אמרתי לעצמי שלא אכתוב עד לאחר הבחינה (אשר צפויה להתקיים בשלישי הבא). אבל כשראיתי את השירות של בקטייפ, פשוט לא יכולתי להתאפק.
הרעיון במשפט: טוויטר לתגובות – האתר אוסף את כל התגובות ברשת (לפחות ברשת בה הוא מחפש), שבהן השארתי תגובות עם הבלוג שלי כקישור בתגובה.
ובמילות בעלי האתר –
BackType is a service that lets you find, follow and share comments from across the web. Whenever you write a comment with a link to your website, BackType attributes it to you. We give comment authors a profile featuring all the comments they've written on the Internet. If you don't have a website to use when you fill out comment forms, sign up and use one of ours.
כדי להנות מהשירות – כל שצריך זה להכנס לאתר, למלא שם, אימייל, וכתובת-אתר וזהו. מייל אישור נשלח לדואר, והחשבון מוכן לפעולה. הנה כתובת התגובות שלי: http://www.backtype.com/talgalili
יום בלוגים שמח חברים. אקח את ההזדמנות לחלוק איתכם אודות כמה מהבלוגרים (דוברי העברית) אחריהם אני עוקב:
כוסית עם אובססיית שואה – הבלוג של יונית מוזס. ללא ספק הכותבת הכי חריפה, רהוטה, שנונה וחסרת פשרות בה נתקלתי עד היום. יונית כותבת על מוסר, פוליטיקה וחברה על ידי שהיא מנחיתה את המציאות כמו פטיש על אצבע רגישה. קצב הכתיבה יחסית נמוך, אבל כל פוסט הוא פנינה ראויה.
אנחנו CMS – הבלוג של ארז וולף. מלבד שיחרור של ערכות עיצוב ופאי פאסיפלורה, ארז מביא שוב ושוב קישורים וסרטונים מעניינים, המלווים בזווית בוגרת על תרבות הרשת בארץ.
הקולקטיב – בלוג טכנולוגי המצליח לרכז שפע של קישורים מעניינים, סרטונים, תוכנות – המיטב של המיטב שמתגלה ברשת.
אלעד בבלוגלי – מלבד היותו הורה גאה לבלוגלי (הבלוגיה המשובחת), יחד עם תום וחנית (שאגב, ילדה לאחרונה – מזל טוב!), הרי שהוא בלוגר נעים. כותב לעניין. לא כל תכניו נוגעים בי, אך לרוב אני מוצא אצל אלעד תוכן מקורי עם נקודות מבט "חבויות" יותר של הרשת.
ניב האש – בלוגו של עמרי ידן. מתכנת המשוגע לדבר וחיית רשת אכזרית. שוב ושוב כותב על דברים חצי שנה לפני שאני מגיע אליהם 🙂
בלוגו של ג'יק – גי'ק (או ג'ונת'ן איאן קירש), הוא חבר ילדות שלי למעלה מ- 10 שנים. חבר ילדות אמרתי? ובכן, הילדות שלי, לא שלא. יונתן הוא מהאנשים הזקנים הצעירים ביותר ברוחם בהם נתקלתי (נשאר איפשהו שם בגיל 3). הוא עוד היה גיק לפני שזה היה באופנה, קרא יותר ספרי מד"ב ופנטזיה מכל אדם אחר שאני מכיר (למעט אולי קובי קמין), והאיש שהכשיר אותי (לפני שנים רבות) כטכנאי מחשבים (חובב) ומרצה במוזיאוני מדע (קשה לקרוא לזה תחביב, יותר גחמה). יונתן הוא איש אשכולות שמפליא בידיעותיו ומסתמך על קישורים מאד רחבים בפנותו לנושא. לא שאני קורא אותו תמיד 😀 – אבל כשאני קורא, אני תמיד נהנה.
בלוג השוליים של קיו זיטרו – האיש הזה פשוט לא דופק חשבון. נהנה מדברים כמו שילדים נהנים, ומדבק את קוראיו בהנאתו.
הידען – בלוג שמשחרר ידיעות מדע בקצב כפול מזה שבו אנשים רגילים הולכים לשירותים. מעולם לא הצלחתי לעקוב אחרי הכל, אבל כשכותרת תופסת אותי – אני לרוב מקבל סקירה חביבה (ובעברית), של משהו פותח אופקים חדש…
האמת שיש עוד איזה בלוג או שניים שיוצא לי לקרוא (ועמכם הסליחה שלא לינקקתי היום…) . וכמו שאמרו לפני – ניראה לי שאעצור פה (להיום).
