לפני כמעט שנה, בת הזוג שלי ניפרדה ממני. שבור וכאוב, חלקתי זאת עם אחי ותגובתו הייתה "זונה, יהיו אחרות". מעט פגוע בשמע (ובשמי), לא הבנתי לכוונתו. והוא הפנה אותי למערכון "יורים ובוכים" של החמישיה הקאמרית.
המערכון מצליח להיות מצחיק ובמקביל להציג ארכיטיפ של מה שקורה לגבר (עם החברים ועם עצמו), לאחר שאישה שהוא אוהב ניפרדת ממנו. (ניזכרתי בזה אחרי שצחקתי מקריאת "חמשת שלבי המעבר לאופיס 2007")
לא הייתי משמיע לו את "לא ידעתי שתלכי ממני" (מתי כספי):
(מילות השיר נימצאות כאן)
והנה הופעה של השיר:
אוי, איזה כיף לחזור לימים ההם, ימי "החמישיה"… תודה על התזכורת הנוסטלגית! אני מבטיח תגובה הולמת אצלי…