טל גלילי

העלייה ה"מרשימה" (אך לא מובהקת סטטיסטית!) בקוראי מעריב

פוסט משותף עם עידו קינן.

בסופ"ש האחרון פנה אלי עידו וביקש ממני התייעצות קטנה. הוא נתקל בידיעה בעיתון מעריב, המדווחת על "עלייה מרשימה בחשיפה לעיתון" בהתאם לסקר TGI.
עליה מרשימה בחשיפה לעיתון מעריב

היות ועמדו לרשותו קובץ הנתונים של סקר TGI (להנתאכם, הנה הוא: TGI-media ), הוא התייעץ איתי האם המסקנה של עיתונאי מעריב תקפה או לא. מהסתכלות זריזה בקובץ, ראיתי שהתשובה היא חד משמעית – לא.

הנתונים בקובץ מספרים לנו שבמדד החצי שנתי, יש ירידה הדרגתית מ-16.6% (חציון 2 2007) ל-15.1% (ח1 2008) ל-13.8% (ח2 2008), ואז עליה קלה ל-14.4% (ח1 – 1 200). גם העליה הקלה בחציון האחרון נמצאת בטווח הטעות של הנתונים, היות שרווחי הסמך הם של אחוז אחד לכל אחד מהמספרים, בעוד שהעלייה הייתה של פחות מאחוז.

הנתונים שבעיתון מציגים את השינוי באחוזים, אבל לא את מידת הוודאות שבהבדלים (כלומר, את מידת הוודאות שלנו שאם נקח מדגם אחר נקבל תוצאות דומות). הגרף שלפניכם (אשר נוצר בעזרת התוכנה הסטטיסטית R), מציג את השינוי שנעשה באחוזי הקוראים אך משלב בתוכו את רווחי הסמך:

הגרף מדגים היטב שההבדל באחוזים איננו מובהק סטטיסטית, היות ורווחי הסמך "עולים" האחד על גבי השני. ואינם ניפרדים ממש בגובהם.

כדי לעשות מבחן סטטיסטי תקף, צריך להשתמש בנתונים הגולמיים ולבצע עליהם מבחן סטטיסטי מתאים (אפשר מבחן להפרש פרופורציות או מבחן חי בריבוע, הם שקולים מבחינת הערך P/רמת-המובהקות שהם יפיקו). הנה הטבלה של הנתונים (לקוחה מהנתונים של הסקר):

	קוראים מעריב	לא קוראים מעריב
יולי-דצמבר 2008	690.966	4316.034
ינואר-יוני 2009	721.008	4285.992

הפעלה של מבחן חי בריבוע על הנתונים מביא לערך P של 0.40.
או במילים אחרות – אין שינוי מובהק באחוז הקוראים בין התקופה האחת לאחרת.

לסיכום: מעבר לבעיות המובנות בסקר TGI (כפי שעידו מציין בפוסט שלו), הבעיה אותה חשפנו כאן היא דיווח על מספר (אומדן לאחוז החשיפה לעיתון), מבלי התחשבות במידת הרעש של הנתונים (רווחי הסמך של האומד). חוסר התחשבות כזו מאפשרת להגיע למסקנות שגויות ביותר, ועל זה קיבלנו דיווח ממעריב. מזכיר קצת את הדיווח הלקוי שהתקשורת סיפקה לסקרי הבחירות האחרונות.

ועל זה כבר אמר מרק טווין הרברט וולס (H. G. Wells) – "החשיבה הסטטיסטית בעידן המודרנית היא מיומנות הכרחית לאזרחות טובה"

חדש בבלוג סרצ' – מנוי רסס לתוצאות החיפוש

הסיפור מאחורי: לפני 4 ימים פירסמתי פוסט המספר על בלוג סרצ', השירות ששוקי ואני מציעים עבור גולשים הרוצים לחפש בבלוגוספירה הישראלית. והנה לפני יממה קיבלתי מייל מרזי בלט אשר שאל אותי "בבקשה , האם תוכל להוסיף פלט של RSS עבור תוצאות החיפוש". לאחר ששאלתי מדוע הוא חושב שזה חשוב, פניתי למצוא פתרון לאתגר ומצאתי אותו במאמר ברשת בשם "Getting an RSS Feed Out of a Google Custom Search Engine (CSE)"' בדיוק מה שרציתי. הפניתי את רזי למאמר והוא עקב אחר ההוראות ויצר את המכונה המתאימה לעבודה. בזכות עבודתו (והגמישות הרבה של יאהו-צינורות), באפשרותינו לפרסם את ה"מנוע" הזה לקהל הרחב.

הקישור למנוע המאפשר לקבל רסס של תוצאות חיפוש בבלוג-סרצ' הוא זה:

http://pipes.yahoo.com/talgalili/blogsearch

מה אפשר לעשות עם זה?

