טל גלילי

אני רחוק מהפוליטיקה של עיריית תל-אביב. אבל חברי אינם. מבקרת התרבות החריפה, הכוסית-עם-אובססיית-שואה, אשר מוכיחה כל פעם מחדש שהפיקסל חד מן החרב, פירסמה פוסט בשם "דב חנין לראשות עיריית תל-אביב". שם כתבה:

רבים מדי. ורבים מדי לא טורחים לעשות את הדבר הפשוט ביותר, והוא ללכת ביום הבחירות ולנסות לשנות את מצבם. יכול להיות, מאחר ובאמת לא הייתי מעורבת עד היום בפוליטיקה מקומית בישראל (פרט למערכת בחירות זניחה בקרית אונו לפני די הרבה שנים…), שעד היום לא היו מועמדים ראויים ששווה לצאת מהבית בשבילם. הנה, בבקשה, המצב הזה השתנה.

כך שלתל-אביבים הירוקים (ובכלל) מביניכם, יש עכשיו סיבה לצאת מהבית ולהצביע.

קישורים נוספים:

• לבלוג של דב חנין – לינק
• לקבוצת הפייסבוק המזמינה להצביע לדב חנין – לינק

יהונתן מפנה אותנו לידיעה שהופיעה בכלכליסט על המופזבלוג: מדובר בניסוי (של עידו קינן, שאול אמסטרדמסקי, תומר ליכטש וליאור אמסטרדמסקי) שמראה:

כיצד ניתן לחסוך את הררי הכסף הציבורי שנבחרי העם מבזבזים על ימין ועל שמאל, רק בגלל שהוא לא יוצא מן הכיס שלהם.
שר התחבורה, שאול מופז, הוציא בשנת 2007 יותר מ-30 אלף שקלים מתקציב הקשר עם הציבור, לטובת הקמת אתר אינטרנט. אם גם אתם הגעת לכאן, למופזבלוג, וסברתם לתומכם שמדובר באתר האינטרנט של שאול מופז, אין לכם סיבה להתבייש. האתר האמיתי של מופז, זה שעלה כל כך הרבה כסף מכספי הציבור, נמצא רק בעמוד התוצאות התשיעי-עשירי של גוגל (תלוי באיזה יום). לכן אם חיפשת את שאול מופז בגוגל והגעתם לכאן, זה רק בגלל שאנחנו עשינו עבודה טובה יותר מן השר, וחסכנו כסף רב.

כשם שיהונתן מציין, זוהי דוגמא מצויינת ל:

• יכולת של שאיבת תכנים אוטומאטיים למלא בלוג פיקטיבי בתוכן שמושך את תשומת הלב של גוגל (במידה שעוקפת את האתר של מופז עצמו).
• העלאה לתשומת הלב את השיממון שמופיע באתר הקיים של שאול מופז:  www.mofaz.co.il (אשר מתעלם מהצגת מידע רלוונטי על פעילותו של השר בימים אלו).

אני מקווה שפוליטיקאים בעתיד יראו מידת עניין והתמצאות יותר מפותחת ברשת. אך בהתחשב ביועצי התקשורת שהם בוחרים לעצמם בינתיים, אני סקפטי…

קיבלתי היום את המכתב הבא אשר קורה למי שיכול לתרום צעצועי ילדים ל-13 המשפחות הגרות בצפיפות במקלט בשכונה שפירא. להל"ן המכתב והפרטים:

היום ביקרנו במקלט החדש למבקשות מקלט בשכונת שפירא. במקלט הממוקם בדירה קטנה מתגוררות כ – 13 משפחות ( נשים וילדים בלבד ) בצפיפות רבה.
הבאנו בגדים , קצת מצעים וקצת צעצועים . כמה ילדות חמודות ביקשו מאוד לקבל בובות , ונראה שמה שהכי חסר לילדים הם צעצועים .
לאחת הנשים יש תינוק כבן שבועיים ואם למישהו יש מיטה או עגלה הם יתקבלו בברכה .
למבקשים להביא ציוד –  ניתן לפנות ליסין :  יו"ר עמותת הדארפורים
בישראל(דובר אנגלית)
טל:052-5629084 או לעומרי: 054-2323-825
. בהעברת מיטה , עגלה , אנחנו נשתדל לעזור.

