טל גלילי

גוגל כתבו על זה בבלוג שלהם, גם טקקרנצ' וגם ווינט (וגם הוובאנליטיקאי אופיר כהן).
לבשורה קוראים: גוגל-תובנות.
והיא מאפשרת להשוות תבניות נפחי חיפוש (דהיינו, סטטיסטיקת חיפוש) על פני חתכים גיאוגרפיים/קטגוריאליים ובתווכי זמן משתנים.
להרחבה על הכלי, אני ממליץ לקרוא את המאמר של ווינט (בעברית) ושל אופיר (באנגלית).

היו לי מספר שיחות לאחרונה עם חברים טובים. ועלתה בהן הסוגיה של אמון: מדוע חשוב לבטוח באנשים, איך מאבדים את התחושה הזו ואיך זוכים בה חזרה ?
על מדוע חשוב לבטוח הייתי עונה שהאמון מאפשר (ברמה הכלכלית) לשיתוף פעולה וחיסכון במשאבים. וברמה האישית: זה פשוט מרגיש טוב.
על איך מאבדים את האמון באנשים – עושה רושם שזה קורה לחלקנו כשאנחנו נבגדים. לחלקנו נדרשים מספר בגידות, ולחלקנו רק בגידה אחת – אבל מאד כואבת.
ואז מגיעה השאלה: ואיך משיבים אמון באנשים, לאחר שזה נפגע ? אני לא יודע.

יהיו שיענו שזה דורש אנשים-טובים וזמן. יצא לי לראות חברים נפגעים מאנשי עסקים, פוליטיקאים, בני זוג. ושלאחר מכן לא שבים לבטוח בכאלה יותר. וראיתי כאלו שחזרו לבטוח, שרצו להאמין. אין לי תשובה פשוטה למה זה קורה ולמה זה – אני פשוט לא יודע.

על רקע זה, אני מתכבד להציג את הרצאתו של כריס אבוני (מטד), אשר מספר על אנשים. זו אחת מההרצאות הללו שלי נותנות את התחושה שאפשר, למרות בגידות מהעבר, להאמין בבני אדם. (ראו הוזהרתם, ההרצאה כוללת תיאורים של זוועות אנושיות מצמררות. אך יחד איתן, חמלות שמשאירות את הלב חם)

Chris Abani tells stories of people: People standing up to soldiers. People being compassionate. People being human and reclaiming their humanity. It's "ubuntu," he says: the only way for me to be human is for you to reflect my humanity back at me. (Recorded February 2008 in Monterey, California. Duration: 16:14.)