את הקטעים הקרובים שאעלה לבלוג, כתבתי בעבור התחרות "חושבים עתיד" (תחרות מעניינת – לינק כאן). נאמר לי שמבין 100 מאמרים הגעתי למקום 12.
תהנו:
הטקסט הבא אינו עוסק בסטטיסטיקה, הוא עוסק בחינוך. שאלות רבות עולות בפני מחנכי העתיד. שאלות שנעות בין הוראת ידע עד להקניית ערכים. אבל נושא אחד עולה מעט מדי והוא: היעדר פיתוח חשיבה סטטיסטית לדור העתיד.
הסופר הבריטי ה.ג. וולס כתב ש"יום אחד בעתיד, חשיבה סטטיסטית תהיה הכרחית לאזרחות יעילה, כמו קרוא וכתוב". העתיד הגיע ואנחנו לא מוכנים.
בשנת 1980, פרסם העתידן אלבין טופלר את ספרו "הגל השלישי". טופלר פישט את ההיסטוריה האנושית לשלושה גלים של תהפוכות תרבותיות-חומריות. בגל הראשון, הפכנו מחברת ציידים מלקטים לחקלאים והמשאב החשוב ביותר היה אדמה. בגל השני עברנו לעידן התעשייתי שבמרכזו חומרי הגלם. ובגל השלישי נכנסנו לעידן המידע שבו המידע זורם במהירות חסרת תקדים. טופלר צדק, אך לא דייק. זה איננו עידן המידע, אלא עידן עודף המידע – עידן שגדוש במידע כלכלי, תרבותי, רפואי, צרכני, דמוגרפי, אקטואלי וכן הלאה. בעידן הזה המשאב החשוב ביותר איננו מידע אלא היכולת להבין ולהיעזר בו.
להבנה של מידע כמותי מגיעים בכוחה של החשיבה הסטטיסטית. בעידן עודף המידע, החשיבה הסטטיסטית חשובה בדיוק כמו ידיעת קרוא וכתוב וכמו היכולת להבנת הנקרא ולקריאה ביקורתית של טקסט.
ייתכן וחשבת לעצמך "אבל כבר היום, ילדינו משקיעים זמן רב בלימוד מתמטיקה". זה נכון, אבל לימוד מתמטיקה מקנה חשיבה כמותית שהיא איננה חשיבה סטטיסטית (או אולי נכנה אותה "חשיבה כמותית ביקורתית").
החשיבה הכמותית תלמד את הילד איך מחשבים ממוצע או מציירים גרף. בעוד שהחשיבה הסטטיסטית תאפשר לילד לדעת מתי ואיפה חישוב מספרי או הצגה וויזואלית תעשה צדק או עוול לאמת שמסתתרת מאחורי המספרים.
פעם היינו ציידים מלקטים והיום עודנו כאלה. פעם ליקטנו פיטריות ופירות והיום אנו מלקטים תובנות (השאובות ממידע כמותי). אנו צדים את המידע מקריאה בעיתון, שיטוט אינטרנטי או שיחת רעים. בתובנות שמצאנו, אנו משתמשים כדי להכיר את העולם ולהחליט החלטות. המידע יכול להיות אודות מחקרים רפואיים, נתונים דמוגרפיים, השפעות הגלובליזציה, דוחות עוני, סקרי דעת קהל, נתוני תאונות דרכים, מצב איכות הסביבה והרשימה ארוכה.
הכניסה לעידן (עודף) המידע דורשת מאזרח המחר את המיומנות לפתח תובנה נכונה מתוך ים המדיע בו הוא נתקל. בשל כך, הקניית חשיבה סטטיסטית לילדינו תזכה אותם במיומנת יקרת ערך מול אתגרי העידן החדש. חזונו של ה.ג וולס מסמן לנו מטרה שראוי לשאוף אליה – מדינת ישראל דמוקרטית שאזרחיה יודעים קרוא וכתוב וסטטיסטיקה.
————————–
אומנם לא זכיתי בתחרות, אבל תהליך הכתיבה של הטקסט הזה, היא שהשפיע עלי יותר מכל להקים את בלוג הטרמפיסטיקאי. התוכנית שלי היא להמחיש את שטענתי בשלל רשומות. וביניהם יעלו בקרוב שלושת הסיפורים הבאים:
- בסיפור הראשון אספר על פלורנס נייטינגייל שהפעילה חשיבה סטטיסטית כדי ללמוד, ולשכנע אחרים, ששמירה על היגיינה בבתי חולים מצמצמת תמותה של חולים מזיהומים.
- בסיפור השני אספר על סאלי קלארק. וכיצד חוסר ניסיון בחשיבה סטטיסטית של מושבעים – הוביל למאסרה של אישה חפה מפשע.
- ובסיפור השלישי אספר כיצד הנס רוסלינג, באמצעות וויזואליזציית מידע סטטיסטי אשר פתוח לכולנו, מצליח לספר לנו עד כמה העולם השתנה ב-40 השנים האחרונות. (גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית)