מאגר נתונים כולל על האינטרנט בישראל – יוזמה חדשה ומרגשת

איגוד האינטרנט הישראלי רוצה להקים ולנהל מאגר נתונים על האינטרנט בישראל. אלו הם חדשות מרגשות, לא רק עבור סטטיסטיקאים אלא לכל מי שהוא "אוהב אינטרנט".

מאגר מידע על "האינטרנט בישראל" (שמיד נפרוט מה דבר כזה יכול להכיל), הוא מה שדרוש לנו כדי לדעת מה מצבנו וכדי לקבל פעולות לאן להמשיך הלאה.

כשמאגר כזה יוקם – יהיה מעניין מאד לדעת כמה אנשים משתמשים באינטרנט, מהי רמת הידע שלהם, מהם קצבי התעבורה, מהם הרגלי הצריכה של אנשים באינטרנט, באיזה מגמות ניתן להבחין ועוד ועוד. מידע כזה יאפשר לממשלה, לגופים עיסקיים ולאנשים בעלי יוזמות למען הקהילה – לדעת טוב יותר איפה להשקיע משאבים וכיצד להתקדם למקום טוב יותר.

כבר קיום הרבה גופים אוספים מידע מסוג זה, אך המידע לא מאורגן במקום מאוחד שיאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו כדי לגלות תובנות.

לפרטים נוספים, אני מעתיק בזאת את הטקסט שהופץ על ידי איגוד האינטרנט הישראלי:

* * * * * *

איגוד האינטרנט הישראלי: בקרוב – מאגר נתונים כולל על האינטרנט בישראל

איגוד האינטרנט הישראלי מתחיל בתהליך הקמת מאגר נתונים על האינטרנט בישראל. המאגר יכיל נתונים גולמיים שיתעדכנו אחת לתקופה, אודות מגוון מימדים הקשורים לאינטרנט. בין הנתונים הצפויים להופיע במאגר: נושאים טכניים, דוגמת תשתיות פיזיות ותקשורת – רוחבי פס, נפחי תעבורה, שיטות חיבור בבתי אב, עסקים, סקטורים שונים, נתונים הכרוכים בממשל מקוון – שימוש באינטרנט לצורך מתן שירות לאזרח, מעורבות בתהליך קבלת החלטות (Netizenship) והחברה האזרחית – השימוש באינטרנט בחברה האזרחית, התנדבות ברשת, תוכן קהילתי והשימוש באינטרנט בקהילות וירטואליות.

המאגר יכלול גם נתונים בעלי גוון חברתי ועסקי, דוגמת נתוני הפער הדיגיטאלי ואף שימוש באינטרנט בעסקים – היקפי מסחר אלקטרוני ושיווק ופרסום באמצעות האינטרנט. נתונים נוספים שיכיל המאגר הנם כאלו שיתקבלו ממדידות ישירות שמבצע האיגוד, כגון מידע ציבורי על תעבורת ה-IIX, מספרי שמות מתחם תחת ה ccTLD .il , וסקרים אחרים שהאיגוד יבצע במישרין או באמצעות קבלני משנה.

עם השלמתו של המהלך יעמיד האיגוד את המאגר לרשות חוקרי אקדמיה, אנשי עסקים, מקבלי החלטות וכלל הציבור.

כצעד ראשון להקמת המאגר, יצא האיגוד בבקשה לקבלת מידע בנושא, מתוך מטרה לקרוא לבעלי עניין, המחזיקים בנתונים בנושא, מובילי דעת פוטנציאלים בתחום הערכת ומדידת האינטרנט ושותפים נוספים לקחת חלק בפרויקט.

לדברי רימון לוי, נשיא האיגוד, "השימוש הנרחב באינטרנט החל בשני העשורים האחרונים בלבד, ולכן תחום מדידת השימוש באינטרנט עוד בחיתוליו. המאגר יכלול נתונים מסקרים בינלאומיים בהם נכללה גם ישראל וכן סקרים שיבצע האיגוד או השותפים; אנו צופים כי הנתונים האיכותיים ביותר יגיעו מגופים בארץ אשר אוספים אותם כחלק מפעילותם השוטפת".

"השלב הקריטי בהקמת מאגר הנתונים הוא יצירת שותפות בין גופים בעלי נתונים ויכולת מדידה, אומר ד"ר ישע סיון, חבר הנהלת האיגוד ויו"ר הוועדה הטכנולוגית האחראית על קידום הפרויקט. "כגוף ניטראלי, יש ביכולתו של האיגוד להוביל את הקמת מאגר הנתונים תוך יצירת שיתוף פעולה בין השחקנים בתחום באופן שיתרום להם ולציבור הרחב. המאגר יאפשר לקבל החלטות על בסיס מידע מהימן ".

למידע נוסף ולהרחבה:
www.isoc.org.il/sts

איגוד האינטרנט הישראלי
השלוחה הישראלית של איגוד האינטרנט הבינלאומי. האיגוד הינו גוף בלתי תלוי הפועל ללא מטרת רווח למען התפתחות והטמעת את פני האינטרנט בארץ ומייצג את ישראל במסגרות בינלאומיות בעלות חשיבות רבה לקביעת עתיד האינטרנט. האיגוד מעורב בנושאים רבים הקשורים לאינטרנט, דוגמת רישום שמות מתחם בסיומת ישראלית, קידום מערכות פתוחות ופרויקטי קוד פתוח, עידוד ותמיכה בקבוצות משימה בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות, הגנה על ילדים מתכנים פוגעניים ברשת, ואינטרנט לגיל השלישי. כמו כן מפעיל האיגוד את משרד ה-W3C הישראלי. נשיא האיגוד: רימון לוי. אתר אינטרנט: http://www.isoc.org.il

עידכון: בינתיים האתר עלה לאוויר כאן.

בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

התנצלות קצרה:

קשה לגבש דעה בנושא כלכלי רציני, ולאחר שאחת מתגבשת גם קשה לשנות אותה.
ואת שניהם קשה לבצע כשאמורים לטוס לצרפת לכנס חשוב בנושא R ולהעביר שם הרצאה על שיטה בחירת מודלים ברגרסיה (נושא מרתק, אגב, ברגע שנכנסים אליו. ראוי שאכתוב עליו מתישהו בבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ועם זאת, אני מוכרח להודות שעל אף ההשקעה שזה דורש – זה מאד מעניין!
כל ההקדמה הזו הייתה כדי להתנצל על כך שלקח לי שבועיים לפרסם את הפוסט הזה – אז סליחה בפני כולכם.

אז הנה תזכורת קצרה: לפני שבועיים פרסמתי פוסט של התדיינות בין שני חובבי כלכלה (בלשון המעטה), מר א' ומר ש' – אשר התווכחו בעד וכנגד הטלת המע"מ על ירקות ופירות. כפי שציינתי בפוסט, ההתכתבות שלי במייל עם א' (שרובה לא פורסמה בבלוג), הובילה אותי לשנות את דעתי המקורית ביחס להטלת המע"מ על ירקות ופירות ולהחליט לעצור (לפחות מהצד שלי) את המאבק שהתחלתי כנגד הטלת המע"מ.
אם לסכם את הסיבה שלי בקצרה: מר א' שיכנע אותי בניסיון הרב שלו בתחום והביא טיעונים אשר הובילו אותי להאמין בטענה שלו לפיה הטלת המע"מ על ירקות ופירות לא צפויה להעלות במיוחד (אם בכלל) את מחירי הפירות והירקות לצרכן הסופי.

אז אני השתכנעתי, אבל הרבה מהקוראים לא. בפוסט שבו הצגתי את שינוי העמדה שלי בפעם הראשונה, הפוסט זכה ל- 50 תגובות (מספר שיא בבלוג הזה, מלבד הפוסט הנודע לשימצה על פייס-בוק).

ועל כן אני מרגיש מחוייבות (וגם הקלה מסויימת) בלפרסם את הפוסט הזה שמציג:

  1. עוד דברים שנאמרו כנגד דבריו של א' וכמה מתגובותי להם.
  2. ואז הרבה מלל ונתונים מדבריו של א'.

אני אתחיל דווקא מדברי הסיכום של א' לדבריו, ואת השאר תוכלו לקרוא בתוך הפוסט:

אני חושב שכל החומר ששלחתי אמור לשכנע.
רוב אלה שהגיבו , אינם באמת מבינים ותגובתם מגיע מתחושה ומאינטואיציה ולא מידע .
תראה כמה פסלו את העובדה שלימון הוא אינו במוצר בסיסי – ולכך הבאתי אף מכתב ממשרד החקלאות – על כך שצריכת הלימון בארץ שואפת לאפס.
בעיקרון ולסיכום : כל עוד יהיו עודפי תוצרת כ"כ גדולים והמחיר בחו"ל לק"ג תוצרת חקלאית יהיה כ"כ משמעותי יותר גבוה מהארץ , 15% מע"מ זה לא מספיק להעלות את המחיר בארץ.
המחיר בארץ לא משפיע על עקומת ההיצע והביקוש – כי המחיר בחו"ל גבוה משמעותית מהמחיר בארץ ואת זה כן לומדים בכלכלה.
בנוסף לזה , כמו שכבר רשמתי , פרות וירקות בארץ הם מוצרי לוסט לידר מובהקים , ולכן 8 המוצרים המובילים , שכפי שהוכחתי – במכתב ממשרד החקלאות , הם רב סל הפרות והירקות – תמיד ימכרו בזול – ללא קשר לעלות .
בארץ, רב התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות , זה בעצם פסילות יצוא ועודפים , מה שהרבה פעמים מתנגש עם עניין הבריאות , כי אלפי טונות נפסלים בגלל ריסוס יתר ואיכות פרי ירודה מאד – ולרב זה מה שהציבור אוכל.

להמשיך לקרוא בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

גוגל-חבר-חבר, העתיד של הרשתות החברתיות (זהירות פייסבוק – מאחוריך!)

And so it begins

(חידה לחובבי המד"ב: מאיפה לקוח המשפט שבכותרת ? 🙂  )

את ההזמנה להשתמש בגוגל-חבר-חבר בבלוג שלי (google friend connect) קיבלתי לפני כשבוע, אך לא טרחתי להכנס. כך זה נשאר עד אשר הוזמנתי דרך ניב להכנס לאתר מערצי הסטאר טרק. מרגע שנכנסתי וראיתי מה אפשר לעשות עם גוגל-חבר-חבר ישר אמרתי לעצמי "גם אני רוצה כזה !".

ואני מקווה שבסוף הפוסט הזה אתם תאמרו לעצמכם את אותו הדבר.

מה זה גוגל חבר חבר?

גוגל-חבר-חבר (פרנד-קונקט) הוא דרך לחבר את הבלוג (או האתר) שלנו לרשת חברתית חדשה (לא פייסבוק) אשר מתיימרות לשאוף לעקרונות של ניידות מידע. ניידות מידע, להזכירכם, היא היכולת לקחת את המידע החברתי שלנו מאתר לאתר מבלי להיות כבולים. לדוגמא: פייסבוק איננה עומדת בכללי ניידות המידע, כיוון שהיא אינה מאפשרת לחבריה לייצא את רשימת חבריה לרשת חברתית אחרת (ובכך נועלת את כולנו ברשת שלה – בווז). הנה סרטון (של פחות מ- 3 דקות) הממחיש היטב למה אנו רוצים ניידות מידע:

 
DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut on Vimeo.

אז איך משתמשים בגוגל חבר-חבר ?

בעל הבלוג: מעלה 2 קבצים לתיקיית האתר ומטמיע קוד של גוגל בתפריט הניווט (דוגמא לאיך זה נראה אפשר לראות בתפריט הניווט השמאלי אצלי באתר).

האדם שמבקר בבלוג: יכול כעת להצטרף להיות "חבר בבלוג", בצורה שמזכירה את ה"קבוצות" בפייסבוק. ההרשמה לאתר מתבצעת על חשבון הג'ימייל שלכם (ואם אין לכם אז אפשר גם דרך חשבון הפלאקסו, אורקט, אופן-אי-די וצפויים להיות עוד דרכים בהמשך). פעולות בסיסיות אפשריות של חברי הבלוג:

  • חברי הבלוג יכולים להשאיר הודעות על ה"קיר" באתר (לדוגמא: ראו כיצד זה מייושם אצלי בצד שמאל באתר).
  • להציע "חברות" לחברים אחרים בבלוג -וכך להסתכל על הפרופילים שלהם, לראות איזה אתרים הם אוהבים, ולקבל גישה אל האימייל שלהם.
  • להזמין עוד חברים (מרשימת המיילים שלהם) לאתר.

