היה זה גנדי שאמר:
"בהתחלה הם מתעלמים ממך,
אחר כך הם צוחקים עליך,
לאחר מכן הם נלחמים בך,
ואז- אתה מנצח".
ההתעלמות
"אנחנו כאן כדי להשאר", כך הצהירה דפני ליף, יוזמת מחאת הנדל"ן נגד מחירי הדירות שנפתחה ביום חמישי האחרון, בסמוך לרחבת הבימה בתל אביב.
כששמעתי על זה לראשונה, עשיתי את מה שהרבה אחרים עשו. התעלמתי.
הבדיחה
ביום שישי הלכתי לאירוע וצחקתי לעצמי בלב (צחוק עצוב שאמר) "אין סיכוי שזה יחזיק מעמד".
ביום שבת ראיתי שגם אחרים צוחקים.
מירי רגב, אשר גורשה ממאהל המחאה, התייחסה אל האנשים בבוז באומרה ש: "מדובר בחבורת אנרכיסטים קיצוניים שמה שהם עושים במאהל זה לשתות אלכוהול."
בינתיים, אדם שוב (אתם יודעים, זה שהוביל את הקמפיין של רון חולדאי לרשות עיריית ת"א), כתב בפייסבוק: "האוהלים ברוטשילד – מחאת לוזרים".
מה הלאה?
- טוב, נראה שכבר לא מתעלמים. ואף עושים נסיונות להגחיך את המאבק. ולמרות זאת – אני מתחיל לחשוד שמה שקורה בימים אלו איננו בדיחה.
- עושה רושם שיותר ויותר אנשים רציניים לוקחים את ההתארגנות הספונטנית הזו בתור סימן להתחיל לפעול. ואף נראה שמחאת האוהלים עומדת לצאת מגבולות תל אביב: מחר יפתחו אוהלים בשרון ובב"ש, ובהמשך השבוע גם בקריית שמונה. במסגרת הדחיפה של אירגוני סטודנטים ברחבי הארץ.
- המאבק הזה איננו בין השמאל לימין (ולמיטב ידיעתי, ההתנגדות של הפעילים לחברת הכנסת מירי רגב קשור לזה שהיא פועלת למען הטייקונים בזמן שהיא מתיימרת להיות חברתית, ולא בגלל שהיא ימנית). מדובר במאבק על שחיקת מעמד הביניים בישראל, מעמד שמשולל תקווה למגורים ברי-השגה במקום שמציע תחבורה ציבורית אשר מתפקדת היטב. (בין אם בתל אביב, ובין אם מחוצה לה)
- את או אתה רוצים להיות חלק משינוי? אין צורך שתתחילי או תתחיל מהפכה, כל מה שצריך זה להסחף בזרם ולהצטרף למהפכה שהתחילה ממש עכשיו.
- אני כבר ביקרתי בכיכר פעם אחת, כמה פעמים אתם ביקרתם?
- ניפגש בכיכר!
עוד קצת קריאה:
דף הפייסבוק של הנפגשים בכיכר,
הזמנה לכיכר מבלוג האקטיביזם של אמנון, וגם יונית מוזס ביקרה בכיכר ומלבנת כמה נקודות. לרמן כתב על כך ששוק הדיור בתל אביב איננו שוק חופשי. טל ירון התחיל לארגן (בויקי פתוח) מסמכי יסוד למאבק. אחי הנפלא שוקי מסכם גישות שונות לפתרון משבר הדיור.