תגית: מד"ב

ראיתי אצל ארז, ואהבתי:

להמשיך לקרוא סרטון אנימצה למוזיקה קלאסית (פרסומת ל-Zürich Chamber Orchestra)

מכתב מחבר

חברי הטוב ג'יק שלח לי את המייל הבא:

מפות של מדע בדיוני

ברוס סטרלינג, אחד מסופרי המד"ב האהובים עליי, מקשר בבלוג שלו לפוסט של ג'ף מאנאו, אשר מספר על היוזמה האחרונה של הוצאת הספרים הבריטית פינגווין. היוזמה מסתכמת בכך ששישה מחברים יספרו שישה סיפורים במשך שש שבועות. מה שמשך את תשומת ליבם של סטרלינג ומאנאו היה הסיפור הראשון שנקרא "21 צעדים" והוא מסופר על גבי המפות של גוגל.

מול עיניו של מאנאו עולה החזון של מפות המדע הבדיוני על-גבי, ובאמצעות שירות המפות של גוגל. והוא מציע שלא נסתפק בסיפור הראשון ביוזמה של הוצאת פינגווין אלא נרחיב את היריעה גם לסיפורים נוספים רבים ככל האפשרים ונעלה את ההתרחשויות של כולם על המפה ונמפה את העיר מחדש, על בסיס הסיפור ולא בתור לוח של אתרי תיירות ותחנות רכבת תחתית. חזון, או אולי חזיון זה, אם אי פעם יצא מגדר התיאוריה יאפשר לנו לחיות חיינו, ולו לרגע קט כמו בסיפורים האהובים עלינו או בסרטים הישנים שאנחנו עדיין שומרים על קלטות וידאו. החלום של להכנס לתוך הסיפור מתחיל לקרום עור וגידים ואנחנו לא רחוקים מן היום שבו נוכל לעשות זאת, לפחות על המפה המקוונת.

עידכון:  חברי עידכן אותי למקור של הטקסט אותו הוא שלח במייל. תסתכלו בסוף של המאמר שלקוח מוואלה.

***

עולמות ווירטואליים

השבוע השתתפתי בבכנס  אינפו2008, שבו נכחתי השבוע, הייתה הרצאה של ד"ר ישע סיון (הרצאה אחרונה ביום שלישי, ביום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי"). ד"ר סיון ניראה כמו גיימר חביב שהביא את אהבתו לאקדמיה, דיבר על עולמו-משחקים-ווירטואליים (דוגמת world-of-warcraft, metaverse ו- second-life ), והדגים בקיאות מרשימה אודות הקונטקסט של המשחקים הללו בעולמנו (הרבה כסף מוזרם דרכם, כסף אמיתי…).
שאלתי את האישה המקסימה שלצידי "מה אנשים מוצאים בדברים כאלו ?" ותשובתה הייתה "כשאינך מרוצה בחייך שלך, אתה רוצה 'חיים שניים'". אני משער שלא ניתן לסכם את הסיפור שם, אך המשפט נשמע הגיוני באותו הרגע, והנחתי לנושא.

ד"ר סיון המשיך וסיפר על אוגמנטד-ריאליטי, מציאות על גבי המציאות שלנו. מידע שמתווסף רבדים רבדים על פני סביבתנו, ומעשיר אותה. דוגמאות לכאלו אפשר לראות כשמתבוננים בקליפים של אינפוגרפיקה.

נראה שהסיפור "21 צעדים" מצליח להימצא בדיוק בתפר שבין שני אלו. מציאות על גבי מציאותנו שלנו, אך אחת דמיונית. עוד לא קראתי את הסיפור, ואולי לעולם לא אקרא – כך או אחרת, הרעיון מדליק.

עידכון (14.4.08):  עכשיו תחשבו על זה יחד עם שילוב תמונות בעולמות-ווירטואליים-תלת-ממדיים. (ועוד לא אמרתי מילה לגבי שילוב סרטים)

את הסרט "The Mysterious Geographic Explorations of Jasper Morello" גיליתי בבלוגו של ידידי היקר ניימן (בפוסט משובח שנכתב לפני למעלה משנה).

