AideRSS – האתר שמוצא לך את הפוסטים הטובים בתוך בלוג

בפוסט הקודם, עוזי איתי ואנוכי הסכמנו שהשאלה "כיצד לסנן מידע חדש שנתקלים בו?" – היא שאלה מצויינת.

והנה במקרה, נתקלתי היום בכתבה "Comparing Six Ways to Identify Top Blogs in Any Niche". שמציגה בעד-ונגד עבור שלל כלי חיפוש (והם: טכנורטי, דלישס, סטמבל-אפון, המלצות מגוגל-רידר, אייד-רסס וחיפוש הבלוגים של אסק). במאמר מופיעות כמה טענות מעניינות כגון:

  1. Technorati doesn't feel as active today as it once did (מסכים)
  2. Del.ico.us hasn't been evolving very quickly (בהחלט נכון, מאידך – עדיין אחלה שירות)
  3. StumbleUpon is more "fun" than it is business (אני מסכים מאד)
  4. Google Reader's new recommendations are very high quality, in tech at least (מעניין, לא ידעתי על זה)
  5. Ask has the best blogsearch on the web, (There's very little spam. ) – (את זה לא ידעתי – מגניב)
  6. הנקודה האחרונה שעליה הייתי רוצה להרחיב: AideRSS

AideRSS – הוא מנוע חיפוש בתוך פידים.
מכניסים לתוכו לינק של בלוג או של פיד (לאלו שלא יודעים מה זה, אנא קיראו את מה זה רסס) ומקבלים את רשימת כל הפוסטים של אותו הפיד, כאשר אפשר למיין אותם לפי "חשיבות". (החשיבות נקבעת לפי המדדים של: מספר התגובות לפוסט, כמה לינקים הוא קיבל מגוגל וכמה הוא קיבל מדלישס). הנה דוגמא לחיפוש שביצעתי על שני בלוגים שאני מחבב ("הרגלי-זן", ולייף-האקר):

התוצאות רחוקות ממושלמות:

  • זמן החיפוש (יחסית) איטי.
  • החיפוש לא עובד כל כך עם בלוגים בעברית (הוא טוען שבבלוג החומוס אין כמעט תגובות. מצד שני, בבלוג החומוס האנגלי, הוא כן מראה את מספר התגובות לפוסט).
  • גם אפשר לדון האם הקרטריונים של החשיבות הם מוצלחים.

אך בשורה התחתונה: AideRSS הוא אתר ששווה להכיר !

למתקדמים: עוד דרך יצירתית להשתמש ב-AideRSS, היא לשאוב רסס עבור שילוב תגיות מדלישס, ולהכניס אותו במנוע החיפוש. לדוגמא: נניח שאני רוצה למצוא עיצוב מעניין עבור בלוג וורדפרס, אז אני מכניס לחיפוש: http://del.icio.us/tag/theme+wordpress (כיוון שהוא יודע אוטומאטית לשאוב את הרסס של הלינק הזה). ואז הוא מביא לי את התוצאות (הנה לינק). מכאן ישר נתגלו לינקים מעניינים (הנה דוגמא לעיצוב וורדפרס כמגאזין: לינק).

"איך לקרוא לעצמי – בלוג או אתר ?" (או: דימוי הבלוגוספירה בארץ)

התשובה (שלי):

תקראו לעצמכם בלוג!

ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).

מי שואל שאלה כזו ?

לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.

המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".

מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?

לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.

או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).

ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?

כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.

ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.

קצת לינקים

ולסיום – "מה זה בלוג"

ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.

מהגדרת בלוג בויקיפדיה:

בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.

מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)

הודעה על בלוג חדש באוויר: "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" (אנא הפיצו הלאה)

לינק לבלוג:
www.publiceducation.org.il

והרחבה:
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית הקים בלוג עצמאי. הפיצו את הקישור

שביתת המרצים נמשכת זה היום ה-81. ועד ראשי האוניברסיטאות איים כי אם השביתה תימשך עד יום ראשון הקרוב, הסמסטר יבוטל. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית – פורום שמורכב מאנשי סגל בכיר, סגל זוטר, מורים מן החוץ וסטודנטים – שם לו למטרה להיאבק בהפרטת ההשכלה הציבורית בישראל, על כל שלוחותיה, מהפיחות בשכר המרצים ועד למאבק בדו"ח שוחט ובחנק התקציבי של מוסדות ההשכלה הציבורית. הפורום הקים בלוג, שמרכז מאמרים, חדשות ועדכונים אודות המאבק. המאבק הזה לא מתחיל ונגמר בשביתת המרצים, ואנו זקוקים לכל עזרה שנוכל לקבל. כהתחלה צנועה, נשמח אם תוכלו להפיץ את הקישור לבלוג.

והנה הרצאת הפתיחה בכנס שבו הוכרז הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (הרצאות נוספות יפורסמו בקרוב ב: www.publiceducation.org.il)

"בלוג מורים" (וגם עצרת החינוך במוצאי שבת, בכיכר רבין)

קודם כל, הלינק: www.blogmorim.com

עכשיו מה הקטע: מאז שהתחילה השביתה, אחותי (הניפלאה) שולחת אלי אימיילי-שרשרת של מורים ודוקטורים למיניהם, שמגיבים לדברים שנכתבים בתקשורת. אני רוצה להדגיש את מה שכתבתי:

  • ה"תקשורת" – כותבת דברים. (לדוגמא: בכירי ההיי-טק זועמים על המורים השובתים: "הם מטורפים")
  • המורים – לא מסוגלים להגיב לתקשורת. לא מסוגלים לפנות ל-"כולם". אבל הם רוצים (מאד) להגיב. לכן הם כותבים משהו, ומבקשים מכל החברים שלהם לשלוח את זה לכל החברים שלהם. מידי פעם איזה בלוגר נחמד מעלה את מה שהם כותבים אצלו בבלוג (לדוגמא: המנכ"ל והמורה. מי המטורף?)
  • התוצאה: אני שומע על זה דרך חנית. אבל אין לי מקום שאליו מורים יודעים "אני רוצה להגיב – פה יתנו לי לפרסם תגובה".

כמובן שהפתרון הוא ברור מאליו – בלוג ויוזר פייסבוק לכל מורה ותלמיד בישראל – התאגדות זריזה דרך רשתות חברתיות ומעבר בדילוגים זריזים לקראת דמוקרטיה ישירה. בינתיים, חשבתי ש- "בלוג מורים" יהיה התחלה טובה…
ולסיום: אני אהיה בהפגנת המורים במוצ"ש בככר רבין, מה איתכם ? (העליתי בפייסבוק כרטיס אירוע עבור הפגנת המורים הוא נמצא כאן. ואם עוד לא נכנסתם לפייסבוק, כאן הבאתי הסבר על מה זה פייסבוק – יהיה נחמד לדעת מי מכם מגיע)

קריאה מומלצת: אבא שלי ופלדנקרייז

את הרומן שלי עם שיטת פלדנקרייז, התחלתי בסביבות גיל 14. אז התחלתי להתאמן בנינג'יטסו בהוראתו המסורה של אילן גטניו. השנים שביליתי בדוג'ו של אילן תרמו לי הרבה. ואחת המתנות שיצאתי איתן – הייתה הרכישה של חיבה עצומה לשיטת פלדנקרייז.

שנים מאוחר יותר, אבי (כיום בן למעלה מ- 70) מצא לעצמו מורה (אולי אפילו מאסטר) לפלדנקרייז – את עודד עופיר.

הסיפור כיצד אבי החל להתמסר לשיטת פלדנקרייז יכול לשמש השראה לכל אדם (ובכל גיל) ללקחת אחריות על בריאותו המוטורית של גופו. ומבלי להוסיף, אני מפנה את הבמה לאבי במאמר: הקשר בין יפי הנמר וכאב הגב שלך (זאב גלילי)