בלייזר פירסמו כתבה מעניינת על שלושה חידושים רובוטיים שעושים את דרכם לעולמנו. אחד מהם הוא של בהמת מסע רובוטית העונה לשם "כלב גדול". תעזבו אותכם ממילים נוספות ופשוט תפעילו את היוטיוב:
"כלב גדול", מתוצרת Boston Dynamics, מתוכנן לסייע לצבא האמריקאי. הוא נראה כמו הרגליים שני אנשים שסוחבים קופסא גדולה, והוא מסוגל לסחוב משקלים גבוהים בתנאי שטח קשים: אדמת יער, מדרונים, חצץ, על חלוקי נחל, בשלג, בכביש חלק וכו'.
מעניין לראות לאיזה מהירויות יצליחו להביא את הדברים האלה ללכת, ובאיזה מהירות יצליחו להביא את הדברים האלה לשוק הפרטי…
תזכורת למי שלא יודע מה זה שגוגל-חבר-חבר (Google Connect):
הרגע גיליתי שגוגל קונקט שיחררו פלאגין שמאפשר לבלוגרי וורדפרס להציע למשתמשים שלהם להתחבר למערכת התגובות דרך המערכת של גוגל-קונקט. (זאת בהמשך להרחבת ה- API שלהם)
מדובר עוד בשירות לא בשל, אך שווה לתת עליו את העין.
תכנסו ל settings => friendconnect – ותכניסו את מספר ה- ID שלכם.
זהו
כפי שכתוב באתר של יוסט, הייתרון העיקרי של הפלאגין יהיה עבור אתרים שמגבילים את התגובות למשתמשים רשומים בלבד. כך המשתמשים יוכלו להירשם בזריזות באמצעות סיסמאת הגוגל שלהם (ואנחנו הבלוגרים חוסכמים מעצמנו הרבה ספאם).
אם אתם רוצים לנסות, הנה הצעדים (הצעדים באנגלית ):
1) תורידו את הקובץ, לגירסאות עתידיות תלכו ללינק הבא להורדת הקובץ: http://code.google.com/p/google-friend-connect-plugins/downloads/list
2) תוציאו ממנו את התיקיה src ותשנו את השם שלה ל – fc_plugin.
3) תפתחו את הקובץ fc_plugin.php ותבצעו שני שינויים:
3.1) הראשון הוא למצוא את השורה google.friendconnect.container.setParentUrl() ולוודא שהקישור שיש שם הוא לאיפה שהכנסתם את קבצי ה canvas.html שלכם. (אצלי זה בשורש, אז פשוט הכנסתי / )
3.2) תמצאו את הפונקציה fc_get_site_id – ותכניסו שם את ה- ID של האתר שלכם. (אני מצאתי אותו על ידי התחברות למערכת של גוגל קונקט, ובבחירת האתר שלי, אפשר לראות את ה- ID ב- URL – לינק)
4) תעלו את התיקיה לתקיית ה plugins של הבלוג שלכם ותפעילו את התוסף.
ייתרונות: בלחיצת כפתור, משתמשים יכולים להתחבר לאתר שלכם, לקבל משתמש, ולהשאיר תגובות מזוהות.
חסרונות: המערכת עולה יחסית לאט. כבלוגר, האימייל של המשתמשים שאני רואה הוא: [email protected] (שלחתי מייל לעצמי לקישור הזה, אני לא יודע לאן הוא הגיע). אני מניח שה- [email protected] הוא האימייל האמיתי של המשתמש, אבל זה נראה לי הסתבכות שאיננה מובנת (אולי בעתיד נבין)
הכתבה בווינט על אוןלייב (OnLive) תפסה את תשומת ליבי, וזה צריך לעניין גם אתכם.
אוןלייב מספקת שירותי "מיחשוב ענן" (cloud computing) לגיימרים, ומציעה להם לשלם דמי מנוי ולקבל גישה מהאינטרנט למשחקי המחשב החדשים והכבדים ביותר. המחשבים של אונלייב יריצו את המשחק אצלם בחוות המחשבים, ומקבלי השירות יצטרכו רק חיבור אינטרנט (כשרמת הווידיאו שמקבלים תלויה באיכות חיבור האינטרנט של השחקן).