אמי סער .
מוקד סיוע לעובדים זרים

נתקלתי היום בפוסט key-factors-in-the-future-of-social-networking החביב שמסכם מה חסר כרגע ברשתות החברתיות (ובראשן עומדת פייסבוק). הפריטים ברשימה הם די היבטים שונים של אותו הדבר, ואשמח לסכם אותה עבורכם כאן:

1. בעלות – כל אדם הוא הבעלים של המידע החברתי של עצמו (טקסט, תמונות, גרף חברתי, אימיילים וכו'). ייתכן והכפייה של זה צריכה להגיע בשילוב של לחץ צרכני עם חקיקה ממשלתית.
2. יכולת נדידה – כל אדם רשאי (בקלות!) להעביר את המידע שלו מרשת אחת לשניה.
3. אגרגציה – החופש לשלב פיסות מידע מרשתות-חברתיות ומקורות נוספים.
4. שיתוף סלקטיבי – היכולת של אנשים לבחור מי יקבל גישה למידע אודותיהם.
5. הצפת מידע רלוונטי – היכולת של הרשת ללמוד מאיתנו איזה מידע ("רישתי, חברתי, חדשותי וכו') להבליט עבורנו.
6. בניית פרופיל פאסיבית – היכולת ליצור, לעדכן, ולהעשיר את הפרופיל שלנו בקלות.
7. תגיות בטעמים – להוסיף לתגים אלמנטים ריגשיים/חוויתיים כדי להעשיר את הקונטקסט של התגיות בהן משתמשים.
8. טגרגציה (איזו מילה מקסימה) – היכולת של המערכת לקבץ, באופן אוטומאטי, את התגיות לאשכולות.
9. זיקוק מידע –
10. קלות שימוש (נקודה טריוויאלית – אך שאיננה מיושמת מספיק)
11. מערכות סובבות אנשים (במקום פורטלים) – לא ללכת לתוכנת מסרים/אימייל/רשת-חברתית, ואז לבחור את האיש שאיתו רוצים לדבר. אלא לבחור את האיש איתו רוצים לדבר – ומשם להתקדם ללבחור את אופן התקשורת הרצוי.
12. אינטגרציה עם הדפדפן – כך שניתן יהיה לשתף בקלות (על הרשת החברתית שלנו) את המידע שאנו אוספים/ממיינים/מייצרים.
13. סינון מבוסס זמן/סביבה – היכולת למיין זרמי מידע בהתאם לזמני עבודה / רגיעת ערב וכדומה.
14. מיקום – אינטגרציה חזקה יותר בין הרשת-החברתית-האינטרנטית לשירותי מבוססי מיקום (גיאו-טארגטינג) כגון GPS, אשר משתלבים במכשירים כגון טלפונים סלולריים. היכולת להציג את המיקום הפיזי שלי, על הרשת החברתית, צפוי להקל ולשדרג באופן דרמטי את היכולת הלוגיסטית שלנו לשתף פעולה בפעולות הקשורות במיקום שלנו. החל ממציאת חברים שבאיזור בשביל ללכת לאכול חומוס, איתור בני זוג פוטנציאליים (על סמך שידוכים מבוססים פרופילים אינטרנטיים), או הצפת מידע שיקל על פתיחת שיחה (חברית, רומנטית, עיסקית) עם האנשים שסביבנו וכלה בהתארגנויות חברתיות שונות (כגון הפגנות). (צעד ראשון אפשר לראות בשיחרור של fire eagle  של יאהו – ראו כתבה ב- YNET )

אם לסכם את הנאמר: הצעד הבא הרצוי (עבורנו, המשתמשים), היא הפרטה (מלשון פרט) של המידע החברתי שלנו. על גב פלאטפורה שתאפשר ניידות מידע, משולבת עם מידור מידע, קלות שימוש ואינטגרציה הדוקה יותר עם העולם ה"ממשי".

אם (וכאשר!) תימצא הדרך ליישם את כל אלו, אנו צפויים לראות עולם שבו לנו, כפרטים, יהיה קל יותר למקסם את ההזדמנויות שהחברה שסביבנו מציעה עבורנו. (באופן מאד דומה לתיאור של קוין קיילי את 5000 הימים הבאים של הרשת, כפי שהפנו אותנו בפוסט ששוחרר לאחרונה בעוגיות)

אני אופטימי 🙂