תגית:

בעוד שבועיים אני טס לארה"ב לכ-5 שבועות.
כחלק מההתארגנות שלי לטיסה, אני צריך לרכוש ביטוח בריאות לחו"ל למקרה ש"יקרה משהו".
אני לא שואל לגבי ביטוח צד ג', ביטוח במקרה של טיול אתגרי, או ביטוח על חפצים.
אני שואל את עצמי, באופן הכי פשוט, על ביטוח למקרה של מחלה או תאונה בטיול פשוט בעיר.
אז איזה ביטוח לרכוש?
חברות האשראי (כידוע) מציאות ביטוח חינם. קופות החולים גם הן מציאות ביטוחים (בתשלום) בהיקפים שונים של כיסוי. וגם סוכנויות הנסיעות מציאות ביטוחים.
אצל מי כדאי לרכוש, ובכמה? כיסוי של חצי מליון שקל או מליון וחצי?

שאלתי את חברי בפייסבוק ואחת התשובות שקיבלתי הייתה:
"בתכלס? מה הסיכוי בעצם שבכלל יקרה לך משהו, שבגללו תצטרך את הביטוח?
הוא לא כזה גבוה כדי שיהיה הבדל משמעותי בין הביטוחים…"

כאן נדלקה לי הנורה שאומרת "שווה לרגע לכתוב פוסט" ומדוע? כיוון שהספרות המחקרית על הפסיכולוגיה של קבלת החלטות היא ענפה. כיוון שהמחקרים מראים שהדרך שבה בני אדם מעריכים הסתברות שמשהו (כמו תאונה) יתרחש, מבוססת על הנחות שלא תמיד מתקיימת (ראו כהנמן וטברסקי שעשו על זה קריירה ואף זכו בנובל).
מה שאני מנסה לומר הוא שזה אחד המקרים בהם אין לי (כאדם שעוסק בסטטיסטיקה – אומנות הסקת המסקנות ממספרים) את הנתונים לדעת מהי ההחלטה שאני צריך לבצע.
מכאן שאני כותב את הפוסט הזה, אם למישהו מכם יש מחשבות או שיקולים מעניינים לחלוק בנושא – אשמח לקרוא אותן בתגובות.

ובשביל שהדיון יהיה יותר פורה, הנה ההרצאה המדהימה של דן גילברט (בטד) על "הציפיות השגויות שלנו"

אתמול, ב-20.05.2010 הצליחו מדענים (בראשם קריג וונטר) ליצור את התא המלאכותי הראשון.
זו אחת החדשות המשמעותיות יותר שהתפרסמו בזמן האחרון! (בניגוד, לדוגמא, לקורלציה הלא-בהכרח-סיבתית בין קרינה סלולרית לסרטן מוח)
אני בטוח שהידיעה הזו היא מטעמים לתאולוגים ופילוסופים של הדת. אבל מי שבאמת צריך להתעניין בזה (לדעתי) הם המתכנתים.

תכנות גנטי

המשמעות של יצירת תא סינטתי היא בכך שהיא מראה שאפשר "לתכנת תא". רק במקום שהתוכנה תעבור תירגום (קומפילציה) לשפה בינארית (של אפסים ואחדים), היא תצטרך לעבור פרשנות לרביעיות (A,T,C,G).
על תכנות גנטי (או ביו-האקינג) מדברים אוהבי טכנולוגיה כבר זמן רב, אבל ההכרזה הזו של קריג היא ההוכחה הראשונה לכך שניתן לעשות זאת (צעד קטן למדען, צעד גדול לאופטימיזם האנושי)
רוצים לדעת יותר? הנה מספר מקורות:
הכתבה בנושא ב- YNET.
המאמר בנושא מהאתר סינגולרטי-אהב (ותודה לסרג'יו על הלינק)
אופן-ווט-וור – תכנות ביולוגי בקוד פתוח 🙂
והנה שני סרטונים עם קריג

ראיון עם קריג:

קריג המכריז על פריצת הדרך (ב-TED ):

היום טילפנה אלי לסלולרי קרובת משפחה אהובה. לאחר מספר דקות שיחה, היא ציינה שפורסם מחקר ששיחה בטלפון עלול להגביר את הסיכון שלנו ללקות בסרטן מוח ב- 40%, ושאולי כדאי שלא נאריך בשיחה.

