיות בעלת ערך. (ראה ערך אני – היות ואני לא תושב תל אביב, אך עדיין רואה ערך בלהפיץ רעיון שקשור לעיר הזו)
ב) לגבי זה שיש בלוגרים שלא תומכים בדב חנין – מצויין, אז שילכו לתמוך במישהו אחר בבלוג שלהם.
ג) ראה ב'. (לא ברור למה צריך בשביל זה סעיף נפרד, אבל שיהיה)
ד) זה שיש אנשים שלא חושבים כמו שוקי זה ברור. השאלה היא מה הנימוקים שלהם.
ה) פה זו הנקודה המשמעותית. זה בדיוק הנקודה שבה אנשים לא מרימים את הראש מהבועה של עצמם בשביל להבין איפה שהם חיים. לפי תפיסתי: אנחנו חיים במדינה שדעת הציבור מוכתבת על ידי אמצעי תקשורת המוניים שמוכוונים על ידי בעלי הון (שמן הסתם, באופן טיבעי, האינטרסים שלנו האספסוף ממעמד הביניים, אינם בהכרח האינטרסים שלהם). התוצאה של זה היא שהציבור, פעמים רבות, בוחר שלא להירתם לפעולות חברתיות שהיו יכולות להיטיב עם מצבו – פשוט כיוון שהאמצעי שבו הוא מתקשר עם עצמו נתון למניפולוציה. זה הדבר שהייתי מאמין שהבלוגוספירה (וכל הדבר הזה שאוהבים בימינו לכנות במילת הבאז social media), צפוי לשנות (בין אם נרצה ובין אם לאו). אבל הדרך היחידה שבה הוא ישנה (יותר מוקדם מאשר מאוחר), היא על ידי שאנשים שיש להם גישה לקהל כלשהו (שזה כל בלוגר, במידה זו או אחרת), יטרחו להעלות מודעות אצל הקוראים שלהם במשהו שהוא טיפה מעבר לנושא המרכזי של הבלוג שלהם. התוצאה של זה, בתקווה, תהיה שינוי משמעותי בפוליטיקה – שצפוי להוביל להעלאת מודעות באפיקי התקשורת המסורתיים לתרבות הסושל מדיה, מה שעשוי להוביל עוד אנשים להכנס אליה. והתוצאה של אלו תהיה יכולת עוצמתית יותר של הציבור להירתם בתוך עצמו לכדי שיתוף פעולה שייטיב עימו (אני בעד).
אבל, בשביל לעשות דבר כזה, צריך מטרה. אחי שוקי (ועוד איזה חמישים ומשהו בלוגרים, בינתיים) מאמינים שדב חנין הוא מטרה שיש טעם להילחם עבורה. האם הם טועים? יכול להיות. רוצה לשכנע את שוקי שהוא טועה, יאללה – לך על זה. הנה הבלוג שלו: http://www.notes.co.il/shooky/ תשאיר שם תגובות למה שהוא כתב על דב. ותנהלו שיחה בוגרת.
וברור לי שלא כל הבלוגרים רוצים לשתף פעולה במשחק הזה. וחבל שכך – זו עוד דוגמא קלאסית לדילמת האסיר.
ו) אני שמח שמצאת פורקן לתיסכול שלך. אני חושב שיש טיעונים יותר מעמקים בעד ונגד האיש. אתה מוזמן לחפש אותם ולהציגם כאן. כי למה שכתבת כרגע אין לי תגובה רצינית יותר להציע.
ורון גבר, יש לי בקשה, אם אתה משקיע כל כך בתגובה (שאני באמת מעריך את זה, אפילו שאני מודה שקצת הרשתי לעצמי להיות עוקצני במענה). אני אעריך אם שנינו נוכל לסכם את הדיאלוג בינינו בחיוך 🙂
בברכה,
טל.
"אני לא מבין כיצד בלוגרים בוחרים שלא לשתף פעולה ביוזמה כזו".
א. תתפלאו לשמוע, יש בלוגרים מחוץ לתל-אביב.
(הפסקה לצרוך הסדרת הנשימה, צריך קצת זמן לעכל את זה)
ב. יש בלוגרים שלא תומכים בדב חנין
(הפסקה כדי לקום מהרצפה, כי מי שקרא את זה בטח נפל מהכיסא)
ג. "לעשות יותר טוב לכולנו" – יש בלוגרים שלא חושב שדב חנין יעשה טוב יותר לכולנו. אפילו מתוך הבלוגרים התלאביבים.
ד. כן כן, "אני לא מבין כיצד" – אבל יש אנשים שלא חושבים כמו שוקי.
ה. לא כל הבלוגרים רוצים להכניס פוליטיקה לבלוג שלהם רק כדי "להאדיר את הבלוגוספירה בעיני האנשים שמחוצה לה".
ו. שמעתי שדב חנין בחור על הכיפאק, לא אכפת לו לשחק שוער, הוא הכיר לי את אחותו ואפילו הקליט את כוכב נולד (http://dovkhenin.com). גם יש אחלה חולצות, מוכרים בזול (עם כיתוב באנגלית, ותל-אביב יפו נקראת שם TLV, ושהפמיניסטיות המעצבנות שרוצות ראש עיר ציוני יפסיקו לבלבל לנו את המוח, הן בטח תומכות באיווט ליברמן בסתר ליבן). אפילו קבוצה בפייסבוק יש. וגם שבלונה לגרפיטי. אני באמת לא מבין כיצד בלוגרים בוחרים שלא לכתוב פוסטי תמיכה במועמד הזה. הרי יש משהו יותר טוב מדב חנין??
תודה על הפירגון נורית. שמח שאת מביעה עמדה 🙂
בידידות,
טל.
נהדר טל שאתה מעורר מחדש את הנושא החשוב של הבלוגוספירה וכוחה, למרות שרוב הבלוגרים כאמור לא מודעים עדיין לכוח הזה ולא רוצים 'ללכלך ידיהם בפוליטיקה'…
כתבתי בבלוג שלי http://norah.kavadom.com/ גם על הנ"ל וגם על – דב חנין לראשות העיר תל-אביב.
אהלן אמיתי, זה לא הבלוגרים שעסוקים בעצמם – זה בסך הכל אני. שעסוק באח שלי 🙂 (ובפוליטיקה.
דני – אני מסכים. הלוואי ועוד ייפתחו לדעותיך.
טל.
אני לא כל כך מבין איך בלוגים מחליטים ש"הם לא עוסקים בפוליטיקה". הרי זה בדיוק כמו לומר "אנחנו אדישים" או "עקרונית, אנחנו לא רוצים שינוי חברתי".
אפשר להבין שיש סלידה מכמה פגמים של המפלגתיות בישראל, או של המפלגתיות בכלל. אבל ב"עיר לכולנו" אני לא כל כך רואה את הפגמים האלה. נראה שבמקרה הזה הפוליטיקה יכולה להיות "פוליטיקה טובה". בעיר לכולנו (כמו אצל דב) יש יסודות טובים של התבוננות עצמית ומחשבה על המהלך. הרשימה הזו (כמו המועמד שלה) תוכל באמת *לייצג*, ולא רק להיבחר.
יכול לקרות כאן משהו טוב וחשוב, חבל להחמיץ את ההזדמנות לתת לזה עוד דחיפה קטנה.
כרגיל, הבלוגרים עסוקים בעצמם. זה חלק מכתבה שלמה שמפארת את חנין.
הנה לינק לכתבה המלאה