גוגל באז – סיכום מה שנכתב על זה ברשת (ולאן לדעתי זה הולך)

גוגל השיקו את "גוגל-באז". מטרתי במאמר זה היא לסכם את שלל המאמרים שמצאתי ברשת על השירות החדש ולגבש הסבר על מה קורה פה ולאן זה (לדעתי) הולך.

סיכום בפיסקה: גוגל ביצעו מהלך מבריק, שנותן להם סיכוי להיות המובילים בשוק העתידי של חיפוש ופירסום מקוון. וכעת אני אסביר מדוע.

*  *  *  *

(בקצרה) מה זה גוגל-באזז: זהו שירות המאפשר למשתמשי ג'ימייל לבצע עידכוני סטטוס ל"חבריהם" (מתוך אנשי הקשר של ג'ימייל). לכלול בעידכוני הסטטוס הרבה סוגים של מידע (טקסט, תמונות, אודיו, סרטים, מיקום). הסטטוסים יכולים להישאב ממקורות קיימים (נאמר, הטוויטר או הבלוג שלכם) והחברים שעוקבים אחריכם יכולים להגיב לסטטוסים ולהמליץ עליהם לחברים אחרים. אפשר להשתמש בשירות מהמחשב או מהסלולרי.
עידכון (טיפ): באפשרותכם ליצור באז חדש על ידי משלוח אימייל אל: [email protected] (תודה לניב קלדרון על הטיפ)

הנה סרטון (קצר) המדגים את הנאמר:

עוד המלצונת: הדס אדלר יצרה סרטון (בעברית) המסביר כיצד להשתמש בגוגל באז. וגם גאדג'ט גורו פירסם אחלה פוסט המסביר על השימוש בגוגלבאז.

הדברים הרעים שחושבים ברשת על גוגל באז

חיפוש זריז בבלוגוספירה הישראלית העלה שלל מאמרים. הרבה מהפוסטים היו שליליים. בלוגרים חוששים מעודף רעש, מפלישה לאימייל שלהם ומאובדן נוסף של פרטיות:

  • יובל דרור כתב ב "גוגל מציגה: אתם מטומטמים" – "ההשקה של באז היא עבורי אירוע מכונן כיוון שהיא ממחישה בצורה חדה כתער עד כמה הראש שלי מתפוצץ מרעש דיגיטלי, חסר פשר, חסר משמעות, חסר תוחלת, חסר סדר." (זאת במקביל לפוסט הומוריסטי עם רעיונות לרשתות חברתיות חדשות שגוגל יקימו, כגון: גוגל פגז, גוגל נאנז, גוגל מופז, גוגל דאז, גוגל ארגז, גוגל שימפאנז וכן הלאה והלאה)
  • ניב קלדרון כתב ב "גוגל באזז- חוויית משתמש ומחשבות" – "[בבאזז]…כל דבר שקורה בהווה מגיע לנו למייל שהוא סוג של המעוז האחרון של התקשורת הקונבנציונלית, הבאזז מכניס את העולם החברתי החדש למעוז "מדורת השבט" האחרון [(האימייל)]"
  • רויטל סלומון כתבה ב"יאללה, תן גז, גוגל באז" – "כל מה שתעשו, כל נאד שתתקעו ברשת או באתר גוגל כלשהו, יפורסם לרשימת עוקבים בלתי הגיונית בעליל, שגוגל ייצרה במיוחד בשבילכם, על פי מאפיינים לא ברורים ומטרידים."
  • אורלי בראון כתבה ב"הרשת רוחשת. הבאז, הגוגל והבלבול" – "אז מה הפחיד אותי בבאזז? שפתאום המקום הכי פרטי שלי והכי חשוב לי הופך להיות סוג של פלטפורמה חברתית, שאני אפסיק לזכור איפה רשמתי מה ואיזה תגובות (כבר קורה), שאני לא אהיה בטוחה מה מופיע ומה לא ובקיצור בלבול…"
  • הבלוגר דור (וגם אחרים) כתבו פוסט על כיצד לכבות את הבאז (לוחצים על הלינק קטן בתחתית ה- Gmail שאומר "כבו את הבאז" או "turn off buzz").

