תגית: אינטרנט

מסר ראוי, ועשוי חמוד…

(אולי גם אתם תעבירו הלאה ל- 5 חברים ?)

רוצים סיבות יותר קונקרטיות למה כדאי להצביע לדב חנין, הנה רשימה מסודרת (באדיבות קלינגר)  : 

להמשיך לקרוא סלבריטאים קוראים לתושבי תל אביב לצאת מהבית ולהצביע (אני בעד!)

הקולקטיב הפנה את תשומת ליבי לסרטון משובח שמציג תסריט דמיוני של איך החיים יראו בעתיד הלא-רחוק. הקליפ מדגים ממשקי-משתמשים אשר ייתכן ויציפו את חיינו. ובינתיים?! כמו שכתב המגיב אילן גליני – לפחות אוביקיוטי כבר כאן. הנה הסרטון:

Aurora (complete video without commentary) from Adaptive Path on Vimeo.

תקציר ופרשנות – הסרטון מציג כמה תסריטים יפים:

• חקלאית שמקבלת דיווח מחבר על מזג אוויר מסויים, כשהמדידות שלה מראות משהו אחר. אפשר לראות היטב את הדרך שבה יש מאשאפ של מידע ממקורות שונים, סביבת עבודה שמזכירה יותר מפות מוח מאשר משהו שיש לנו כרגע על שולחן-העבודה. וגם היכולת של שני האנשים לשלוט באותה סביבת עבודה – כדי שיוכלו להראות אחד לשני למה הם מתכוונים. (נ.ב: בסוף תחזיות החזאיים היו שגויות, והנתונים של החקלאית היו נכונים).
• זוג מבוגר משתמש במחשב בגודל כרטיס אשראי כדי לתכנן טיול רגלי לאותו היום. הם מקבלים המלצה מותאמת אישית לאיך להגיע למקום שאליו הם הולכים, וגם מזרימים ישירות את הרעיון לטיול לחבריהם (כשהמיקומים שלהם מסתנכרנים אוטומאטית). מה שהקסים אותי בדוגמא הזו היא הנגישות הרחבה – דהיינו כיצד שאנשים בגיל יחסית מבוגר יצליחו לשלוט ללא קושי בטכנולוגיות העתדיות הללו.
• אנשים שקונים בחנות ורואים את המלצות הגולשים בזמן הרכישה בחנות.
• חברים שרוצים לרכוש מתנה לילדה של חברים, ומקבלים אישור מהאמא לראות את רשימת ההמלצות של אמאזון עבורה. (כי החוק אומר שהזכויות על המידע הווירטואלי של ילד נתונות אצל ההורים)

לסיכום: יותר מידע מותאם גיאוגרפית, יותר אינטגרציה של מידע חברתי לתוך תהליכי רכישה, יותר הישענות על המלצות מוצרים מבינה מלאכותית, סביבת משתמש יותר עמוסה. נישמע הגיוני, מעניין כמה זמן כל זה יקח.

יהונתן מפנה אותנו לידיעה שהופיעה בכלכליסט על המופזבלוג: מדובר בניסוי (של עידו קינן, שאול אמסטרדמסקי, תומר ליכטש וליאור אמסטרדמסקי) שמראה:

כיצד ניתן לחסוך את הררי הכסף הציבורי שנבחרי העם מבזבזים על ימין ועל שמאל, רק בגלל שהוא לא יוצא מן הכיס שלהם.
שר התחבורה, שאול מופז, הוציא בשנת 2007 יותר מ-30 אלף שקלים מתקציב הקשר עם הציבור, לטובת הקמת אתר אינטרנט. אם גם אתם הגעת לכאן, למופזבלוג, וסברתם לתומכם שמדובר באתר האינטרנט של שאול מופז, אין לכם סיבה להתבייש. האתר האמיתי של מופז, זה שעלה כל כך הרבה כסף מכספי הציבור, נמצא רק בעמוד התוצאות התשיעי-עשירי של גוגל (תלוי באיזה יום). לכן אם חיפשת את שאול מופז בגוגל והגעתם לכאן, זה רק בגלל שאנחנו עשינו עבודה טובה יותר מן השר, וחסכנו כסף רב.

כשם שיהונתן מציין, זוהי דוגמא מצויינת ל:

• יכולת של שאיבת תכנים אוטומאטיים למלא בלוג פיקטיבי בתוכן שמושך את תשומת הלב של גוגל (במידה שעוקפת את האתר של מופז עצמו).
• העלאה לתשומת הלב את השיממון שמופיע באתר הקיים של שאול מופז:  www.mofaz.co.il (אשר מתעלם מהצגת מידע רלוונטי על פעילותו של השר בימים אלו).