לפניכם צילום מסך של המנוע:

סימנתי עם 3 חצים ירוקים את הדברים המעניינים בכלי הזה.

החץ האמצעי – מראה איפה ממלאים את שאילתת החיפוש.
החץ הימני – מראה איפה נמצא הלינק לרסס של תוצאות החיפוש
החץ השמאלי – מראה שאפשר לקבל "Badge" ("תג תוצאות") שאפשר אח"כ להטמיע בבלוג שלכם (תקפידו לערוך את התגית הזו, כי אחרת היא פשוט תציג את תוצאות החיפוש של המחרוזת "החיפוש שלך")

אז לדוגמא, אפשר לבצע חיפוש עבור השם שלכם (או שם מוצר או מותג של הלקוח שלכם או דומיו) ולקבל עידכון על שיח שמתקיים אודותיו בבלוגוספירה בכל פעם שבלוגר חדש כותב משהו בנושא (כלומר, כל אימת שגוגל מאנדקס משהו שבלוגר כתב על הנושא). לדוגמא, ביצעתי את החיפוש "המאגר הביומטרי" ופה מתחת הטמעתי את תגית התוצאות להנאתכם:

לסיום:

אם יש לכם עוד רעיונות מה אפשר לעשות עם רסס לתוצאות בלוג סרצ', או עם בלוג-סרצ' באופן כללי – אשמח אם תספרו לי על זה
אם עוד לא הוספתם את הבלוג שלכם (או של חבריכם) לבלוג-סרצ', תוכלו להוסיפו בקישור הזה

ב- 7.8.09 חוסמים את אתרנו ל- IE-6 – הזמנה לפרוייקט קבוצתי

(פוסט זה מיועד לבלוגרי וורדפרס, לשאר קוראי הבלוג – עמכם הסליחה)

: קרדיט על התמונה: RobotJohnny.com

האדם שהעלה את המודעות שלי יותר מכל לנזקים של IE 6 היה כנראה תומר כהן. כבר דובר ועלה הרעיון מספר פעמים לחסום את הבלוגים שלנו לדפדפן, ולעודד את הגולשים להתקין גירסה חדשה יותר. דיבורים דיבורים, אבל עכשיו הגיעה הזדמנות מצויינת לעשות את זה. משתי סיבות:

כי מישהו שיחרר אתמול תוסף וורדפרס שמאפשר לחסום את הגישה לבלוג לגולשי האינטרנט אקספלורר 6 (לינק לתוסף)
הערה חשובה: התוסף לא תואם wp-super-cache. כך שאם אתם מריצים אותו בבלוג שלכם, עליכם לכבות אותו ביום המיועד.
כי שבוע הבא יהיה יום שישי ה- 7.8.09 שזה גימיק שיווקי חמוד לומר למשתמשים "תעברו ל- 7, ל- 8, או ל-9 מצידי. רק אל תישארו ב IE 6 ! )
כי דרך הקמפיין ששוקי ואני התחלנו, להפיץ את בלוג-סרצ' (מנוע חיפוש לבלוגים בעברית) שפתחנו, גיליתי שהצלחנו להגיע לקרוב ל- 200 בלוגרים תוך פחות מיומיים. אז הרעיון לרתום את האנשים הללו למשהו שכולנו בלי יוצא מן הכלל מסכימים לגביו, נראה לי דבר כייפי לעשות 🙂

שאלות-תשובות (או הסתייגויות מהפרוייקט):

שאלה: הרי אני מפסיד גולשים מהדבר הזה, אז למה לי לעשות את זה?
תשובה: אנחנו מדברים על יום אחד של מייזם. המטרה היא להציף מודעות. אומנם אתה מפסיד מהגולשים שלך באותו היום, אבל אתה חלק מקבוצה של אנשים שעושים את ה"קורבן" הזה, למען אינטרנט יפה יותר בישראל.

שאלה: לחסום את הגולשים לאתר שלי (בגלל שהם משתמשים בדפדפן ישן) זה להטריד את הגולשים שלי, ואני לא רוצה להטריד את הגולשים שלי!
תשובה: ובכן, זה לא ממש שאלה. אבל עדיין אני אענה לה. אני מסכים שזה יכול להציק לגולשים, וזה באמת לא נחמד. השאלה היא מהו אחוז הגולשים שלך שזה יציק להם לעומת אחוז הגולשים שזה לא ישנה להם יותר מידי, לעומת אחוז אלו שיחליטו לקחת את ההזדמנות ולשדרג את הדפדפן שלהם. אם הייתי מגלה לך מראש ש- 99% מהגולשים הללו יחליפו דפדפן ורק אחוז בודד זה יציק לו, האם עדיין היית נשאר בעמדתך? ומה אם זה 50-50?
אישית, אילו הייתי מאמין שזה לא ישפיע בכלל, הייתי מוותר. אבל אני מאמין שזה ישפיע על אנשים מסויימים. והיות וכל הבלוג הזה הוא לא מסחרי (כמעט לחלוטין), אלא ל"טובת הציבור", אישית אני לא רואה שום בעיה בלעשות משהו שהוא מבחינתי עשוי להיטיב עם הרגלי הגלישה של חלק מהציבור.