הקונטקסט

אבל במקביל למחשבות הכפירה בשירות החדש של גוגל, הבלוגרים גם מביאים את ההקשר הרחב יותר של התופעה. גל מור שואל "האם GOOGLE BUZZ יהרוג את טוויטר?" (ובעצם, גם פייסבוק), ניב מדבר על אותו הדבר בפוסט שלו ועל כך גם מדברים מורן בר ויניב פלדמן בפוסט "ה-Buzz של גוגל מאיים להשתלט על הזירה החברתית". אבל בעיני שני הפוסטים הכי חשובים הגיע דווקא מהבלוגוספירה העולמית. הראשון הוא הפוסט של טקקרנצ' "Google Acquires Aardvark For $50 million" והשני הוא "Google Buzz: "Are You at Work? How About a $.99 Big Mac From McDonald's, Three Blocks Away?""

איך כל הפוסטים הללו (ואחרים) משתלבים יחד?

באופן הבא: באמצעות שיחרור הגוגל-באז, גוגל ביצעה מהלך אסטרטגי מרכזי שיאפשר לה להפוך את בסיס משתמשי הג'ימייל שלה ממשתמשים נפרדים לרשת חברתית. כבר כעת יש לגוגל את המידע, אבל על ידי יצירת הגוגל-באז, גוגל מעניקה לעצמה את הלגיטימציה להשתמש במידע על הקשרים החברתיים בין המשתמשים בג'ימייל, עבור השירותים האחרים שלה. המידע החברתי על המשתמשים (בשילוב עם שלל פיט'צרים נוספים של גוגל באז) יאפשר לגוגל להרחיב את עצמה מחברת פירסום שהוא מבוסס "תוצאות חיפוש" או "מבוסס תוכן", לחברת פירסום שיכולה להציע פירסום "מבוסס מיקום" והכי חשוב "פירסום מבוסס שאלות" ו-"פירסום מבוסס אנשים".

הנה ההסבר: חייבים לזכור שגוגל היא חברת פירסום. הכסף שמניע את גוגל מגיע מפירסום (גוגל-אדוורדז) בתוצאות החיפוש של אנשים במנוע החיפוש "גוגל". כך גוגל מציעה "פירסום מבוסס תוצאות חיפוש". אבל גוגל הבינה שאם הם יישארו רק במנוע החיפוש שלהם, הם ייעלמו.

זה למה גוגל הרחיבה את הפירסומות שלה לתוך רשת השותפים של גוגל (כך בלוגים, כמו בלוג החומוס לדוגמא, מקבלים כסף דרך גוגל-אדסנס). גוגל אדסנס נותנת ליוצרי התוכן להציב אצלם פרסומות ולמפרסמים היא מאפשרת לעשות "פירסום מבוסס תוכן". אבל זה לא מספיק.
בשלב הקרוב, גוגל רוצה לתת לנו "פירסום מבוסס מיקום". לגוגל יש את גוגל-מפות (שירות המפות של גוגל), גוגל אנדרואיד (מערכת הפעלה, קוד-פתוח, לטלפונים סלולרים) וגוגל-פון (מכשיר סלולרי בחסות גוגל). אז מה חסר להם? לדעת את המיקום שלנו כרגע. ואיך הם מתכננים לעשות את זה? באמצעות הגוגל-באז. הגוגל באז מאפשר לאנשים ליצור הודעות סטטוסים מהמכשירים הסלולריים שלהם, ביחד עם תיוג (אוטומאטי) של המיקום שלהם בזמן יצירת הסטטוס. זה מאפשר, לדוגמא, לראות את הסטטוסים (של ה"חברים" שלנו) שנמצאים סביב מקום כלשהו. כדי לראות מה זה אומר, צפו בסרטון הבא:

אבל מה שזה בעצם אומר, הוא שגוגל תוכל להציע למפרסמים "פירסום מבוסס מיקום". כלומר, ליצור פרסומת (דרך גוגל אדוורדז), שתעלה כל פעם שמישהו מגיע לאיזור מסויים (והרי גוגל יודעים זאת, כיוון שהם אמרו להם היכן הם נמצאים דרך גוגל-באז).

עד כאן זה מה שכולם דיברו עליו. אבל יש עוד מרכיב אחד בסיפור, שהוא חשוב לא פחות (ואף יותר) מהקודמים: "חיפוש מבוסס שאלות". הדור הבא של חיפוש (ואני אומר את זה כמשתמש, לא ברמת התיאוריה) הוא חיפוש מבוסס שאלות (שאנשים אמיתיים עונים עליהם). כבר ישנו אתר אינטרנט (עם 90,000 משתמשים) שמאפשר זאת – קוראים לשירות הזה Vark.com (אדווארק או ווארק בקיצור). מדובר במנוע חיפוש שמאפשר לכם לשאול שאלה (האתר מתייג לאיזה נושאים השאלה קשורה) ואז האתר ימצא עבורכם מישהו (ברשת החברים המורחבת שלכם) שיענה לכם על השאלה (תודה לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים). ואת השירות הזה (כך פורסם היום) גוגל קנו!

