השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לקבוע שסדר האירוח במפגשי גומלין בליגת האלופות מקנה יתרון למארחת המשחק השני.

בסמסטר ב' של 2014, התלמידים אורי פריילכמן, אריאל בוקאי, יותם חרובי ונעמה לסט, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהם לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים אודות ההשפעה של סדר אירוח על המשחק השני במסגרת ליגת האלופות. הנתונים נאספו באופן יסודי, הניתוח הסטטיסטי נעשה היטב, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות).
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידים (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

ליגת האלופות של אירופה, טורניר הכדורגל היוקרתי ביותר למועדונים, נערך מדי שנה על ידי אופ"א (UEFA), ארגון הגג של התאחדויות הכדורגל האירופאיות. חלק משלבי התחרות נערכים במתכונת המכונה מפגשי גומלין (knockout ties). לפי מתכונת זו, נפגשות שתי קבוצות לזוג משחקים. המנצחת היא זו אשר הבקיעה יותר שערים בסיכום שני המשחקים. כדי לקיים תחרות הוגנת, מארחת כל קבוצה משחק אחד.

במחקר הבא נציג שתי שאלות מחקר. שאלת המחקר הראשונה תתייחס למדגם כולו ותבדוק האם יש לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת במפגשי גומלין. שאלת המחקר השנייה תעסוק רק באותם מפגשים בהם הסתיים המשחק הראשון מבין השניים בתיקו אפס. כאן נרצה לדעת האם סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת ראשונה.

לצורך המחקר אספנו נתונים אודות כל 394 מפגשי הגומלין שהתקיימו בין השנים 1970 – 2012, בהם נקבע סדר האירוח על ידי הגרלה. גילינו כי 53% מהמפגשים הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה, אך לא היה בממצא זה כדי לקבוע כי אירוח המשחק השני מקנה יתרון. לעומת זאת, מצאנו כי 69% מהמפגשים בהם הייתה תוצאת המשחק הראשון תיקו אפס, הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה.

לסיכום, לא ניתן לקבוע באופן כללי, שסדר האירוח משפיע על זהות המנצחת במפגשי גומלין, עם זאת, ניתן לקבוע כי אם המשחק הראשון מסתיים בתיקו אפס, סיכויי המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת הראשונה.

להמשיך לקרוא השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

34.4% גדול מ- 44% (בתרשים העמודות של) דעותיהם של אנשים על חוק הצינון

באתר מאקו פורסם השבוע "סקר חדשות 2: הציבור מעדיף את גנץ על נתניהו". באתר נכתב:

בהקשר ישיר להעדפה שהביעו הנשאלים כלפי גנץ – סברו 44% מהם כי צריך להשאיר את תקופת הצינון בת ה-3 שנים על כנה. 34% חושבים שיש לקצר את תקופת הצינון ו-11% סבורים שדווקא יש להאריך אותה.

ובתרשים התקבל שהעמודה של 34.4% גדולה מזו של 44%
701129_C

הדיווח על המיסאינפוגרפיקה התקבלה מברי לוי. תודה ברי.

מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

2015-09-11 22_01_02-Clipboard

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

להמשיך לקרוא מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet

"איזו ממשלה אתה מעדיף שתקום אחרי הבחירות" 19% עולה על 27%

בסקר שפורסם אתמול באתר וואלה, הופיע התרשים הבא:

553263_10153796886027366_8958606933094572376_n

 

ראשית – 27% נמוך מ- 19%. וכמובן, היה נחמד לדעת לאן נעלמו עוד 18% מהאנשים. לזכות וואלה יאמר שלאחר כמה שעות (ויש לנחש, תלונות הגולשים), הם תיקנו את הגרף (למעט ה- 18%):

1872187-5

 

 

חשוב להדגיש שתוצאותיהן של כל סקרי הבחירות ששודרו או פורסמו עד ליום שישי הם כבר לא עדכניים ואין ללמוד מהם על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור היום או ביום הבחירות.

"הצעירים בישראל בחרו – מהפך" – אך ללא קשר בין מספרים לעמודות

הפוסט הזה הגיע מהגולש שובל צורן אשר דיווח במסגרת תחרות הסקר המוזר (אתם גם מוזמנים להגיש דיווח כאן, והמדווח על הסקר ה"מוזר" ביותר יזכה ב- 500 ש"ח. אין עלות להשתתפות).

הגרף הבא פורסם בדף הפייסבוק של יצחק הרצוג:

2015-03-04 08_57_12-Clipboard

על הסקר כתב שובל (בצדק):

אין כל פרופורציה בין המספרים והעמודות; למרות שההפרשים בין המפלגות למטה קבועים(1) המרחקים בין עמודותיהן שונים, וההפרש בין 9% ל-20% לחלוטין לא פרופורציונלי. בנוסף, כמובן שההצגה המגמתית ממשיכה כשהם מציגים את עצמם – כש30% הרבה יותר גדול ממה שאמור להיות. אפשר גם לשים לב שעמודת ה30% *רחבה* יותר.

ואני אוסיף שהעמודה של המחנה הציוני מופיעה בצבע אחר (ניחא), אבל יותר חשוב מזה, שהיו כמה סקרי תיכונים שונים, וכל אחד החליט לשקלל אותם אחרת (לדוגמא, יש תוצאות אחרות שבהם יש עתיד זוכה כמנצחת המועדפת).