תגית: ויזואליזציה

דף הפייסבוק של ידיעות אחרונותפירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:

התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו

אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה? להמשיך לקרוא מחירי החשמל עולים, אבל לא ככה – ביקורת על גרפיקה מהעיתון

כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.

הנה הדגמא יותר טובה:

הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…

מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.

(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)

ביום רביעי האחרון נתתי הרצאה של 50 דקות בסדנת ויזואליזציה מטעם האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה על סוגי הפעולות האפשריות ("היסודות") אשר אפשריים כאשר מבצעים אינטראקציה עם היצגים גרפיים של נתונים (או בלעז: Interactive Data Visualization). בפוסט הנוכחי בכוונתי:

1. להסביר מה זה אינטראקציה עם היצגי נתונים ולתת את המוטיבציה הסטטיסטית עבורה
2. לפרט ולהסביר את 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים
3. לדבר על ההזדמנויות והאתגרים שמציבים בפנינו היכולת לאינטראקציה עם היצגי נתונים

כל הדוגמאות שיוצגו בפוסט זה יושמו באמצעות התוכנה GGobi (תוכנה חופשית/קוד-פתוח). בפוסט הנוכחי אני לא אדון בתוכנות שמיישמות את העקרונות שיתוארו. אני מקווה לעשות זאת באחד הפוסטים העתידיים. לבינתיים, הנה דמו של 5 דקות על השימוש ב- GGobi (אפשר לקרוא את המשך הפוסט גם מבלי לצפות בו) :

brutally short intro to ggobi from Mat Kelcey on Vimeo.

להמשיך לקרוא 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים – סיכום הרצאה

"סקר העברת הזמן של האמריקאים" ביקש מ-1000 אמריקאים (מעל גיל 15) לשחזר כל דקה מיום בחייהם, במהלך 2008. אם זה יפה בעינכם, רוצו לאתר של הניו-יורק טיימז לגירסה האינטראקטיבית של הגרף המהמם הזה.

הסבר קצרצרון: הגרף המוצג הוא גרף שכבות. ציר ה- X הוא זמן, וציר ה- Y הוא אחוז האנשים ש…עשו משהו. בכל נקודת זמן, העובי היחסי של כל פרוסה אומר מהו אחוז האנשים שעשו את אותו המשהו. הגרף מאפשר לזהות מגמות גדולות כמו למשל את שעות האוכל אשר נוגסות בפעילות העבודה. גם מעניין לראות כיצד אנשים שעוסקים בפעילויות בית, או בחופשה לא יאכלו בשעות קבועות כמו אלו שעוסקים בעבודה (נישמע לי מוכר).
הגירסה האינטראקטיבית של הגרף באתר של הניו-יורק טיימז מאפשרת ללחוץ על כל פרוסה ואז לראות את ההתפלגות שלה לאורך היממה. תהנו 🙂

תודה לאלעד על הלינק!