השירות של אדווארק נשען על רשת חברתית של אנשים. כדי לאפשר לגוגל להכניס את (200 מליון) משתמשי הג'ימייל שלה לתוך אדווארק, היא קודם הייתה חייבת להפוך את ג'ימייל ל"רשת חברתית פתוחה" (דהיינו כזו שבה יש הצהרה רישמית שלנו, עם וויתור על פרטיות, על מיהם החברים שלנו). מרגע שגוגל פתחו את גוגל-באז, הדרך בשבילם פתוחה (לאחר שהאבק ישקע ואנשים יתרגלו לממשק והכל), לשלב לתוך הגוגל-באז את אדווארק. המשמעות של זה היא תוספת של (עד כ-) 200 מליון משתמשי ג'ימייל למנוע החיפוש, מבוסס אנשים, הגדול ביותר שנוצר אי פעם. מה שיאפשר לגוגל לשלב את הפירסומות שלה בתוך מנוע חיפוש מבוסס שאלות. זה מדהים!

והדבר הכי מדהים (שבערך כולם מבינים), זה שמרגע שגוגל שולטים ב"רשת חברתית" (דהיינו גוגל-באז), הם יוכלו להציע למפרסמים "פירסום מבוסס אנשים". במשמעות של – פרסם רק לאנשים מעל גיל X, זכרים, בעלי סוג פרופיל חברים כזה וכזה, בעלי הרגלי עבודה כאלה וכאלה, וכו' וכו'.

לאן זה מוביל את כולנו – עולם (כמעט) נטול פרטיות (למול גוגל, או חברה אחרת שתשיג אותה בסיבוב). הרבה יותר נגישות למידע ולאנשים. הרבה יותר צורך בניהול מידע, ניהול זמן, תיעדוף מטרות ומציאת פרופורציות בחיים.

כמו שעלה בשיחה שלי עם אחייני אוריאל (שבין שאר מעלותיו הוא חוקר תרבות מבריק), בספר 1984 פחדנו שהממשלה תהפוך לאח הגדול. ופתאום מצאנו את עצמנו בעולם שבו חברות מסחריות, ואנחנו (כהמון) נהפכנו לאח-הגדול של עצמנו…

עידכון: ושלא יהיה צל של ספק, גוגל מאנדקס שיחות Google Buzz

הנה סרטון קלאסי (Epic 2015) שמדגים חזון עתידי (וקצת מפחיד) של כמות הכוח שגוגל הולכת לצבור בשנים הקרובות (ישנם עוד לפחות שלושה סרטונים בעלי אופי דומה. אולי נפרסם את כולם ביחד מתישהו…):

והערות קטנות לסיום:

חדירה: אני חושב שהגוגל-באז מציג את קונספט הסטטוסים לאנשים שאינם משתמשים בטוויטר או בפייסבוק.

תחרות: אני חושב שהגוגל-באז יכול (תאורתית) למחוק את טוויטר. והוא יהווה תחרות לפייסבוק (שבדיוק משיקה שירות אימייל משל עצמה שיתחרה בג'ימייל). בעיקר בהתחשב שלגוגל יש את גוגל-חבר-חבר (שמחברת את הרשת החברתית של גוגל בתוך אתרי אינטרנט ובלוגים אחרים), ו- API לגוגל-באז.

יהיה מעניין!

יישומים פרקטיים של מדיה חברתית (המלצה על שקופיות+הרצאה)

אני בטוח שכל אחד מקוראי כאן נתקל במושג "מדיה חברתית" בעבר. עם חלקכם אני מצ'וטט דרך קבע בטוויטר ופייסבוק ואת חלקכם אף גיליתי במקור דרך האינטרנט. אך לא כולנו משתמשים כל כך פעילים באפשרויות שהאינטרנט מציע לנו. ואחת הסיבות לחוסר המימוש המלא יכולה לנבוע מזה שאנו מחכים למישהו שיבוא ויקח אותנו ביד צעד צעד לתוך העולם החדש הזה של "הרשת החברתית". אחד המלאכים שיוכל לסייע במלאכתכם הוא אייל סלע.
את אייל הכרתי (או למעשה, הוא מצא אותי) דרך האינטרנט. אייל הוא יצור רשת פעיל, אדם רהוט בעל מודעות והבנת-אינטרנט מהמפותחות שנתקלתי בהן. ובכנס איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים השבוע, הוא העביר הרצאה בנושא "יישומים פרקטיים של מדיה חברתית", שמציגה (כשמה כן היא) על הדרכים המגוונות בהן אייל משתמש ברשת.
סקרנים?
באפשרותכם לראות את המצגת שבה אייל השתמש כאן:

ואם אתם רוצים לשריין 40 דקות, באפשרותכם גם לצפות בהרצאה המלאה כאן:

Social media in day to day life – Eyal Sela – 15 July 2009 [Hebrew] from Eyal Sela on Vimeo.

לינקים מומלצים: הבלוג של אייל על פרודוקטיביות: http://www.productivewise.com/

ענן תגיות לחיפוש – שדרגו את החיפוש שלכם בגוגל, יאהו וטוויטר (תוסף פיירפוקס)

(פוסט זה מוקדש למרים שוויב – השאלה שלה היא שהובילה לפוסט הזה)

טוויטר הוא מנוע חיפוש: כבר הזכרתי בעבר את הרעיון לפיו טוויטר הוא בעצם מנוע חיפוש. מנוע שמחפש בתוך "זרם התודעה" של קהל קהל המשתמשים של טוויטר (המטווטרים, או "המצייצים"). יהיו שיטענו שהקהל הזה איננו משקף את שאר האוכלוסיה, ובמקרה הטוב מייצג תת פלח של אנשים שהם  early adopters  (איך מתרגמים את זה? "משקימי אימוץ"?!) של טכנולוגיות חדשות (כמו טוויטר). במקרה הרע, הטוויטים משקפים קהל של נרקיסיסטים שאין להם חברים (צפו בסרטון אם לא זיהתם את הבדיחה). כך או אחרת, לפעמים מעניין אותי לדעת מהם הדעות של האנשים הללו. ומסתבר שלא רק אותי – מחיפוש זריז בגוגל-מגמות אחר הצירוף "twitter search", אפשר לראות שאנחנו כרגע באמצע של זינוק מעריכי בכמות החיפושים בגוגל אחר צירוף המילים "twitter search" (משמע: יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין ברעיון הזה)

twitter-search-trend-in-google

דוגמא לחיפוש: שיעניין אותי לבצע בטוויטר הוא אחר הצירוף star trek. שהרי היום יצא הסרט החדש, ואני רוצה לדעת מהם הדעות של האנשים על הסרט והאם שווה לצפות (כלומר, ברור שאני אראה את הסרט, השאלה היא עם איזה ציפיות אני הולך להגיע). לאחר שביצעתי את החיפוש אני מגלה הרבה דעות של אנשים, אבל הייתי רוצה דרך כלשהי לסכם את מה שהאנשים חושבים. הדרך ההגיונית לעשות זאת הייתה אילו יכולתי לראות ענן תגיות עבור המילים שמופיעות בסטטוסים של אנשים.

תוסף פיירפוקס שאתם רוצים לנסות: ובדיוק בשביל לזהות מגמות של מילים בתוך חיפושים שלי בטוויטר, חיפשתי וגילתי את תוסף הפיירפוקס המעולה "Search Cloudlet for Google, Yahoo and Twitter". מרגע שמתקינים אותו, אפשר לראות בתוצאות החיפוש שלכם (בגוגל, יאהו וטוויטר) ענן תגיות שמופיע מעל לתוצאות החיפוש. במקרה של טוויטר, הענן גם מופיע כשאתם נכנסים לדף האישי שלכם בטוויטר ומאפשר לראות את הענן של התגובות של אנשים אליכם, המסרים האישיים והטוויטים שלכם.

במקרה ואתם רוצים להשתמש בשירות על טוויטר, מומלץ להגדיל את מספר תוצאות החיפוש המופיעות בדף הראשי ל- 50 (על ידי לחיצה על ה- prefrences ליד תיבת החיפוש).

