אם כבר מסייר (ללא הפסק), ברשת. אז למה שלא נקשר מעט.
סיפור ילדים (דו משמעות), מלווה תמונות, קצר וקולע בשם – גביע. (אגב, מה שהקסים אותי בעיצוב הבלוג הזה, הוא שתגובה אחת מכונה "דעה". ויותר מתגובה אחת מכונה "X חילוקי דעות")
שיר מקגיוור:
וגם מגיוור אשר נלכד על ידי האחיות של מרג' (בסיממפסונים)
שלושתם לקוחים מהפנקס הפתוח.
אסופה של מחקרים על ההשפעות המייטיבות של טאי צ'י, בבלוג המשובח של דינה ראלט.
ויש וויקי לתנועות לחימה בקפואירה ?! מי היה מאמין…
ובמקביל לזה שמי שנתן את הקישור כתב איך שקפואירה היא אומנות לחימה רצינית בגלל גיוון התנועות שבה,
במקביל לזה, אמיר ניסן (אצלו היה לי הכבוד ללמוד, והכוונה להמשיך ללמוד), הדגיש כיצד בראיון הזה, (של מא-הונג, "אחד המורים הידועים והנחשבים בסין ובעולם לסגנון צ'ן בטאי-צ'י".) " מה הונג אומר שמי שלומד הרבה דברים חושב שהוא יודע אך למעשה הוא לא יודע כלום. אמין מוסיף שהתלמיד המערבי אוהב ללמוד כל הזמן דברים חדשים ולא לעבוד על הבסיס לעומק."
בנושא אחר, גיליתי היום את הבלוג הלא מדויק של גדי על מתמטיקה. (וישר נתתי קישור מבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ולסיום, התמונה החמודה הבאה:
הזכירה לי לקשר למאמר החתולים נגד מיגרנה.
נעצור פה, ונלך לאכול.