תגית: עתיד

גוגל כתבו על זה בבלוג שלהם, גם טקקרנצ' וגם ווינט (וגם הוובאנליטיקאי אופיר כהן).
לבשורה קוראים: גוגל-תובנות.
והיא מאפשרת להשוות תבניות נפחי חיפוש (דהיינו, סטטיסטיקת חיפוש) על פני חתכים גיאוגרפיים/קטגוריאליים ובתווכי זמן משתנים.
להרחבה על הכלי, אני ממליץ לקרוא את המאמר של ווינט (בעברית) ושל אופיר (באנגלית).

אתמול פורסם ב- MIT NEWS דיווח על חוקרים שמצאו תהליך פשוט וזול לאגור אנרגיה סולארית. עד עכשיו, מסתבר, שהאגירה של אנרגיה סולארית הייתה יקרה מידי, אך לא עוד.

התהליך החדש בנוי לחלץ ממים חמצן, ובתהליך אחר מימן – באמצעות זרז (זמין) המשולב עם אנרגיית אור השמש (בכוס מים, בטמפרטורת החדר).

החוקרים במאמר, עושה רושם, מאד מתלהבים מהנגישות של הפתרון שהם מציעים, וחוזים שהמוצר יגיעו לבתים פרטיים בעוד 10 שנים. מדהים…

[flash http://techtv.mit.edu/file/get/Newsoffice-DanielNoceraDescribesNewProcessForStoringSolarEnergy256.flv]

ניב קלדרון (נשמה, עיניים, כפרה) העלה לטיוב סרטון ביתי עם איתי חזן (נשמה, עיניים, כפרה) אשר מספר (במעשים, במקום בהסברים) כיצד יוצרים תוכניות ריאלטי (לדוגמא "היפה והחנון", שבה הוא השתתף באחרונה).
סאטירה נוקבת ומשובחת, מומלץ:

והערונת לסיום: אני נהנה כיצד יוצרים של משהו כמו "היפה והחנון" יכולים לבצע את שלהם בזמן שידור חם של ערוץ 10. ואז השחקנים מסוגלים ללכת מאחורי הקלעים, להפיק סרט חובבני משלהם, ולאפשר לתרבות התקשורת המבוזרת (עיין ערך: הבלוגוספירה, פייסבוק, טוויטר וכו') להפיץ את הבשורה. אני סקרן לראות עד כמה רחוק הסרטון הזה יגיע…

בשביתת המרצים האחרונה, נוסד "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית". לא מדובר בפורום אינטרנטי, אלא בקבוצה של אנשים אקדמאיים משכילים (בעיקר פרופסורים, דוקטורים, מאסטרנטים וסטודנטים) שהתאחדו כציבור שאיכפת לו מעתיד האקדמיה בארץ.

היום התפרסה ב-nrg כתבה של ד"ר תימור מלמד בשם "כשבאו לקחת את הסטודנטים, שתקתי". בכתבה, קורא ד"ר מלמד לאנשים שאיכפת להם מסטודנטים (הורים, סבים, תלמידים לעתיד וכו') שלא לשקוע באפאטיות, ולהצטרף לניסיון ציבורי לעמוד מנגד תכתיבים פוליטיים כספיים (קצרי מועד) אשר פועלים כיום בעיצוב (והריסת) ההשכלה הציבורית הגבוהה בארץ. מהכתבה:

…זכות הניהול העצמי נלקחה מהאוניברסיטאות באיומי תקציב, בשם הצורך ב"ייעול" המערכת וב"ניהול כלכלי יותר" של המוסדות. ואולם, למרות ההסכמה מאונס והמחיר הכבד שבצדה, שוב קוצץ התקציב ובצורה משמעותית.

התוצאה היא המצב הנוכחי: כל האוניברסיטאות על סף קריסה, קיימת הידרדרות משמעותית של דירוגי המוסדות בעולם בכל הפרמטרים המחקריים-אקדמיים, איכות ההוראה וההכשרה שלהן זוכים הסטודנטים הידרדרה אף היא בצורה משמעותית, וכיום מונצח מצב שבו לחברי הסגל כמעט שאין יכולת השפעה על הניהול של המוסדות ועל סדרי העדיפויות שלהם.

וכל זאת לא בשוגג ולא בטעות, אלא במזיד ומכוח אידיאולוגיה כלכלית קיצונית הגורסת כי השכלה וחינוך אינם זכות בסיסית של אזרחי המדינה, ואינם כלולים במסגרת חובות המדינה כלפינו וכלפי ילדינו.

לפי תפיסת עולם זו, השכלה וחינוך הם מוצר, על תואר אקדמי יש לשלם בהתאם, והסטודנטים הינם צרכנים לכל
דבר. רוצים ללמוד? – שלמו! ברם, ההיגיון שעומד מאחורי תפיסה זו הוא מדומה בלבד, וההשקפה היא כה מעוותת עד שאין היא כפופה אפילו לשיקולים כלכליים. שהרי ברור לכל אדם כי מערכת ההשכלה הגבוהה, על מוסדות ההוראה והמחקר שלה, היא בנפשה של הכלכלה הישראלית, ומהווה מנוע חשוב – אם לא העיקרי – בכל תהליך של צמיחה והתפתחות כלכלית.

לשם ההגינות, יש לי לפחות חבר אחד שטוען שזווית הראיה שמוצגת במאמר איננה נבונה כלכלית. ואני אשמחלכל תגובה שלו (יונתן 🙂  ), או של מישהו אחר. שירצה להתייחס לנושא – ולהרחיב כאן את אופקי כולנו. כך או אחרת, לזמן כתיבת שורות אלו, אני חושד שהתיאור המוצג של המצב הוא נכון. לא בגלל שהעמקתי בנתונים עד הסוף, אלא כי דיברתי עם אנשים שאני סומך על שיקול דעתם ושעושה רושם שכן העמיקו בנושא עד לרמות קיצוניות.

בכל מקרה, אם איכפת לכם, ואתם רוצים להביא את אקט התמיכה הכי מינימלי שיש, קפצו לבלוג של "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית", ותירשמו כמנויים לעידכוני הבלוג.

כלכלה עוסקת בחקר המחסור או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות.

זוהי הגדרתו המודרנית של ליונל רובינס לתורת הכלכלה. הגדרה זו, בעיני, קולעת היטב למהות ה"מצב האנושי" בכלל, ולסוגיה של "ניהול קשרים חברתיים" בפרט.

להמשיך לקרוא איך אתם מנהלים את רשתות-החברים שלכם ?