תגית: בחירות

יוסי טאגורי הפיץ קישור לבלוג של הבית הלבן, עם קליפ יוטיוב בו אובאמה פונה לאומה במשך 5 דקות בהן הוא מתאר חזון מדהים לכהונה הקרובה שלו ותוכניתו להתמודדות עם המשבר הכלכלי. השקעה בתשתיות, תחבורה ציבורית (שלא מפותחת בכל ארה"ב, תלוי בעיר) ועוד. השקעה משמעותית בחינוך (השלשת ההשקעה), השקעה בהחלפת מקורות האנרגיה המשמשים את המדינה, השקעה בשינוי מגורי דירות לשימוש חסכוני יותר באנרגיה, סיפוק אינטרנט מהיר לכמה שיותר שכבות אוכלוסיה, ועוד ועוד. מעורר השראה לשמוע את נשיא ארה"ב מדבר באופן שנשמע כל כך… שפוי. הנה הוא לפניכם:

ומאובאמה אני רוצה לעבור לפוליטיקה שלנו. הלוואי ואצלנו היינו יכולים לשלוח אימייל לפוליטיקאים ולצפות לזכות לתשובה. אני יודע שיש מקרים שזה עבד (למרות שזה בהחלט עבודה שחורה), אבל אם אתם רוצים להעלות את הסיכויים שלכם לקבל תשובה מהפוליטיקאים שלנו בארץ, אז ערוץ 2 נותן לנו הזדמנות.
ערוץ 2 העלה יוזמה מעניינת. גולשים מעלים סרטונים ליו-טיוב, הגולשים מצביעים – והסרטון שמקבל את מירב הקולות זוכה ששאלתו תועבר למועמדים לראשות הממשלה.
ההצבעה שלי, אגב, הלכה לשאלה שהעלתה כרמל ויסמן "מהו החזון שלכם?"
עליכם לחפש "שאלות אישיות" כדי להגיע ולהצביע לסרטון של כרמל (אם אתם בעד השאלה). הנה הלינק לתחרות:
http://www.youtube.com/Elections09

(איך הסרטון של אובאמה התקשר לי לתחרות של ערוץ 2? כי שניהם מדברים על חזון. הראשון מדגים התחלת יישום בארה"ב, בעוד שהשני מציג קריאת תיגר בנושא לפוליטיקאים שלנו)

עוד לפני שהגעתי לכנס הבחירות של התנועה הירוקה מימד, כבר ידעתי שהם המפלגה לה אני אצביע בבחירות הקרובות.
זה לא היה כי קראתי את המצע שלהם, או בגלל שאחי שוקי אחראי לקמפיין האינטרנט שלהם. הסיבה להירתמות שלי הייתה מפגש בלוגרים (חשאי) שהתקיים ביום האחרון של שנת 2008.
במפגש השתתפו הן ערן בן-ימיני והן הרב מלכיאור, ובו הם הציגו את עצמם באופן שהוא הרבה מעבר לכריזמה – כי אם באותנטיות!
התרגשתי להקשיב לאנשים שמעיזים לקוות במדינה שלנו. מתיימרים לשאוף לחשיבה לטווח רחוק ומערבבים מילים כמו חינוך עם מודעות לתרבות היהודית וגם הערבית. ועמוד השידרה להכל הוא השילוב בין חשיבה סביבתית לבין הפרדת דת-ומדינה (כפי שהיטיב לומר הרב מלכיאור: "אני לא אהיה היהודי של שבת שלך").
הכי הקסים אותי היו היחסים המפרגנים שבין ערן ומלכיאור. כבר כל כך התרגלתי לציניות בפוליטיקה הישראלית, שהרי ברור שאנשים שעובדים ביחד לא באמת מחבבים האחד את השני – וכאן אפשר לזהות שכוחם באחדותם. הם סופרים 10 שנים של עבודה משותפת ואני שמח מעודד ומפרגן לאיחוד של התנועה הירוקה מימד לבחירות הבאות עלינו לטובה.
מסקרן לדעת מהו הדבר שמוביל מישהו לצאת ולבחור למפלגה כזו או אחרת. מסתבר שעבורי כל מה שאני צריך הוא להקשיב לאנשים שמדברים בהגיון שנשמע בריא, ויוצרים רושם ברור של אנשים נקיי כפיים.
עבורי, אלו הבחירות הראשונות בחיי שאני מרגיש שהמפלגה לה אני מצביע היא לא הרע במיעוטו, אלא סיבה ממשית לצאת מהבית. ואולי השנה תעלה סוף סוף מפלגה עם סדר יום חברתי/סביבתי לפוליטיקה הישראלית. אני רוצה לקוות.