הנה סרטון ווידיאו (כ- 3 דקות) המדגים את אשר כתבתי:

להמשיך לקרוא גוגל-חבר-חבר, העתיד של הרשתות החברתיות (זהירות פייסבוק – מאחוריך!)

"תובנות מגוגל" – גוגל פותחים עוד אשנב לנתוני החיפוש שלהם

גוגל כתבו על זה בבלוג שלהם, גם טקקרנצ' וגם ווינט (וגם הוובאנליטיקאי אופיר כהן).
לבשורה קוראים: גוגל-תובנות.
והיא מאפשרת להשוות תבניות נפחי חיפוש (דהיינו, סטטיסטיקת חיפוש) על פני חתכים גיאוגרפיים/קטגוריאליים ובתווכי זמן משתנים.
להרחבה על הכלי, אני ממליץ לקרוא את המאמר של ווינט (בעברית) ושל אופיר (באנגלית).

האם חבריכם פונים לאינטרנט עבור מידע רפואי ?

קחו אחריות על בריאותכם !

אחי האהוב כתב בבלוג המיגרנה פוסט על בריאות ואינטרנט. המסר שלו הוא פשוט: קחו אחריות על הבריאות של עצמכם – תחפשו באינטרנט מידע בנושאים הקשורים בבריאותכם.

על אף שהמסר הוא פשוט, ולחלקנו ממש טריוויאלי – הרי שאם תבדקו, אתם צפויים לגלות שאנשים רבים סביבכם אינם עושים זאת.

למה אנשים לא מחפשים מידע רפואי באינטרנט ?

יש את הסיבה הכללית שאנשים מתחמקים מלהתמודד עם הבריאות של עצמם – זה, פסיכולוגית, לא פשוט.

אך בעיני יש לכך עוד סיבה, והיא שבתרבות שלנו עדיין קיימות שתי תפיסות לגבי מידע:

  • ספיגה פאסיבית של מידע (כמו זו שהועברה אלינו בכיתה, מהעיתון, הרדיו, הקולנוע והטלויזיה), למול
  • מעורבות אקטיבית בחיפוש, אירגון, יצירה, הפצה, והפנמה של ידע (כפי שבאה בימינו לביטוי במערכות של קבוצות דיון, וויקי, ואף בלוגים כמו זה שלי 🙂  ).

ההבדל התרבותי הזה משפיע מאד דרמטית על האנשים שסביבנו. והמדהים הוא, כיצד אנחנו שוכים שישנם אנשים כל כך חסרי אונים סביבנו – שבאמת תלויים לחלוטין בדברי הרופא.

דוגמא פשוטה: חפשו "הורדת חום" בגוגל. במקום השני אפשר למצוא את המאמר הזה.  ואני מדקלם את מה שכתוב שם:

חום –עד כמה זה באמת מסוכן אם בכלל ? (לקרוא עד הסוף !)

המיתוס טוען שחום גבוה יכול לגרום למגוון בעיות שונות ומשונות – לא משנה מה שמעתם,הכל –אבל הכל לא נכון. חום שמקורו מחלה וירלית או חיידקית לכשלעצמו אינו גורם לשום תופעות לוואי ארוכות טווח כאלו או אחרות.

מה שכתוב שם היה במרחק של שני קליקים מכל מי שיש לו חיבור אינטרנט. מאידך – אני מכיר אנשים רבים שברגע שיש להם חום, ישר ממהרים להוריד אותו, כאילו החום כשלעצמו היה הבעיה.

השאלה כיצד לחפש ולסנן מידע רפואי מהאינטרנט היא שאלה מרתקת שלא ארחיב עליה היום – רק אומר שהתברכתי בשני אחים, שכל אחד מהם (לטעמי) יודע לעשות זאת היטב.

ואסיים:

שביום רביעי 20 לפברואר 15:00-18:00 תינתן הזדמנות, למי שמעוניין, בקבלת טיפול דיקור, בעלות של 50 ש"ח, ממדקר מנוסה בשם "אילן מיגדלי", אשר מבקר כעת בארץ ומעביר סדנה למטפלים. מידע נוסף בבלוג דרך הכוונה – אתר ישראלי לחשיבה סינית (אני אהיה שם).