ומה אנשים אמרו על סטאר-טרק ? (אתם שואלים)

שהוא גדול, נהדר ועוד, ראו בתמונה המצורפת:

star-trek-twitter-search

לסיום ראוי לציין שהתוסף הזה גם מציג ענן מילים לתוצאות חיפוש בגוגל. עם אפשרויות מעניינות לשיפור החיפוש (על ידי לחיצה על מילה בענן כדי להוסיף או להסיר אותה מהחיפוש. הצד הימני של המילה מוסיף אותה והלחיצה על הצד השמאלי של המילה יסיר אותה – שחקו עם זה ותגלו), וגם אפשרות לראות ענן תגיות של אתרי-אינטרנט שמופיעים לתוצאות החיפוש ועוד כמה צ'ופרים. התוסף שווה התעניינות…

מלחמת הסטטוסים החלה (ואולי היא רק מתחממת ?) – פייסבוק שיחררו גישה לזרם הסטטוסים שאצלם

כמה מילים על סטטוסים:
הסטטוספירה נכנסה לחיים של רבים מאיתנו כאן ברשת. הסטטוספירה היא כינוי לכל שירות שמאפשר לפרסם "שורת מצב (סטטוס)" על עצמינו. לרוב מדובר בשורה המוגבלת לכ- 140 תווים, והחלה מלשמש אנשים פרטיים ועברה גם להיות המדיום של ידוענים ואירגונים גדולים.
יש החושבים על הסטטוספירה כשילוב בין תוכנות מסרים-מידיים (כמו סקייפ, מסנג'ר, ICQ וכו'), לבין בלוגים (מיני בלוגים, אם להיות מדוייקים).
בעוד שיש אנשים המשווים שיחה בבלוג לשיחה שמתקיימת בהפסקת הצהריים – שיחה בגובה העיניים, עם פנאי, ועל כוס משקה טוב. יש המשווים את השיחה בסטטוסים לשיחת המתקיימת בין מספר אנשים שנתקלים במקרה ברחוב – עידכון קופצני, קצר, שיכול להסתיים בכל שניה כי "אני חייב לרוץ".
השיחות בסטטוספירה יכולות להתנהל על גבי האתר שמאכסן את השירות או דרך תוכנה שולחנית שמאפשרת לשלוף את המידע מהאתר ולהציג אותו עבורינו "בתנאים שלנו".

המלחמה – איפה תתנהל הסטטוספירה ?
על רקע זה, ישנם שני שירותים מקוונים אשר מקווים לתפוס בכורה על הסטטוספירה – טוויטר ופייסבוק.
עד כה, טוויטר איפשרה לכולם גישה למידע (הסטטוסים) וללא הגבלה. פייסבוק עשו את החיים קשים יותר למפתחים, אך לא עוד. בשבוע שעבר המלחמה עלתה דרגה שבה פייסבוק שיחררו API (אוסף פקודות המאפשרות למתכנתים גישה למידע שעל פייסבוק, בהתאם להרשאות המשתמש כמובן) – שיאפשר למתכנתים גישה ל"זרם הסטטוסים" (כלומר, למידע בזמן אמת על הסטטוסים).
"מה אפשר לעשות עם זה?" אתם שואלים, אז הנה דוגמא שהגיעה מבית הפיתוח החדשני של מייקרוסופט (כן, מייקרוסופט, זו שהדבר החדשני היחיד שהיא עשתה, שנתקלתי בו, בשנים האחרונות היה פוטוסינת'), שיחררה תוך כמה ימים (ובאמצעות הפלאטפורה שלה של סילבר-לייט), דוגמא לאפליקציה המשתמשת באפשרויות החדשות של פייסבוק. ובזכותו של טקקרנצ' אנו יכולים לראות סרטון המדגים זאת:

ומה לגבי כסף ?
זה גם מה ששאלו את גוגל כשהם נכנסו לעיסקי החיפוש. התשובה תהיה כנראה פירסום. איפה, מתי כמה ולמה – זה עוד שאלה פתוחה. האם נדע בקרוב? סביר שכן…

הסטטוספירה – מה זה, איך מחפשים בה, וראיון (קצר) עם ליאור לוין

מהי הסטטוספירה

בשיחת פייסבוק לפני זמן מה, הציג בפני ליאור לוין את המושג "סטטוס-פירה". באותו אופן שדיברנו בשנים האחרונות על "הבלוגוספירה" כעל הסביבה ה"אקולוגית" של הבלוגים והבלוגרים, הרי שהסטטוספירה היא הסביבה של עידכוני הסטטוס שאנשים משאירים בטוויטר ובפייסבוק.