נישמע לך? אז הנה מה שהגיתי במוחי כצעדים ההגיוניים בפרוייקט כזה, אשמח לדעתך…

שלבי/כללי הפרוייקט הקבוצתי

כל מי שבוחר להשתתף בפרוייקט הקבוצתי מוזמן לבצע את הצעדים הבאים:

כותב פוסט שהוא משתתף במייזם.
בפוסט הזה הוא מסביר על הפרוייקט בקצרה. רושם מהו אחוז המשתמשים שהיו לו בחודש האחרון שהשתמשו ב- IE6. ויתן לינק לפוסט הזה (כך שהפינגבק יידע אותי שאתם משתתפים בפרוייקט, וגם כי זה תמיד נחמד לקבל לינקים).
ביום המיועד (אני מזכיר לכם ה- 7.8.09 , זה יוצא יום שישי בעוד שבוע) – אני אפרסם פוסט שבו אני אזכיר שזהו יום האירוע. בפוסט יהיו לינקים לכל הבלוגים שהתחייבו להשתתף בפרוייקט (הבלוג שלי הוא PR 5, כך שאני משער שיש ללינק הזה ערך).
ביום המיועד – כולנו מפעילים את התוסף הזה (ואלו מאיתנו שיכולים לעקוב אחרי לינקים יוצאים וכדומה – יספרו לנו בסוף היום כמה לחצו על לינקים יוצאים להתקנת דפדפן חדש למול כמה גולשים הגיעו לעמוד הזה. זה יהיה נחמד כדי לדעת למה לצפות כשנריץ את הפרוייקט הזה שוב, בתקווה, בפעם הבאה)

ולפרוטוקול: 84% מהגולשים לאתר שלי (שזה למעלה מ- 500 גולשים ליום) הם משתמשי IE ומתוכם 32% הם משתמשי IE6 (כך שאני צפוי לספוג מכה קטנה ביום הזה, אבל זו למטרה טובה! 🙂 )

אחוז משתמשי ה- IE

אחוז משתמשי ה- IE 6 מתוך משתמשי ה- IE

"תובנות" – פלאגין וורדפרס לשיפור המהירות והאיכות בכתיבת פוסטים (מתורגם לעברית)

בפוסט זה אני משחרר לאוויר תירגום לעברית של תוסף הוורדפרס Insights (או בשמו המעוברת "תובנות").

מטרה: "תובנות" הוא תוסף לאפשר כתיבה זריזה ואיכותית יותר של פוסטים.

הדרך: התוסף מוסיף בתחתית של מסך כתיבת הפוסט עוד קופסה המאפשרת לחפש מידע (בפוסטים של הבלוג שלכם, בגוגל, בוויקיפדיה האנגלית, בתמונות פליקר, בסרטוני הוידיאו בגוגל, בגוגל מפות), ולהכניס אותו ישירות לפוסט. זה חוסך זמן (מעבר בין מסכים, הורדת תמונות למחשב וכו') ומעלה את איכות התוכן (כיוון שכעת קל יותר לתת קישורים לפוסטים אחרים בבלוג, להוסיף תמונות או סרטונים בשביל האווירה וכולי).

הערה על השימוש: כדי להכניס קישור לפוסט שמצאתם – עליכם לסמן (במצב של עורך וויזואלי) את המילה אליה ברצונכם להוסיף את הקישור – ואז ללחוץ על האייקון של הוספת הקישור. (תודה ל"גולשת" שסיפרה לי שצריך הבהרה בנקודה הזו)

דוגמאות (צילומי מסך) והורדה – בהמשך הפוסט

להמשיך לקרוא "תובנות" – פלאגין וורדפרס לשיפור המהירות והאיכות בכתיבת פוסטים (מתורגם לעברית)

התפקיד של צבע בהשפעה על קבלת החלטות (תוצאות מחקר של חברת HP)

כסטטיסטיקאים, אנו נדרשים לעיתים קרובות לייצר גרפים שמטרתם להעביר מסרים ללקוח. מסיבה זו ראוי לסטטיסטיקאי לרכוש ידע על אופן העברת המסרים דרך גרפים. אחת המיומנויות הדרושות היא ההבנה של צבעים והשפעתם על הצופה, מסיבה זו החלטתי לחלוק איתכם את המחקר הבא של חברת HP אשר חקר את ההשפעה של שימוש בצבעים שונים על ההיענות של הנבדקים לאיגדים שונים. אני מציג את טקסט המחקר (כמעט) ללא עריכה משלי.