בפוסט הקודם, עוזי איתי ואנוכי הסכמנו שהשאלה "כיצד לסנן מידע חדש שנתקלים בו?" – היא שאלה מצויינת.
והנה במקרה, נתקלתי היום בכתבה "Comparing Six Ways to Identify Top Blogs in Any Niche". שמציגה בעד-ונגד עבור שלל כלי חיפוש (והם: טכנורטי, דלישס, סטמבל-אפון, המלצות מגוגל-רידר, אייד-רסס וחיפוש הבלוגים של אסק). במאמר מופיעות כמה טענות מעניינות כגון:
Technorati doesn't feel as active today as it once did (מסכים)
Del.ico.us hasn't been evolving very quickly (בהחלט נכון, מאידך – עדיין אחלה שירות)
StumbleUpon is more "fun" than it is business (אני מסכים מאד)
Google Reader's new recommendations are very high quality, in tech at least (מעניין, לא ידעתי על זה)
Ask has the best blogsearch on the web, (There's very little spam. ) – (את זה לא ידעתי – מגניב)
AideRSS – הוא מנוע חיפוש בתוך פידים.
מכניסים לתוכו לינק של בלוג או של פיד (לאלו שלא יודעים מה זה, אנא קיראו את מה זה רסס) ומקבלים את רשימת כל הפוסטים של אותו הפיד, כאשר אפשר למיין אותם לפי "חשיבות". (החשיבות נקבעת לפי המדדים של: מספר התגובות לפוסט, כמה לינקים הוא קיבל מגוגל וכמה הוא קיבל מדלישס). הנה דוגמא לחיפוש שביצעתי על שני בלוגים שאני מחבב ("הרגלי-זן", ולייף-האקר):
למתקדמים: עוד דרך יצירתית להשתמש ב-AideRSS, היא לשאוב רסס עבור שילוב תגיות מדלישס, ולהכניס אותו במנוע החיפוש. לדוגמא: נניח שאני רוצה למצוא עיצוב מעניין עבור בלוג וורדפרס, אז אני מכניס לחיפוש: http://del.icio.us/tag/theme+wordpress (כיוון שהוא יודע אוטומאטית לשאוב את הרסס של הלינק הזה). ואז הוא מביא לי את התוצאות (הנה לינק). מכאן ישר נתגלו לינקים מעניינים (הנה דוגמא לעיצוב וורדפרס כמגאזין: לינק).
ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).
מי שואל שאלה כזו ?
לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.
המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".
מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?
לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.
או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).
ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?
כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.
ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.
והשבוע גם קראתי פוסט מקסים של טל וולפסון על שינוי חברתי בישראל ע”פ אנטוניו גרמשי, שגרם לי (שוב) לחשוב על עד כמה זה חשוב לפתח את תרבות האינטרנט בארץ – כחלק מתהליך כללי יותר של פיתוח חברה סולידרית יותר במדינת ישראל.
עוד בלוגים (8) – סידרה של פוסטים שכותב אלעד, בהם הוא מספר על בלוגים מעניינים שהוא מוצא בבלוגוספירה הישראלית.
ולסיום – "מה זה בלוג"
ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.
בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).
הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.
מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.
(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)
והרחבה: הפורום להגנת ההשכלה הציבורית הקים בלוג עצמאי. הפיצו את הקישור
שביתת המרצים נמשכת זה היום ה-81. ועד ראשי האוניברסיטאות איים כי אם השביתה תימשך עד יום ראשון הקרוב, הסמסטר יבוטל. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית – פורום שמורכב מאנשי סגל בכיר, סגל זוטר, מורים מן החוץ וסטודנטים – שם לו למטרה להיאבק בהפרטת ההשכלה הציבורית בישראל, על כל שלוחותיה, מהפיחות בשכר המרצים ועד למאבק בדו"ח שוחט ובחנק התקציבי של מוסדות ההשכלה הציבורית. הפורום הקים בלוג, שמרכז מאמרים, חדשות ועדכונים אודות המאבק. המאבק הזה לא מתחיל ונגמר בשביתת המרצים, ואנו זקוקים לכל עזרה שנוכל לקבל. כהתחלה צנועה, נשמח אם תוכלו להפיץ את הקישור לבלוג.
והנה הרצאת הפתיחה בכנס שבו הוכרז הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (הרצאות נוספות יפורסמו בקרוב ב: www.publiceducation.org.il)