זו הזדמנות טובה לשאול, האם זו באמת המסקנה המתבקשת.

רקע: הידיעה ב-YNET על הסרטן מהסלולארי

נתחיל בעובדות, הנה צילום מסך של הידיעה שפורסמה ב- YNET. הכותרת הייתה "מחקר: חצי שעה בנייד מעלה ב-40% סיכון לסרטן"

(אגב, שימו לב איך שמתחת לידיעה על סרטן המוח מהסלולרי, הופיעה במדור המחשבים הידיעה "לסלולרי: אוסף משחקי פנאי לטלפון אנדרואיד")

אבל האם באמת חצי שעה בנייד מעלה את הסיכון לסרטן ב- 40%?  ובעצם, מה זה אומר שהסיכון עולה ב- 40%? 40% ממה?

ובכן, נתחיל בלהכנס למאמר ולקרוא את הפירוט:

המחקר הבינלאומי הגדול מסוגו, שכלל כעשרת אלפים איש ב-13 מדינות, כולל ישראל, מצא סיכון מוגבר ב-40% לגידול מוחי בקרב אנשים המדברים חצי שעה ביום או יותר. פרופ' סדצקי, האחראית על המחקר: "התוצאות מטרידות – זמן החשיפה של הנבדקים זעום לעומת המקובל היום". החוקרים: מגבלות המחקר דורשות מחקר נוסף כדי לבסס את הקשר

הפיסקה הזו עדיין מאד מפחידה. נשמע שזה מחקר מאד גדול (עשרת אלפים איש ב- 13 מדינות), המחקר מצא סיכון מוגבר לסרטן ופרופסורית מוטרדת מהתוצאות. אבל מה אומר המשפט האחרון? "מגבלות המחקר דורשות מחקר נוסף כדי לבסס את הקשר"

מה זה אומר?

לשם כך נעיין בכתבה עד שנגיע אל הפיסקה שבה מצוטטת פרופסור סדצקי כאומרת: "תוצאות המחקר לא הוכיחו כי קיים סיכון, אך גם לא שללו סיכון כזה"

וכעת יעצור הקורא החרוץ וישאל: אבל אם לפני רגע היא אמרה שהתוצאות מטרידות, למה היא אומרת כעת שהמחקר לא הוכיח כי קיים סיכון? האם יש סיכון או אין סיכון?

בין תוקף מדעי למהומה עיתונאית

הכתבה הזו היא דוגמא מצויינת למצב שבו השאיפה של מדענים לטענות מבוססות מתנגשת בנטייה של העיתונות ליצר מהומה.

מצד אחד יש לנו מדענים שמנסים לומר דברים שיוכיחו את עצמם בעתיד. מדוע? ראשית מכיוון שזה אידאל טוב לשאוף אליו, ושנית מכיוון שאם מדען יטען טענה שתופרך בפעם הבאה שמישהו יעשה מחקר על הנושא, אז השם הטוב של המדען ייפגע (מה שישפיע על יוקרה, פירסומים, יכולת לקבל מענקים, קידומים וכו').

מן הצד השני, יש לנו את העיתונאים שרוצים להשיג את תשומת הלב של קוראיהם. מדוע? כיוון שהמשמעות של תשומת לב ציבורית לעיתון היא כסף (לרוב מפרסומת).  לעיתונת יש מוטיבציה ליצור הרבה הזעקות, אפילו במחיר של יצירת הזעקות שווא, הם הילד שקורא "זאב זאב" כמה שרק אפשר, כדי לקבל תשומת לב.

כמובן שאני עושה פה קריקטורה משני הצדדים. גם מדענים רוצים פירסום ותשומת לב, וגם לעיתונות יש שאיפה לשמור על שמם הטוב.  ואף על פי כן, קריקטורה של המצב היא כנראה התיאור המדוייק ביותר, ראו לדוגמא את הקריקטורה הבאה אשר מתארת את מעגל החיים של ידיעה מדעית:

אני חושב שזה בערך מה שקרה כאן היום.

אז מה עושים? בודקים מה כתוב במאמר

במקרה שנתקלים בידיעה כמו ב- YNET, הדבר האחראי (כלפי עצמנו) לעשות, הוא לחפש את המאמר המקורי שעל פיו נכתבה הידיעה.

