לפני שבוע הצגתי כיצד אובאמה גייס הון בתרומות, על ידי שרתם את תקשורת האינטרנט והגיע לאינספור תורמים קטנים (דוגמא מרשימה כיצד גישה ל-"זנב הארוך" של התומכים – מוביל לשינוי דרמטי בכוח פוליטי).
והיום טקקרנצ' הפנו אותנו לנאום של אובאמה על רעיונות בתחום ההיי-טק שהוא ירצה ליישם בארה"ב במהלך כהונתו. מעורר השראה:
תגית: עתיד
כיצד ההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי
ום נתקלתי ב YNET בכתבה משמחת המספרת שסרגיי ברין עלול לחלות בפרקינסון. ולמרות הנסיבות המצערות עבור סרגיי, הכתבה העירה אותי להבין את השינוי הדרמטי ברפואה שצפוי להתרחש בחיינו בעשור הקרוב.
סרגיי ברין צפוי לחלות בפרקינסון
היום פירסמה YNET כתבה אודות הבלוג האישי החדש שפתח סרגיי ברין (אחד משני מייסדיה של גוגל). בפוסט הראשון (ובינתיים, הבודד) בבלוגו, מספר סרגיי שהוא אובחן (באמצעות השירות של 23andme) כבעל מוטיציה גנטית אשר (תחת הנחות מחקריות מסויימות) צופה לו הסתברות של 20%-80% לחלות במחלת פרקינסון.
סרגיי מסיים את הפוסט שלו בנימה חיובית: הוא מרגיש בר מזל על שניתנה לו ההזדמנות לזהות מראש משהו שעשוי להרוג אותו בעוד עשרות שנים, ולהתחיל להתכונן אליו כבר מעכשיו.
עבור סרגיי מדובר בבשורות עצובות היות וכעת עליו להשקיע מכספו מרצו במציאת טיפול למחלה קשה. אך עבור ה– 0.1% מבעלי העור הלבן אשר לוקים במחלת הפרקינסון מדובר בחדשות נהדרות!
מעבר לכך ששוויו של סרגיי נאמד ב- 18.5 מליארד דולר (נכון ל-9 למרץ 2007), הרי שמדובר באיש מקושר במידה בלתי רגילה, אשר ייסד את ערוץ התקשורת ש(כנראה) פונה להכי הרבה אנשים בעולם (גוגל!). ברור על כן שמחקר הפרקינסון זכה בבן ברית חזק.
(רמז לחוקרים: אם אתם מחפשים מחלה לחקור אותה, נשמע שפרקינסון הולכת להיות ענף מחקר מאד מתוקשר בעתיד)
הוזלה בריצוף הגנום יוביל להשקעה פרטית במחקר רפואי
ההשלכות מסיפורו של סרגיי הן מרחיקות לכת מכפי שניראה במבט ראשון. שכן (לדעתי) סיפורו של סרגיי מאותת לנו על תחילתו של תופעה חברתית-כלכלית חדשה: תופעת ההשקעה הפרטית המוקדמת במחקר רפואי. והמוביל של תופעה זו היא ריצוף הגנום האנושי.
בשנים האחרונים היינו עדים להוזלה משמעותית בריצוף הגנום האנושי: 300 מליון דולר ב- 2003, מליון דולר ב- 2007, והצפי הוא ל- 5000$ לריצוף הגנום עד לסוף השנה הנוכחית. והמחירים צפויים להמשיך לרדת!
התוצאה של הוזלה במחיר ריצוף הגנום היא שיותר מאיתנו יוכלו להרשות לעצמם למפות את הגנום שלהם. עושר המידע הזה הוא , בשילוב עם עצי משפחה ומיפוי תחלואים רפואיים של האנשים, הם שלבים הכרחיים כדי לקרב אלינו את העידן של רפואה-מותאמת-אישית. כלומר, מצב שבו הפרופיל הרפואי של אדם יאפשר לספק לו טיפול רפואי אשר מותאם לפרופיל הגנטי שלו (לדוגמא: טיפול תרופתי שיותאם לתפקוד הגוף וכך יאפשר יותר יעילות ופחות סיכון).
אך למיפוי הגנטי של אנשים יש צד מעניין לא פחות מרפואה מותאמת אישית והוא ההשקעה הפרטית של אנשים במחקר רפואי. לדעתי, היכולת לספק לאנשים חיזוי מוקדם לסכנות הבריאותיות צפויה לעודד אותם (אותנו) להשקיע (באופן פרטי) במחקר רפואי.
נכון להיום, אין לאף אחד מאיתנו אינטרס אישי להשקיע מכספו במחקר רפואי.
בגלל שאני (לדוגמא) לא יודע איזו מחלה צפויה להיות לי (סרטן, מחלת לב, ניוון מוחי או משהו אחר), אין לי שום אינטרס להשקיע באחד המחקרים הללו רק כדי לגלות בסוף שלקיתי במשהו אחר. ועד השלב שבו אני כן אגלה שיש לי אחד מהם, כבר לא ישנה עבורי כמה אני אשקיע במחקר, סביר שזה לא צפוי להשפיע.
