הקולקטיב הפנה את תשומת ליבי לסרטון משובח שמציג תסריט דמיוני של איך החיים יראו בעתיד הלא-רחוק. הקליפ מדגים ממשקי-משתמשים אשר ייתכן ויציפו את חיינו. ובינתיים?! כמו שכתב המגיב אילן גליני – לפחות אוביקיוטי כבר כאן. הנה הסרטון:
Aurora (complete video without commentary) from Adaptive Path on Vimeo.
תקציר ופרשנות – הסרטון מציג כמה תסריטים יפים:
- חקלאית שמקבלת דיווח מחבר על מזג אוויר מסויים, כשהמדידות שלה מראות משהו אחר. אפשר לראות היטב את הדרך שבה יש מאשאפ של מידע ממקורות שונים, סביבת עבודה שמזכירה יותר מפות מוח מאשר משהו שיש לנו כרגע על שולחן-העבודה. וגם היכולת של שני האנשים לשלוט באותה סביבת עבודה – כדי שיוכלו להראות אחד לשני למה הם מתכוונים. (נ.ב: בסוף תחזיות החזאיים היו שגויות, והנתונים של החקלאית היו נכונים).
- זוג מבוגר משתמש במחשב בגודל כרטיס אשראי כדי לתכנן טיול רגלי לאותו היום. הם מקבלים המלצה מותאמת אישית לאיך להגיע למקום שאליו הם הולכים, וגם מזרימים ישירות את הרעיון לטיול לחבריהם (כשהמיקומים שלהם מסתנכרנים אוטומאטית). מה שהקסים אותי בדוגמא הזו היא הנגישות הרחבה – דהיינו כיצד שאנשים בגיל יחסית מבוגר יצליחו לשלוט ללא קושי בטכנולוגיות העתדיות הללו.
- אנשים שקונים בחנות ורואים את המלצות הגולשים בזמן הרכישה בחנות.
- חברים שרוצים לרכוש מתנה לילדה של חברים, ומקבלים אישור מהאמא לראות את רשימת ההמלצות של אמאזון עבורה. (כי החוק אומר שהזכויות על המידע הווירטואלי של ילד נתונות אצל ההורים)
לסיכום: יותר מידע מותאם גיאוגרפית, יותר אינטגרציה של מידע חברתי לתוך תהליכי רכישה, יותר הישענות על המלצות מוצרים מבינה מלאכותית, סביבת משתמש יותר עמוסה. נישמע הגיוני, מעניין כמה זמן כל זה יקח.
חח – ג'יק יקירי, אני תמיד שמח לתוספות המרעננות שלך לשיחה 🙂
לא שמת לב לפרטים החברתיים,
חווית קהילה בין חקלאים מאזורים שונים על מי מפיק יותר.
סרטון אמריקאי שבו זוג גאים יכולים לצפות להיות הורים (לפי מה שאמרה האחות)
אין המלצות ללא אישור מאומת של פרטי הזהות ?
ופרופיל שלך נגיש לחברות מסחריות תחת תנאים מגבילים…..
נשמע מעניין מאוד.