friendfeed – לעקוב, להפיץ ולהגיב על לינקים/פוסטים/סטטוסים של חברים

טקקרנצ' מדווחת על גיוס כספים לסטארט אפ בשם פרנד-פיד (http://friendfeed.com) אשר נפתח רשמית אתמול. אז נכנסתי להתרשם.

במה מדובר:

פרנד-פיד מאפשר הרשמה זריזה עם ייבוא נוח של אנשי קשר מג'ימייל, פייסבוק וכו', ושל הפידים שלנו (מהבלוגים, דלישס, וכו').

אחרי שנרשמים, האתר מאפשר לעשות שני דברים:

  1. לרכז את הפידים של החברים שלנו (מדלישס, מהבלוגים שלהם, טוויטר, פליקר, יוטיוב וכו') במקום אחד, וכמובן, להירשם כמנוי רסס לריכוז הפידים של החברים שלי. כשלעצמו, לא מדובר בחידוש הרי כבר היום אני עוקב אחרי הפידים של חברי בקורא-רסס, ובפייסבוק. ייתרון שכן יש כאן הוא שחברים יכולים כעת לעדכן את הפידים שלהם, ובכך חוסכים ממני לעשות זאת. (כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש).
  2. סוציאליות סביב הפידים – זאת נקודה מעניינת.
    "סוציאליות" בפרנדפיד אומר שעל כל פיד שחבר מעלה אפשר:

    1. לכתוב תגובה על הפיד. (ואז כל מי שיראה את הפיד הזה, יראה את התגובה עליו)
    2. "להחמיא" על הפיד. (ואז, אם החמאתי על פיד של חברי X, אוטומאטית, חברים אחרים שלי יראו את אותו הפיד – אפילו אם הם לא חברים של X ).

צילומי מסך
לנוחיותנו, צירפתי צילומי מסך מההרשמה לשירות ומאיך שהאתר נראה "בפנים":

דוגמא לשימוש הגיוני בפרנדפיד:

אני משוטט כהרגלי ברשת. חבר שרשום לשירות, נתקל במשהו ש"פירסמתי" (בין אם בבלוג, או במועדף ששמרתי) – וכותב עליו תגובה מאירת עיניים. אחרי תקופת מה, החבר פותח בלוג חדש ומעדכן אותו בפרנדפיד, ומאז אני מתחיל לעקוב גם אחריו (מבלי שנדרשתי לעדכן אותו ידנית). החבר גם ממליץ על הלינק, ואז חבריו ממליצים על הלינק – ואז, תוך 6 דורות, כל מי שמחובר ב- friend-feed ידע על הלינק שהוספתי.
השוואות לשירותים אחרים:

  • פרנדפיד ודלישס – אני חושד שמדובר בשילוב מאד חזק. נכון לכיום, דלישס (שקצב הפיתוח שלו איטי להחריד) איננו מאפשר לאנשים להגיב על לינקים שהם מעלים. פרנדפיד מציע לנו דרך להתגבר על זה – ובכך משדרג את החוויה הסוציאלית שלנו סביב מועדפים.
  • פרנדפיד וסטמבל אפון – סטמבל אפון כן מאפשר לדבר על מועדפים, וזו שאלה טובה למי, בפיטצ'ר הזה, יש ייתרון – אני חושד שלאף אחד משניהם.
  • פרנדפיד ופייסבוק – דבר אחד שפייסבוק לא מציע, זה להגיב על הסטטוס של מישהו. את זה פרנדפיד כן מאפשר (וגם על הסטטוסים בגוגל-טוק, טוויטר וכן הלאה). כאם פרנדפיד על העליונה – אך אני חושד שפייסבוק יוכלו לתקן זאת בקלות (ואני מחכה ליום שיעשו זאת).

ביקורות ותקוות לעתיד

בתהליך ההרשמה – לא ניתן להכניס אימיילים ישירות, אלא נדרשים להכניס שם-משתמש וסיסמא עבור הג'ימייל, כדי שהשירות יוכל לייבא את רשימת אנשי הקשר שלי. מדובר בהרגל רע (שלראשונה נתקלתי בו בפייסבוק) – ואני מתנגד לו בתוקף.