אבל מה אם הייתי יודע במה אני צפוי לחלות (בהסתברות)? נאמר שהיו אומרים לי – יש לך 3 מחלות שהסבירות שתחלה בהם בגיל 70 היא גבוהה. ונניח שהיה לי כסף לתרום, ברור אז שהייתי רוצה להשקיע את הכסף הזה, מתוך תקווה שארוויח עוד כמה שנים של חיים (ואולי מספיק כדי להספיק לחיות עד שהסינגולריות תגיע).
ההאצה בריצוף הגנום האנושי צפויה (לדעתי) להוביל להצטברות של מידע אישי ורפואי אשר תספק תמריץ אישי וחדש לאנשים כן להיות מעורבים ולהשקיע מכספם האישי במחקר רפואי בעל השלכות עתידיות. זאת באותה צורה שכעת סרגיי בוחר להתחיל להשקיע במחקר הרפואי במחלת הפרקינסון (היות והסבירות שלו לחלות בה נעה בין 20-80%).
המקרה של סרגיי מדגים משהו שהולך לקרות לכולנו בעשורים הקרובים. בקרוב כולנו נוכל לדעת על מחלות שיש לנו סבירות גדולה לחלות בהן. ופתאום יותר ויותר אנשים יתארגנו (אולי דרך האינטרנט :-P), וירצו למנוע מעצמם למות בעוד עשרות שנים ממחלה שהם יודעים שתגיע אליהם (בהסתברות) כבר כיום.
הספקנים שביניכם מוזמנים לדבר כיצד כבר היום אנשים משקיעים במחקר רפואי, לדוגמא בתרומות לסרטן או מחלות אחרות. וכיצד כבר היום יש אנשים עשירים שמשקיעים כסף במחקר. יהיו מביניכם כאלו שבטח יאמרו שאנשים לא ירצו לחשוב כל כך רחוק ולהשקיע כל כך רחוק לעתיד (הרי הם אפילו לא משקיעים בפנסיה, אז במחקר רפואי).
אולי זה נכון, אולי לא. אך אני מוכרח להודות שזה שסרגיי עלול ללקות בפרקינסון עוד מספר עשרות שנים בעתיד, עורר אצלי הרבה אופטימיות לגבי העתיד הבריאותי של כולנו.
והערונת לסיום: אני שואל את עצמי מה הוביל אדם כמו סרגיי לפתוח בלוג. ומה זה אומר לנו על בלוגים ועלינו כבלוגרים?
יוביקווטי (ubiquity) של פיירפוקס – פקודות פשוטות שמאיצות את השימוש ברשת (ולמבינים: טקסט אל מאשאפ)
את המילה "ubiquity" ניתן לתרגם ל"נוכחות בכל מקום". וזה תיאור מוצלח של תוסף הפיירפוקס המבריק, אשר השתחרר לפני 10 ימים (הנה לינק להורדת התוסף והנה עוד לינק להדרכה על שימוש בתוסף). התוסף עוד בשלבי בטה ראשונים, אבל היותו קוד פתוח ועם רעיון מרענן, אפשר לצפות שנשמע עליו עוד הרבה בהמשך.
מטרת התוסף היא למשוך מידע ממקורות שונים ברשת לתוך האתר שבו אתם נמצאים כרגע (מה שמכונה מאשאפ). באמצעות פקודות טקסט ("שפה טיבעית").
בפועל: לאחר התקנת התוסף, ועל ידי לחיצה על Ctrl + SPACE – נפתח חלון שמאפשר להקליד בו פקודות (כמו "email this to tal") ששואבים שירותים ממקומות שונים (כמו גוגל, וויקיפדיה, גוגל-מפות, גוגל-מונחים, טוויטר, וכו') – ומבצעים אותם. וכמובן, שמספיק שמתחילים להקליד את שם הפקודה – והתוסף כבר נותן הצעות להשלמת הפקודה אליה התכוונו.
הנה סרטון של כ-7 דקות המסביר היטב את המוטיבציה והיכולות של יוביקווטי:
Ubiquity for Firefox from Aza Raskin on Vimeo.
בלוגרים מתחילים לכתוב על דב חנין
למי שלא שם לב, בימים האחרונים התחיל קמפיין אינטרנטי של בלוגרים לקידום הבחירות של דב חנין לראשות עיריית תל אביב. כעת נתקלתי בפוסט שמציג רשימת בלוגרים שמפיצים אודות דב חנין: http://citydov.org/?p=80
משיחות שניהלתי עם בלוגרים שפגשו את דב (בשבוע שעבר), הם סיפרו לי על התרשמות מאד טובה מדב. כששאלתי בספקנות "האם יש לו סיכוי להיבחר?" נעניתי "גם אם דב לא ייבחר, הרי שאם יהיו לו שליש קולות במועצה – אזי כבר השגנו משהו".
עכשיו נותר לגלות האם האקלים הפוליטי (והפולינטרנטי), הוא כזה שיאפשר את בחירתו של דב לראש עיריית תל-אביב. אני עדיין סקפטי, אך רוצה להאמין.
