הרקע (באדיבות הפוסט של יוסי לוי בנושא):
ידיעה שפורסמה היום ב"הארץ" ובעיתונים אחרים מספרת כי ההוספיס בבית החולים שיבא נמצא בסכנת סגירה. בית החולים הודיע כי ההוספיס ייסגר בעקבות סירוב משרד האוצר להקצות תקנים נוספים על מנת לאייש את הצוות הרפואי במחלקה. משרד האוצר כי מדובר בבעיה ביורוקרטית בלבד, וניתן להעביר תקנים פנויים ממחלקות אחרות בבית החולים אל ההוספיס.
למה איכפת לי:
למדתי לדעת מהו הוספיס רק בשנים האחרונות, אלו היו ימיה האחרונים של דודתי האהובה חיה (אשר גססה מסרטן), והועלה הרעיון להעבירה להוספיס – היא סירבה. היא מתה במיטתה.
אבל אז הבנתי לאיזה אנשים מיועד ההוספיס.
המוסר שלי מכתיב לי לתמוך במקום כזה, והמינמום הוא לתת קישור לעצומה המתנגת לסגירת ההוספיס בתל השומר.
נקודה מעניינת: המחשה של הפצה.בסיפור סגירתו של ההוספיס נתקלתי הבוקר, כאשר אימי סיפרה לי שהיא קיבלה מייל שמזמין אותה לחתום על העצומה – והיא ביקשה את עזרתה בתהליך החתימה.
ראיתי את המייל, אך לא טרחתי להכנס ולחתום.
לאחר מכן נתקלתי באחי שוקי, אשר כתב על סגירת ההוספיס. ולבסוף בפוסט של יוסי.
אף אחד לא שלח אלי אימייל שמזמין אותי לחתום (שזה נהדר, זה אומר שהחברים שלי לא מעבירים דואר זבל). אבל הערוצים שבהם אני בוחר לצרוך חדשות (בלוגים), הצליחו להפנות את תשומת ליבי (מכיוונים שונים), שקורא במדינה משהו שיש לשים אליו את הדעת.
אני מרגיש שזה סימן טוב לבאות…