תגית: כאב

זהו פוסט פוליטי, אבל הוא לא יתחיל כך, הוא יתחיל בריקוד.
הריקוד מתבצע לשירו של תום ויטס "הכל הולך לגיהנום" ("Everything Goes To Hell" ), עם כוריאגרפיה וביצוע של נעה דר המדהימה. אני ממליץ לצפות בקליפ לאחר שקוראים את מילות השיר, משום שקטע הריקוד של נעה דר הוא המחזה (דהיינו פנטומימה, או "שפת תנועה") של מילות השיר של וויטס. וזה מבוצע באופן שרק רקדנית כנעה דר מסוגלת לה.
הנה מילות השיר:

Why be sweet, why be careful, why he kind?
A man has only one thing on his mind
Why ask palitely, why go lightly,
Why say please?
They only want to get you on your knees
There are a few things I never could believe
A woman when she weeps
A merchant when he swears
A thief who says he'll pay
A lawyer when he cares
A snake when he is sleeping
A drunkard when he prays
I don't believe you go to heaven
When you're good
Everything goes to hell, anyway…

Laissez-faire mi amour, ce la vie
Shall I return to shore or swim
Back out to sea?
The world don't care what a soldier
Does in town
It's all hanging in the windows
By the pound
There are few things
I never could believe…

A woman when she weeps
A merchant when he swears
A thief who says he'll pay
A lawyer when he cares
A snake when he is sleeping
A drunkard when he prays
I don't believe you go to heaven
When you're good
Everything goes to hell, anyway…

I only want to hear your purr and to hear
Ou moan There is another man who brings
The money home
I don't want dishes in the sink
Please don't tell me what you
Feel of what you think
There are few things I never could believe…

והנה הקליפ (2:20 דקות) :
(מתחיל בדקה 1:08, אם הקליפ לא קופץ עבורכם לשם אוטומאטית, גיללו לשם ידנית)

הקליפ הועלה לרשת במסגרת פרוייקט העלאת קטעים של כוריאגרפים ישראלים, שייזמה זוגתי (או יש עלי לומר ארוסתי 🙂 ) האהובה דבורה. לאוהבי הריקוד שביניכם, דבורה אף כותבת בלוג באנגלית בנושא הריקוד בישראל בשם Dance In Israel .
על נעה דר הוסיף ואכתוב שהיא כוריאגרפית ישראלית בעלת רפרטואר עשיר של יצירות ריקוד. לעיתים תכופות היא מציגה עבודות ברחבי הארץ ויש לה סטודיו משלה בתל-אביב, אשר מהווה מקום הן לשיעורים והן להופעות (רשימת הופעות קרובה בסטודיו של נעה דר).

ביום שבו ראיתי את הקליפ הזה ידעתי שאני אעלה אותו מתישהו אצלי בבלוג. והנה "לשמחתי" הגיעה לה ההזדמנות במסגרת כתיבה על המלחמה בעזה.

להמשיך לקרוא "הכל הולך לגיהנום, בכל מקרה" הגיגי עזה לצליליו של תום וויטס ותנועתה של נעה דר

זכיתי בחיי לאהוב אישה. יותר מאחת. ובחיי, זכיתי לאהוב אישה שאהבה אותי בחזרה – יותר מאחת.
לכן כשראיתי את הרצאת הטד של אלן פישר, קיבלתי את התחושה החמימה(שחלקנו) מקבלים כשמגלים שיש מישהו שחוקר באופן מדעי משהו שאיכפת לי ממנו.

