תגית: דטה פורטביליטי

And so it begins

(חידה לחובבי המד"ב: מאיפה לקוח המשפט שבכותרת ? 🙂  )

את ההזמנה להשתמש בגוגל-חבר-חבר בבלוג שלי (google friend connect) קיבלתי לפני כשבוע, אך לא טרחתי להכנס. כך זה נשאר עד אשר הוזמנתי דרך ניב להכנס לאתר מערצי הסטאר טרק. מרגע שנכנסתי וראיתי מה אפשר לעשות עם גוגל-חבר-חבר ישר אמרתי לעצמי "גם אני רוצה כזה !".

ואני מקווה שבסוף הפוסט הזה אתם תאמרו לעצמכם את אותו הדבר.

מה זה גוגל חבר חבר?

גוגל-חבר-חבר (פרנד-קונקט) הוא דרך לחבר את הבלוג (או האתר) שלנו לרשת חברתית חדשה (לא פייסבוק) אשר מתיימרות לשאוף לעקרונות של ניידות מידע. ניידות מידע, להזכירכם, היא היכולת לקחת את המידע החברתי שלנו מאתר לאתר מבלי להיות כבולים. לדוגמא: פייסבוק איננה עומדת בכללי ניידות המידע, כיוון שהיא אינה מאפשרת לחבריה לייצא את רשימת חבריה לרשת חברתית אחרת (ובכך נועלת את כולנו ברשת שלה – בווז). הנה סרטון (של פחות מ- 3 דקות) הממחיש היטב למה אנו רוצים ניידות מידע:

 
DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut on Vimeo.

אז איך משתמשים בגוגל חבר-חבר ?

בעל הבלוג: מעלה 2 קבצים לתיקיית האתר ומטמיע קוד של גוגל בתפריט הניווט (דוגמא לאיך זה נראה אפשר לראות בתפריט הניווט השמאלי אצלי באתר).

האדם שמבקר בבלוג: יכול כעת להצטרף להיות "חבר בבלוג", בצורה שמזכירה את ה"קבוצות" בפייסבוק. ההרשמה לאתר מתבצעת על חשבון הג'ימייל שלכם (ואם אין לכם אז אפשר גם דרך חשבון הפלאקסו, אורקט, אופן-אי-די וצפויים להיות עוד דרכים בהמשך). פעולות בסיסיות אפשריות של חברי הבלוג:

• חברי הבלוג יכולים להשאיר הודעות על ה"קיר" באתר (לדוגמא: ראו כיצד זה מייושם אצלי בצד שמאל באתר).
• להציע "חברות" לחברים אחרים בבלוג -וכך להסתכל על הפרופילים שלהם, לראות איזה אתרים הם אוהבים, ולקבל גישה אל האימייל שלהם.
• להזמין עוד חברים (מרשימת המיילים שלהם) לאתר.

הנה סרטון ווידיאו (כ- 3 דקות) המדגים את אשר כתבתי:

להמשיך לקרוא גוגל-חבר-חבר, העתיד של הרשתות החברתיות (זהירות פייסבוק – מאחוריך!)

נתקלתי היום בפוסט key-factors-in-the-future-of-social-networking החביב שמסכם מה חסר כרגע ברשתות החברתיות (ובראשן עומדת פייסבוק). הפריטים ברשימה הם די היבטים שונים של אותו הדבר, ואשמח לסכם אותה עבורכם כאן:

1. בעלות – כל אדם הוא הבעלים של המידע החברתי של עצמו (טקסט, תמונות, גרף חברתי, אימיילים וכו'). ייתכן והכפייה של זה צריכה להגיע בשילוב של לחץ צרכני עם חקיקה ממשלתית.
2. יכולת נדידה – כל אדם רשאי (בקלות!) להעביר את המידע שלו מרשת אחת לשניה.
3. אגרגציה – החופש לשלב פיסות מידע מרשתות-חברתיות ומקורות נוספים.
4. שיתוף סלקטיבי – היכולת של אנשים לבחור מי יקבל גישה למידע אודותיהם.
5. הצפת מידע רלוונטי – היכולת של הרשת ללמוד מאיתנו איזה מידע ("רישתי, חברתי, חדשותי וכו') להבליט עבורנו.
6. בניית פרופיל פאסיבית – היכולת ליצור, לעדכן, ולהעשיר את הפרופיל שלנו בקלות.
7. תגיות בטעמים – להוסיף לתגים אלמנטים ריגשיים/חוויתיים כדי להעשיר את הקונטקסט של התגיות בהן משתמשים.
8. טגרגציה (איזו מילה מקסימה) – היכולת של המערכת לקבץ, באופן אוטומאטי, את התגיות לאשכולות.
9. זיקוק מידע –
10. קלות שימוש (נקודה טריוויאלית – אך שאיננה מיושמת מספיק)
11. מערכות סובבות אנשים (במקום פורטלים) – לא ללכת לתוכנת מסרים/אימייל/רשת-חברתית, ואז לבחור את האיש שאיתו רוצים לדבר. אלא לבחור את האיש איתו רוצים לדבר – ומשם להתקדם ללבחור את אופן התקשורת הרצוי.
12. אינטגרציה עם הדפדפן – כך שניתן יהיה לשתף בקלות (על הרשת החברתית שלנו) את המידע שאנו אוספים/ממיינים/מייצרים.
13. סינון מבוסס זמן/סביבה – היכולת למיין זרמי מידע בהתאם לזמני עבודה / רגיעת ערב וכדומה.
14. מיקום – אינטגרציה חזקה יותר בין הרשת-החברתית-האינטרנטית לשירותי מבוססי מיקום (גיאו-טארגטינג) כגון GPS, אשר משתלבים במכשירים כגון טלפונים סלולריים. היכולת להציג את המיקום הפיזי שלי, על הרשת החברתית, צפוי להקל ולשדרג באופן דרמטי את היכולת הלוגיסטית שלנו לשתף פעולה בפעולות הקשורות במיקום שלנו. החל ממציאת חברים שבאיזור בשביל ללכת לאכול חומוס, איתור בני זוג פוטנציאליים (על סמך שידוכים מבוססים פרופילים אינטרנטיים), או הצפת מידע שיקל על פתיחת שיחה (חברית, רומנטית, עיסקית) עם האנשים שסביבנו וכלה בהתארגנויות חברתיות שונות (כגון הפגנות). (צעד ראשון אפשר לראות בשיחרור של fire eagle  של יאהו – ראו כתבה ב- YNET )

אם לסכם את הנאמר: הצעד הבא הרצוי (עבורנו, המשתמשים), היא הפרטה (מלשון פרט) של המידע החברתי שלנו. על גב פלאטפורה שתאפשר ניידות מידע, משולבת עם מידור מידע, קלות שימוש ואינטגרציה הדוקה יותר עם העולם ה"ממשי".

אם (וכאשר!) תימצא הדרך ליישם את כל אלו, אנו צפויים לראות עולם שבו לנו, כפרטים, יהיה קל יותר למקסם את ההזדמנויות שהחברה שסביבנו מציעה עבורנו. (באופן מאד דומה לתיאור של קוין קיילי את 5000 הימים הבאים של הרשת, כפי שהפנו אותנו בפוסט ששוחרר לאחרונה בעוגיות)

אני אופטימי 🙂