בכנס האחרון של useR 2011, אשר התקיים באוניברסיטת ווריק אשר באנגליה, נתתי הרצאה זריזה של כ-5 דקות על הבלוגוספירה של קהילת ה-R העולמית (למי שלא מכיר, הנה הסבר קצר על מה זה R).
לאחרונה פנה אלי קוריאני חביב בשם צ'ל-הי-לי וביקש ממני להקליט את ההרצאה הזו על מנת שהוא יוכל להקרין אותה בכנס R שמתקיים השנה (2011) בדרום קוריאה. החלטתי לעשות זאת, והעליתי את ההרצאה (באורך של כ-7 דקות, באנגלית) לאינטרנט.
ההרצאה עוברת בזריזות על:
ההיקף בהתעניינות של הקהילה העולמית בבלוגרים שכותבים על R
על מה כותבים בלוגרי R
איך לעודד בלוגר שאתה מעריך לכתוב עוד
כיצד להתחיל בלוג R בעצמך
טיפים על איך לכתוב בלוג כזה
עצה אחת על כיצד לפרסם את הבלוג שלך (פשוט להירשם ל- r-bloggers.com)
הסרט החדש In Time (בזמן, או כפי שתורגם בארץ "עולם הזמן") יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:
הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "עולם הזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.
כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…
"דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".
התיקון הוא שבכל מקום שבו כתוב שאפשר לתבוע ב- 50,000 שקל, יהיה מעכשיו ניתן לתבוע ב- 500,000 שקל.
והרי מה שהוא כותב כדי לנמק את הצעתו:
מאז שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 חוקק הוא הוכיח את עצמו והיה מאד יעיל בתביעות דיבה.
לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם. מוצע להעלות את הפיצויים שרשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי שנפגע מהוצאת דיבה.
התפלאתי מאד לנוכח הקביעה של כבוד חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה. לא ראיתי מחקר כמותי/איכותני שעסק בנושא בעת האחרונה.
גם לא ברור לי האם באמת העלאת הרף פי 10 תסייע בהרתעה באופן שיצדיק את הפגיעה בחופש הדיבור של אנשים ברשת.
מתוך סקרנות, רציתי לבדוק מה היו התביעות שהתרחשו בעת האחרונה נגד בלוגרים ברשת עקב לשון הרע.
חיפוש "תביעת בלוגר" בגוגל, הציף כמה מקרים.
השני הוא המקרה של תביעת הטכניון את גוגל, על כך שהיא מחזיקה בלוג שבו פורסמו השמצות שכנגד הטכניון.
השלישי הוא התביעה של חברת שיווק את יובל דרור, על כך שהוא כתב עליהם באחד הפוסטים שלו שהעיסקה שהם מציעים היא "מופרכת" (כן, שמעתם טוב, איימו עליו בתביעה בגלל שהוא השתמש במילה מופרכת כדי לתאר את העיסקה שהם מציעים).
הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (אשר מוגן מתביעות לשון הרע, מתוקף היותו חבר כנסת), מאפשרת לכל מי שמעוניין לתבוע את האחר, ללא הוכחת נזיקין, על סכום אשר צפוי למוטט את אותו אדם כלכלית.
עידו באום כתב על הנושא בדה-מרקר – סיכום: ד"ר תמר גדרון עשתה דוקטורט על הנושא, ומצאה שבאנגליה (שם יש חוקים קשים בנושא של לשון הרע), הייתה ירידה בכמות התחקירים כנגד גופים שנוטים להיות תובעים סידרתיים (למשל, בעלי הון סעודיים שנחשדו במימון טרור)
אני מרגיש תחושה נהדרת, אני מרגיש שאין סיבה שאכתוב את הפוסט הזה – כי כל כך הרבה אחרים כבר כתבו. כי כל כך הרבה כבר אמרו לנו לצאת עכשיו מהבית לצעדת המליון.
ואולי ככה גם אתם מרגישים, למה לצאת מהבית? הרי אחרים עושים זאת בשבילנו. אפשר פשוט להזמין אותם לאירוע דרך פייסבוק, ולהישאר בבית במזגן.
אבל לא הערב! היום, כולנו יוצאים. כמו ליל הסדר, כמו הצבעה בבחירות. כמו ללכת להופעה של פול סימון. היום – כולנו יוצאים מהבית להפגין, לא בגלל אלא אפילו שאחרים עושים את זה גם.