ואם אתם רוצים לראות מה הרשים אותי כל כך בערן בן ימיני וברב מלכיאור, הנה סרטון של קצת פחות מ- 7 דקות (שווה לצפות לפחות ב- 2 הדקות הראשונות). הסרט המציג כמה מהנקודות המרתקות שעלו במפגש הבלוגרים שהתקיים (בין הנושאים הנדונים: על המועמדים והרקורד שלהם, ענייני חברה וסביבה, תחבורה ציבורית בשבת וההתנגדות של הירוקה-מימד לחקיקה דתית, אחוז החסימה, המצע, אופיה של המדינה).
והרי הוא לפניכם:

(ותודה לד"ר-בלוגים, כרמל וייסמן, על העבודה המעולה בצילום הסרט ועריכתו – תודה!)

נ.ב: ואורי קציר, אני מקווה שזה עונה לשאלתך 🙂

כמו רבים מאיתנו, גם אני עקבתי אחר דב חנין ברשת לקראת הבחירות לראשות העיר בתל אביב.

כעת 7:30 בבוקר ואני מתבונן בעגמומיות בתוצאות הבחירות המציגות 51% של תמיכה עבור חולדאי לעומת 34% תמיכה לדב חנין. בקרוב יתחילו הפוסטים לצוף, האם היה לחנין סיכוי? אילו דברים השתבשו? הרבה תשובות לשאלות שרק מי שהיה קשור לשטח יוכל לענות עליהם, ואולי גם הוא לא (כיוון שרוצים מידע מהרבה מקומות בעיר בו זמנית). אני אקרא את הפוסטים הללו בשקיקה, אך אתחיל את הגל עם הפוסט שלי.

אין מספיק בלוגרים (עם מודעות פוליטית) ברשת 2.0!

שוקי (אחי האהוב) פירסם שני קמפייני בלוגרים בשנה האחרונה. הראשון היה ב- 20.4.08 ועסק בקמפיין סגירת מרפאת הפליטים,לקמפיין נרתמו 101 בלוגרים. 4 חודשים מאוחר יותר נרתמו לקמפיין הבלוגרים למען דב חנין, 143 בלוגרים. 10 בלוגים לחודש זה לא מספיק.

הקליפ המצויין "זאת לא העיר שלי"  זכה לכמעט עשרת אלפים צפיות באינטרנט (מישהו יודע האם זה כולל את הצפיות בסרטון בבלוגים? אני חושד שכן). זה שיפור, זה יפה. אבל (עובדה) זה לא מספיק כדי להכריע בחירות.

ומציק לי לקרוא את התגובות ב- YNET בעד חולדאי. זה מקרה ברור של "מישהו" (שכולנו פה יודעים מי הוא), עם הרבה כסף, אשר הושיב בובות-תגובות להקליד סיסמאות הפחדה, מעולם לא זכור לי כל כך הרבה זבל בווינט – גועל נפש… (אגב, אינני טוען שאין מי שבעד רון-חולדאי, פשוט מגיבי הווינט לא נראים כאלו, ואם כן – אז תומכי חולדאי לא מסתמנים כאינטיליגנטים במיוחד)

אז מה חסר? כסף!

כשכתבתי לפני שנה את "תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט" לא העזתי לכתוב או אף לחשוב את המילה שכעת אני אקליד: כסף!

