לפני זמן מה היה לי בחינה גדולה בביו-כימיה. בלימוד לבחינה, נדרשתי לזכור הרבה שמות של מולקולות ותהליכים שהם עוברים – וגיליתי שאינני יודע כיצד לעשות זאת. בזכות עזרה של חברים, הבנתי שאני מתאמץ לזכור את המידע בצורה אחת בלבד, ולא מרשה להתנסות בדרכים שונות ללשנן דברים (כי הרי כילד תמיד חשבתי ש"לשנן" זה לא שווה, כי זה לא "להבין").
בבחינה הלך לי טוב. והסיבה לכך הייתה בזכות מנמוניקה (הנה לינק למאמר בנושא בוויקיפדיה האנגלית).
נזכרתי בכך היום כשנתקלתי בסרטון הבא של wired, שבו אלוף ארה"ב לזיכרון, מדגים כיצד הוא שינן ערימה של קלפים. אך יותר מעניין מזה, הוא ממחיש כיצד ניתן בזריזות לזכור 10 חפצים לפי סדר. ההדרכה שלו משאירה טעם לעוד, תהנו:
עידכון (3.12.08) – אוף, אני רואה שיוטיוב הסירו את הסרטון, הנה הוא מוטמע מחדש:
(והנה הקישור היכן שהסרטון נמצא)
אני מכירה את השיטה, אפילו למדתי אותה בקורס בתיכון.
לצערי לא עוזר לי, כשאני בלחץ מבחנים אני לא יצירתית ומצאת הסיפור לוקח לי יותר מידי זמן יקר. 🙁
אבל השיטה מעולה, אני מסכימה!
הזכרת לי עוד משהו ששמתי לב אליו סביב הלימוד לביוכימיה:
שכשאתה מתחיל לקשר דברים בתוך הראש – אתה פתאום מגלה שכל מה שנימצא כבר בראש הוא אוצר. הוא עוגן שמאפשר לך לקשור אליו פריטי מידע אחרים.
ואם זה מאותה הדיסיפלינה – אז על אחת כמה וכמה.
אני לא אנונימית! הוא פשוט לא קלט את הפרטים… אוף.
כבר הרבה שנים (כל תקופת הלימודים, בערך) אני משתמשת בכל מיני אסוציאציות מוזרות כדי לזכור שמות, מונחים, סדר (הכי גרוע – לזכור הסתעפויות של ורידים ועורקים, וגם שרירים, אוווף). אני חושבת שהקומבינציה הכי מוזרה הייתה כדי לזכור את השם Erysipelothrix rhusiopathiae (חיידק) שהייתה "ביצים (pelotas) של רוסי עם שיער (pelo) סמור (erizado) וכואב (פאתוס, כאב ביוונית)". טוב, כנראה שצריך לעשות סלטות בראש כדי לזכור כמויות כאלה של מונחים ועוד בשפה זרה (שתיים, האמת), אבל אני חייבת לציין שככל שעוברות השנים השינון הזה הופך יותר ויותר קל, אולי כי המונחים כבר יותר מוכרים והזכרון הוא של אינטגרציה ואסוציאציה במקום של משמעות מילולית.