במקרה שלנו, המאמר המקורי נקרא:
Brain tumour risk in relation to mobile
telephone use: results of the INTERPHONE
international case–control study
ואפשר להוריד אותו מכאן. (תודה לויקיפדיה האנגלית שמצאו את המאמר בשבילנו)

בתחילת המאמר מתוארות המסקנות של המחקר (הדגשה שלי):
Overall, no increase in risk of glioma or meningioma was observed
with use of mobile phones. There were suggestions of an increased
risk of glioma at the highest exposure levels, but biases and error
prevent a causal interpretation. The possible effects of long-term
heavy use of mobile phones require further investigation.

המשמעות של זה היא שאיננו יודעים, שהמחקר איננו חד משמעי, שאין בו עדות בשביל הסקת מסקנות חד משמעית!
כמו שכתבתי בהרחבה בזמנו כאן, קורלציה איננה סיבתיות. זה ששני דברים קרו ביחד, לא אומר שהאחד גרם לשני.

והנה עוד קריקטורה בשביל ההפנמה שקורלציה איננה סיבתיות

הבנו אותך, אבל תאכל'ס מה לעשות? להשתמש בסלולרי או לא?

פרופסור סדצקי (שאני משוכנע שמבינה בתחום היטב) אמרה: "לדעתי כמומחית בבריאות הציבור, האינדיקציות האלה מצדיקות נקיטת עמדה זהירה" והוסיפה כי "ישנה תת הערכה של הסיכון האמיתי וסביר להניח שהוא גבוה יותר".
עכשיו השאלה מה עושים עם זה.
מעיון במאמר, אני רוצה להפנות לעמוד 7 והילך, שם מופיעות הטבלאות שמסכמות את תוצאות המחקר.
מה שמעניין בטבלאות הללו אינם הנתונים, אלא דווקא התיאור של הנתונים בכותרת.
בתיאור נכתב: excludes use with hands-free devices
כלומר – הם הסירו מהצגת הנתונים שלהם את האנשים שהשתמשו בדיבוריות ואוזניות. ומה שאני שואל את עצמי (בקול רם) זה מדוע.
הנה הניחוש שלי (זה רק ניחוש, אני לא יודע באמת): אני מנחש שהם הסירו את הנתונים הללו, מכיוון שהנבדקים שהשתמשו בדיבוריות ואוזניות דיללו להם את האפקט. הם רצו לסיים את המחקר עם איזשהם תוצאות ברורות, והוספת הנבדקים הללו יצרה להם בעיה משמעותית בהצגת התוצאות.
המשמעות של זה עשויה להיות (אבל לא בהכרח), ששימוש באוזניות או דיבוריות מגינות על הסכנה הפוטנציאלית לסרטן כתוצאה מהשימוש בסלולרי.
האם זה באמת כך? אני לא יודע. בשביל זה הרי צריך לעשות מחקר…

ולפני שנסיים – מה זה בעצם סיכון מוגבר ב- 40% ??

(פה הכביש נהיה קופצני, ראו הוזהרתם)

סוג המחקר שמתואר בכתבה הוא של case control study (אחת משיטות המחקר היותר קלות, אך גם הרבה יותר בעייתיות, במחקר אפידמיולוגי).
שזה אומר – תמצאו לנו חולים (בסרטן מוח), אז תמצאו אנשים בריאים שדומים לחולים. ואז נשווה את פרופורציות השימוש של כל קבוצה בסלולרי. אם אחוז
זהו מדד לקורלציה בין הסרטן לשימוש בסלולרי.
המדד שבו השתמשו במחקר כדי לתאר "עליה בסיכון" מכונה odds ratio (אפשר לקרוא עליו עוד, הרבה, כאן)
לדוגמא: נניח שיש לנו 150 חולי סרטן. 50 מהם השתמשו בטלפון סלולרי למול 100 שלא השתמשו.
לעומתם, היו לנו 125 אנשים בריאים (הביקורת), 25 השתמשו בסלולרי למול 100 שלא השתמשו.
במצב כזה, ה- OR יהיה 50/100 ואת זה נחלק ב- 25/100 סך הכל אנחנו מקבלים OR = 2.
כלומר, בדוגמא שהבאתי, יהיה סיכון גדול יותר למשתמשי סלולרי בקבלת סרטן.

