ב"עלו ברשת" של ווינט, נתקלתי בהרצאה שרנדי פאוש (פרופ' מאונ' קרנגי-מלון), נשא לתלמידיו לאחר שהובהר לו שהוא צפוי למות, תוך מספר חודשים, מסרטן. ההרצאה אורכת כ-14 דקות, ומכילה שלל אמירות מקסימות כגון: "התנסות היא מה שאתה מקבל כשאינך מקבל את מה שאתה רוצה". ושלל תובנות חיים פשוטות על מה חשוב בחיים: אנשים לעומת רכוש, ענווה למול גאוותנות, התנצלות למול אגו, חלומות הילדות שלנו, החופש שלנו לחוות ולנסות – ואהבה.
ההרצאה נגעה בי לא בשל האימרות שבה, אלא כי מעביר אותה אדם שמעניק לכולנו (לקראת מותו) את אחת המתנות הכי יקרות שאפשר לקבל ממישהו: השראה.
YOUR CHILDREN WILL BE SO PROUD OF YOU.
I REALLY WISH YOU NOT TO SUFFER DURING THE DYING PROCESS.
GOD BLESS YOU
וגיגול קטן הביא אותי ללינק שמאפשר לצפות בתקציר של הנאום ההוא. לו גריג עדיין לא משותק, בניגוד למה שכתבתי בהערה הקודמת ( הזכרון שלי בגד בי, מה לעשות) אבל הטקס התקיים לאחר פרישתו ממשחק עקב מלתו.
http://www.americanrhetoric.com/speeches/lougehrigfarewelltobaseball.htm
זה אגרוף בבטן, הדבר הזה.
אני לא יכול לראות סרטונים כאן בעבודה, ובבית אני לא כל כך פותח את המחשב לאחרונה. אבל, כשקראתי את הפוסט, לא יכולתי שלא להיזכר בנאומו המרגש של לו גריג ביאנקי סטדיום בניו-יורק, כאשר כבר סבל משיתוק מתקדם עקב מחלת ה-ALS בה לקה, ולמרות זאת הצהיר כי הוא רואה את עצמו כאדם בר המזל ביותר בעולם.