(למוגבלי האינטרנט שבינינו – עידכון סטטוס אומר לכתוב משפט שמתאר מה שלומך, או משהו שאתה מתעסק בו. לאחר שכתבת את המשפט, הוא מתפרסם ברשת וכל מי שעוקב אחרי הפרופיל שלך יוכל לקרוא את העידכון. זה כמו עיתון אישי של "מה שלומי", שמופיע בדף אינטרנט מסויים. שלי, לדוגמא, מופיע כאן)

אז מלבד התגובה הראשונית של לצחוק על האנשים האלה עם הצורך המוזר לחשוף את עצמם לציבור: (כמו בלוגרים, אבל עם משפטים קצרים יותר)

 

הרי שאולי הגיע הזמן לחשוב על התופעה הזו מעבר לשיפוט הראשוני שמאפיין רבים מהאנשים שלא חיים ברשתות חברתיות.

עידכוני סטטוס של אנשים הם תופעה והם משאב. כמו שטק-קרנצ' כתבו בזמנו – אולי הגיע הזמן לחשוב על עידכוני סטטוס (כמו זה שמתבצע בטוויטר) כעל מנוע חיפוש על הדעות של אנשים (אומנם, תת אוכלוסיה של אנשים, אבל עדיין אנשים).

ובין אם אתם אנשי שיווק מקצועיים שמחפשים את הבאז הבא, או סתם מתעניינים במה חבריכם חשבו/כתבו על סרט מסויים, הרי שחיפוש בתוך סטטוסים יכול להיות עבורכם מכרה זהב של דעות.

אם אתם רוצים לחפש בטוויטר זה קל, עליכם פשוט ללכת למנוע החיפוש הפנימי בטוויטר: http://search.twitter.com/

אבל מה אם אתם רוצים לחפש בסטטוסטים של חבריכם בפייסבוק? עד לאחרונה לא היה פתרון בנמצא. ועכשיו יש!  אני מציג בפניכם את אפליקציית החיפוש בסטטוסים של חברים בפייסבוק: http://apps.facebook.com/status_search/

משיחת פייסבוק עם ליאור (אחד היזמים מאחורי מנוע החיפוש), קיבלתי עוד כמה פרטי מידע מעניינים בנושא:

ראיון עם ליאור לוין על אפליקציית החיפוש לסטטוסים בפייסבוק

טל: אז יש לך ככה בשלוף רעיונות למה שאפשר לעשות עם זה ?

ליאור:

ברור.

זה מנוע חיפוש בחברים שלך. זה קצת כמו דלבר אם אתה זוכר. רק שהם ניסוי לעשות משהו גרנדיוזי ואנחנו מסתמכים על הפלטפורמה של פייסבוק ובכך מוציאים את הרעיון המצוין הזה לפועל דיי בקלות.

יש אין סוף שאליתות חיפוש שאתה תעדיף לעשות על החברים שלך(המנוע חיפוש שלנו) מאשר בגוגל. לדוגמא:

1. לראות מי יוצא למסיבה הערב
2. לראות מי כתב בסטטוס שהוא הולך לאירוע שאתה הולך
3. למצוא המלצה לספר
4. לעשות חיפוש האם מישהו פירסם את הבלוג שלך או פירסם משהו עלייך
5. בא לך לטוס לפריז. תחפש מי מהחברים שלך טס לאחרונה ויכול לתת לך המלצות
6. בא לך לקרוא פוסטים של חברים. תעשה חיפוש שיביא לך סטטוסים עם קישורים לפוסטים שלהם.
7. רוצה רעיונות לפעיליות רומנטיות. תחפש בחברים שלך אם מישהו כתב משהו על הנושא

יש עוד אין סוף דוגמאות.
תראה את הטוויט הזה שמראה מה היו החיפושים הכי פופולארים במנוע חיפוש שלנו אתמול:http://twitter.com/statussearch/status/1310638292

טל: מדליק מאד, ואם לשאול שאלה גסה – איפה הכסף ?

ליאור: איפה הכסף? בדיוק איפה שהוא נמצא אצל גוגל. אנחנו סוג חדש של מנוע חיפוש ואנחנו יכולים לספק פרסומות מאוד ממוקדות ולהתקיים בדיוק מאותו מודל עסקי של גוגל.

טל: ושאלה אחרונה לסיום, למה אין לכם אתר אינטרנט ?

ליאור: לא הרגשתי צורך. יש לנו טוויטר, דף אודות של פייסבוק. אתה חושב שצריך עם כל הכלים האלה?

——————-

עד כאן לשיחתנו…