לפרנדפיד יש ערך אם:

  1. ירשמו אליו עוד אנשים. (התהליך יחסית זריז, אז אני בעד)
  2. הוא ימשיך להתפתח.
    1. דוגמא 1 – מנגנון סינון לריבוי לינקים: נניח ש-10 חברים שלי אהבו איזשהו לינק, ועכשיו כולם שומרים אותו בדלישס שלהם. אני חושד שהתוצאה תהיה שאני אראה את הלינק הזה עכשיו 10 פעם, זה מאד מיותר.
    2. דוגמא 2 – מנגנון סינון לריבוי פידים מגולש: אם השירות יצליח וירשמו אליו הרבה אנשים, הרי שמנגנון ההפצה על ידי "המלצה", עלול להיות מתירני מידי. אני מקווה שבשלב כזה, אפשר יהיה לסנן המלצות של חברים מחברים, לפי כל מיני מדדים. (כרגע, מנגנון הסינון לא מספיק ספציפי, ואני מאד מקווה שהם ישפרו אותו)

האם פרנדפיד ישכילו להשתכלל ? נגלה זאת בקרוב…

סיכום ומסקנות

  • קל להירשם.
  • אני מאוכזב מהדרישה להשאיר את פרטי האימייל שלי בשביל לייבא רשימת אימיילים של חברים. (אפילו שהוא כותב שהוא לא שומר את הסיסמא שלי)
  • הוקסמתי מהפוטנציאל שפרנד-פיד מציע בסוציאליות סביב הפידים שלי ושל חברים. (בעיקר עבור דלישס)
  • בצער, גיליתי (שוב) שאי אפשר להציג סטטוסים שלי מפייסבוק (כי הרי פייסבוק היא רשת סגורה).

שורה תחתונה: נרשמתי לשירות (ואני אעקוב אחר הבלוג שלהם כאן), אני לא מפיץ על זה לחברים במייל. נחכה ונראה איך הם מתפתחים.

לקינוח

היסטוגרמת הפידים שלי ברשת:

הידעתם ששונשיין "התפטר" ?!

איש יקר, דימי ריידר, פירסם ידיעה בג'רוזלם פוסט, על פרישתו של איתי שונשיין.

אני שואל את עצמי – מה זה אומר שהידיעה לא פורסמה בעיתונים גדולים ואתרי הסטודנטים ?

(תשובה: שאני לא צופה ב- walla או nrg . והפותר זוכה בתודה ולינק: תודה אראלי)

על בלוגים פוליטיים – בערוץ 1 (5:30 דקות)

לחץ חברתי העלו אצלם פוסט עם ראיון (בערוץ 1) של כרמל וויסמן שמדברת על בלוגים פוליטיים בארץ ועל הקרדיט שהם אינם מקבלים מהתקשורת המסורתית (מה שמתחבר היטב עם הפוסט: “איך לקרוא לעצמי – בלוג או אתר ?” (או: דימוי הבלוגוספירה בארץ)). תהנו:

להוריד את הכובע בפני קבוצת "ניידות-המידע"

בימים האחרונים אני עוקב אחר הסיפור המשעשע של "התנגשות הלוגואים" בין קבוצת ניידות-המידע (a.k.a: dataportability) וכובע-אדום (a.k.a: redhat). בתמצות:

  • קבוצת ניידות המידע – נוסדה בנובמבר 2007 כדי לקדם את מה שצריך (פרקטיקות, סטנדארטים וכדומה) – למען כך שאנשים יוכלו לנייד את המידע שלהם באינטרנט בין רשת חברתית האחת לאחרת (דוגמא היפוטתית לחלוטין: שאם פייסבוק שמים מיגבלה על מספר ההודעות שניתן לשלוח, ומאיימים בהפסקת החשבון, הרי שמשתמשים עצבניים יוכלו לעבור לרשת אחרת, נגיד, ל- linkdin …)
  • כובע-אדום – היא אחת מההפצות של לינוקס.

הסיפור: לפני יומיים, טק-קרנצ' סיפרו על מכתב-עורך-דין שכובע-אדום שלחו לקבוצת ניידות המידע, באיום שעליהם להפסיק להשתמש בלוגו הנוכחי שלהם (מימין בתמונה), היות והוא דומה ללוגו של אחד הרכיבים מכובע-אדום (משמאל לתמונה):

במהלך נבון, קבוצת ניידות המידע וויתרו על המאבק המשפטי על הלוגו, היות ומאבק כזה היה צפוי להסתיים בניצחון פירוס (לדוגמא: ראו רשימה של לוגואים אחרים שדומים לרכיב של כובע-אדום). ובמקום זאת יצאו בקריאה לתחרות לוגואים, אליה הצטרפו שורה של תורמים שמציעים פרסים למי שיצור את הלוגו הנבחר, פרסים כגון:

כדי להצטרף לתחרות, יש להוסיף תמונה למאגר התמונות פליקר בלינק כאן (שכבר מכיל ערימה של לוגואים מקסימים ומקוריים).

מועד אחרון להגשת לוגואים – ה-11 למרץ !

סרטון אנימציה יפה ומקורי

השתעשתי בלהראות לאחייני י' את בבלפלי (שעליו לא ארחיב היום, אבל הנה לינק: http://www.bubbleply.com/). ובין המומלצים שלהם מצאתי את הקליפ המקסים הבא:

(שבת שלום)