כיצד אפשר לחבר בין אידיאולוגיה חברתית, ה"חינמיות" של האינטרנט – וכסף. ולמה שבכלל נחפש את החיבור? הנה למה:

אהודק, במאמר מצויין, שאל האם אובאמה ניצח בבחירות בזכות האינטרנט. המאמר מעלה כמה סימני שאלה לגבי הקשר הישיר הזה: קריאת המאמר מלמדת שפחות מחצי מהאמריקאים מחוברים לאינטרנט. כך שלמרות הנוכחות האינטרטית העצומה לה זכה אובאמה במהלך המירוץ, היה עוד מרכיב (שכנראה, לדעתי) סלל את הדרך לנצחונו של אובאמה: והוא הכסף. כמות הכסף שאובאמה גייס דרך האינטרנט איפשרה לו לרכוש שטחי פירסום לכל המקומות שהיו ריקים מנוכחותו אינטרנטית (החל מפירסום בזמני שידור ממלכתיים וכלה בפירסום במשחקי מחשב ו- XBOX – הגיימרים הצעירים, ניתן לשער, פחות קרובים לאינטרנט הפוליטי).

הפעילים של דב חנין רצו לנצח קמפיין ללא כסף (תיקון: היה תקציב, אך זעום). רק ברוח  טובה של אנשים מתנדבים. עוד שנים רבות, כשהרבה יותר אנשים יהיו באינטרנט, אני מאמין בלב שלם שזה היה יכול להתאפשר. בסרטון הסלבריטאים היו צופים יותר מ- 10,000 איש, אילו ידעו עליו אבל לצערי הידיעה פשוט לא הגיע אליהם.

ייתכן והזנב הארוך של תומכים, מהם זכה אובאמה לתמיכתו הכספית, לא תהיה מספיק משמעותית בישראל: אולי לא מספיק אנשים יסכימו לתרום כסף באינטרנט. אבל בקצב הנוכחי שאנו רואים – אני מתפתה לחשוב שהפניה לכסף היא הדרך היחידה של האנשים המרושתים להגיע לאלו שעוד לא. 

אז קמפיין חנין נכשל ?

כן. השאלה היא האם הוא היה כישלון מוצלח או לא.

כשלון מוצלח יהיה כזה שלומדים ממנו, כזה שמבינים ממנו האם צריך להגביר קצב או לשנות כיוון. כישלון שמעורר מחשבות של תקווה על מה אפשר לתקן בפעם הבאה.

הקמפיין נכשל להביא את המועמד לראשות עיר. נכשלנו בלהוכיח לישראלים שהאינטרנט משפיע. אבל מה נצליח ללמוד מזה?

אני ממתין בשקיקה למסקנות של חברי הבלוגרים עקב תוצאות הבחירות.

המסקנה שלי מהכישלון של חנין, במקביל להצלחה של אובאומה, היא שכנס וורדקמפ 2008 (ושכמותיו) לא יספיקו בשביל היקף השינוי החברתי שאנו מייחלים לו. זה לא מספיק שנביא עוד אנשים ועמותות לאינטרנט 2.0. כי הקצב של זה (בינתיים) הוא איטי מידי. כנראה שמה שצריך הוא למצוא דרך לעודד יותר אנשים לפתוח את הארנק שלהם באינטרנט. האם זה יקרה כתוצאה מכנס כזה או אחר? אני לא יודע – אני חושד שלא.

אם יש לכם רעיונות איך היה אפשר לעשות את זה, או השגות על שכתבתי – אשמח לקרוא אותן…

ומה לגבי קמפיין עיר לכולנו ?

נראה שכאן זכינו להצלחה! האם האופוזציה תוכיח את עצמה לבחירות הבאות? אני מקווה שכן!

לפני שבוע הצגתי כיצד אובאמה גייס הון בתרומות, על ידי שרתם את תקשורת האינטרנט והגיע לאינספור תורמים קטנים (דוגמא מרשימה כיצד גישה ל-"זנב הארוך" של התומכים – מוביל לשינוי דרמטי בכוח פוליטי).
והיום טקקרנצ' הפנו אותנו לנאום של אובאמה על רעיונות בתחום ההיי-טק שהוא ירצה ליישם בארה"ב במהלך כהונתו. מעורר השראה:

מסר ראוי, ועשוי חמוד…

(אולי גם אתם תעבירו הלאה ל- 5 חברים ?)

רוצים סיבות יותר קונקרטיות למה כדאי להצביע לדב חנין, הנה רשימה מסודרת (באדיבות קלינגר)  : 

להמשיך לקרוא סלבריטאים קוראים לתושבי תל אביב לצאת מהבית ולהצביע (אני בעד!)