בשלושת הסרטונים הבאים מוצגים דמו של המערכת ושני חלקים של ראיון עם אחד מאנשי הצוות של אוןלייב.
הדמו:
בראיון מוצגים כמה רעיונות מעניינים שמתאפשרים בזכות המערכת:
אפשרות לשחק את המשחק הכי חדש בשוק, מבלי להידרש לשדרג את המחשב.
אפשרות להפצה מיידית של משחקי מחשב חדשים (במקום שהלקוח יצטרך ללכת ולקנות את המשחק, הוא יכול פשוט לבחור לנסות אותו מתפריט המשחקים החדשים)
אפשרות לצפות במשחקים של שחקנים אחרים (שמאפשרים זאת) – כך ששחקן חדש יכול ללמוד מהלכים מ"מקצוענים" והלחליט האם המשחק מעניין אותו. (ושחקנים מקבלים תמריץ נוסף להיות סלבריטאי משחקים, קצת בדומה לגיבורי היוטיוב של השנים האחרונות)
אפשרות של מפתחי משחקים להריץ בדיקות למשחק חדש (שיחרור גירסאות בטא) בקלות רבה (גם עבור משחקים שעד כה שוחררו לקונסוליות טלוויזיה, מה שעד כה לא היה קיים). וגם אפשרות למפתחי המשחקים לראות איך אנשים משתמשים במשחק ברמות מעקב חסרות תקדים (אם חשבתם שווב-אנליטיקס זה מורכב, אנחנו מדברים כאן על משהו ברמה אחרת לחלוטין)
מניעת גניבות (זה לא מופיע בראיון, אך ברור שזה אחד הייתרונות של המערכת עבור מפתחי ומפיצי המשחקים).
הנה הראיונות:
הסיפור של אוןלייב צריך לעניין אתכם גם אם אינכם גיימרים (אני, לדוגמא, נגמלתי ממשחקי מחשב, ולא מתכנן לחזור לכך בקרוב), וזאת משום שישנם שתי תעשיות שמובילות את העדר במה שקשור לטכנולוגיות: משחקים ופורנו. ואונלייב מציגה צעד נוסף בהעברת חיי המחשוב שלנו אל "הענן" (מה שכבר רובנו עושים בהתחברות לשירותי גוגל השונים, החל מג'ימייל, לוח-שנה וגוגל-מסמכים).
אני רואה בהשקה של און-לייב כסימן משמעותי נוסף לעתיד מתקרב של חיבור בין ה"מציאות מציאות" ל"מציאות המדומה" .
גם אם אתם לא גיימרים, אונלייב הוא סימן מרגש לבאות.
או ליתר דיוק, סרגי ברין רוצה. זו הסיבה שהוא מסבסד את עלות הבדיקה הגנטית של החברה 23andme, מ- 400$ ל- 25$, עבור 10,000 חולי הפרקינסון הראשונים אשר ישלחו את הרוק שלהם לבדיקה גנטית אצל החברה (לינק לידיעה).
הידיעה הזו היא התפתחות נוספת למה שכתבתי עליו לפני חצי שנה, שם טענתי שההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי.
אז אומנם זה עוד לא התרחש, אבל הצעד של סרגיי ברין רק מעודד אותי להמשיך לקוות שההשקעה של הציבור הרחב במחקר רפואי תהיה עוד אחת המגמות של העשורים הבאים.
מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה "מציאות מציאות"). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה "מציאות מדומה", הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של "מציאות-מוגברת" (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את "המחסל" (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.
(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז'קט עור של הבחור שמולו)
בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.
הטכנולוגיות של אתמול
בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על "מחשב" שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על "חוכמת ההמונים" (ואולי נקרא לה "חוכמת החברים" ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה"תוכן מבוסס גולשים" אשר הפציץ את עולמנו ב"זנב ארוך" של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).
פוטוסינת' – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.
שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.
וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).
בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם "האמיתי" (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה: (אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)
גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות
בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה"מדומה" ל"מציאותי", צפיה מהנה (כ- 9 דקות):
ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)
והעתיד ?
הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :
