תוספי התזונה הכי יעילים (על סמך מחקרים) – טבלה ותרשים

פוסט זה מספק תרשים אשר מלמד איזה תוסף תזונה הוכח (מחקרית) כיעיל (עבור מצב רפואי זה או אחר).
מטרתי היא שתשלחו את התרשים לדודות שלכם כדי שהם ידפיסו ויתלו אותו על המקרר 🙂  (וגם כדי להעלות את המודעות לידע מחקרי מבוסס, על השימוש בתוספי מזון)

*  *  *

בתוך מסמך הגוגל-דוק הזה מופיעה רשימה ארוכה של מחקרים הבודקים את היעילות של תוספי-מזון לתחומי בריאות שונים. כדי לאפשר לנווט בתוך המסמך, כותביו הוסיפו ליד כל תוסף מזון את מידת המהימנות המחקרית המעידה על ייעלות התוסף בהקשר של טיפול באלמנט בריאותי כלשהו.

המסמך הורכב בידי בלוגר אשר עוסק בהצגה גרפית של מידע ואף פירסם תרשים (מהמם) אשר ממחיש את תוצאות מחקרו. היות והתרשים (למרות שהוא יפה וויזואלית), לא מאפשר השוואה נוחה של תוצאות המטה-מחקר שהבלוגר ביצע, החלטתי לנסות את כוחי ולארגן את תוצאות הטבלה כך שכולנו נוכל להסתכל ולמצוא איזה תוסף מזון עוזר למה. והנה התוצאה כאן (ניתן להקליק כדי לראות את התמונה מוגדלת):
טבלת תוספי המזון הכי יעילים (בהתאם למחקרים עדכניים)

בציר ה- Y של התרשים אפשר לראות את האספקט הבריאותי (לדוגמא: מיגרנה) ומולו בציר ה X אפשר לראות את התוסף שנמצא מחקרית שעוזר לו (לדוגמא: מלטונין). גודל (וצבע) העיגולים בתוך הטבלה/תרשים, מציינים את רמת המספר אשר מייצג עבורנו את מידת המהימנות המחקרית של הקשר בין התוסף לבין הייתרון הבריאותי. כך, לדוגמא, אפשר לראות שמלטונין עוזר למיגרנה רק ברמת מהימנות מחקרית 3 שזו המהימנות הכי נמוכה שהסכמתי להכניס לתוך הטבלה. בנתונים המקוריים, יש גם רמות נמוכות יותר – וכך תוכלו לראות איזה מחקרים בוצעו על תוספים שאתם משתמשים בהם שאינם מופיעים בתרשים שיצרתי (לדוגמא, CoQ10, שקיבל ציונים מאד נמוכים).

אחד הדברים הנחמדים הוא שבגלל שהנתונים הללו נמצאים בתוך גוגל דוק, הרי שכל פעם שהחוקר יעדכן את הטבלה, אפשר יהיה להריץ את הקוד מחדש ולקבל תוצאות מעודכנות יותר של המטא-מחקר שהוא ביצע. המסמך כבר עודכן מספר פעמים (אפשר לראות את יומן השינויים כאן). כך לדוגמא, אומגה-3 קיבל שינוי בציון שלו בהתאם לתגובות הקהל שעידכנו את הבלוגר במידע רפואי עדכני יותר.

ציון ה"מהימנות הרפואית" של הנתונים בתרשים, נוצרה לאחר מחקר של מספר חודשים על ידי סקירה של 1500 מחקרים מ- PubMed ומ- Cochrane.org כאשר הסקירה התמקדה בנתונים שהגיעו מניסויים קליניים גדולים, בבני אדם, אשר בוצעו עם הקצאה מקרית של נבדקים, סמיות ושאר הדברים שעושים בניסויים כאלה. המטרה של מי שאספו את הנתונים הללו היה להתבסס על מחקרים שבוצעו בבני אדם, ולא כאלו שבוצעו על בעלי חיים או תרביות תאים (זאת על מנת להתמקד בדברים שהוכחו כאפקטיביים בבני אדם, ולא באופן עקיף)

*  *  *

את התרשים יצרתי באמצעות התוכנה הסטטיסטית (האהובה עלי) R. והסברתי כיצד עשיתי זאת בבלוג האנגלי שלי בפוסט: Nutritional supplements efficacy score – Graphing plots of current studies results

למה סלט יותר יקר מביג-מק ?

התמונה הבאה היא המחשה (כואבת) של המרחק בין ההמלצות הבריאותיות לבין הסיבסוד הממשלתי של מזון (בארה"ב):
פירמידת מזון ופירמידת סיבסוד ממשלתי למזון

אתגר: מישהו יודע איפה מופיעים הנתונים המקבילים למצב בישראל ? (מידת סיבסוד המזון לעומת ההמלצות הבריאותיות)

ייעוץ סטטיסטי חינם

ההודעה הבאה היא בשם המנחה שלי לתואר, פרופסור יואב בנימיני (ראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי):

במהלך סמסטר ב' תש"ע (עכשיו) יינתן ייעוץ סטטיסטי על ידי תלמידים מתקדמים לתואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במהלך לימודיהם ולכן מפגש הייעוץ יהיה ללא תשלום. ויכול לסייע בשלל צרכים, כגון:

• תכנון ניסויים
• בחירת גישה לניתוח הנתונים
• הוצאת מסקנות לאחר ניתוח הנתונים
• כריית מידע קיים
• ויזואליזציה של תוצאות

להרשמה למפגש ייעוץ שכזה, נא שלחו email לכתובת: [email protected]
עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים שבידיכם וכן כתובת אלקטרונית וטלפון לתאום מפגש עם היועץ.
פעולת הייעוץ של התלמידים מונחית על ידי הצוות הבכיר של המעבדה לסטטיסטיקה (פרופסור יואב בנימיני, אילנה ואנוכי).

מספר הבקשות שנוכל להענות להם מוגבל ולכן כל הקודם זוכה.

בשבוע הבא אני מרצה על ניתוח סטטיסטי באמצעות R – אתם מוזמנים :)

R היא התוכנת (קוד פתוח) האהובה עלי לניתוח סטטיסטי של נתונים. ובשבוע הבא אני אתן הרצאה על ביצוע שלל פעולות סטטיסטיות באמצעות R, במסגרת הפעילות של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקאים (ותודה ליונתן רוזנבלט, יוסי לוי ואחרים שאינני יודע על פועלם – על אירגון הסדנה). באפשרותכם להירשם לסדנה דרך כאן.

הסדנה שבשבוע הבא תהיה ברמה בסיסית ומתאימה גם לחסרי ניסיון קודם ב- R (אך כן בעלי ניסיון והבנה בסטטיסטיקה). היות ואנחנו מתקדמים לעידן שבו יש יותר ויותר מידע (ופחות ופחות אנשים שיודעים לנתח אותו), אני מאמין שמלבד סטטיסטיקאים, הסדנה צריכה לעניין כל מי שמעוניין לבצע ניתוח נתונים (שהוא מעבר לאקסל), כגון: מתכנתים, אנשי מדעי המחשב, אנשי בסיסי נתונים, חוקרים, אנשי שיווק ועוד ועוד.

גילוי נאות: אינני מרוויח כספית אם יותר או פחות אנשים ישתתפו בסדנה (אני נותן את הרצאתי בהתנדבות), והמוטיבציה שלי להזמינכם מגיעה מאהבתי למקצוע (ובמקביל לרצון שלי לחשוף את עצמי כסטטיסטיקאי).

עוד פרטים (מועתקים מאתר האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה)

הסדנה הבסיסית תתקיים בתאריך 4.3.2010.

הסדנה המתקדמת תתקיים בתאריך 24.3.2010.

שתי הסדנאות יתקיימו בבית יד לבנים ברעננה בשעות 9.00-13.00.

פרטים על דרכי ההגעה למקום הסדנה, תחבורה ציבורית וסדרי חניה, יפורסמו בסמוך למועד קיום הסדנאות.

מספר המקומות בכל סדנה מוגבל, ולכן הרשמה מראש מומלצת מאוד גם למי שמעוניין להרשם רק לאחת הסדנאות. הנחה לנרשמים לשתי הסדנאות תינתן  רק לנרשמים מראש. לא נוכל להבטיח השתתפות לנרשמים ברגע האחרון. תדפיסי ההרצאות יחולקו רק לנרשמים מראש.

דמי ההשתתפות בסדנאות:

סטטוס דמי השתתפות בסדנה בודדת דמי השתתפות בשתי הסדנאות (בהרשמה מראש בלבד)
חברי האיגוד 50 ₪ 90 ₪
סטודנטים 40 ₪ 75 ₪
אחרים 65 ₪ 110 ₪

להרשמה לסדנאות לחצו כאן.

במקביל להרשמה האלקטרונית, נודה לכם אם תקדימו ותשלחו המחאה בסך דמי ההשתתפות לפקודת האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה אל:
יוסי לוי
היחידה לביוסטטיסטיקה – טבע
רחוב התרופה 12 נתניה 42504

וזאת כדי להקל על ההתארגנות בבוקר הסדנה. עם זאת, יהיה ניתן לשלם בהמחאה או במזומן את דמי ההשתתפות גם בבוקר הסדנה עצמה.

ניתן לבטל את ההשתתפות בסדנה עד שבוע לפני מועד קיומה. במקרה של ביטול, אנא הודיעו על כך לדואל [email protected] .

מנוע חיפוש חברתי – כיצד למצוא מישהו שיענה על שאלתכם תוך 5 דקות (ארדווארק)

לפני שלושה ימים כתבתי פוסט על גוגל באז ומהי החשיבות שלו בעיני עבור גוגל. במאמר הזכרתי שירות "מנוע חיפוש חברתי" שנקרא Aardvark (אשר מתורגם ל "דב נמלים"), אותו גוגל רכשו. ובפוסט הנוכחי ברצוני להסביר יותר במה מדובר ולעודד את כולכם להירשם אליו 🙂 .

מה ארדווארק עושה? ארדווארק (או ווארק בקיצור) הוא "מנוע חיפוש חברתי" שמאפשר לכם לשאול שאלה והאתר ימצא עבורכם מישהו שיענה לכם על השאלה.

במה זה שונה מגוגל? ישנו הבדל מהותי בין מה שארדווארק עושה לבין מה שגוגל עושים. גוגל מחפשת תוכן (שקיים באינטרנט) לפי מילות חיפוש (המייצגת שאלה שמעניינת אתכם). בעוד שארדווארק מחפש אנשים (ברשת החברתית המורחבת שלכם) אשר ייצרו תוכן חדש (תשובות) לשאלה שפירסמתם. כשם שמייסד אארדוארק אמר: "אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית לא כדי להחליף אנשים, אלא כדי למצוא אנשים"

כיצד ארדווארד מוצא את האנשים הללו? הוא מבצע ניתוח של השאלה שלכם ומציע לכם איזה מילות מפתח קשורות לשאלה הזו. לאחר אישורכם (או שינוי התגיות על ידיכם), אארדווארק מחפש אנשים שתייגו את עצמם כאנשים שמבינים במילות המפתח הללו (או דומות).

אז למה האנשים עוזרים? שאלה פסיכולוגית/סוציולוגית/אבולוציונית (וכו') עמוקה. במבט ראשון חשבתי שזה דומה למוטיבציה שעומדת מאחורי האנשים שתורמים לויקיפדיה. אבל לאחר מבט נוסף, הבנתי שמדובר בסדרי גודל שונים לחלוטין.

אז מה הסיכוי שאני בכלל אקבל שם תשובה? נכון לכיום הרשת של אארדווארק כוללת למעלה מ- 90,000 משתמשים. מהסטטיסטיקות של האתר לאוקטובר 2009 – 87.7% מהאנשים ששאלו שאלה קיבלו תשובה. 75% מהאנשים ששאלו שאלה גם ענו תשובה למישהו על משהו אחר. 70.4% מהתשובות קיבלו דירוג "טוב" (לעומת "בסדר" או "רע"). אז הסיכויים שתקבלו תשובה הם לא רעים בכלל. והרבה פעמים הספקתי לקבל תשובות תוך פחות מ- 5 דקות.

החלטתם שאתם רוצים להירשם ל- Aardvark? מצויין! אתם יכולים פשוט להכנס לאתר ולהירשם. אם אתם רוצים עזרה, אז הנה סרטון שמסביר כיצד להירשם לאארדווארק:

רוצים לשאול שאלה ? בכיף, הנה סרטון שמסביר כיצד לשאול שאלות בשירות:

מה הלאה?
אם אתם סקרנים להעמיק יותר בכל הרעיון המקסים הזה, אתם יכולים לצפות בהרצאה (10 דקות) של דימון הורוביץ (המייסד של אארדווארק) בטדXסומה:

והממש סקרנים, מוזמנים לקרוא את המאמר שהוא פירסם בנושא: Anatomy of a Large-Scale Social Search Engine.

הערה (שיווקית) לסיום: אלו מכם שחושבים על שיווק באינטרנט. תשקלו ליצור משתמש באארדווארק עבור החברה שלכם. וכך תוכלו לקדם את מוצרי החברה לאנשים ששואלים בנושא.

(ותודה, שוב, לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים וגם שממש התעקש שאני אנסה אותו)