את ההרצאה הזו ראיתי לפני זמן רב, והנה לאחרונה הפנה אותי אחי האהוב רז למישהי שמספרת את כל מה שאלן פישר מספרת בכ- 17 דקות, בפחות מכ- 8 דקות. אני מפנה אתכם לביצוע המדהים הזה של "I want you" : שיר שנאה של אישה לאהובה אשר זרק אותה עבור אחרת. שיר מדהים של אהבה והכאב המטורף שחלקנו חווים סביבה:

ולמי שרוצה לעקוב, הנה מילות השיר:
להמשיך לקרוא המוח המאוהב – אלן פישר בטד, ופיאונה אפל מבצעת את "אני רוצה אותך" (16:27 + 7:18 דקות)

היו לי מספר שיחות לאחרונה עם חברים טובים. ועלתה בהן הסוגיה של אמון: מדוע חשוב לבטוח באנשים, איך מאבדים את התחושה הזו ואיך זוכים בה חזרה ?
על מדוע חשוב לבטוח הייתי עונה שהאמון מאפשר (ברמה הכלכלית) לשיתוף פעולה וחיסכון במשאבים. וברמה האישית: זה פשוט מרגיש טוב.
על איך מאבדים את האמון באנשים – עושה רושם שזה קורה לחלקנו כשאנחנו נבגדים. לחלקנו נדרשים מספר בגידות, ולחלקנו רק בגידה אחת – אבל מאד כואבת.
ואז מגיעה השאלה: ואיך משיבים אמון באנשים, לאחר שזה נפגע ? אני לא יודע.

יהיו שיענו שזה דורש אנשים-טובים וזמן. יצא לי לראות חברים נפגעים מאנשי עסקים, פוליטיקאים, בני זוג. ושלאחר מכן לא שבים לבטוח בכאלה יותר. וראיתי כאלו שחזרו לבטוח, שרצו להאמין. אין לי תשובה פשוטה למה זה קורה ולמה זה – אני פשוט לא יודע.

על רקע זה, אני מתכבד להציג את הרצאתו של כריס אבוני (מטד), אשר מספר על אנשים. זו אחת מההרצאות הללו שלי נותנות את התחושה שאפשר, למרות בגידות מהעבר, להאמין בבני אדם. (ראו הוזהרתם, ההרצאה כוללת תיאורים של זוועות אנושיות מצמררות. אך יחד איתן, חמלות שמשאירות את הלב חם)

Chris Abani tells stories of people: People standing up to soldiers. People being compassionate. People being human and reclaiming their humanity. It's "ubuntu," he says: the only way for me to be human is for you to reflect my humanity back at me. (Recorded February 2008 in Monterey, California. Duration: 16:14.)

הפוסט שלפניכם עוסק בנושא קשה וכאוב של סחר בנשים, אם אין לכם אנרגיות לזה – תמשיכו הלאה ותחזרו לקרוא ביום אחר.

שרון העלתה אצלה בבלוג, קליפ המציג את תופעת הסחר בנשים לצורך זנות (באנגלית: sex trafficking). הקליפ הקצר (בערך דקה), הוא ללא ספק הקליפ הכי קשה לצפייה שראיתי בשנה האחרונה. זהו קליפ מזעזע, וקליפ ש(בעיני) חשוב להפיץ. את הקליפ ניתן לראות (ולקבל קוד embading) מהלינק הזה.

(ועוד לינק: בפייסבוק קיימת "מטרה" של "עצירת הסחר באנשים", אשר מונה למעלה ממאה אלף איש, אתם מוזמנים להצטרף אליה כאן)
והנה הקליפ:

ובאותו נושא, אבל מכיוון הרבה יותר עוצמתי חיובי ומחזק: איב אנסלר היא האישה שהמציאה את "מונולוגים מהוואגינה". ונתנה ב-2004 הרצאה מדהימה בטד שבו היא מספרת כיצד היא הגיע לעשות את זה.
בהרצאה מסופר כיצד ההזדמנות לתת לנשים לדבר על החוויות של איבר מינן, איפשר למאות נשים לבטא אונס וכאב שעד אז לא ניתן להם לבטא. איב מספרת על נשים מדהימות ששאבו כוח מהטרגדיה של עצמן, לכדי ללכת לעולם ולעשות אותו מקום טוב יותר – כך שנשים אחרות ינצלו מהגורל שפקד אותן.
מדובר בהרצאה לא קצרה של 21 דקות, אבל הרצאה מאד סוחפת ומרגשת – המשך מתאים לקליפ שהבאתי בתחילת הפוסט.