תגית: תקווה

למי שלא שם לב, בימים האחרונים התחיל קמפיין אינטרנטי של בלוגרים לקידום הבחירות של דב חנין לראשות עיריית תל אביב. כעת נתקלתי בפוסט שמציג רשימת בלוגרים שמפיצים אודות דב חנין:  http://citydov.org/?p=80

משיחות שניהלתי עם בלוגרים שפגשו את דב (בשבוע שעבר), הם סיפרו לי על התרשמות מאד טובה מדב. כששאלתי בספקנות "האם יש לו סיכוי להיבחר?" נעניתי "גם אם דב לא ייבחר, הרי שאם יהיו לו שליש קולות במועצה – אזי כבר השגנו משהו".

עכשיו נותר לגלות האם האקלים הפוליטי (והפולינטרנטי), הוא כזה שיאפשר את בחירתו של דב לראש עיריית תל-אביב. אני עדיין סקפטי, אך רוצה להאמין.

העניין שאני מוצא בתופעה איננה בגלל העניין שלי בעיר תל אביב או בדב חנין. כמובן שהבחירות חשובות בעיני, ובעיקר בהתחשב שאני צפוי לעבור לתל אביב בעוד כחודש.

אך העניין שאני מוצא בקידומו של דב חנין ברשת קשור יותר ברשת מאשר בדב. כיוון שאם יקרה שראש עיר ייבחר בישראל בעקבות קמפיין אינטרנטי בבלוגוספירה – הרי שהמודעות הציבורית בישראל לתופעת האינטרנט הזו שמכונה "בלוגוספירה" עשויה בערב אחד להכנס למיינסטרים. וזה חברי, הדרך למהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים! (אולי באמת הגיע הזמן שאני אעדכן את הפוסט הזה בתובנות שרחשתי מאז שהוא נכתב לפני יותר משנה. גם לזה נגיע…)

הקליפ של פו-פייטרז מתחבר אצלי לשלושה דברים מהשבוע האחרון:

1. שזה קליפ עם מטוס, ואני מתגעגע לאהובתי דב שתחזור מארה"ב.
2. שמילות השיר מדברות על מציאת "מהפכה חדשה" כי הישנה היא שקר. (מה שמתחבר לשורה של שיחות שהיו לי לאחרונה עם אנשים נהדרים שכל אחד מהם חושב כיצד הוא יכול היה לפעול כדי שהחברה שלנו תהיה מקום טוב יותר).
3. שידידה שלי ברשת נותנת לי השראה לחיות עד הסוף, אפילו בצל הזיכרון של אדם אהוב שהלך לעולמו.

הקליפ:

ולהנאה מלאה, הנה מילות השיר:

להמשיך לקרוא לחייך עם – Foo Fighters – Learn To Fly

(ותודה לזיו על הקישור).

הרצאתו של ג'וסף מרשימה ויצרה בי תחושה של אמון כלפיו. ופתאום מצאתי את עצמי חושב עד כמה קל זה לקוות תקוות עבור מדינה אחרת, אך אני שואל את עצמי האם גם תושבי מדינתו היו מרגישים כמוני למשמע הנאום? והאם מישהו בארץ היה יכול לתת נאום, שמולו הייתי מרשה לעצמי להרגיש את אותה מידה של תקווה שאני מרשה לעצמי להרגיש כעת עבור קנייה ?

בסרטון הבא (של כ-7 דקות ), ג'וסף מספר את סיפורו האישי ואת חזונו לעתיד של ארצו:

התשובה (שלי):

תקראו לעצמכם בלוג!

ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).

מי שואל שאלה כזו ?

לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.

המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".

מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?

לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.

או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).

ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?

כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.

ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.

קצת לינקים

• הבלוג של אורי אמיתי הוא קריאה טובה על דמוקרטיא ישירה.
• והשבוע גם קראתי פוסט מקסים של טל וולפסון על שינוי חברתי בישראל ע”פ אנטוניו גרמשי, שגרם לי (שוב) לחשוב על עד כמה זה חשוב לפתח את תרבות האינטרנט בארץ – כחלק מתהליך כללי יותר של פיתוח חברה סולידרית יותר במדינת ישראל.
• כרמל וייס כתבה פוסט משובח בשם "הם לא משלנו": יחסי בלוגרים והתקשורת בישראל" שדן ביחסי הקבלה דחיה של התקשורת את הבלוגוספירה
• עוד בלוגים (8) – סידרה של פוסטים שכותב אלעד, בהם הוא מספר על בלוגים מעניינים שהוא מוצא בבלוגוספירה הישראלית.

ולסיום – "מה זה בלוג"

ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.

מהגדרת בלוג בויקיפדיה:

בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.

מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)