תגית: עתידנות

כלכלה עוסקת בחקר המחסור או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות.

זוהי הגדרתו המודרנית של ליונל רובינס לתורת הכלכלה. הגדרה זו, בעיני, קולעת היטב למהות ה"מצב האנושי" בכלל, ולסוגיה של "ניהול קשרים חברתיים" בפרט.

להמשיך לקרוא איך אתם מנהלים את רשתות-החברים שלכם ?

ב- YNET התפרסמה כתבה מעניינת על סין. תחת הכותרת: לאינטרנט בסין חוקים משלו. הכתבה מציעה נקודות ראיה לתרבות (עצומה) אשר כל כך שונה משלנו:

האינטרנט בסין בעיניים של ישראלי המתגורר במדינה: על ה-QQ, תוכנת המסרים המידיים הגדולה ביותר בעולם, הטירוף מאחורי טיפוח דמויות וירטואליות, הקלות שבה ניתן לעקוף את הצנזורה ביחד עם הרצון של רוב הסינים ליישר קו עם המשטר שלהם ולא להסתבך (קישור לכתבה)

בהזדמנות הזו אזכיר שוב את קבוצת הפייסבוק "אנחנו מתנגדים לחוק נתוני התקשורת !". אשר מתחבר לפוסט: תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט. (אם יש לכם ספקות – מעולה).

וכביכול ללא שום קשר, אספר שלאחרונה שרון כתבה על איאון פלקס (איך מתרגמים aeon flux ? השתנות העידנים ?!). מה שהוביל אותי להזכר עד כמה אהבתי את הסדרה הזו בתור ילד (זה היה בתקופה שבה עוד ראיתי טלויזיה, MTV היה דלוק אצלי ברקע בזמן ששיחקתי heroes of might and magic, ואני אפילו זוכר במעומעם את הסרט heavy metal). הפרק שאני זוכר מאיאון-פלקס הוא אחד שבו דמות כלשהי נכשלת בלעבור דרך דלת מלכודת – כאשר ההשלכות של הכישלון הוא שחבלים לוכדים אותה בזמן שידיים רובוטיות יוצאות ומנסרות לה את הגפיים. מה אומר… עוד זריקת חיסון לקראת העידן שלפנינו. ובנימה אופטימית זו – אני מצרף קליפ שידידה שלחה לי, המציג זוג רקדנים (לאחד אין רגל, ולשניה אין יד). הקונספט נוגע ללב (מאידך, לא צפיתי בקליפ עד הסוף) :

(אגב, קטיעות הגפיים מזכיר לי את הפוסט ההזוי שמספר על פתולוגיה של אנשים שרוצים שיקטעו להם את הגפיים, בה נתקלתי לאחרונה בבלוגו של מרווה הפיגמנטים בפוסט על סטיות מניות.)
.

עידכון: אספתי את הקטעים של איאון-פלקס ביוטיוב והם מצורפים לפוסט, לפי הסדר הכרונולוגי שלהם.
הסדר המקורי (כולל תקצירי עלילה) נמצא בערך הוויקי הזה.
להמשיך לקרוא טיפה קישורים על סינים וצנזורה

הנה הקליפ:

מרק קולרן אחראי לאפקטים הוויזואלים של ממשקי משתמש בסרטים כמו: הטורף, מר וגברת סמית', איילנד, טריפל-איקס 2, לארה קרופט, הרחוב השלוש-עשרה ועוד.
הקליפ שלפניכם הוא כרטיס הביקור שלו. והוא מהמם.
הקליפ מציג משטחי מגע מרובים ואינטראקציה איתם, וויזואליזציות של זיהוי פנים, הדמיות תלת ממדיות של איברים ואינספור הרכבות של פריטי מידע (אינפוגרפיקות) בתוך האנימציות השונות (ובתוך אביזרי ראייה וכו'). מאד כייפי לצפייה (גם מוזיקת רקע מתאימה).
את הסרטון באיכות גבוה, ניתן לראות כאן.

לקליפ הזה הגעתי דרך מאמר מעניין (ורווי הלינקים): How sci-fi influences today's gadgets.
בין הנקודות המעניינות במאמר, מספר הכותב על שיחה שהייתה לו עם שאראם איזאדי (חוקר ממשקי משתמש במייקרוסופט). נקודה ששאראם העלה הייתה שמסכי מגע נמצאים כאן משנות ה-80, ושעדיין לוקח לה פחות זמן להכנס לשימוש, מאשר לקח לעכבר.
מה שמתיישב עם טענתו של הסטוריות הטכנולוגיה, דיוויד אדגרטון, לפיה הטכנולוגיות ה"וותיקות" הן אלו שמובילות לשינויים גדולים, יותר מאשר הטכנולוגיות החדשות שמתלהבים מהם.

כך או אחרת – הקליפ יפה.

ואני שואל – מתי זה יותאם אוטומאטית למקורות אור שמגיעים למשקפיים ?
ויותר חשוב – מתי זה יהיה כלכלי.
כך או אחרת, מגניב…