תגית:

(קובץ PDF עם ההודעה)

האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה מזמין את הציבור לדווח על סקרים "מוזרים" (משלוח הדיווח אינו עולה כסף).

הפרס מיועד לעודד קריאה ביקורתית של מידע מסקרים. סקרים מתאימים יפורסמו כאן, והדיווח המוזר מכולם יזכה בפרס בסך 500 ₪ (אם כמה אנשים ידווחו על אותו הסקר, אז הראשון שדיווח הוא הזוכה. אי לכך, שווה להכנס לאתר ולוודא שהסקר עדיין לא דווח כאן).

וועדת הפרס מורכבת מ: פרופסור רון קנת, פרופסור רונית ניראל, ודוקטור יאיר גולברג. הזוכה יקבל תעודה ופרס כספי בסך 500 ₪. התעודה תוענק על ידי נשיא האיגוד בכנס האיגוד שיערך לקראת סוף חודש מאי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים.

את הדוגמאות (ביחד עם תיאור קצר למה לדעתך היא ראויה לפרס) יש לשלוח בטופס המופיע ב:

http://www.statistics.org.il/sekermuzar2015

המועד האחרון למשלוח דיווח על הסקרים הם עד ה- 14 למרץ, יום שבת, בחצות.

דוגמא טובה  לסקר "מוזר" הוא כמובן זה שפורסם ב  19/12/2014 במעריב :

התרשים הזה שופע עיוותים נוספים של קשר בין מספרים לעמודות:

• סכום המנדטים שבגרף הוא 122 (במקום 120)
• יש עתיד (10) בגובה של העבודה (23), וגבוהה מהליכוד (21) והבית היהודי (16(
• כולנו (10) נמוכה מיש עתיד (10), אבל בגובה של הבית היהודי (16(
• רעם תעל (7) בגובה של חד"ש (5), אבל נמוכים ממרצ (7), וכולם נמוכים מיהדות התורה (7) ונמוכים בסידרי גודל מישראל ביתנו (8).
• הגובה של הסיפרה של מספר המנדטים של אלי ישי גבוה מהמספר של ש"ס (למרות שהעמודות באותו הגובה)

תשובה: כי סקר עם מדגם לא מייצג צפוי לתת תוצאה לא אמינה לגבי תוצאות האמת של הבחירות.

לפני שנמשיך לדווח על סקרים ומטא-סקרים, ברשותכם רציתי לעשות קצת סדר בנושא של "מדגם מייצג ואקראי" ולנסות להסביר אותו (מה שמכונה בשפה הסטטיסטית "הטייה"). נתחיל בקריקטורה מתאימה מהבלוג המקסים דברים שקרו באמת:

מעבר לכך שהקריקטורה מאד חמודה, היא מציגה מצב שבו הסקר מבוצע על האוכלוסייה שלא מייצגת את אזרחי ישראל (אלא רק את חתולי ישראל).

גם בסקרי בחירות עלול מצב כזה (של דגימת אוכלוסיה לא מייצגת) להתרחש, אם הסוקר מתקשה להגיע לאוכלוסייה הצעירה, הערבית, החרדית וכן הלאה (לדוגמא, כי אין לו אפשרות לחייג לטלפונים סלולרים של צעירים, או כי קשה לראיין את האוכלוסיה הערבית ללא סוקר שדובר ערבית).

באופן כללי, בסקרי בחירות יש שני סוגים עיקריים של טעויות סטטיסטיות: טעויות "הטייה" (bias) וטעויות "שונות" (variance). המצב שמוצג בקריקטורה הוא של טעות הטייה. כעת נרחיב קצת על שתי הטעויות.

להמשיך לקרוא למה אנחנו רוצים סקר עם "מדגם מייצג"? (פוסט על שגיאות שאפשר ושאי-אפשר להציג)

היום (28/12/2014) חברת הכנסת ציפי ליבני פירסמה בפייסבוק תמונה עם הכיתוב "ראש בראש. ביחד ואיתכם נלחמים על עתיד המדינה". והנה צילום של התרשים שהופיע:

 

ובכיתוב למטה נרשם שמדובר בממוצע התוצאות של 3 סקרים מוואלה, מעריב וחדשות 10.

האם התרשים מלמד אותנו שהמחנה הציוני מובילה בסקרים? התשובה (האולי מפתיעה), היא שלא. אם נניח שבכל אחד מהסקרים השתתפו 500 נשאלים (מה שמביא אותנו ל- 1500 נשאלים), אז הטווח של הפרש המנדטים (ברמת סמך של 95%), היא של בין 4.7 מנדטים לטובת המחנה הציוני ועד 2.7 מנדטים לטובת הליכוד.

לטובת ליבני יאמר שהיא לא כתבה בסטטוס שלה "אנחנו מנצחים בסקרים". אבל רק רציתי לוודא שאף אחד לא בטעות קיבל את הרושם הזה מהתרשים שהופץ (לפחות לא על סמך הנתונים שעל בסיסם יצרו את התרשים).

להמשיך לקרוא האם העבודה תקבל יותר מנדטים מהליכוד? לא ברור…

ציטוט מאת פרופסור קמיל פוקס:

אני מציע להתיחס פחות לתוצאות של כל סקר בנפרד ולבדוק במקום זה מגמות ותוצאות של מספר סקרים ביחד. כי הרי בכל סקר ישנן סטיות מקריות. כאשר מזהים תנודות בין סקר אחד לשני התנודות יכולות להיות עדות למגמה אמיתית או לנבוע מסטיה מקרית.

הציטוט הגיע לידי בעקבות פגישה מקרית השבוע עם פרופסור קמיל פוקס במסדרונות של אוניברסיטת תל אביב, אשר התפתחה לשיחה ארוכה ומעניינת. בשיחה ציין פוקס את הטקסט הנל שהוא כתב עבור איזשהו ראיון, והסכים לשלוח אלי את צילום המסמך כדי שאשתפו פה בבלוג. תודה רבה פרופ' קמיל פוקס.

עוד ייכתב פה בבלוג על הטיות ושונות. וכמובן, הרעיון של מטא סקר (או סקר-הסקרים או סופר-סקר) הולך להופיע עוד כמה וכמה פעמים. אני שמח שיש אנשים כמו נחמיה (האחראי לפרוייקט 61), אשר מתחילים ליצור סקרים כאלה. אני צופה שנשמע על עוד כאלה ככל שהזמן יחלוף (אצל נחמיה, כאן, ובמקומות נוספים).

 

אז היום בצהריים (24/12/2014 בשעה 12:30), רואיינתי בתוכנית של יעל דן בגלי צה"ל, על ידי מראיינת נעימה בשם גלית. אפשר להאזין לתוכנית כאן, החל מדקה 34 (וקצת). אחרי הראיון איתי העלו לשידור את ד"ר מינה צמח שאמרה מספר דברים (שחלקו על דברי). אני מביא כאן תמלול של מה שנאמר, ולאחר מכן את תגובתי.

להמשיך לקרוא ראיון אצל יעל דן בגלי צה"ל, עם ד"ר מינה צמח ואיתי