אבל המדד שמעניין אותנו לדבר עליו איננו ה- OR אלא ה- RR.
RR (או Relative Risk), משמעותו מדד ל"סיכון יחסי" המשמעות שלו (שהיא זו שמעניינת אותנו) היא מהו היחס בין אחוז החולים בסרטן אצל המשתמשים בטלפון סלולרי, חלקי אחוז החולים בסרטן אצל הלא משתמשים בטלפון סלולרי.
או במילים אחרות, כמה יותר חולים יהיו לנו בסרטן, בגלל שהם השתמשו בטלפון סלולרי.
אז לדוגמא, אילו ה- RR היה שווה ל- 2, זה היה אומר שאם כולם משתמשים בטלפונים סלולרים, אז חצי מהמקרים שחלו בסרטן היו יכולים להיחסך, אם לא היינו משתמשים בטלפונים סלולרים.
אבל רגע, מה שהמחקר שלנו בדק היה OR, לא RR. אז איך אפשר לקשר בין האחד לשני?
התשובה היא שבמקרים שבהם מדובר במחלה מאד נדירה (לדוגמא… סרטן מוח), אז ה- OR הוא די קרוב ל- RR (עוד על כך אפשר לקרוא כאן).
לכן, במקרה של המחקר שלנו, אם הם קיבלו OR של 1.4 עבור שימוש כבד בסלולרי ( של חצי שעה ביום), למול אי-שימוש, אז מכיוון שסרטן המוח זה דבר נדיר הם יכולים לומר שבעצם יש להם אומדן לא רע לכך שה- RR = 1.4.
כלומר, שבאוכלוסיה של משתמשי הטלפון הסלולרי יהיופי 1.4 יותר חולים בסרטן המוח מאשר היו אצלם אילו כל האוכלוסיה לא הייתה משתמשת בסלולרי.

דוגמא נוספת, ה- RR (סיכון יחסי) לקבלת סרטן ריאות עבור אנשים מעשנים הוא 23.3 (לפחות לפי הנתונים שכאן).
כלומר, יש פי 23.3 יותר מקרים של סרטן ריאות אצל אנשים שמעשנים, מאשר היה אילו הם לא היו מעשנים.

אז לסיום – לדאוג או לא??

באופן עקרוני – לדאוג. באופן ספציפי – לא לדאוג.

המחקר שבוצע לא יודע לומר לנו מה המצב.
הוא רק מצביע על כיוון שיש טעם לחקור אותו יותר לעומק.
האם אני חושב שכדאי לחקור את הנושא יותר? בהחלט! היות ותפוצת השימוש בסלולרים היא עצומה, הבדיקה של אופן השימוש הבריא במכשיר הזה היא הכרחית.
האם אני חושב שהממצאים של המחקר הנוכחי מעידים על סכנה? לא. הם מעידים על אפשרות תאורתית פוטנציאלית לסכנה, מה שאומר שצריך לבדוק – זה לא אומר שיש סכנה. באותה מידה בדיוק, המחקר הנוכחי גם גילה שאנשים שמשתמשים בסלולרי באופן קל עד בינוני הם בעלי פחות סיכון לחלות בסרטן המוח מאשר אנשים שלא משתמשים בסלולרי בכלל (בחיי, תפתחו את המחקר ותקראו). החוקרים חושבים שהסיבה לזה היא בחירה מוטה של קבוצת הביקורת אליה הם השוו את החולים (בעיה ידועה במחקרים מקרה-ביקורת). אז האם זה אומר ששימוש בסלולרי (אבל לא יותר מידי) בעצם מגן על אנשים מסרטן מוח (מאשר אם הם לא היו משתמשים במכשיר בכלל). גם כן לא – הם מעידים על אפשרות תאורתית פוטנציאלית לזה שיש פה גורם מגן.
איך יודעים? מבצעים מחקר מסוג שהוא בעל תיקוף מדעי חזק יותר מאשר מקרה-ביקורת (לדוגמא, מחקר עוקבה כבר יהיה שיפור).

* להזכיר: אינני רופא, פסיכולוג, כירפורקט, פסיכופט או ניורולוג – אין במאמר זה משום מתן המלצה בעלת יומרה רפואית משום סוג שהוא. רוצים עצה מקצועית – אנא פנו למומחה ושלמו לו עבורה 🙂

(אם הגעתם בשביל התוצאות, הם מופיעות בסוף הפוסט). כנסו לכאן אם ברצונכם למלא את השאלון ולהופיע שוב בניתוח המעודכן

רקע – ענת קם

חברי המלומד (והמתפלסף) טל ירון לקח על עצמו באחרונה לכתוב באריכות על ענת קם.
למי שלא הספיק להתעדכן, זה בסדר – אתם לא אמורים לדעת על זה.
ממה שהתפרסם בעיתונות ה"זרה", בארץ,  בטוויטר, בויקיפדיה (כלומר, הערך על ענת קם נמחק, אבל הדיון על המחיקה נשאר) ובבלוגוספירה בכלל (לדוגמא: פה, כאן, שם, וגם ב |||||, וגם זה וכמובן הוא וגם זה, ובטח שכחתי כמה…), נראה שהסיפור הוא ש (ואני מצוטט את טל ירון):
בהמלצת חברים – הסרתי את הטקסט עד להסרת צו איסור הפירסום

ענת קם, שהיתה חיילת בפיקוד מרכז, העבירה לאורי בלאו, כתב הארץ כאלף מכתבים, המסווגים סודי-ביותר. מתוך אלף המכתבים, הצליח הכתב אורי בלאו להשיג אישור מהצנזור לפרסם שני מכתבים. המכתבים מכילים פקודות שנתן יאיר נווה, אלוף פיקוד מרכז, לחיסול ממוקד של מבוקשים שלא לצורך, בניגוד להוראות בג"צ בעניין. ככל הנראה, מערכת הבטחון פעלה כדי לאתר את מקור המידע של בלאו. בדצמבר 2009, ענת קם, שהייתה כבר עיתונאית בוואלה, נתפסה. אורי בלאו, הכתב, ברח לבריטניה, כדי לחמוק מעדות במשפטה של קם. […]
החל מאוקטובר הוציאה מדינת ישראל (כנראה לבקשת השב"כ) בבית משפט השלום צו איסור פרסום על הפרשה.[…] אף עיתונאי לא הסכים לפרוץ את מעגל השתיקה […]. אבל הסוד לא נשמר זמן רב, מרגע שמספר בלוגרים לקחו על עצמם את היוזמה לפרסם את המידע. מרגע שזה קרה, הרשתות החברתיות התעוררו והתפוצצו במידע על הסיפור. והוא זכה לתפוצה רחבה מאד באינטרנט (חפשו בגוגל "ענת קם" ותראו כמה תוצאות תקבלו על הנושא).

(עידכון 8.4.2010: לינק למאמר בווינט בנושא)

רקע – סקר הדעות של הקוראים לגבי ענת קם

ומה בין זה לסטטיסטיקה?
ובכן, עושה רושם שהדעות בציבור לגבי הפרשה (שכמובן אף אחד לא שמע עליה), הן חלוקות. יש אנשים שהם בעד ענת קם ויש אלו שנגד, בעד אורי בלאו, ויש נגד, בעד יאיר נווה, ויש נגד.
ההגיון דורש שיהיה קשר בין העמדות הפוליטיות העקרוניות של האנשים לבין התפיסה שלהם את הפרשה המסויימת הזו. את הקשר הזה ביקש טל ירון לגלות באמצעות עריכת "סקר משפט ציבורי" בנושא של ענת קם וסביבותיה. נכון לרגע זה כ- 78 איש ענו על הסקר (אני, אגב, לא עניתי). ואת הניתוח הסטטיסטי של הסקר נתבקשתי לבצע – ואבצעו כאן כעת.

ניתוח סטטיסטי של הסקר

אז לפני שנפנה להציע ניתוח של הסקר, נאמר מילה על מה אפשר לקבל ממנו: הסקר לא מייצג נאמנה אף "קהל" מלבד קהל הקוראים של הבלוג של טל ירון. להניח שהקהל הזה איכשהו מייצג את האוכלוסיה הרחבה זה יהיה גוזמה לא ריאלית. גם הקשרים הסטטיסטיים שיתקבלו בין המשתנים עשויים להיראות אחרת אילו הסקר היה מוצג לאוכלוסיה הרחבה (ואני לא אכנס היום להסבר מדוע), מה שאומר שהסקר הזה הוא בעיקר לשם השעשוע, וקבלת התחושה הבסיסית של איך הקשרים בין המשתנים עשויים להיראות.

הסקר מורכב מארבע שאלות העוסקות בעמדות הפוליטיות של אנשים וב-5 שאלות העוסקות בדעות של האנשים על הפרשה של ענת קם.
טל ירון ביקש שהניתוח שלי יענה על שתי שאלות:
1) האם יש קשר בין השקפת העולם למצב גיבורי הסיפור
2) האם יש קשר למפלגה ולהשקפת העולם

כדי לענות על השאלות הללו, הרי שלא יעזור לנו הסתכלות חד ממדית על כל אחד מתשעת המשתנים שלנו (זה מה שגוגל מציע, וזה לא עוזר במיוחד לענות על השאלות).
אף על פי כן, הנה תוצאות הניתוח על פי גוגל (לחצו על התמונה לגירסה מוגדלת)

אני לא התייחס בהרחבה לתוצאות הללו, אתם מוזמנים לעבור על התמונה ולהתרשם בעצמכם.

ניתוח סטטיסטי של הסקר – ניתוח דו-ממדי – שיקולים סטטיסטיים

כדי לענות על השאלה שטל ירון שאל, עלינו להשוות בין התוצאות במשתנה אחד לתוצאות באחר. אני אתחיל מלתאר כמה מהשיקולים בכלים הסטטיסטיים בהם השתמשתי ואז אציג את התוצאות.
הכלים בהם נשתמש כאן הם:
0) גוגל דוק – היכולת שלי לבצע את הניתוח הסטטיסטי הזה בזריזות ובקלות, מסתמך על זה שהנתונים נאספו (על ידי גוגל-טפסים) הישר לתוך גליון שאותו יכולתי לשאוב לתוך R (התוכנה הסטטיסטית האהובה עלי). כתבתי עוד על החיבור בין השניים בפוסט: Google spreadsheets + google forms + R = Easily collecting and importing data for analysis
1) קורלציות – אנחנו רוצים לראות מהי הקורלציה בין כל צמד משתנים. נשים לב שהיות והמשתנים שלנו הם קטגוריאליים סדורים, הרי שהקורלציה היותר מתאימה כאן היא זו של ספירמן (הא-פרמטרית) ולא זו של פירסון (שמתאימה לנתונים רציפים).
2) תרשימי פיזור – נשים לב שבמקרה שלנו תרשימי פיזור הם אתגר. מדוע? כיוון שכאשר מציגים תרשים פיזור עבור זוג משתנים עם 5 רמות בלבד, צפוי שנקבל הרבה נקודות שיעלו אחת על גבי השניה. ואז השאלה היא כיצד להציג מצב כזה. אני בחרתי לפתור זאת באמצעות שינוי גודל הנקודות (ככל שיש יותר נקודות במקום מסויים, כך גודל הנקודה המייצגת תהיה גדולה יותר). וגם, על ידי הוספה של קו מגמה מוחלק (LOWESS, למי שהיה סקרן לדעת).
3) השילוב הרב ממדי – השילוב של הצגת הרבה זוגות של השוואות (בהקשרנו) מתבצע על ידי גרף שנקרא "תרשים מטריצת-פיזור של קורלציות". הסברתי עוד כיצד אני מייצר את התרשים הזה ב- R בפוסט Correlation scatter-plot matrix for ordered-categorical data . אגב, נשים לב שבמקרה שמישהו לא ענה על אחת השאלות, החלטתי להסיר את התשובה שלו מהתרשים (המדקדקים היו ממלאים את הנתון שלו בנתון זמני, אבל החלטתי לוותר על זה ולהציג רק אנשים שהשיבו על כל השאלות. כמו כן, התעלמתי מסוגיית ההשוואות המרובות – עמכם הסליחה)
(הערה אחרונה – שימו לב שהניתוח שלי הצליח לשאוב את העברית של גוגל-מסמכים לתוך התוכנה R, ולהציג אותה בפלט. בהזדמנות קרובה אני אכתוב פוסט שבו הסברתי איך עושים זאת. אך לבינתיים תדעו שזה אפשרי וגם שזה לא טריוויאלי לעשות…)

ועכשיו, לתוצאות –
להמשיך לקרוא ענת קם – הקשר בין עמדות פוליטיות לדעות על הפרשה