י', אישה יקרה בפני עצמה, ניהלה איתי שיחת "איזה סרטים טובים ראית". ולאחר שנזכרתי בג'ספר מורלו החלטתי למצוא אותו ברשת ולהפיצו להנאת הרבים. אז הנה הסרט (20 דקות אורכו). ולמי שסקרן להבין במה מדובר, הנה הציטוט הרלוונטי מהפוסט "אנימציה מודרנית (חלק א‘)" של ניימן:

סטימפאנק הוא תת ז‘אנר של מד“ב אשר נוצר בשנות השמונים-תשעים של המאה הקודמת. סטימפאנק מאופיין אך ורק על ידי המקום בו מתרחש הסיפור: תקופה בעבר, או עולם שמזכיר תקופה בעבר, אשר אליו הגיעו התפתחויות טכנולוגיות מוקדם מהרגיל. למה קוראים לזה סטימפאנק? דמיינו ספינות קיטור עפות ואז תבינו.

הגילויים הגיאורפיים המסתוריים של ג‘אספר מורלו, סרט אוסטרלי מצויר קצר (בן 26 דקות), מציג את עולם הסטימפאנק האמין ביותר שראיתי אי פעם – לפחות מבחינה ויזואלית. אנגליה הויקטוריאנית, עם ספינות הקיטור הכבדות שלה, הופכת לעולם מדהים ביופיו. ספינות הקיטור הכבדות הופכות למכונות אוויר יפיפיות. עם צדדים חשופים וגלגלי שיניים בכל פינה. מעולם לא ראיתי משהו אפור ומשעמם כמו מכונה ממומש בצורה כל כך רומנטית ואסתטית. את מקומו הויזואלי המרכזי של העולם בסרט מדגישה העובדה ששאר הדמויות נראות כצלליות בלבד. פעם ראשונה שאני רואה סרט המשתמש בטכניקה זו (למרות שאני בטוח שחצי מהקוראים חושבים וודאי שהיא מיושנת להפליא).

מעבר לויזואליות מדהימה, מתגאה הסרט גם בעלילת הרפתקאות ששאלות מוסריות בצידה. כאשר מגיפה מסתורית מאיימת על ארצו וחיי אשתו, עולה הנווט, ג‘אספר מורלו, למסע לארץ רחוקה המכילה את המרפא למחלה. המסע מלא, כמובן, בסכנות לא צפויות – ושאלה מוסרית אחת גדולה בה מתמקד הסרט בדרך חזרה. שלושת גיבוריי הסרט הם סטריאוטיפים קלאסיים של ספרות המאה ה – 19. ג‘אספר מורלו הוא הג‘נטלמן מגלה הארצות הנועז, קפטן הספינה הוא גוץ שמנמן וגס – והרופא? הוא פסיכופט. כמו שצריך.

הסרט היה מועמד לאוסקר בקטיגוריית הסרט הקצר בשנת 2005 (אולם לא זכה). לעומת זאת, הוא כן זכה בהרבה פרסים אחרים (קריאת שמחה!) ומהווה את הראשון בסדרת סרטים קצרים על מסעותיו של ג‘אספר מורלו.

לטעמי, זו התחלתה של קלאסיקה.

והנה הסרט (כל עוד גוגל לא יורידו אותו משידור):

הנה הקליפ:

מרק קולרן אחראי לאפקטים הוויזואלים של ממשקי משתמש בסרטים כמו: הטורף, מר וגברת סמית', איילנד, טריפל-איקס 2, לארה קרופט, הרחוב השלוש-עשרה ועוד.
הקליפ שלפניכם הוא כרטיס הביקור שלו. והוא מהמם.
הקליפ מציג משטחי מגע מרובים ואינטראקציה איתם, וויזואליזציות של זיהוי פנים, הדמיות תלת ממדיות של איברים ואינספור הרכבות של פריטי מידע (אינפוגרפיקות) בתוך האנימציות השונות (ובתוך אביזרי ראייה וכו'). מאד כייפי לצפייה (גם מוזיקת רקע מתאימה).
את הסרטון באיכות גבוה, ניתן לראות כאן.

לקליפ הזה הגעתי דרך מאמר מעניין (ורווי הלינקים): How sci-fi influences today's gadgets.
בין הנקודות המעניינות במאמר, מספר הכותב על שיחה שהייתה לו עם שאראם איזאדי (חוקר ממשקי משתמש במייקרוסופט). נקודה ששאראם העלה הייתה שמסכי מגע נמצאים כאן משנות ה-80, ושעדיין לוקח לה פחות זמן להכנס לשימוש, מאשר לקח לעכבר.
מה שמתיישב עם טענתו של הסטוריות הטכנולוגיה, דיוויד אדגרטון, לפיה הטכנולוגיות ה"וותיקות" הן אלו שמובילות לשינויים גדולים, יותר מאשר הטכנולוגיות החדשות שמתלהבים מהם.

כך או אחרת – הקליפ יפה.