תגית: ממשקי משתמש

כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.

הנה הדגמא יותר טובה:

הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…

מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.

(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)

מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה "מציאות מציאות"). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה "מציאות מדומה", הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של "מציאות-מוגברת" (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את "המחסל" (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.

(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז'קט עור של הבחור שמולו)

בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.

הטכנולוגיות של אתמול

בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על "מחשב" שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על "חוכמת ההמונים" (ואולי נקרא לה "חוכמת החברים" ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה"תוכן מבוסס גולשים" אשר הפציץ את עולמנו ב"זנב ארוך" של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).

פוטוסינת' – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.

שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.

וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).

בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם "האמיתי" (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה:
(אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)

גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות

בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה"מדומה" ל"מציאותי", צפיה מהנה (כ- 9 דקות):

ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)

והעתיד ?

הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :

והנה הגירסה הארוכה של הסרטון:
להמשיך לקרוא עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

הנה הקליפ:

מרק קולרן אחראי לאפקטים הוויזואלים של ממשקי משתמש בסרטים כמו: הטורף, מר וגברת סמית', איילנד, טריפל-איקס 2, לארה קרופט, הרחוב השלוש-עשרה ועוד.
הקליפ שלפניכם הוא כרטיס הביקור שלו. והוא מהמם.
הקליפ מציג משטחי מגע מרובים ואינטראקציה איתם, וויזואליזציות של זיהוי פנים, הדמיות תלת ממדיות של איברים ואינספור הרכבות של פריטי מידע (אינפוגרפיקות) בתוך האנימציות השונות (ובתוך אביזרי ראייה וכו'). מאד כייפי לצפייה (גם מוזיקת רקע מתאימה).
את הסרטון באיכות גבוה, ניתן לראות כאן.

לקליפ הזה הגעתי דרך מאמר מעניין (ורווי הלינקים): How sci-fi influences today's gadgets.
בין הנקודות המעניינות במאמר, מספר הכותב על שיחה שהייתה לו עם שאראם איזאדי (חוקר ממשקי משתמש במייקרוסופט). נקודה ששאראם העלה הייתה שמסכי מגע נמצאים כאן משנות ה-80, ושעדיין לוקח לה פחות זמן להכנס לשימוש, מאשר לקח לעכבר.
מה שמתיישב עם טענתו של הסטוריות הטכנולוגיה, דיוויד אדגרטון, לפיה הטכנולוגיות ה"וותיקות" הן אלו שמובילות לשינויים גדולים, יותר מאשר הטכנולוגיות החדשות שמתלהבים מהם.

כך או אחרת – הקליפ יפה.