אני מקווה שפוליטיקאים בעתיד יראו מידת עניין והתמצאות יותר מפותחת ברשת. אך בהתחשב ביועצי התקשורת שהם בוחרים לעצמם בינתיים, אני סקפטי…

נתקלתי היום בפוסט key-factors-in-the-future-of-social-networking החביב שמסכם מה חסר כרגע ברשתות החברתיות (ובראשן עומדת פייסבוק). הפריטים ברשימה הם די היבטים שונים של אותו הדבר, ואשמח לסכם אותה עבורכם כאן:

1. בעלות – כל אדם הוא הבעלים של המידע החברתי של עצמו (טקסט, תמונות, גרף חברתי, אימיילים וכו'). ייתכן והכפייה של זה צריכה להגיע בשילוב של לחץ צרכני עם חקיקה ממשלתית.
2. יכולת נדידה – כל אדם רשאי (בקלות!) להעביר את המידע שלו מרשת אחת לשניה.
3. אגרגציה – החופש לשלב פיסות מידע מרשתות-חברתיות ומקורות נוספים.
4. שיתוף סלקטיבי – היכולת של אנשים לבחור מי יקבל גישה למידע אודותיהם.
5. הצפת מידע רלוונטי – היכולת של הרשת ללמוד מאיתנו איזה מידע ("רישתי, חברתי, חדשותי וכו') להבליט עבורנו.
6. בניית פרופיל פאסיבית – היכולת ליצור, לעדכן, ולהעשיר את הפרופיל שלנו בקלות.
7. תגיות בטעמים – להוסיף לתגים אלמנטים ריגשיים/חוויתיים כדי להעשיר את הקונטקסט של התגיות בהן משתמשים.
8. טגרגציה (איזו מילה מקסימה) – היכולת של המערכת לקבץ, באופן אוטומאטי, את התגיות לאשכולות.
9. זיקוק מידע –
10. קלות שימוש (נקודה טריוויאלית – אך שאיננה מיושמת מספיק)
11. מערכות סובבות אנשים (במקום פורטלים) – לא ללכת לתוכנת מסרים/אימייל/רשת-חברתית, ואז לבחור את האיש שאיתו רוצים לדבר. אלא לבחור את האיש איתו רוצים לדבר – ומשם להתקדם ללבחור את אופן התקשורת הרצוי.
12. אינטגרציה עם הדפדפן – כך שניתן יהיה לשתף בקלות (על הרשת החברתית שלנו) את המידע שאנו אוספים/ממיינים/מייצרים.
13. סינון מבוסס זמן/סביבה – היכולת למיין זרמי מידע בהתאם לזמני עבודה / רגיעת ערב וכדומה.
14. מיקום – אינטגרציה חזקה יותר בין הרשת-החברתית-האינטרנטית לשירותי מבוססי מיקום (גיאו-טארגטינג) כגון GPS, אשר משתלבים במכשירים כגון טלפונים סלולריים. היכולת להציג את המיקום הפיזי שלי, על הרשת החברתית, צפוי להקל ולשדרג באופן דרמטי את היכולת הלוגיסטית שלנו לשתף פעולה בפעולות הקשורות במיקום שלנו. החל ממציאת חברים שבאיזור בשביל ללכת לאכול חומוס, איתור בני זוג פוטנציאליים (על סמך שידוכים מבוססים פרופילים אינטרנטיים), או הצפת מידע שיקל על פתיחת שיחה (חברית, רומנטית, עיסקית) עם האנשים שסביבנו וכלה בהתארגנויות חברתיות שונות (כגון הפגנות). (צעד ראשון אפשר לראות בשיחרור של fire eagle  של יאהו – ראו כתבה ב- YNET )

אם לסכם את הנאמר: הצעד הבא הרצוי (עבורנו, המשתמשים), היא הפרטה (מלשון פרט) של המידע החברתי שלנו. על גב פלאטפורה שתאפשר ניידות מידע, משולבת עם מידור מידע, קלות שימוש ואינטגרציה הדוקה יותר עם העולם ה"ממשי".

אם (וכאשר!) תימצא הדרך ליישם את כל אלו, אנו צפויים לראות עולם שבו לנו, כפרטים, יהיה קל יותר למקסם את ההזדמנויות שהחברה שסביבנו מציעה עבורנו. (באופן מאד דומה לתיאור של קוין קיילי את 5000 הימים הבאים של הרשת, כפי שהפנו אותנו בפוסט ששוחרר לאחרונה בעוגיות)

אני אופטימי 🙂

• חוק סינון האתרים לא יציל ילדים מ"סכנות האינטרנט".
• הוא לא יחסוך מאיתנו את הספאם של שאול פרחיו.
• הוא כן יכרסם בדמוקרטיה הישראלית, חופש הפרט – ועלול לקרב אותנו עוד צעד למצב זכויות הפרט של איראן או סין.

בגלל זה, אני השתתף ביום רביעי בהפגנה כנגד חוק סינון האתרים 892. אפשר לספר לנו שאתם מגיעים להפגנה, דרך עמוד הפייסבוק כאן (לינק).
ולהבין יותר על הסיפור דרך שני הסרטונים הבאים:

ואם אתם רוצים לדבר על זה יותר, אז יש את: קבוצת הדיון של מתנגדי 892.