אחד הבלוגים של גוגל כתב לאחרונה על Viewfinder. זהו נסיון לפתח טכנולוגיה/תוכנה שתאפשר הלבשה של תמונות דו-ממדיות על עולם-ווירטואלי-תלת-ממדי (כמו גוגל-הרת' google-earth). הנה דוגמונת לשלב הנוכחי של התוכנה (הסרטון משעמם משהו, אבל הכיוון חביב):
הנה דוגמא לחבר'ה אחרים שמנסים לעשות משהו דומה באופן אוטומאטי, פוטו-סינת' של מיקרוסופט. אצלם נראה שהטכנולוגיה כבר הרבה יותר מפותחת. התהליך של טכנולוגיית הפוטוסינת' הוא של לקיחת ערימת תמונות מאיזור "דומה" (יודעים שהאיזור דומה לפי התיוג-הגיאוגרפי שאנשים ביצעו על התמונות), ואז יצירת מודל תלת ממדי של האיזור ממנו התמונות לקוחות – והלבשת התמונות על אותו עולם תלת ממדי שנוצר (שווה לראות כדי להאמין, זה מדהים):
והשילוב של אלו ביחד, יוכל להוביל למשהו שיראה בערך ככה:
הגיגים ופנטזיות: מסרטונים כאלו, מתקבלת התחושה של טכנולוגיה שתגיע אלינו "בקרוב" (בין אם זה 10 שנים או חודשים, אין לי מושג). מה המשמעות של כל זה? בלתי נתפסת!
לדוגמא: אני מפנטז על ההתממשקות של טכנולוגיה כזו על החינוך (החל מהשכלה אלמנטרית עד אקדמאית). איזה שיעורים מרתקים אפשר לרקום באקולוגיה/ביולוגיה (מדעי החי והצומח)/היסטוריה/ארכיאולוגיה/גיאוגרפיה/שפות/אומנות – כאשר הלומדים יוכלו לטייל במרחב הווירטואלי, העשיר במטא-מידע, שהוא נושא השיחה של השיעור. אני מדמיין אותם לוקחים רשימות (class-notes), על גבי המרחב הווירטואלי שבו הם מטיילים – ובכך מעשירים את המטא-מידע למבקרים הבאים שיגיעו אחריהם.
(אם יש לכם גם רעיונות מה ההשלכות של טכנולוגיה כזו, אשמח לקרוא…)
3dviaתוכנה שווה גם כן שווה לראות
3dvia באמת מדליק – כל הכבוד על הגילוי 🙂
אפשר להכין מבנה כזה (למשל גוף האדם) והתלמיד יכל להכנס להסתובב וכשהוא רואה איבר שהוא לא מכיר הוא יכול ללחוץ עליו והמחשב כותב לו בצד מידע על האיבר וזה יכול להיות גאוני להכניס כזה דבר באתרים לימודיים
היי מתוק. זה באמת יכול להיות אחלה דבר.
כבר היום יש אנשים שהשקיעו ופיתחו מודלים תלת ממדיים של אנשים, תראה כאן:
http://www.zygote.com/index.php