איני יודע האם ההשוואה נכונה או לא. אבל דינה ראלט (בעיני, אחת הנכסים של הבלוגרים הישראלים), מעלה את ההשוואה הזו במאמרה היזהרו מתעשיות המזון. (וזו הזדמנות טובה להזכיר שאני בעד חומוס)
זהו מאמר קצר של העלאת מודעות – שווה קריאה.
"אף טכנולוגיה אינה פועלת, אם אין משתמשים בה" (לארי ניבן)
איני יודע האם ההשוואה נכונה או לא. אבל דינה ראלט (בעיני, אחת הנכסים של הבלוגרים הישראלים), מעלה את ההשוואה הזו במאמרה היזהרו מתעשיות המזון. (וזו הזדמנות טובה להזכיר שאני בעד חומוס)
זהו מאמר קצר של העלאת מודעות – שווה קריאה.
אוקיי, מסתבר שלא קראתי היטב את הרשימה של דינה, ואני לוקח את דברי בחזרה. אגיב לדבריה בבלוג שלה.
אהלן יוסי,
לגבי ניסיון פרובוקציה – חלילה, אני לא מאמין בדברים כאלה. (גם קשה לומר שהבלוג הזה מיועד למשוך קוראים. 🙂 זה בעיקר בלוג שמרכז דברים שמשכו את תשומת ליבי – כדי שאוכל להפנות אליו חברים. ובדיאבד, מסתבר שבלוג זו דרך נוחה לתקשר עם עוד בלוגרים. אבל זה הכל.)
לשאלתך – "חברות התרופות" מופיעה במאמרה של ראלט במשפט:
"הייתי חושדת שגם תעשיית התרופות תורמת את חלקה לקידום החולי, דרך המזון, שכן כך היא מבטיחה את רווחיה האגדיים."
כמו שכתבתי במשפט הראשון בפוסט "איני יודע אם ההשוואה נכונה". (אני הוסיף עוד סימני שאלה בכותרת, כדי שלא יהיה ספק – שיש ספק).
מעבר לכך, יוסי, אם תכתוב פוסט על חברות התרופות, כזה שיחלוק איתנו מה שאתה יודע על מה טוב בהן וגם מה לא טוב בתעשיית התרופות (אולי כבר כתבת, ולא נתקלתי בו ?), הרי שאני מ-א-ד אשמח לקרוא אותו (וכמובן לקשר אליו, למרות ש- 51 קוראי היום, אינם טראפיק ביחס למה שאתה מקבל ברשימות).
בכבוד,
טל.
אני מבין את המחשבה שעומדת מאחרוי הקו שראלט מותחת בין תעשיית הטבק לתעשיית המזון (או לפחות לחלק מתעשיית המזון – בל נשכח שללא מזון "מתועש" רוב אוכלוסיית העולם לא תוכל להתקיים). אבל איך בדיוק נכנסת לכאן תעשיית התרופות? היא מוזכרת רק בכותרת של הפוסט שלך, ללא כל הסבר. אני מקווה שלא מדובר כאן בנסיון לפרובוקציה שתמשוך (אולי) קוראים.