אני לא יוצא כדי להשפיע, אני יוצא כדי לממש את האופן שבו אני רוצה להיות אזרח במדינה הזאת. כי זוהי הדרך שאני בוחר להגדיר את מי שאני – באמצעות פעולותי. (וגם בגלל שאני מאמין שפעולותינו "מדביקות" את האחרים – ומוציאים גם אותם לפעולה)
שוחחתי עם כמה וכמה חברים בשבועות האחרונים לגבי ההפגנות. מלבד אלו שטענו שלא יצאו כי אלו שמאלנים (הזויים, מעשני נרגילות, כן?), היו גם שהסבירו איך שהמחאה הזו לא ממוקדת. או יותר מידי ממוקדת. שהיא מציאה פתרונות לא נכונים, שזה יוביל ליותר מיסים, לפחות מיסים, לדיור ציבורי, לעודף פיקוח, לתת פיקוח. הנה האמת – אנחנו לא יודעים. אין לאף אחד מאיתנו מושג מה המחאה הזו תעשה.
יש רק דבר אחד שאני יודע שהמחאה עושה – המחאה מציפה לדיון הציבורי סדר יום חברתי כלכלי. לא משנה מהם הפתרונות הספציפיים שייושמו. האם הם יהיו מושלמים, או יביאו איתם בעיות (בטוח הרי שכן). כל מה שחשוב הוא שבחודש וחצי האחרונים, הרבה אנשים חשבו על איכות החיים שלהם באופן שלפני זה הם לא חשבו עליה. זה ישפיע על מה שהם יחפשו לקרוא בעיתון, על נושאי השיחה בסלון, ועל ההצבעה שלהם בכנסת (כן כן, זה מה שזה לדעתי יעשה).
אני לא יוצא הערב כי אני יודע מה צריך לעשות. אני יוצא כי אני יודע על מה לא דיברנו עד לפני חודש וחצי.
לצאת הערב להפגין זה לא לומר מה אתם חושבים שצריך לקרות – אלא זה לומר מהי לדעתכם הבעיה שנבחרי הציבור (הנוכחיים, והאלו שאחריהם) צריכים להתאמץ ולפתור.
אה כן, ועל הדרך המחאה גם האיצה את ההקמה של תשתיות לתרבות אזרחית דמוקרטית יותר בישראל.
היום הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי את כל חברי בפייסבוק לאירוע. אני מחשיב את האופציה הזו כ"אופציית יום הדין" אשר יש להשתמש בה רק בהזדמנויות מאד מיוחדות (כמו השימוש בסימני קריאה בתוך משפט!).
המוטיבציה שלי היא לתת כלים לאנשים בשביל אקטביזם חברתי לצורך מימושו של תסריט להתאגדות חברתית בישראל (עליו כתבתי ב- 2007), בהיקף גדול מזה של מחאת האוהלים של 2011.
אז איך תזמינו את כל חבריכם לאירוע שבפייסבוק?
אם אתם משתמשים בדפדפן כרום של גוגל, תוכלו להתקין את התוסף המצויין invite-all אשר יוסיף כפתור "select all" בזמן הזמנת חברים. לצורך שימוש יש להתקין את התוסף, להכנס לדף האירוע בפייסבוק, ללחוץ על הכפתור, ולהמתין (התוסף יגלול עד לתחתית רשימת החברים שלכם על מנת שכל הרשימה תוצג, ואז יסמן את כולם).
הערה, אם אתם משתמשים בתוסף אחר, תוודאו שהוא לא מכניס לכם קוד זדוני למחשב. ובכל מקרה, רצוי לכבות את התוסף ביומיום.
זהו, כעת נותר רק להוסיף הודעה אישית (רצוי עם התנצלות/הסבר למה השתמשתם בכלי יום הדין הזה), ללחוץ על כפתור ההזמנה ולחזור לעיסוקינו.
מיגבלות שפייסבוק מציב
לפני שנסיים נציין שפייסבוק הקשה באחרונה את מערכת הזמנת החברים לאירועים והציב שני מחסומים. הראשון הוא פשוט, והשני לא:
קאפצ'ה – אם תזמינו הרבה חברים. ייתכן ופייסבוק יתן לכם לכתוב שני מילים מתוך צילום מחורבש של טקסט, כדי להוכיח שאתם בני אדם ולא רובוטים. זה צפוי לקרות, תבצעו זאת – ואז המשלוח יבוצע ללא בעיה.
מניעת המשלוח – במקרים מסויימים (כנראה של אירועים עם מעט אנשים יחסית, או אירועים צעירים – עוד לא ברורה הלוגיקה לחלוטין), פייסבוק חוסם את האפשרות להזמין את "כל" חבריכם במכה אחת. במקרה כזה מה שנותר לכם לעשות הוא להזמין (בערך) 30 איש בכל מכה. מבעס, אבל ככה זה. אם מישהו מכם מתכנת מוכשר שרוצה לפתור זאת – עליכם להרחיב את הפתרונות ממעלה כך שיבחרו באקראי 30 אנשים בכל לחיצת כפתור… (אפשרות לזכור כבר מי נבחר תהיה בונוס מבורך)