"כלב גדול" – בהמת מסע רובוטית

(הפוסט הזה מוקדש לאחייני האהוב יונתן)

בלייזר פירסמו כתבה מעניינת על שלושה חידושים רובוטיים שעושים את דרכם לעולמנו. אחד מהם הוא של בהמת מסע רובוטית העונה לשם "כלב גדול". תעזבו אותכם ממילים נוספות ופשוט תפעילו את היוטיוב:

 

"כלב גדול", מתוצרת Boston Dynamics, מתוכנן לסייע לצבא האמריקאי. הוא נראה כמו הרגליים שני אנשים שסוחבים קופסא גדולה, והוא מסוגל לסחוב משקלים גבוהים בתנאי שטח קשים: אדמת יער, מדרונים, חצץ, על חלוקי נחל, בשלג, בכביש חלק וכו'.

מעניין לראות לאיזה מהירויות יצליחו להביא את הדברים האלה ללכת, ובאיזה מהירות יצליחו להביא את הדברים האלה לשוק הפרטי…

גוגל-חבר-חבר, העתיד של הרשתות החברתיות (זהירות פייסבוק – מאחוריך!)

And so it begins

(חידה לחובבי המד"ב: מאיפה לקוח המשפט שבכותרת ? 🙂  )

את ההזמנה להשתמש בגוגל-חבר-חבר בבלוג שלי (google friend connect) קיבלתי לפני כשבוע, אך לא טרחתי להכנס. כך זה נשאר עד אשר הוזמנתי דרך ניב להכנס לאתר מערצי הסטאר טרק. מרגע שנכנסתי וראיתי מה אפשר לעשות עם גוגל-חבר-חבר ישר אמרתי לעצמי "גם אני רוצה כזה !".

ואני מקווה שבסוף הפוסט הזה אתם תאמרו לעצמכם את אותו הדבר.

מה זה גוגל חבר חבר?

גוגל-חבר-חבר (פרנד-קונקט) הוא דרך לחבר את הבלוג (או האתר) שלנו לרשת חברתית חדשה (לא פייסבוק) אשר מתיימרות לשאוף לעקרונות של ניידות מידע. ניידות מידע, להזכירכם, היא היכולת לקחת את המידע החברתי שלנו מאתר לאתר מבלי להיות כבולים. לדוגמא: פייסבוק איננה עומדת בכללי ניידות המידע, כיוון שהיא אינה מאפשרת לחבריה לייצא את רשימת חבריה לרשת חברתית אחרת (ובכך נועלת את כולנו ברשת שלה – בווז). הנה סרטון (של פחות מ- 3 דקות) הממחיש היטב למה אנו רוצים ניידות מידע:

 
DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut on Vimeo.

אז איך משתמשים בגוגל חבר-חבר ?

בעל הבלוג: מעלה 2 קבצים לתיקיית האתר ומטמיע קוד של גוגל בתפריט הניווט (דוגמא לאיך זה נראה אפשר לראות בתפריט הניווט השמאלי אצלי באתר).

האדם שמבקר בבלוג: יכול כעת להצטרף להיות "חבר בבלוג", בצורה שמזכירה את ה"קבוצות" בפייסבוק. ההרשמה לאתר מתבצעת על חשבון הג'ימייל שלכם (ואם אין לכם אז אפשר גם דרך חשבון הפלאקסו, אורקט, אופן-אי-די וצפויים להיות עוד דרכים בהמשך). פעולות בסיסיות אפשריות של חברי הבלוג:

  • חברי הבלוג יכולים להשאיר הודעות על ה"קיר" באתר (לדוגמא: ראו כיצד זה מייושם אצלי בצד שמאל באתר).
  • להציע "חברות" לחברים אחרים בבלוג -וכך להסתכל על הפרופילים שלהם, לראות איזה אתרים הם אוהבים, ולקבל גישה אל האימייל שלהם.
  • להזמין עוד חברים (מרשימת המיילים שלהם) לאתר.

הנה סרטון ווידיאו (כ- 3 דקות) המדגים את אשר כתבתי:

להמשיך לקרוא גוגל-חבר-חבר, העתיד של הרשתות החברתיות (זהירות פייסבוק – מאחוריך!)

כיצד ההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי

ום נתקלתי ב YNET בכתבה משמחת המספרת שסרגיי ברין עלול לחלות בפרקינסון. ולמרות הנסיבות המצערות עבור סרגיי, הכתבה העירה אותי להבין את השינוי הדרמטי ברפואה שצפוי להתרחש בחיינו בעשור הקרוב.

סרגיי ברין צפוי לחלות בפרקינסון

היום פירסמה YNET כתבה אודות הבלוג האישי החדש שפתח סרגיי ברין (אחד משני מייסדיה של גוגל). בפוסט הראשון (ובינתיים, הבודד) בבלוגו, מספר סרגיי שהוא אובחן (באמצעות השירות של 23andme) כבעל מוטיציה גנטית אשר (תחת הנחות מחקריות מסויימות) צופה לו הסתברות של 20%-80% לחלות במחלת פרקינסון.

סרגיי מסיים את הפוסט שלו בנימה חיובית: הוא מרגיש בר מזל על שניתנה לו ההזדמנות לזהות מראש משהו שעשוי להרוג אותו בעוד עשרות שנים, ולהתחיל להתכונן אליו כבר מעכשיו.

עבור סרגיי מדובר בבשורות עצובות היות וכעת עליו להשקיע מכספו מרצו במציאת טיפול למחלה קשה. אך עבור ה– 0.1% מבעלי העור הלבן אשר לוקים במחלת הפרקינסון מדובר בחדשות נהדרות!
מעבר לכך ששוויו של סרגיי נאמד ב- 18.5 מליארד דולר (נכון ל-9 למרץ 2007), הרי שמדובר באיש מקושר במידה בלתי רגילה, אשר ייסד את ערוץ התקשורת ש(כנראה) פונה להכי הרבה אנשים בעולם (גוגל!). ברור על כן שמחקר הפרקינסון זכה בבן ברית חזק.
(רמז לחוקרים: אם אתם מחפשים מחלה לחקור אותה, נשמע שפרקינסון הולכת להיות ענף מחקר מאד מתוקשר בעתיד)

הוזלה בריצוף הגנום יוביל להשקעה פרטית במחקר רפואי

ההשלכות מסיפורו של סרגיי הן מרחיקות לכת מכפי שניראה במבט ראשון. שכן (לדעתי) סיפורו של סרגיי מאותת לנו על תחילתו של תופעה חברתית-כלכלית חדשה: תופעת ההשקעה הפרטית המוקדמת במחקר רפואי. והמוביל של תופעה זו היא ריצוף הגנום האנושי.

בשנים האחרונים היינו עדים להוזלה משמעותית בריצוף הגנום האנושי: 300 מליון דולר ב- 2003, מליון דולר ב- 2007, והצפי הוא ל- 5000$ לריצוף הגנום עד לסוף השנה הנוכחית. והמחירים צפויים להמשיך לרדת!

התוצאה של הוזלה במחיר ריצוף הגנום היא שיותר מאיתנו יוכלו להרשות לעצמם למפות את הגנום שלהם. עושר המידע הזה הוא , בשילוב עם עצי משפחה ומיפוי תחלואים רפואיים של האנשים, הם שלבים הכרחיים כדי לקרב אלינו את העידן של רפואה-מותאמת-אישית. כלומר, מצב שבו הפרופיל הרפואי של אדם יאפשר לספק לו טיפול רפואי אשר מותאם לפרופיל הגנטי שלו (לדוגמא: טיפול תרופתי שיותאם לתפקוד הגוף וכך יאפשר יותר יעילות ופחות סיכון).

אך למיפוי הגנטי של אנשים יש צד מעניין לא פחות מרפואה מותאמת אישית והוא ההשקעה הפרטית של אנשים במחקר רפואי. לדעתי, היכולת לספק לאנשים חיזוי מוקדם לסכנות הבריאותיות צפויה לעודד אותם (אותנו) להשקיע (באופן פרטי) במחקר רפואי.

נכון להיום, אין לאף אחד מאיתנו אינטרס אישי להשקיע מכספו במחקר רפואי.

בגלל שאני (לדוגמא) לא יודע איזו מחלה צפויה להיות לי (סרטן, מחלת לב, ניוון מוחי או משהו אחר), אין לי שום אינטרס להשקיע באחד המחקרים הללו רק כדי לגלות בסוף שלקיתי במשהו אחר. ועד השלב שבו אני כן אגלה שיש לי אחד מהם, כבר לא ישנה עבורי כמה אני אשקיע במחקר, סביר שזה לא צפוי להשפיע.

אבל מה אם הייתי יודע במה אני צפוי לחלות (בהסתברות)? נאמר שהיו אומרים לי – יש לך 3 מחלות שהסבירות שתחלה בהם בגיל 70 היא גבוהה. ונניח שהיה לי כסף לתרום, ברור אז שהייתי רוצה להשקיע את הכסף הזה, מתוך תקווה שארוויח עוד כמה שנים של חיים (ואולי מספיק כדי להספיק לחיות עד שהסינגולריות תגיע).

ההאצה בריצוף הגנום האנושי צפויה (לדעתי) להוביל להצטברות של מידע אישי ורפואי אשר תספק תמריץ אישי וחדש לאנשים כן להיות מעורבים ולהשקיע מכספם האישי במחקר רפואי בעל השלכות עתידיות. זאת באותה צורה שכעת סרגיי בוחר להתחיל להשקיע במחקר הרפואי במחלת הפרקינסון (היות והסבירות שלו לחלות בה נעה בין 20-80%).

המקרה של סרגיי מדגים משהו שהולך לקרות לכולנו בעשורים הקרובים. בקרוב כולנו נוכל לדעת על מחלות שיש לנו סבירות גדולה לחלות בהן. ופתאום יותר ויותר אנשים יתארגנו (אולי דרך האינטרנט :-P), וירצו למנוע מעצמם למות בעוד עשרות שנים ממחלה שהם יודעים שתגיע אליהם (בהסתברות) כבר כיום.

הספקנים שביניכם מוזמנים לדבר כיצד כבר היום אנשים משקיעים במחקר רפואי, לדוגמא בתרומות לסרטן או מחלות אחרות. וכיצד כבר היום יש אנשים עשירים שמשקיעים כסף במחקר. יהיו מביניכם כאלו שבטח יאמרו שאנשים לא ירצו לחשוב כל כך רחוק ולהשקיע כל כך רחוק לעתיד (הרי הם אפילו לא משקיעים בפנסיה, אז במחקר רפואי).

אולי זה נכון, אולי לא. אך אני מוכרח להודות שזה שסרגיי עלול ללקות בפרקינסון עוד מספר עשרות שנים בעתיד, עורר אצלי הרבה אופטימיות לגבי העתיד הבריאותי של כולנו.

והערונת לסיום: אני שואל את עצמי מה הוביל אדם כמו סרגיי לפתוח בלוג. ומה זה אומר לנו על בלוגים ועלינו כבלוגרים?

"הקלד לאחור" (BackType) – למצוא את התגובות של חברינו בבלוגוספירה

אמרתי לעצמי שלא אכתוב עד לאחר הבחינה (אשר צפויה להתקיים בשלישי הבא). אבל כשראיתי את השירות של בקטייפ, פשוט לא יכולתי להתאפק.

הרעיון במשפט: טוויטר לתגובות – האתר אוסף את כל התגובות ברשת (לפחות ברשת בה הוא מחפש), שבהן השארתי תגובות עם הבלוג שלי כקישור בתגובה.

ובמילות בעלי האתר

BackType is a service that lets you find, follow and share comments from across the web. Whenever you write a comment with a link to your website, BackType attributes it to you. We give comment authors a profile featuring all the comments they've written on the Internet. If you don't have a website to use when you fill out comment forms, sign up and use one of ours.

כדי להנות מהשירות – כל שצריך זה להכנס לאתר, למלא שם, אימייל, וכתובת-אתר וזהו. מייל אישור נשלח לדואר, והחשבון מוכן לפעולה. הנה כתובת התגובות שלי: http://www.backtype.com/talgalili

להמשיך לקרוא "הקלד לאחור" (BackType) – למצוא את התגובות של חברינו בבלוגוספירה

אורורה של מוזילה – סרטון פרומו לעתיד הרשת (כ-9 דקות, מומלץ ביותר)

הקולקטיב הפנה את תשומת ליבי לסרטון משובח שמציג תסריט דמיוני של איך החיים יראו בעתיד הלא-רחוק. הקליפ מדגים ממשקי-משתמשים אשר ייתכן ויציפו את חיינו. ובינתיים?! כמו שכתב המגיב אילן גליני – לפחות אוביקיוטי כבר כאן. הנה הסרטון:


Aurora (complete video without commentary) from Adaptive Path on Vimeo.

תקציר ופרשנות – הסרטון מציג כמה תסריטים יפים:

  • חקלאית שמקבלת דיווח מחבר על מזג אוויר מסויים, כשהמדידות שלה מראות משהו אחר. אפשר לראות היטב את הדרך שבה יש מאשאפ של מידע ממקורות שונים, סביבת עבודה שמזכירה יותר מפות מוח מאשר משהו שיש לנו כרגע על שולחן-העבודה. וגם היכולת של שני האנשים לשלוט באותה סביבת עבודה – כדי שיוכלו להראות אחד לשני למה הם מתכוונים. (נ.ב: בסוף תחזיות החזאיים היו שגויות, והנתונים של החקלאית היו נכונים).
  • זוג מבוגר משתמש במחשב בגודל כרטיס אשראי כדי לתכנן טיול רגלי לאותו היום. הם מקבלים המלצה מותאמת אישית לאיך להגיע למקום שאליו הם הולכים, וגם מזרימים ישירות את הרעיון לטיול לחבריהם (כשהמיקומים שלהם מסתנכרנים אוטומאטית). מה שהקסים אותי בדוגמא הזו היא הנגישות הרחבה – דהיינו כיצד שאנשים בגיל יחסית מבוגר יצליחו לשלוט ללא קושי בטכנולוגיות העתדיות הללו.
  • אנשים שקונים בחנות ורואים את המלצות הגולשים בזמן הרכישה בחנות.
  • חברים שרוצים לרכוש מתנה לילדה של חברים, ומקבלים אישור מהאמא לראות את רשימת ההמלצות של אמאזון עבורה. (כי החוק אומר שהזכויות על המידע הווירטואלי של ילד נתונות אצל ההורים)

לסיכום: יותר מידע מותאם גיאוגרפית, יותר אינטגרציה של מידע חברתי לתוך תהליכי רכישה, יותר הישענות על המלצות מוצרים מבינה מלאכותית, סביבת משתמש יותר עמוסה. נישמע הגיוני, מעניין כמה זמן כל זה יקח.