"המטריקס" אילו הוא היה רץ על חלונות (קליפ של 4 דקות)

מצחיק:

ולמרות שאני מסכים לתלונות, עדיין לא עברתי לאובנטו. מה זה אומר?!

התגלה במקור אצל: גל מור (תודה).

עוד צעד להסרת מחסום השפה ברשת: אתר שמציע וויקי-כתוביות לסרטי-רשת

תחשבו על השילוב בין סרטוני יוטיוב, כתוביות וויקיפדיה. התוצאה: DotSUB.com

(אגב, את הסרט שמעל אני תירגמתי.)

האתר עוד בשלב בטה, ואפשר לחשוב על הרבה דרכים בהן ניתן לשפר אותו. אך גם אם האתר כשלעצמו לא ימריא, הרי שעצם הרעיון הוא נהדר.

אני סקרן לגלות את ההשלכות שיהיו לאתר כזה על העולם. אין לי דרך לדעת מראש, אבל כן אפשר לתת כמה נתונים מעוררי מחשבה.

בתרשים שמתחת מצורף תרשים-עוגה של התפלגות דוברי השפות באינטרנט (לשנת 2004), נסו לדמיין מה היה קורה אם כל המפה הזו, שמציגה מחסומי תקשורת, הייתה נמרחת האחת על השניה, כך שלא משנה מהי השפה שמישהו יצר תוכן וויזואלי – אני ואתה נוכל לצפות בו, ולהבין את הנאמר, האין זה מדהים ?

(הנה המקור לתרשים העוגה) , והנה הצגה יותר אינפורמטיבית (תרשים עמודות), עם נתונים יותר עדכניים (משנת 2008), על עשרת השפות הכי מדוברות ברשת (הנה קישור למקור):

מדהים…

עידכון:דיברתי עם חבר שלי שעובד עם חרשים. הוא סיפר לי שהוא מכיר את האתר כבר למעלה משנה, היות ואנשים שמסייעים לקהילת החרשיםמשתמשים בו על מנת להעלות כתוביות לסרטוני יוטיוב (שאחרת החרשים לא היו מסוגלים להבין).

רובין וויליאמס מסביר למה הוא בעד יום פאנגאה (שיתקיים ב- 10.5.08)

כתבתי כבר על יום פאנגיאה לפני שבוע. וחשבתי שאני לא אגע יותר בנושא. אבל אחרי שנתקלתי בסרטון של רובין וויליאמס (מעמוד סרטוני הסלאבים שמספרים על יום פנגואה) הייתי חייב לשתף (הוא פשוט מצחיק מידי…)



הנה הלינק

המסע הגיאוגרפי המופלא של ג'ספר מורלו (סרט סטים-פאנק באורך של 20 דקות)

את הסרט "The Mysterious Geographic Explorations of Jasper Morello" גיליתי בבלוגו של ידידי היקר ניימן (בפוסט משובח שנכתב לפני למעלה משנה).

י', אישה יקרה בפני עצמה, ניהלה איתי שיחת "איזה סרטים טובים ראית". ולאחר שנזכרתי בג'ספר מורלו החלטתי למצוא אותו ברשת ולהפיצו להנאת הרבים. אז הנה הסרט (20 דקות אורכו). ולמי שסקרן להבין במה מדובר, הנה הציטוט הרלוונטי מהפוסט "אנימציה מודרנית (חלק א‘)" של ניימן:

סטימפאנק הוא תת ז‘אנר של מד“ב אשר נוצר בשנות השמונים-תשעים של המאה הקודמת. סטימפאנק מאופיין אך ורק על ידי המקום בו מתרחש הסיפור: תקופה בעבר, או עולם שמזכיר תקופה בעבר, אשר אליו הגיעו התפתחויות טכנולוגיות מוקדם מהרגיל. למה קוראים לזה סטימפאנק? דמיינו ספינות קיטור עפות ואז תבינו.

הגילויים הגיאורפיים המסתוריים של ג‘אספר מורלו, סרט אוסטרלי מצויר קצר (בן 26 דקות), מציג את עולם הסטימפאנק האמין ביותר שראיתי אי פעם – לפחות מבחינה ויזואלית. אנגליה הויקטוריאנית, עם ספינות הקיטור הכבדות שלה, הופכת לעולם מדהים ביופיו. ספינות הקיטור הכבדות הופכות למכונות אוויר יפיפיות. עם צדדים חשופים וגלגלי שיניים בכל פינה. מעולם לא ראיתי משהו אפור ומשעמם כמו מכונה ממומש בצורה כל כך רומנטית ואסתטית. את מקומו הויזואלי המרכזי של העולם בסרט מדגישה העובדה ששאר הדמויות נראות כצלליות בלבד. פעם ראשונה שאני רואה סרט המשתמש בטכניקה זו (למרות שאני בטוח שחצי מהקוראים חושבים וודאי שהיא מיושנת להפליא).

 Jasper Morello

מעבר לויזואליות מדהימה, מתגאה הסרט גם בעלילת הרפתקאות ששאלות מוסריות בצידה. כאשר מגיפה מסתורית מאיימת על ארצו וחיי אשתו, עולה הנווט, ג‘אספר מורלו, למסע לארץ רחוקה המכילה את המרפא למחלה. המסע מלא, כמובן, בסכנות לא צפויות – ושאלה מוסרית אחת גדולה בה מתמקד הסרט בדרך חזרה. שלושת גיבוריי הסרט הם סטריאוטיפים קלאסיים של ספרות המאה ה – 19. ג‘אספר מורלו הוא הג‘נטלמן מגלה הארצות הנועז, קפטן הספינה הוא גוץ שמנמן וגס – והרופא? הוא פסיכופט. כמו שצריך.

הסרט היה מועמד לאוסקר בקטיגוריית הסרט הקצר בשנת 2005 (אולם לא זכה). לעומת זאת, הוא כן זכה בהרבה פרסים אחרים (קריאת שמחה!) ומהווה את הראשון בסדרת סרטים קצרים על מסעותיו של ג‘אספר מורלו.

לטעמי, זו התחלתה של קלאסיקה.

והנה הסרט (כל עוד גוגל לא יורידו אותו משידור):

קליפ: ממשקי משתמש בסרטי מדע בדיוני

הנה הקליפ:

מרק קולרן אחראי לאפקטים הוויזואלים של ממשקי משתמש בסרטים כמו: הטורף, מר וגברת סמית', איילנד, טריפל-איקס 2, לארה קרופט, הרחוב השלוש-עשרה ועוד.
הקליפ שלפניכם הוא כרטיס הביקור שלו. והוא מהמם.
הקליפ מציג משטחי מגע מרובים ואינטראקציה איתם, וויזואליזציות של זיהוי פנים, הדמיות תלת ממדיות של איברים ואינספור הרכבות של פריטי מידע (אינפוגרפיקות) בתוך האנימציות השונות (ובתוך אביזרי ראייה וכו'). מאד כייפי לצפייה (גם מוזיקת רקע מתאימה).
את הסרטון באיכות גבוה, ניתן לראות כאן.

לקליפ הזה הגעתי דרך מאמר מעניין (ורווי הלינקים): How sci-fi influences today's gadgets.
בין הנקודות המעניינות במאמר, מספר הכותב על שיחה שהייתה לו עם שאראם איזאדי (חוקר ממשקי משתמש במייקרוסופט). נקודה ששאראם העלה הייתה שמסכי מגע נמצאים כאן משנות ה-80, ושעדיין לוקח לה פחות זמן להכנס לשימוש, מאשר לקח לעכבר.
מה שמתיישב עם טענתו של הסטוריות הטכנולוגיה, דיוויד אדגרטון, לפיה הטכנולוגיות ה"וותיקות" הן אלו שמובילות לשינויים גדולים, יותר מאשר הטכנולוגיות החדשות שמתלהבים מהם.

כך או אחרת – הקליפ יפה.