* * * * * * *

"חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה" – "אני מרגיש מלא השראה היום"

המוטיבציה למחקר: המעצב ברוך נאה מציין כי לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של אנשים

התוצאות: לפי מחקר שערכה קבוצת ההדמיה וההדפסה של HP באזור אירופה, המזה"ת ואפריקה (EMEA), אנשים מגיבים ביתר חיוב למשפטים המוצגים להם בירוק, בעוד שאדום מעורר את תגובות מנוגדות החזקות ביותר.

מסקנות: לצבע הירוק השפעה חיובית טובה יותר לעומת אדום כחול ושחור

פרטי המחקר:
שני המשפטים שהוצגו לקבוצת הנשאלים היו "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום".
המחקר, שנערך בקרב עובדים בתשע מדינות (מבוסס על מחקר שבוצע בהשתתפות 2,000 עובדים בין הגילאים 16-55 בבריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, שבדיה, דרום אפריקה ורוסיה על-ידי חברת מחקר אינטרנט בלתי-תלויה (ToLuna. התבסס על סדרת "היגדים ניטראליים" שהודפסו בגופנים במספר צבעים- ירוק, אדום, כחול ושחור לקבוצות שונות של משיבים, שהתבקשו לציין את מידת הסכמתם להיגדים אלו.
הסכמה: מבחינת יכולת יצירת היענות וליצור הסכמה עם משפט כלשהו, הממצאים מצביעים שצבע ממלא תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות. יותר ממחצית המשיבים (53%) ששתי השאלות שלהם היו בגופן ירוק הסכימו מאד עם ההיגדים, בהשוואה ל-36% מהמשתתפים שהשאלות שלהם הודפס בשחור.
עמדות קיצוניות: בנוסף, המחקר מצא מתאם בין עמדות מוקצנות ולבין הצבע אדום, כאשר כמעט פי 3 שאלות אדומות (29%) הניבו תגובות קיצוניות ("מסכים מאד" או "מאד לא מסכים") בהשוואה לשאלות הכתובות בצבע שחור (10%).
חוסר החלטיות: בחירת "לא יודע" נמצאה קשורה לצבעים כחול ושחור, וצבעים אלו יצרו שיעור חוסר החלטיות של 47% ו-43%, בהתאמה, בהשוואה ל-28% עבור ירוק ו-19% עבור אדום.

ההיגדים: "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום". התוצאות הן לכל אזור EMEA משולב
הגרמנים הנינוחים ביותר: בניתוח של מדינות, רמת ההסכמה הגבוהה ביותר התקבלה בגרמניה, עם 60% מהמשיבים שהסכימו או הסכימו מאד עם משפטים שהוצגו בגופן ירוק, בעוד הנתון המקביל בהולנד היה 45% בלבד.
האנגלים הכי קיצונים: המשיבים בבריטניה היו בעלי שיעור התשובות הקיצוניות הגבוה ביותר (עם 35% שהסכימו מאד או לא הסכימו מאד עם המשפטים), בהשוואה ל-24% בלבד באיטליה.
הבדלים בין המינים: הסקר חשף גם כי פי שניים יותר גברים השיבו לסקר בקיצוניות (24%) בהשוואה ל-11% בין הנשים. אדום התברר כצבע הגורם לשונות הגדולה ביותר בתשובות. צבע זה עורר בשני המינים תגובות חזקות (34% מהגברים ו-24% מהנשים) בהשוואה להבדל נשים-גברים של 16% ו-3%, בהתאמה כאשר השאלון הודפס בדיו שחורה.

המעצב ברוך נאה מציין כי השימוש שנעשה היום בצבע הוא עדיין בגדר אומנות, יותר מאשר מדע מדויק אך לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ההשלכות בהקשר העסקי מעניינות מאד. הצבע חשוב במיוחד לחברות שמנסות לעורר תגובה מסוימת אצל קהל היעד או אפילו רק לבלוט בהשוואה למתחרים", הוסיף נאה.
עוד הוסיף נאה כי הסקר מאשר את האינטואיציה שלנו, ששימוש נבון בצבע יכול לשדרג מותג לרמת אפקטיביות גבוהה בהרבה ולחזק באופן דרמטי את השפעתו מבחינת ערך נתפס, מידת והתגובות שלהם לצבעים יכולות להיות שונות מאד וקשות מאד לניתוח או לחיזוי.