העניין שאני מוצא בתופעה איננה בגלל העניין שלי בעיר תל אביב או בדב חנין. כמובן שהבחירות חשובות בעיני, ובעיקר בהתחשב שאני צפוי לעבור לתל אביב בעוד כחודש.
אך העניין שאני מוצא בקידומו של דב חנין ברשת קשור יותר ברשת מאשר בדב. כיוון שאם יקרה שראש עיר ייבחר בישראל בעקבות קמפיין אינטרנטי בבלוגוספירה – הרי שהמודעות הציבורית בישראל לתופעת האינטרנט הזו שמכונה "בלוגוספירה" עשויה בערב אחד להכנס למיינסטרים. וזה חברי, הדרך למהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים! (אולי באמת הגיע הזמן שאני אעדכן את הפוסט הזה בתובנות שרחשתי מאז שהוא נכתב לפני יותר משנה. גם לזה נגיע…)
רשתות חברתיות – מה עוד חסר ?
נתקלתי היום בפוסט key-factors-in-the-future-of-social-networking החביב שמסכם מה חסר כרגע ברשתות החברתיות (ובראשן עומדת פייסבוק). הפריטים ברשימה הם די היבטים שונים של אותו הדבר, ואשמח לסכם אותה עבורכם כאן:
- בעלות – כל אדם הוא הבעלים של המידע החברתי של עצמו (טקסט, תמונות, גרף חברתי, אימיילים וכו'). ייתכן והכפייה של זה צריכה להגיע בשילוב של לחץ צרכני עם חקיקה ממשלתית.
- יכולת נדידה – כל אדם רשאי (בקלות!) להעביר את המידע שלו מרשת אחת לשניה.
- אגרגציה – החופש לשלב פיסות מידע מרשתות-חברתיות ומקורות נוספים.
- שיתוף סלקטיבי – היכולת של אנשים לבחור מי יקבל גישה למידע אודותיהם.
- הצפת מידע רלוונטי – היכולת של הרשת ללמוד מאיתנו איזה מידע ("רישתי, חברתי, חדשותי וכו') להבליט עבורנו.
- בניית פרופיל פאסיבית – היכולת ליצור, לעדכן, ולהעשיר את הפרופיל שלנו בקלות.
- תגיות בטעמים – להוסיף לתגים אלמנטים ריגשיים/חוויתיים כדי להעשיר את הקונטקסט של התגיות בהן משתמשים.
- טגרגציה (איזו מילה מקסימה) – היכולת של המערכת לקבץ, באופן אוטומאטי, את התגיות לאשכולות.
- זיקוק מידע –
- קלות שימוש (נקודה טריוויאלית – אך שאיננה מיושמת מספיק)
- מערכות סובבות אנשים (במקום פורטלים) – לא ללכת לתוכנת מסרים/אימייל/רשת-חברתית, ואז לבחור את האיש שאיתו רוצים לדבר. אלא לבחור את האיש איתו רוצים לדבר – ומשם להתקדם ללבחור את אופן התקשורת הרצוי.
- אינטגרציה עם הדפדפן – כך שניתן יהיה לשתף בקלות (על הרשת החברתית שלנו) את המידע שאנו אוספים/ממיינים/מייצרים.
- סינון מבוסס זמן/סביבה – היכולת למיין זרמי מידע בהתאם לזמני עבודה / רגיעת ערב וכדומה.
- מיקום – אינטגרציה חזקה יותר בין הרשת-החברתית-האינטרנטית לשירותי מבוססי מיקום (גיאו-טארגטינג) כגון GPS, אשר משתלבים במכשירים כגון טלפונים סלולריים. היכולת להציג את המיקום הפיזי שלי, על הרשת החברתית, צפוי להקל ולשדרג באופן דרמטי את היכולת הלוגיסטית שלנו לשתף פעולה בפעולות הקשורות במיקום שלנו. החל ממציאת חברים שבאיזור בשביל ללכת לאכול חומוס, איתור בני זוג פוטנציאליים (על סמך שידוכים מבוססים פרופילים אינטרנטיים), או הצפת מידע שיקל על פתיחת שיחה (חברית, רומנטית, עיסקית) עם האנשים שסביבנו וכלה בהתארגנויות חברתיות שונות (כגון הפגנות). (צעד ראשון אפשר לראות בשיחרור של fire eagle של יאהו – ראו כתבה ב- YNET )
אם לסכם את הנאמר: הצעד הבא הרצוי (עבורנו, המשתמשים), היא הפרטה (מלשון פרט) של המידע החברתי שלנו. על גב פלאטפורה שתאפשר ניידות מידע, משולבת עם מידור מידע, קלות שימוש ואינטגרציה הדוקה יותר עם העולם ה"ממשי".
אם (וכאשר!) תימצא הדרך ליישם את כל אלו, אנו צפויים לראות עולם שבו לנו, כפרטים, יהיה קל יותר למקסם את ההזדמנויות שהחברה שסביבנו מציעה עבורנו. (באופן מאד דומה לתיאור של קוין קיילי את 5000 הימים הבאים של הרשת, כפי שהפנו אותנו בפוסט ששוחרר לאחרונה בעוגיות)
אני אופטימי 🙂